גלויית דואר עם מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי שמריהו יהודה ליב ("שי"ל") מדליה אב"ד ויטבסק ומוסקבה, עם שתי שורות בכתב ידה של אשתו הרבנית. מוסקבה, אייר תרצ"ו [1936].
נשלח אל בנם רבי הלל מדליה [לימים, אב"ד מחזיקי הדת באנטוורפן], שלמד באותם ימים בישיבות בארץ ישראל.
הגאון רבי שמריהו יהודה ליב מדליה (תרל"ג-תרצ"ח), מגדולי הרבנים ברוסיה. כיהן ברבנות ויטבסק וטולה. בשנת תרצ"ג מונה לרבה של מוסקבה. נרדף ע"י השלטון הבולשביקי, לאחר שנשא דרשה אמיצה בבית הכנסת הגדול במוסקבה, לפני המונים שבאו לתפילת נעילה ביום כיפור, בה קרא ליהודים להישאר נאמנים לדתם ולעמם. בשנת תרצ"ח נעצר ע"י אנשי השרות החשאי (הג.פ.או.), ורק לאחר 26 שנה קיבלה משפחתו הודעה, כי כבר בשלהי ניסן תרצ"ח, הוא הוצא להורג בירייה, בעוון פעילות דתית, הי"ד.
נולד בעיירה קרטינגה (ליטא) למשפחה חב"דית. למד בישיבות ליטא ונותר נאמן למסורת החב"דית. חתן רבי דב בער קראסיק רבה החב"די של קרלביץ'. בשנת תרנ"ה נתמנה לרבה של העיר הגדולה טולה. אח"כ כיהן ברבנות בקרלביץ ובקרליץ. בשנת תרס"ט נתמנה לרבה של ויטבסק. עמד בראש מערכות הפעילות הציבורית של רבני רוסיה יחד עם הגר"ח מבריסק והאדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. ציר ועידת הרבנים בווילנא בשנת תרס"ט ונציג רבני רוסיה בוועידת רבני פולין באותה שנה. ציר פלך ויטבסק יחד עם רבי מאיר שמחה מדווינסק בועידת הרבנים הכלל-רוסית בפטרבורג בשנת תר"ע. ממשתתפי ועידת היסוד של אגודת ישראל בקטוביץ בשנת תרע"ב, ומנשיאי ועידת "מסורת וחרות" בשנת תרע"ז. לאחר מלחמת העולם הראשונה חזר לכהן ברבנות טולה, ולאחר תקופה הגיע למוסקבה, בה עמד בראש ענייני שמירת הדת בעיר.
גלויית דואר 10.5X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים.

שני דפים (4 עמ' כתובים) עם רשימות חידושי תורה בכתב ידו של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. [ירושלים, ת"ש בקירוב].
• טיוטת מכתב אל מורו ורבו הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס, עם הערות על ספרו "לפלגות ראובן" חלק ו' [שנדפס בירושלים בשנת ת"ש]. נוסח אחר של המכתב נדפס בספר "קובץ תשובות" (חלק ב, סימן כה), ראה צילום מצורף.
• חידושים על הרמב"ם הלכות חגיגה (נדפסו ב"קובץ תשובות", חלק ג, סימנים רעז-רעח).
מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. חידושי תורתו נדפסו על-ידי תלמידיו בסדרת ספרי ה"הערות" על המסכתות שנערכו משיעוריו וכן לוקטו מאות מאלפי תשובותיו בששת חלקי "קובץ תשובות".
כשהיה הגרי"ש אברך צעיר ובלתי-מוכר, הגיע לירושלים הגאון רבי זעליג ראובן בענגיס מגדולי גאוני ליטא, שבמקרה התוודע לגדלותו הרבה של הצורב הצעיר, בקיאותו בכל הש"ס והבנתו המעמיקה. הרב אלישיב התקרב מאד וספג מתורתו של הגאון הליטאי הישיש. בשנת תרצ"ז שלח הרב בנגיס (מיזמתו) אל ביתו של הרב אלישיב מכתב סמיכה לרבנות, שבין היתר נכתב בו עליו: "בקי בכולי תלמודא... מקשה ומפרק בדרך חריף ובסברא ישרה, ומסיק שמעתתא אליבא דדינא, כמותו ירבו בישראל... יורה וידין בכולי הלכתא ויכולים לסמוך עליו בבטחה, כי הלכה כמותו..." (משוש דור ודור, א, עמ' 203). במשך יותר מחמש עשרה שנה שהרב בענגיס התגורר בירושלים, התחזק הקשר בין הרב לתלמיד יותר ויותר, בפגישות רבות (כמעט בכל ליל שבת) ובקשרי מכתבים. כאשר הרב בענגיס נסע לחו"ל בשנת תרצ"ט, הם המשיכו להתכתב בדברי תורה (ראה קובץ תשובות, ב, סימן לה). הרב בענגיס כתב לו באחד המכתבים ההם: "...נכספה נפשי למהר שובי למקומי לשבת בעיה"ק ירושלים תובב"א לחיים ולשלום... ותקותי לד' כי בעגלא ובזמן קריב יזכיני למלא חפצי ורצוני ולביתי ולעירנו ישיבני לחיים ולשלום, ושם נשתעשע בחד"ת בהסכת ושמע מתוך הספר בעזה"ש ובאריכות... מצאתי כדאי להעיר אותו על דבריו ובקוצר אמרים, ולכשנזכה להתראות נשלים המו"מ בעזה"ש...".
[2] דף, כתובים משני צידיהם. גודל משתנה 19.5-22.5 ס"מ. 115 שורות בכתב ידו. מצב טוב. כתמים קלים. קרע חסר בשולי אחד הדפים.