מקבץ מכתבים שנשלחו אל רבי יששכר דוב בעריש פינקלשטיין ממרביצי התורה בפולין ובלונדון. רוב המכתבים בדברי תורה. [אנגליה ופולין, שנות התר"ע-התש"י בקירוב].
• שלשה מכתבים בכתב ידו וחתימתו של האדמו"ר מראדזין רבי ירוחם ליינער. לונדון, שנות התר"צ-הת"ש בקירוב].
• מכתב (ארבע עמודים), בענין תיקון ה"עירוב" בעיר ראדום, בכתב יד וחתימת רבי "אלי' הכהן פארבמאן". ראדום, תרע"ד [1914].
• שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים העליר [מהדיר "ספר המצוות" להרמב"ם], אל רבי יששכר דוב ואל רבי ירוחם ליינער.
• מכתב ארוך (חמשה עמודים) בדברי תורה, מאת רבי שמריה מנשה הכהן אדלר, בעל "מראה כהן". דארקינג, תשי"ג [1953].
• מכתב ארוך (3 דף), מאת רבי חיים שמואל לופיאן (בפתיחת המכתב הוא מתאר את הפצצות הגרמנים "שודדי הלילה" על ניו קאסל). גייטסהד, תש"א [1941].
הגאון רבי יששכר דב בעריש פינקלשטיין (תרמ"ז-תשל"ח), מרביץ תורה נודע בפולין ובאנגליה. חסיד ראדזין, במשך עשרים וחמש שנה שימש כאחד מראשי ישיבת "עץ חיים" בעיר חלם (פולין), והיה מראשי ומנהיגי הקהילה. תשע שנים גם ישב במועצת העיר חלם. היה מקורב לרבי מאיר שפירא מלובלין, ועמד עמו בקשרי מכתבים. עם עלות הנאצים לשלטון עבר הרב פינקלשטיין לאנגליה יחד עם בנו של האדמו"ר מראדזין, וייסד ברובע ווילסדן בלונדון את בית המדרש "כתר תורה - ראדזין", שם רבים נמשכו לשיעוריו ודרשותיו הייחודיות. כמו כן ניהל את הישיבה הקטנה "כתר תורה" יחד עם הרב שמחה זיסל לופיאן. באותה תקופה התמנה להיות פוסק בענייני כשרות בארגון השחיטה המרכזית, בנוסף להיותו חבר בוועד הרבנים של ארגון בתי הכנסת.
האדמו"ר רבי ירוחם ליינער (תרמ"ח-תשכ"ד), בעל "תפארת ירוחם". בן האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מחלם-ראדזין (אחיו הצעיר של האדמו"ר רבי גרשון חנוך ליינער בעל ה"תכלת"). גאון מופלג בנגלה ובנסתר. פרסם ספרים ומאמרים רבים, בהם מחקרים תורניים ופרסום גנזי כתבי יד מראשונים ואחרונים. בשנת תרצ"ה הגיע לאנגליה והקים בה את בית מדרשו של חסידות ראדזין. התגורר בשכונת קריקלווד (Cricklewood) בלונדון. בשנת תש"י עבר לארצות הברית והקים את בית מדרשו בשכונת בורו פארק.
הגאון הנודע רבי חיים העליר (תרל"ט-תש"ך), בעל "ספר המצוות", "לחקרי הלכות" ועוד ספרים רבים במחקרי תרגומי חז"ל וספרות הראשונים.
הגאון רבי שמריה מנשה הכהן אדלר (תר"ל בערך-תשי"ט). בעל "מראה כהן" היגר מפולין לאנגליה בשנת תרע"ה. חיבוריו כוללים התכתבויות הלכתיות עם רבים מרבני דורו (רבני אנגליה, וגאוני ליטא, גליציה ופולין). היה מעורב בדיונים הלכתיים, ודעותיו עוררו פולמוסים חריפים ביותר.
