ספר "עשרה למאה", דרושים בענייני מוסר ומדות, מאת רבי צבי הירש המגיד מוואדיסלב, אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא. ברלין, [תקס"א 1801]. מהדורה ראשונה.
ספר זה מכיל עשרה דרושים, שנערכו בצורת שאלות ותשובות בין אב לבנו, בענייני אמונה והשגחה, תפלה ופרנסה, ועניינים שונים בעבודת ה'.
רישומי בעלות בדף הראשון ובדף האחרון, של רבי אלחנן שמש בק"ק לעסלא ורבי "יצחק זעליג בר"א".
[42] דף. 16.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. עקבות רטיבות. בלאי קל. קרעים חסרים בדף השער ובדף נוסף (עם פגיעה בטקסט בדף זה), משוקמים בהדבקות נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 472.

ספר זאת זכרון, "חידושי תורה ורזין דאורייתא", מאת האדמו"ר רבי יעקב יצחק מלובלין "החוזה מלובלין". לבוב, תור"ה [תרי"א] 1851. מהדורה ראשונה.
רישום בעלות בדף הפורזץ: "שלמה יעקב בן מה"ר ר' שמחה בונם הלוי סג"ל", ואחריו שיר קצר.
[1], לד, [1], לט-מ, מב-נו; י דף. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. חיתוך דפים עם פגיעה בכותרות במספר דפים. קרעים בשולי מספר דפים. קרע חסר בדף האחרון עם פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר. סימן עש בדף השער, עם פגיעה בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 194.

ספר עמוד העבודה, ביאורי מושגים בתורת הקבלה, מאת רבי ברוך מקוסוב. טשרנוביץ, [תרי"ד] 1854. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, רבי מנחם מנדל מפרמישלן ורבי משה מסמבור.
ברוב הספר מבאר המחבר מושגים רבים של יסודות תורת הקבלה, בצורה יסודית, ובשפה שווה לכל נפש, על פי דרכו ושיטתו של המקובל רבי יוסף אירגאס בספרו "שומר אמונים" (נדפס לראשונה באמשטרדם תצ"ו). הספר שלפנינו הוא כמעין המשך לספר "שומר אמונים", חלקו הגדול בנוי בצורת ויכוח (בדומה למבנה הספר "שומר אמונים").
רבי מנחם מנדל מפרימשלן (תלמיד הבעש"ט) כותב על המחבר בהסכמתו: "והי' אתי עמי במחיצה אחת כמה ימים ואמר לי כמה דברים בכתבי האר"י והסביר הענין היטב להבין הענין היטב משולל ומופשט מגשמיות ונכנסו הדברים בלבי וערבים עלי מאוד... נראה לי שהם הם עיקר יסודות התורה ויחוד האמונ(ת)[ה] ליתן כבוד לה' אלהינו...".
המחבר, רבי ברוך מקוסוב (נפטר תקמ"ב, אנצי' לחסידות, א, עמ' שפא-שפג), כיהן כמגיד מישרים וכדרשן בקוסוב. נודע כפה מפיק מרגליות ובכח הסברה מיוחד בביאור מושגים מופשטים בקבלה וביסודות האמונה. בספריו הוא מביא ביאורים ויסודות מאת הבעש"ט, מאת המגיד ממעזריטש ומתלמידיהם.
הספר שלפנינו הוא חלקו השני של הספר "יסוד האמונה" (כפי שנכתב בשער). שני הספרים נדפסו בטשרנוביץ בשנת תרי"ד, על ידי אותם מו"לים ובאותו בית דפוס. בספרים אלו נדפסו 15 הסכמות בתחילת הספר "יסוד האמונה" ורק 2 הסכמות (הסכמות רבי מנחם מנדל מפרמישלן ורבי משה מסמבור) בתחילת "עמוד העבודה", על אף שתוכן רוב ההסכמות שייך רק לספר "עמוד העבודה".
[2], ה-ו; נב, [2], נג-קע, קעג-קעו, קעא-קעב, קעז-קעח, קפה-ר, קעט-קפד, רא-רב דף. דפים נא-נב נכרכו פעמיים. דפים קעא-קעב נכרכו בטעות לאחר דף קעו. דפים קעט-קפד נכרכו לאחר דף ר. 23.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. קרעים חסרים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעה קלה בטקסט בדף השער, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (במספר מקומות סימני עש קשים). חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 464.

ספר שרף פרי עץ חיים, ביאור על ספר פרי עץ חיים – מקבלת האר"י, מאת רבי משה שהם אב"ד דאלינא, תלמיד הבעש"ט. טשרנוביץ, [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה. עם הסכמות גדולי החסידות, ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יצחק מראדוויל, ה"דברי חיים" מצאנז ואדמו"רי רוז'ין וסדיגורה.
המחבר, המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ) היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, ואף מביא בספרו "דברי משה" מדברי תורתו. בשנת תקמ"ו התמנה לאב"ד בדאלינא על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו: "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו "דברי משה" על התורה (מז'יבוז' תקע"ח), ואת ספרו "אמרי שהם" (קולומיה תר"מ) על מסכתות כתובות, קדושין ובבא מציעא.
החזקת ספריו בבית נחשבת כשמירה, על פי הסכמתו של הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא, על ספרו "אמרי שהם", בה נכתב: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".
המו"ל של הספר היה מחסידי סדיגורה, ולפיכך מובן מדוע בראש הספר מופיעה הסכמת רבו האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה, לצד הסכמות אחיו אדמו"רי רוז'ין, אך יחד עם זאת, לא נמנע המו"ל לקחת הסכמה מה"דברי חיים" מצאנז, שכידוע, נלחם מלחמת חורמה בחסידי סדיגורה משנת תרכ"ט ואילך (ה"דברי חיים" כותב על המו"ל: "הראה לפני ידידי הרבני מו' שמשון שלמה נ"י ממחוז מארמארש..."). גם ברשימות ה"פרענומיראנטין" [=המנויים לספר ששילמו מראש על ההדפסה] מופיעים שמות ערים ועיירות שהשתייכו לשני ה"מעוזים", הן כאלו שהיו ממעוזי סדיגורה, והן כאלו שהיו ממעוזי צאנז. לאור זאת, ניתן להזים את השמועה שכבר משנת תרכ"ו – ועוד קודם לכן – שררה מתיחות בין חצרות צאנז וסדיגורה (ראה: דוד אסף, הציץ ונפגע, עמ' 180).
בחמשת עמודי רשימות המנויים, ניתן למצוא פרטי מידע על אישים ועל מקומות חשובים בתולדות החסידות בגליציה.
עותק חסר: [4], ח, יג-פג, פג-קמז, [1] דף. חסרים 6 דפים: ט-יב, קמח-קמט. [1] דף של רשימת המנויים, נכרך בסוף הספר במקום בתחילתו. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים בשולי דפים רבים. בדף צט שוליים חתוכים עם פגיעה בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 594.