דף בהדפסה צבעונית, "שטר מקנה" של אחוזת קבר בהר הזיתים, מטעם "חברא קדישא גומלי חסד של אמת - לכוללות אשכנזים פרושים".
מילוי בכתב יד מחודש שבט תרפ"ט [1929], למכירת חלקת קבר ל"האשה חנה שיינא בת הרב ר' חיים מרדכי מבירז', אלמנת הרב הג' ר' ידידיה", עם שש חתימות ידם של ראשי הנהלת החברא קדישא: רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי נחום בערגמאן, רבי גדליה מנחם ברודר, רבי יצחק אליעזר חרל"פ, רבי אריה ליב הורוויץ ורבי יעקב יהודה חפץ.
בהמשך הדף אישורים על "סכום הכסף הנתקבל", עם שתי חתימות נוספות בכתב ידו של רבי יוסף חיים זוננפלד.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
גם לאחר שנתמנה לתפקיד רבה הראשי של "העדה החרדית", המשיך רבי יוסף חיים במלאכת הקודש של קברני ה"חברא קדישא - גחש"א" בירושלים, ואף לעת זקנתו היה הולך בהלוויות, בתפקידו כראש ה"דגל" של החברא קדישא.
[1] דף, 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים.