מאמר אזכרה ליום השנה ה-21 למרד גטו וורשא, מאת רבי יהודה ליב לוין הרב הראשי למוסקבה, עם חתימת ידו וחותמתו. מוסקבה, כ"ז ניסן תשכ"ד, אפריל 1964. יידיש.
כותרת המאמר: "אזכרה – געווידמעט 21 יארצייט 'ווארשעוער געטא'. אפגעריכט דורך הרב יה"ל לעווין שליט"א, אין גרויסער מאסקאווער שול" [=מוקדש ליום השנה ה-21 למרד גטו וורשא. נאמר ע"י הרב יה"ל לוין בבית הגדול במוסקבה].
שני דפים מוקלדים במכונת כתיבה, עם תיקונים בכתב יד. בסוף העמוד השני חתימת ידו של הרב: "יהודה ליב בהרא"ש ז"ל לעווין", וחותמת: "הישיבה אצל בית כנסת הגדול במוסקבה".
בית הכנסת הגדול במוסקבה היה פתוח בעת התקופה הקומוניסטית תחת עיניהם הבולשות של סוכני הק.ג.ב., יהודים מעטים הורשו להתפלל בו, בעיקר זקנים, וגם זאת רק כמס שפתיים ששילם השלטון הסובייטי לעולם. ישיבת "קול יעקב" שנפתחה במקום הייתה אף היא חלק ממגמה זו. היא מנתה כעשרה בחורים, רובם ילידי הקווקז. בתחילה כיהן ברבנות מוסקבה הרב שלמה שלייפר, ולאחר פטירתו בשנת 1957, מילא את מקומו הרב יהודה ליב לוין, שכיהן במשך שנים ארוכות כרבה של מוסקבה.
רבי יהודה ליב לוין (תרנ"ד-תשל"א), נולד בניקופול לאביו רבי אליהו שמואל לוין שכיהן כרבה של ניקופול. למד בישיבת ניעז'ין ובישיבת "כנסת בית יצחק" בסלובודקה, אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ. בשנת תרע"ו הוסמך לרבנות. בתפקידו כרבה של מוסקבה היה נתון הרב לוין ללחצים מכל הצדדים. השלטונות הסובייטים אילצו אותו להשתתף בתעמולת הכזב, כאילו ניתן לקיים חיים יהודיים ושמירת מצוות תחת שלטונם. הרב יצא להגן על המשטר הסובייטי, ובנאום בשנת 1968 הוא הכחיש את קיומה של אנטישמיות בברית המועצות, ואמר "כי ליהודי ברית המועצות, יש אותן זכויות שיש ללאומים אחרים...". דבריו עוררו מחאות רבות ברחבי העולם. אבל ד"ר נחום גולדמן, נשיא הקונגרס היהודי העולמי דאז, כתב כי התגובות הסוערות על דבריו של הרב לוין מעידות על "חוסר הבנה של המצב העדין של יהודי ברית המועצות, ובמיוחד מקומו של הרב לוין, שמנסה לשמר חיים יהודיים ברוסיה בנסיבות קשות".
[2] דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי וקרעים קלים.

ספר חק לישראל – תרי"ג המצוות להרמב"ם, עם הגהות הרמב"ן, ועם תרגום ליידיש, מאת רבי ישראל הלוי לאנדא מפראג. פראג, [תקנ"ח 1798]. עברית ויידיש.
שני דפי שער. שער ראשון מאוייר בתחריט נאה, עם דמויות דוד ושלמה וכלי המקדש.
המחבר, רבי ישראל הלוי לאנדא, בנו של בעל ה"נודע ביהודה", רמז את שמו בשער הספר, בראשי וסופי אותיות שמו, אך את שמו המלא העלים.
בסוף שני החלקים, על מצוות לא תעשה ומצוות עשה, מובא שיר מאת רבי שלמה אבן גבירול. כנספח למצוות "מקרב אחיך תשים עליך מלך", מובאת בדף מב/2 מספירת הדפים השנייה, אגרת רבי חסדאי בן שפרוט אל יוסף מלך הכוזרים, ותשובת מלך כוזר אליו. לחליפת המכתבים הזו הוסיף המחבר, רבי ישראל לאנדא, הקדמה קצרה, העוסקת ביהודים הקרובים למלכות בתקופתו, עם רשימת שמותיהם.
רישומי לידות ופטירות מעבר לדף המגן האחורי.
‫[6], מח; עב דף. 23 ס"מ. נייר מעט כהה. מצב טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק תואם. ‬‬‬‬‬‬

אוסף של ששה ספרי תהילים, מתורגמים ליידיש והולנדית:
• סדר תהלים, עם תרגום ליידיש באותיות צו"ר. אמשטרדם, [תל"ז 1676]. דפוס אורי וייבש בן אהרן הלוי. קרע חסר גדול באחד מהדפים. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט.
• סדר תהלים, "מסודר כפי ימי השבוע", עם תרגום ליידיש באותיות צו"ר. אמשטרדם, [תקס"ד 1804]. עם "תחינות" ביידיש. דפוס יוחנן לוי רופא ובנו בנימין.
• ספר תהלים עם תפילות שונות, עם תרגום להולנדית מאת שמואל מולדר, ועם ציורים. אמשטרדם, תר"ב 1842. ללא כריכה.
עם ציורים של כלי-נגינה עתיקים, במטרה לשחזר את כלי-הנגינה הנזכרים בתהלים. בהקדמתו של המתרגם (בהולנדית) דיון בנושא המוסיקה בתהלים.
• ספר תהלים, עם תרגום לגרמנית באותיות צו"ר, מנוקד ומוגה ע"י בנימין וולף היידנהיים. רדלהיים, תרכ"ה 1864. עם "תחנות" ביידיש, ושיר היחוד.
• ספר תהלים עם תפילות שונות, עם תרגום להולנדית מאת שמואל מולדר ועם ציורים. אמשטרדם, [תרמ"ד 1884]. קרעים במספר דפים.
• סידור לכל השנה כמנהג פולין, עם יוצרות, סליחות והושענות, ועם תהלים. [אמשטרדם, תקי"ב 1752]. עם תהלים לימות השבוע, עם תרגום ליידיש. דף שער מיוחד לספר תהלים, באמצע הכרך. חסרים 37 דפים: דפים [1], כה מתחילת הסידור, דפים פט-צח מהסליחות, והדף האחרון מהתחינות. בלאי רב וקרעים חסרים בדפים רבים.
6 ספרים. גודל ומצב משתנים.

שלושה לוחות ללימוד אותיות האלף-בית:
1. לוח בפורמט גדול במיוחד (לתליה על הקיר). [כנראה, וינה, המאה ה-19 (על-פי עותק בספריה הלאומית מאוסף ולמדונה)]. עם תרגיל קריאה, פרק ראשון ושלישי של "שמע" וברכות. ההוראות ביידיש. 50X40 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקרעים. רישומים בכתב-יד.
2. לוח אלף-בית, עם תפילות וברכות. ווילנא, 1886. דפוס האלמנה והאחים ראם. 24X38 ס"מ. מצב טוב. קו קפל אנכי. קרעים קלים.
3. לוח אלף-בית. [הוצאת בית מסחר ספרים אברהם מאיר זיססוויין, סאטמארנעמעטי סאטמר, שנות התר"צ או ראשית שנות הת"ש]. פרטי הדפוס על פי לוח זהה, שבו מופיע שם המו"ל. בתחתית הדף טקסט ביידיש על חשיבות חינוך הילדים, המידות הטובות וכיבוד בני המשפחה.
26X35 ס"מ. מצב טוב. קו קפל אנכי. קרעים קלים.