ספר שער גן עדן, יסודות תורת הקבלה, מאת רבי יעקב קאפל ליפשיץ ממעזריטש. [קוריץ, תקס"ג 1803. מהדורה ראשונה]. עותק חסר שער והסכמות. בכותרות העמודים נכתב "שערי גן העדן".
בעמוד מול הדף הראשון, רשימה ארוכה בעניני קבלה, בכתב יד מזרחי.
חותמת בעלות של מרן המשגיח רבי "יחזקאל לוינשטין - ישיבת פוניבז' - מנהל רוחני".
הגאון הצדיק רבי יחזקאל לווינשטיין (תרמ"ה-תשל"ד), מגדולי תנועת המוסר. תלמיד ישיבת קלם. מנהל רוחני בישיבת מיר בפולניה, שנחאיי וירושלים. לאחר פטירת הרב דסלר נתמנה למנהל רוחני של ישיבת פוניבז' בבני ברק. איש קדוש וצדיק, נודע בדבקותו באלוקים ובפרישותו מעניני הנאות עוה"ז (מעולם לא ראוהו נשען בגבו על משענת הכסא, ועוד הנהגות מופלאות כיו"ב). ברכותיו ותפילותיו עשו פרי ורבים נושעו בברכותיו. בשנות השואה במסע ההצלה של ישיבת מיר לווילנא ולמזרח הרחוק, ראו תלמידיו באופן מוחשי, כי החלטותיו וברכותיו היו מחוץ לדרך הטבע, עפ"י גילויים שמימיים. גדול היה בלימוד וידיעת עניני הקבלה, אולם נזהר לדבר ברבים רק דברי מוסר נוקבים וחיזוק האמונה, עד שרבים סברו שאין לו יד בתורת הנסתר. משיחותיו נדפסו הספרים: "אור יחזקאל", "אמרי יחזקאל", "עבודת יחזקאל", ועוד.
ספרי המקובל רבי יעקב קאפל ממעזריטש, "שער גן עדן" וסידור "קול יעקב", הם ליקוט, עיבוד ועריכה מחדש של כתבי הרמ"ק, רבי חיים ויטאל ורבי ישראל סרוג, בתוספת חידושיו שלו. בהסכמתם של חכמי מעזריטש ישנה עדות על גודל הערכת הבעש"ט לכתביו של המקובל רבי יעקב (בעוד שהיו בכתב-יד, טרם הדפסתם): "וכבר נודע ביהודא ובישראל גדול שמו הוא הבעש"ט זללה"ה, כי כולם יודעים שהכתבים של המחבר הנ"ל היה למראה עיניו של הבעש"ט, ועצר כח לדבק בזרועותיו הכתבים של המחבר הנ"ל, כי היה עבד נאמן ומקובל גדול וחכם בחכמה זאת". עדות זו חוזרת ביתר פרטים בדף השער: "כפי אשר נשמע מפי דובר צדק ואמת, שבהיות כבוד הרב הקדוש המאיר לארץ ולדרים בדברי רוה"ק הבעש"ט ז"ל בק"ק הנ"ל הובא לפניו... מהחיבור הלז, הן מספר שער גן עדן... הן מסידור התפילה אשר חיבר, וקרא בהם פה הקדוש הנ"ל שתים ושלש דלתות, וחיבקם ונישקם, ולקח דברי קדש הנ"ל וישם מראשותיו, שמאלו תחת לראשו וימינו תחבקנו, ונענע בראשו אשרי העם שלו ככה". הגה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב כותב בהסכמתו על המחבר: "שהיה מקובל נאמן ושכל דבריו נאמרו ברוח הקדש". רבים מגדולי החסידות מביאים בספריהם מספר "שער גן עדן", ובונים את דבריהם על יסודותיו.
פב דף - (עותק חסר 4 דף: שער, הסכמות ושני דפים בסוף המפתחות. במקור: [2], פד דף). 31 ס"מ. נייר כחלחל. מצב בינוני. כתמים. בלאי וקרעים חסרים. סימני עש קשים עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר. כריכה ישנה, קרועה ומנותקת.

ספר רזיאל המלאך, "זה ספרא דאדם קדמאה שנתן לו רזיאל המלאך", קבלה וסגולות. [רוסיה-פולין, תר"י 1850, בקירוב].
[40] דף. 22 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בחלק מהדפים כתמים רבים). בלאי. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. כריכה ישנה, שבורה ומנותקת.

ספר חסד לאברהם, מאת המקובל רבי אברהם אזולאי. סלאוויטא, [תקנ"ד 1794]. מהספרים הראשונים שנדפסו ע"י רבי משה שפירא רבה של סלאוויטא (בנו של רבי פנחס מקוריץ). הסכמות גדולי החסידות רבי יעקב שמשון משפיטובקה ורבי אריה ליב מוואלטשיסק.
ספר קבלה זה נחשב מאד אצל גדולי החסידות ומובא רבות בספרי ראשוני החסידות. "ושמעתי מפי מגידי אמת אשר כ"ק אדמו"ר הזקן נבג"ם בעל המחבר שו"ע וספר התניא ציוה לקרות בחיבוריו היקרים" (מהסכמת רבי שמעון מנשה חייקין לפירושו של המחבר למסכת אבות שנדפס בתר"ע).
המחבר, רבי אברהם אזולאי (ש"ל-ת"ד) נולד בפאס שבמרוקו. עלה לארץ ישראל ודר בחברון. בשנת שע"ט נמלט לעזה מחמת מגיפה, שם חיבר את ספרו זה בחמשה שבועות בלבד. הספר ברובו הוא ליקוט ועריכה של תורת הרמ"ק שבאותם ימים היתה עדיין בכתבי-יד, ומיעוטו מכתבי האר"י. הספר נדפס לראשונה בשנת תמ"ה בשני דפוסים במקביל, באמשטרדם ובזולצבאך, ובשנית בסלאוויטא בשנת תקנ"ד.
[6], עו, פא-פז; ח, ח-יא, יא-לד, [1] דף. חסרים דפים עז-פ (4 דפים). 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים, משוקמים בהדבקות נייר. בששת הדפים הראשונים קרעים גדולים בכל שולי הדפים, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.

ספר חק לישראל, עם "יוסף לחק" מאת החיד"א, חלק שלישי ורביעי על ספרים ויקרא ובמדבר. סלאוויטא, [תקפ"ה 1825]. דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, בן הרב מסלאוויטא.
כרך שלישי ורביעי מתוך המהדורה הראשונה של "חק לישראל" שנדפסה בסלאוויטא.
רישום בכתב-יד בדף השער של ספר ויקרא: "זה ה[ספר] שייך לה"ה הרבני צבי יהודא מזאבאקריץ".
שני כרכים. ויקרא: ו, רלב דף. במדבר: רכו דף. 19 ס"מ בקירוב. נייר כחלחל (ברובו) בכרך במדבר. כרך ויקרא במצב בינוני-טוב, כרך במדבר במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות קשים בחלק מהדפים (בעיקר בספר במדבר). בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (סימני עש רבים במספר דפים). קרעים בשולי הדפים בכרך במדבר. קרע חסר עם פגיעה קלה בטקסט באחד מהדפים בכרך זה. הדבקות נייר לחיזוק במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.