ספר בני יעקב, ביאור על ספר העיטור ושאלות ותשובות, מאת רבי יעקב ששון. [קושטא, תע"ד 1714]. מהדורה יחידה.
הגהות מאוחרות בכתב-יד במספר מקומות.
חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
[3], רמג דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. דף שער ודפים ראשונים מנותקים. קונטרסי דפים רופפים. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה ופגומה, צדה הקדמי מנותק.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.

ספר עץ החיים, דרשות על התורה, מאת רבי חיים אבולעפיה. איזמיר, [תפ"ט 1729]. מהדורה ראשונה.
רישומי בעלות והגהות רבות בכתיבה ספרדית.
רישום בעלות בחתימת רבי אברהם אציני שקנה את הספר מאת רבי משה ן' מאיר. הקדשה בשער אל "הגביר החכם המרומם כמה"ר אהרן הלוי [ליאוסאדה?] יש"ל...", ורישום נוסף בחתימת רבי "יהודה הכהן טנוגי" שקנה את הספר מעזבונו של הנ"ל. חלק מההגהות הינן כנראה בכתב ידו של רבי יהודה טנוג'י.
רבי אברהם אציני, מחכמי צפרו (מרוקו). תלמיד רבי שאול אבוטבול. כיהן כדיין בצפרו והוא חתום יחד עם רבו על פסק דין בשנת תקכ"ו.
רבי יהודה כהן טנוג'י, מגדולי רבני העיר תוניס. כיהן כדיין וחתום על פסקי דין יחד עם רבי יצחק טייב בשנת תקפ"ה, יחד עם רבי ישועה בסיס בשנת תרט"ו, ובשנת תר"כ חתום על פסק דין יחד עם רבי נתן בורג'יל (השני).
חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
[8], פד; קמב; יב דף. דפים פא-פב מספירת הדפים השניה, נכרכו שלא כסדרם. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.

ספר חזה ציון - ספר תהלים עם פירוש בדרך הפרד"ס, מאת המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים". ליוורנו, [תק"ב-תק"ג 1742-1743]. מהדורה ראשונה.
בעיצומה של הדפסת הספר נרצח המחבר על קידוש השם. בשער הספר מופיע עדיין שמו בברכת החיים (יצ"ו), אך בסוף הספר נאלץ בנו לספר על הירצחו, ונוספה גם "קנה על הרב המחבר זצוק"ל" מאת רבי שלמה יוסף ב"ר נתן קרפי.
רבי עמנואל חי ריקי (תמ"ח-תק"ג), מגדולי המקובלים באיטליה, בעל "משנת חסידים" וחיבורים נוספים; נדד רבות, ובין היתר הגיע לארץ ישראל, בה הקים ישיבה בירושלים (בישיבתו זו ישב ה"אור החיים" הקדוש). בשנת תק"ב סובב בין קהילות איטליה לגייס כספים לישיבתו. באותה עת החל להדפיס את ספרו שלפנינו בליוורנו. בראש חודש אדר תק"ג, כשהיה בדרכו ממודינה לבולוניה, התנפלו עליו אנשי צבא נוכריים. הם ניסו להכריחו לאכול חזיר ולאחר שסירב בכל תוקף חנקו אותו למוות ברצועות התפילין שלו ובזזו את כספי הצדקה שאסף. בן דודו, רבי עמנואל בן רבי יצחק בן ציון ריקי, כותב בקינתו: "דמו נמצה כי לא רצה התגאל את נפשו ברה". רבי יעקב מלונדין בהקדמתו לספר "שבעה עינים" (ליוורנו, תק"ה) כותב על הירצחו של רבי עמנואל חי ריקי: "שנהרג על קדושת ה' באותו היום שחזרתי בדרך הזה... שלכדוהו ג' בעלי מלחמה וישפכו דמו ושללוהו סך רב ועצום בעבור קדושת שמו יתברך לבל יתגאל בפת-בגם ולא יתן פיו לבשר החזיר...".
בראש הספר מופיעה הקדמה אוטוביוגרפית ארוכה מאת המחבר, ובה מספר על תולדות חייו, חיבוריו, נדודיו והמאורעות שעברו עליו. בדברי הסיום של בן המחבר, רבי אברהם שמואל ריקי, הוא מוסיף פרטים אודות אביו ומתאר את סיפור הירצחו: "כי ביציאתו ממודינא יע"א לעבור דרך בולוניא... פגעו בו זדים ארורים... בחרבם על ירכם חגורים... ושללו שלל ובזזו בז והפגיעו באיש קנאי...". הוא מספר כיצד נודע הדבר ליהודי מודינה ואלו הביאוהו לקבר ישראל: "ולא אהיה כפוי טובה... לבני מודינא יע"א... כי כבוד עשו לו במותו, דתכף ומיד שבאה להם השמועה רעה קחו טובי העיר ושמו לדרך פניהם... הוציאוהו מקברו שהיה קבור על שפת הנחל והוליכוהו בקברי ישראל הלא הם בעיר גינטו יע"א...". בסיום דבריו מעתיק בן המחבר דבר מבהיל שנמצא בסידורו האישי של רבי עמנואל חי ריקי, כתוב בכתב-ידו - תיעוד על חלום שחלם ובו הודיעו לו כי הוא נשמת רבי יהודה בן בבא - מעשרה הרוגי מלכות - וכי הוא עתיד למות על קידוש השם. בן המחבר מקדים: "והנני כותב החלום אות באות מלה במילה הנמצא כתוב מכתב-ידו בסדור התפלה שלו..." ואח"כ מביא את "טופס החלום": "זכרון כי בירושלים עה"ק שנת הת"ק חלמתי... לילה אחד כי אני ואחר היינו נהרגים על קידוש ה', ואח"כ באותה שנה עצמה בליל ש"ק... שהיו אומרים לי בחלום נשמת בני... שהיא נשמת תנא א'... ואני שאלתי עלי... אמרו לי ואתה ר' יהודה בן בבא...".
מפליא הדבר שאת חיבורו שלפנינו, בשורות האחרונות של פירושו, חתם המחבר גם כן בענין עשרה הרוגי מלכות ומזכיר המחבר את רבי יהודה בן בבא: "כי מספר הללויה עם הא' של אשרי מהטעם דאמרן הוא מספר יהוד"ה ב"ן בב"א שהוא אחד מעשרה הרוגי מלכות...".
במרכז השער: דגל-משפחה של משפחת המחבר, במרכזו איור אריה שבפיו גבעול חיטה, עם הכיתוב: "אריה כבקר אוכל תבן את הבר / אות לבית אב המחבר המדובר" (הכיתוב מעט פגוע בגלל הקרעים).
בדף השער רישום בכתב-יד, הודאה ותפילה לרגל לידת בן זכר.
עותק חסר ופגום. קלה דף. חסרים 5 דפים אחרונים (קלו-קלח, [2]). 31.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. בלאי רב בחלק מהדפים. קרעים חסרים, בהם קרעים חסרים רבים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער (דף השער הודבק על נייר לחיזוק). בכ-30 מהדפים הראשונים קרעים חסרים רבים, עם פגיעות רבות בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה ופגומה, מנותקת בחלקה, עם סימני עש.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.