מאמר אזכרה ליום השנה ה-21 למרד גטו וורשא, מאת רבי יהודה ליב לוין הרב הראשי למוסקבה, עם חתימת ידו וחותמתו. מוסקבה, כ"ז ניסן תשכ"ד, אפריל 1964. יידיש.
כותרת המאמר: "אזכרה – געווידמעט 21 יארצייט 'ווארשעוער געטא'. אפגעריכט דורך הרב יה"ל לעווין שליט"א, אין גרויסער מאסקאווער שול" [=מוקדש ליום השנה ה-21 למרד גטו וורשא. נאמר ע"י הרב יה"ל לוין בבית הגדול במוסקבה].
שני דפים מוקלדים במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב יד. בסוף העמוד השני חתימת ידו של הרב: "יהודה ליב בהרא"ש ז"ל לעווין", וחותמת: "הישיבה אצל בית כנסת הגדול במוסקבה".
בית הכנסת הגדול במוסקבה היה פתוח בעת התקופה הקומוניסטית תחת עיניהם הבולשות של סוכני הק.ג.ב., יהודים מעטים הורשו להתפלל בו, בעיקר זקנים, וגם זאת רק כמס שפתיים ששילם השלטון הסובייטי לעולם. ישיבת "קול יעקב" שנפתחה במקום הייתה אף היא חלק ממגמה זו. היא מנתה כעשרה בחורים, רובם ילידי הקווקז. בתחילה כיהן ברבנות מוסקבה הרב שלמה שלייפר, ולאחר פטירתו בשנת 1957, מילא את מקומו הרב יהודה ליב לוין, שכיהן במשך שנים ארוכות כרבה של מוסקבה.
רבי יהודה ליב לוין (תרנ"ד-תשל"א), נולד בניקופול לאביו רבי אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה של ניקופול. למד בישיבת ניעז'ין ובישיבת "כנסת בית יצחק" בסלובודקה, אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. בשנת תרע"ו הוסמך לרבנות. בתפקידו כרבה של מוסקבה היה נתון הרב לוין ללחצים מכל הצדדים. השלטונות הסובייטים אילצו אותו להשתתף בתעמולת הכזב, כאילו ניתן לקיים חיים יהודיים ושמירת מצוות תחת שלטונם. הרב יצא להגן על המשטר הסובייטי, ובנאום בשנת 1968 הוא הכחיש את קיומה של אנטישמיות בברית המועצות, ואמר "כי ליהודי ברית המועצות, יש אותן זכויות שיש ללאומים אחרים...". דבריו עוררו מחאות רבות ברחבי העולם. אבל ד"ר נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי דאז, כתב כי התגובות הסוערות על דבריו של הרב לוין מעידות על "חוסר הבנה של המצב העדין של יהודי ברית המועצות, ובמיוחד מקומו של הרב לוין, שמנסה לשמר חיים יהודיים ברוסיה בנסיבות קשות".
[2] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים קלים.

ספר תיקוני הזוהר, מהרשב"י הקדוש. ירושלים, [תר"ד 1844]. דפוס ישראל ב"ק. שני שערים, השני עם איור של מקום המקדש והכותל המערבי.
מהספרים הראשונים שנדפסו בירושלים.
רישומי בעלות בדף השער השני: "זה הספר הזהר שייך להנגיד ר' יחיאל מיכל".
[3], קסד, [1] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש עם פגיעות בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות נייר דבק. דף השער הראשון הודבק על נייר לחיזוק. רישומים בכתב יד. כריכה חדשה.
ש' הלוי, מס' 26.

שלשה ספרים שנדפסו בדפוס רבי ישראל ב"ק - בית הדפוס העברי הראשון בירושלים, בעשור הראשון לקיום בית הדפוס:
• ספר שערי צדק לזרע יצחק, דרושי מוסר וקבלה, מאת רבי אביעזר מטיקטין, עם הספד על תלאות ה"רעש" והביזה בארץ ישראל. ירושלים, תר"ג [1843]. דפוס רבי ישראל ב"ק. ש' הלוי, מס' 16. חתימות רבות של רבי "אברהם שלמה ג...".
• ספר באר בשדה, על פירוש רש"י על התורה, מאת רבי מאיר בנימין מנחם דאנון. ירושלים, [תר"ו 1846]. דפוס רבי ישראל ב"ק. בשער הספר נדפס סמל המדפיס [איור בו השתמש רבי ישראל ב"ק עוד בספרים שהדפיס בברדיטשוב ובצפת]. ש' הלוי, מס' 34.
• ספר עבודת הקדש, להגאון החיד"א - עם ספר לדוד אמת ותורת השלמים. ירושלים, תר"ז [1847]. דפוס רבי ישראל ב"ק. שער ראשון מאוייר בפיתוח עץ. ש' הלוי מס' 40 ומס' 41. בדף קנו/2 רישום בכתב יד של סגולה לקדחת.
3 ספרים. גודל ומצב משתנה. מצב כללי טוב-בינוני עד בינוני. לא כרוכים.

