ספר מגיד תעלומה, חידושים על מסכת ברכות, עם ספר והיה ברכה, על משניות ברכות ותוספתא, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך מדינוב, בעל "בני יששכר". פרמישלה, תרל"ה-תרל"ו 1875-1876. מהדורות ראשונות.
עם הסכמות: ה"דברי חיים" מצאנז, רבי שמעון סופר מקראקא, רבי מנחם מנדל האדמו"ר מוויזניצא, רבי יקותיאל יהודה אב"ד סיגט, ועוד.
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד "החוזה מלובלין", היה גם תלמידם של הרב מאפטא והמגיד מקוזניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, אך בעיקר נודע על שם רבנות העיר דינוב, בה אף הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. כיהן גם ברבנות העיר מונקאטש, בירת רוסיה הקרפטית. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל, הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.
שני ספרים בכרך אחד. מגיד תעלומה: [2], לד, לז-לח, לה-לו, לט-קיד דף. והיה ברכה: [3], לז דף. דפים לה-לו מספר מגיד תעלומה נכרכו שלא במקומם. 31 ס"מ. נייר יבש ושביר במיוחד. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי וקמטים רבים בשולי חלק מהדפים. קרעים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות רבות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 190, 331.

ספר בת עין על התורה, מהאדמו"ר רבי אברהם דוב מאבריטש וצפת. זיטומיר, [תרכ"ט] 1869. דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו.
מהדורה שלישית, עם תוספת הסכמת האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל המברך את המו"ל ואת קוני הספר: "ולברך אותו, ואת כל איש ואיש אשר יקח את הספר הקדוש ההוא במחיר מלא, שיזכו לראות שכר טוב בעמלם, כן יאיר ה' עליהם באור פניו שיזכו... בכל מילי דמיטב, אכי"ר", והסכמת האדמו"ר רבי יעקב ישראל מטשערקאס המברך את קוני הספר: "וזכות הרב הקדוש בעהמ"ח הנ"ל יעמוד להם ולזרעם, שיצליחו בכל אשר יפנו ברו"ח וגשמיות בבני חיי ומזוני רוויחא".
ספר זה נדפס לראשונה בירושלים תר"ז, עפ"י העתקת כת"י אחד התלמידים רבי ישראל מפאלטאשאן. בשנת תר"י נדפס הספר שנית בזיטומיר, עפ"י העתקה של תלמיד אחר של הרב מאבריטש, רבי משולם זוסמן מזיטומיר, עם שינויים רבים בתוכן ובסגנון.
המהדורה שלפנינו היא המהדורה השלישית שנדפסה ע"י רבי אריה ליב מו"צ בזיטומיר, בנו של הרב החסיד רבי משולם זוסמן, שהכין את ההעתקה ממנה נדפסה מהדורת זיטומיר תר"י. מהדורה זו בנויה על מהדורת זיטומיר תר"י, בתוספת הקדמה ובתוספת ההסכמות הנ"ל.
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאבריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאבריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרבם ומנהיגם של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאבריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור [לאחר זמן סיפר הרב מאבריטש, כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר והאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ – "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
[3], קלח דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר דבק. חיתוך דפים על גבול הטקסט בדפים רבים, עם פגיעות בכותרות הדפים ובטקסט. כריכת עור חדשה.

ספר נר ישראל, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב". [לבוב? תר"ב-תרי"ב בקירוב]. מהדורה ראשונה של הפירוש "נר ישראל".
בשער דפוסת מזויפת "דפוס ישראל מדפיס ווילנא".
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.
חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים וקבלת רבי ישראל סרוג, משולבים עם כתבי האר"י ועם יסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".
בסוף הספר נוספה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים. על "ליקוטים" אלו כתב האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא בספרו "נתיב מצותיך": "מה שנדפס בסוף ספר נר ישראל, ליקוטים... והדפיסו שם דבר שקר משמו [בסעיף כג], ולא יצאו דברים אלו מפיו הקדוש [של רבי פנחס]... ואיזה ליצן הדפיס דברים של הבל".
חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
[1], כד דף. חסר הדף השני לאחר השער, עם דברי המביא לבית הדפוס. 24 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש קלים. קרעים חסרים בשולי מספר דפים, עם הדבקת נייר לשיקום באחד מהדפים. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה.
בדף השער צוין מקום הדפוס כ"ווילנא", ללא ציון שנת ההדפסה. על פי מפעל הביבליוגרפיה, הדפוסת מזוייפת, ולהשערתם הספר נדפס בלבוב בשנת ת"ר בקירוב (במקומות אחרים נרשמו השנים תק"פ ותקפ"ב כשנת ההדפסה). להשערתנו, ניתן לקבוע את שנת הדפסת הספר בין השנים תר"ב-תרי"ב, שכן בדף השער המחבר מכונה "בעהמ"ח ספר עבודת ישראל", וספר "עבודת ישראל" נדפס לראשונה רק בניסן תר"ב (שם החיבור ניתן לו רק בהדפסה, על פי המסופר באריכות בהקדמת המו"ל שם). כמו כן, בפתיחה לחידושי "היהודי הקדוש" מפשיסחא שנדפסו מעבר לשער, מוזכר שם בנו של "היהודי" – רבי נחמיה מביכוב – בברכת החיים: "מו' נחמיה נ"י", ורבי נחמיה נפטר בתשרי תרי"ג.
סטפנסקי חסידות, מס' 394.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.

ספר דעת משה, דרושים על התורה והמועדים בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לבוב, [תרל"ט] 1879. מהדורה ראשונה.
המחבר, האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד ש"החוזה" מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". חיבורו הידוע ביותר הוא ספר "באר משה", ומלבדו חיבר גם: "בינת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "קהלת משה", "תפלה למשה", ועוד. בספר שלפנינו, וכן ביתר ספריו, הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.
[4], קעו דף. 24 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. מעט כתמים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשוליים התחתונים של הדפים הראשונים, עם פגיעות במסגרת השער ובטקסט. חותמות. רישום בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 132.