הגאון רבי חיים שמואל לאפיאן (תרס"ו-תשנ"ט), בנו של הגה"צ רבי אליהו לופיאן. מגדולי תלמידי ישיבת טלז בתקופת מהרי"ל בלוך. מחבורת מייסדי כולל האברכים בגייטסהד. ר"מ בישיבת מונטריי בשווייץ, ובהמשך מראשי ישיבת "נצח ישראל" בסנדרלנד. מחבר הספר "רווחא דשמעתא" על ה"שב שמעתתא".
8 מכתבים. גודל משתנה. מצב טוב.

מקבץ מסמכים ומכתבים מבית האדמו"ר מזוויעהל. ירושלים, [תש"ח-תש"י בקירוב].
• מאמר בכתב יד לתולדות האדמו"ר רבי גדליה משה מזוויעהל זצ"ל, על נייר מכתבים רשמי של האדמו"ר.
• טופס תביעה לנזקי רכוש מהמשרד לנפגעי המלחמה, בהם מפורטים הנזקים בימי מלחמת תש"ח, שנפגע בית האדמו"ר ברח' רייכמן בשכונת בית ישראל בירושלים. [קיץ תש"ח-סתיו תש"ט 1948]. בתיאור הנזק נכתב: "...רסיס גודל[!] נכנס מהגג ושיבר את הרעפים והקורות וחלק מהתקרה, וכל הזכוכיות נשברו בהבית..." ב"הצעת המבקש לתקון הנזקים", נכתב: "לתקן שיה[יה] ראוי לגור בה ומה שיותר מהר, ופרט לפני הגשומים[!], ואם חו"ח [חס וחלילה] לא יתקנו לפני הגשומים אז הנזק יהיה יותר גודל". לא ברור מי מילא את הטופס [האם הוא בכתב-ידו של האדמו"ר רבי גדליה משה, או של אחד מבני ביתו]. בסוף הטופס חתימה: ".... גולד[מ]ן" [החתימה היא בכתב יד שונה, וכנראה לא של האדמו"ר].
• מכתב בקשה (בהדפסה ליטוגרפית) מ"ועד הבנין להקמת מעון ובית דירה עבור האדמו"ר מזוויעהל, הרה"צ רבי מרדכי גולדמן בבית פרלמן, מאה שערים ירושלים". [ירושלים, תש"י בערך]. עברית ויידיש. 7 עותקים.
האדמו"ר רבי גדליה משה גולדמן (תרמ"ז-תש"י 1887-1949), בן האדמו"ר רבי שלמה מזוויעהל וחתן האדמו"ר רבי דוד שלמה רבינוביץ מקוברין. גאון מופלג וצדיק יסוד עולם, כיהן ברבנות בקוברין ובזוויעהל. הוגלה לסיביר ע"י השלטון הסובייטי, לשבע שנים קשות (בין השנים תרפ"ט-תרצ"ו). לאחר מכן עלה לירושלים בה כבר גר אביו הגדול. בשנת תש"ה הוכתר לאדמו"ר על מקום אביו. נפטר בחשון תש"י (1949) ונקבר בבית העלמין הזמני בשכונת שייח'-באדר. מקום קברו נודע עד היום למקום תפילה וישועות, אליו נוהרים מתפללים רבים, הנוהגים להתפלל על קברו שלש פעמים רצופות, בימים שני חמישי ושני.
בנו ממלא מקומו – האדמו"ר רבי מרדכי גולדמן (תרס"ו-תשמ"א, אנצי' לחסידות, ג', עמ' קצג), בעל "יקרא דמלכא". תלמיד חכם מופלג, איש קדוש פועל ישועות, נודע במעשי חסד ונשיאה בעול עם הבריות.
9 פריטי נייר, גודל ומצב משתנה. טוב עד בינוני.

שלושה צ'קים חתומים בידי האדמו"ר רבי יצחק אייזיק רוזנבוים מוזטשקא. ניו-יורק, [תש"כ-תשל"א] 1960-1970.
רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (תרס"ו-תש"ס, אנצי' לחסידות ב' עמ' שצב-שצג), בנו של האדמו"ר רבי איתמר מנדבורנה. התמדתו בתורה מינקות ועד שיבה היתה מופלאה. כיהן באדמו"רות בעיר זוטשקא ובעיר וואשקוביץ. לאחר שניצל מהשואה, כיהן באדמו"רות בארה"ב ובארץ ישראל. רבים היו צובאים על דלתותיו לקבל ברכה או עצה טובה, עידוד ונוחם. עד אחרית ימיו היה לוחם מלחמתה של תורה, פרסם כרוזים, חיבורים וקונטרסים רבים.
שלושה צ'קים, 8x21 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול.

שתי מהדורות, מהדורה ראשונה ושניה של ספר בית ישראל, חידושי גפ"ת על מסכתות הש"ס, מאת רבי ישראל בן שבתי הופשטיין, המגיד מקוז'ניץ:
• ספר בית ישראל, על מסכתות ברכות ועירובין, שבת ראש השנה וסוכה. וורשא, תרכ"ה 1864. מהדורה ראשונה.
• ספר בית ישראל. וורשא, תרל"ו 1876. מהדורה שניה. על מסכתות כתובות ונדרים בלבד (ללא יתר הדפים על מסכתות ברכות, עירובין, שבת, ר"ה וסוכה, שלמעשה נלקחו לגמרי מן ההוצאה הראשונה ולא נדפסו מחדש).
העותק של רבי נחום דובער מסדיגורה. בדף השער מופיעות חותמותיו: "נחום דובער פרידמאן", ו"קנין כספי".
רבי נחום דובער פרידמן מסדיגורה (תר"ג/תר"ד-תרמ"ג), נכד האדמו"ר רבי ישראל מרוז'ין. בן האדמו"ר רבי שלום יוסף וחתן דודו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה. רבי נחום דובער נודע כאספן חשוב של כתבי יד וספרים עתיקים (ראה: דוד אסף, דרך המלכות, עמ' 454, הע' 34). רבי יהודה ליבוש לנדא אב"ד סדיגורה כותב עליו ועל ספרייתו החשובה בהקדמתו לספרו הנודע "יד יהודה" על יורה דעה: "ובבואי הנה עיר סאדאגורא את שאהבה נפשי מצאתי בבית שארי הרה"צ בנן של קדושים מו"ה נחום דב נ"י אשר לו קובץ ספרים יקרי ערך ממחברים הקדמונים אשר אין כמוהו ליקר ולתפארת". בספריתו היו כמה סוגי חותמות. ספרים שקיבל מבית אביו נחתמו בחותמת "נחלת אבותי", ספרים שנקנו בכספו נחתמו בחותמת "קנין כספי", וספרים שקיבל במתנה נחתמו בחותמת "מנחת שי".
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
הספר שלפנינו, בית ישראל, הוא אוסף מחידושיו, שנדפסו שנים לאחר פטירתו. מסופר על רבי אברהם מסוכטשוב, בעל ה"אבני נזר", שהיה לומד בכל יום שיעור עם תלמידיו, ואם למד מסכת שהיה עליה פירוש "בית ישראל" להמגיד מקוזניץ, לא ירד מעל שולחנו הספר בית ישראל.
שתי המהדורות בכרך אחד. מהדורה ראשונה: [1], ט; טז; י-יב, [1]; יד-כג, כה-כו דף. הדפים על מסכת שבת (י-יב, [1] דף), מהספירה הראשונה נכרכו שלא במקומם. מהדורה שניה: [2], מג-קז דף. מסכתות כתובות ונדרים בלבד, ללא יתר הדפים על מסכתות ברכות-סוכה (שבשאר העותקים נלקחו מההוצאה הראשונה ולא נדפסו מחדש). 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש ומעט שביר, בחלקו. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים. קרעים בשולי מספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 84, 85.