ספר קול אריה, חידושים על סוגיות בש"ס, מאת רבי אריה ליב חריף, אב"ד הומל. ירושלים, [תרכ"ו 1866]. דפוס ישראל ב"ק. מהדורה יחידה.
הספר הובא לדפוס על ידי נכדו של המחבר, רבי שלמה זלמן מנדלוביץ, אשר בעותק שלפנינו הוסיף הקדשה בכתב ידו [בכתיבה ספרדית], בצירוף חתימה בסגנון ספרדי "שניאור זלמן ח"ר מנחם ס"ט", וחותמת. הוא מקדיש את הספר "לכבוד הגביר המרומם... סי' יצחק הי"ו" בצירוף ברכתו: "...וזכות א"ז הצדיק יגן עליו ועל בני ביתו שיאריכו ימיהם... ברוב עוז וחדוה כיהר"א".
רבי שניאור זלמן ב"ר מנחם מענדיל מנדילוביץ (תקס"ד-תרמ"ה) שד"ר קהילת חב"ד בחברון - באירופה ובערי כורדיסטאן, סוריה, בבל והודו. [ראה אודותיו: יערי, שלוחי ארץ ישראל, עמ' 695-696; וכן: רחמים מלמד-כהן, על זכרון ירושלים, ירושלים תשע"ב]. גאון מופלג ומחבר פורה, וכן אמן וצייר מוכשר. חיבר את הספר "זכרון ירושלים", בו הוא מביא תיאורים על הישוב היהודי בזמנו, ותיאורים ממסעותיו ומהערים בהן עבר.
[4], מח, [1], מט-נא, [1], נב-נד, [2], נה-פ דף. פגינציה משובשת. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. חותמות. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ש' הלוי, מס' 127.

שלושה ספרים וקונטרסים מדפוסי ירושלים בכרך אחד:
1. ספר "לוח על כל אלף הששי" – לוח שנה מתחילת האלף הששי ועד לסופו בשנת תת"ר, מאת רבי שרגא פייבל מהורודנא. ירושלים, [תרכ"ז 1867]. דפוס ישראל ב"ק.
הלוח מחולק לשלושה חלקים: לוח א', עם המועדים, הצומות וסדר קריאת הפרשות; לוח ב', עם המולדות והתקופות; לוח ג', לוח כללי, עם שמות החודשים הלועזיים. ש' הלוי, מס' 134.
2. קונטרס שאלו שלום ירושלים - חיבור סנגוריה על ירושלים ותושביה, מאת רבי משה נחמיה כהניו. ירושלים, תרכ"ח [1868]. מהדורה שניה.
המחבר יצא בשנת תרכ"ז לשליחות ברוסיה, מטעם כולל הפרושים בירושלים, למען ישיבת עץ חיים. בדרכו חיבר את הספר שלפנינו, והדפיסו באודיסה באותה שנה, בעילום שמו. בספר כלול חומר רב על מצב העיר ירושלים. ש' הלוי, מס' 141.
3. קונטרס שערי חסד, הודעה והעתק מפנקס חבורת גמ"ח שנתייסדה בירושלים. [ירושלים, תר"ל 1869, בקירוב].
נדפס ללא שער.
כולל מבוא על המצב הכלכלי בירושלים, ותקנות החברה. המחבר הוא רבי משה נחמיה כהניו, מיסד החברה. שמו חתום בסוף החוברת, באקרוסטיכון. מהדורה שונה מהמהדורה הרשומה אצל ש' הלוי, מס' 162 (נוסח הפתיחה ונוסח הקולופון של הקונטרס שלפנינו שונים מהמובא אצל שושנה הלוי. המהדורה שלפנינו נרשמה במפעל הביבליוגרפיה רשומה 000303372. נוסח המהדורה שלפנינו עמד גם לעיני עורכי הספר "שאלו שלום ירושלים", ירושלים תשכ"ט, ראה שם במבוא, עמ’ יב).
שלושה חבורים בכרך אחד. לוח על כל אלף הששי: עא דף. שאלו שלום ירושלים: 32, [1] עמ'. קונטרס שערי חסד: 8 עמ'. 17 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים (בחלק מהדפים כתמים רבים). קרעים בדף השער ומספר דפים נוספים. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם פגמים.