מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "משה בלויא" מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. רייכנהאלע (באד-רייכנהאל, גרמניה), כ"ג אב [תרפ"ג].
נכתב בעת נסיעת רבי משה בלוי בראש המשלחת הירושלמית אל ה"כנסיה הגדולה" הראשונה של "אגודת ישראל" שהתקיימה בווינה. רבי משה ממען את המכתב ל"כבוד הלשכה השחורה הי"ו" [יתכן שזהו כינוי אירוני שנתן רבי משה בלוי לחברי לשכתו בירושלים "מרכז אגודת ישראל", על משקל הכינוי בו כינו החוגים הציוניים את ה"לשכה" בקובנא של העסקנים החרדים המתנגדים לציונות].
רבי משה בלוי כותב, כי הרב בן ציון ידלר נסע לקרלסבד, אל הקונגרס הציוני שהתקיים שם באותה עת - "...בטח תתפלאו על זה, אכן כן הוא הדבר. הוא נסע עפ"י האינצטיבא [=היזמה] של הרה"ג רובין ובהסכמת כולנו, וגם בהסכמת הצירים הציונים שנסעו אתנו על הספינה. התועלת מנסיעתו והנמוקים לזה, נודיע לכם במכתב... משה בלויא".
בראש המכתב מודיע רבי משה בלוי כי הגיעו לבאד-רייכנהאל בנסיעה ישרה מטריאסטה, וכי הם מתכוונים לצאת לווינה ביום שני הבא.
הקונגרס הציוני ה-13 נערך בתחילת חודש אוגוסט 1923, בעיר קרלסבד. הכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" נערכה בעיר וינה כשבוע לאחר מכן, בין התאריכים ג-י' באלול (15-22 באוגוסט). "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון ידלר הגיע במשלחת רשמית מירושלים אל הכנסיה הגדולה בעיר וינה. תחילה נסע לעיר קרלסבד וביקר כמה ימים באופן בלתי-רשמי בקונגרס הציוני בעיר.
במכתב שלפנינו נראה כי רבי משה בלוי מנסה להצטדק בפני חבריו על נסיעתו של רבי בן ציון ידלר אל הקונגרס הציוני. רבי בן ציון ידלר עצמו מספר בזכרונותיו על מסעו לכנסיה הגדולה הראשונה, ואף מתייחס לסיבת הנסיעה הזו לקונגרס הציוני בקרלסבד ומתאר את מעשיו שם: "...בשבוע ההוא בו נסענו התקיים גם קונגרס הציונים בעיר קרלסבד. חברי ובראשם הגאון ר' מרדכי לייב [רובין, ראב"ד ירושלים] יעצוני לנסוע לשם, כדי למחות ולדבר על לב הצירים התמימים הנאספים שם לקול קריאת ראשי הציונים, לספר להם על מצב ההרס שהביאו ראשי הציונים על אר"י. כיון שרבו עלי הפצרות חברי הסכמתי להפנות את צעדי לקרלסבד. כל נוסעי הספינה השתתפו בהוצאות הנסיעה לקונגרס. ביום ג' כ''ה מנחם אב הגענו לווינה ולמחרת ביום ד' נסעתי ברכבת המהירה לקרלסבד... בשבת קודש אחה''צ דרשתי שם בבהכ''נ הגדול לפני קהל רב, ואחר השבת נפגשתי עם הרבה מהנאספים והוכחתים בפרטות על השתתפותם בעניני הציונות, וגם ספרתי לפניהם מהחורבן שעשו הציונים בא"י, בפרט בענין החינוך בבתי ספר וגימנזיות שלהם, חילול שבת ופריצות, וגם על מה שהקימו לאחרונה את המטבח הגדול בירושלים עבור הפועלים וכולו על מאכלי טריפה..." (בטוב ירושלים, עמ' קלז).
[1] דף. 9.5X14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים (כתמי רטיבות), קרעים ובלאי, עם פגיעות בטקסט. נקבי תיוק.