מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
ספרים עתיקים, דפוסי המזרח ודפוסי ירושלים, מכתבים וכתבי יד
11.10.2021
- (-) Remove בדפוס filter בדפוס
- בודדים (29) Apply בודדים filter
- ישראל (29) Apply ישראל filter
- ירושלים (29) Apply ירושלים filter
- יד (29) Apply יד filter
- ודפים (29) Apply ודפים filter
- ובכתב (29) Apply ובכתב filter
- וארץ (29) Apply וארץ filter
- בודדים, (29) Apply בודדים, filter
- מכתבים (29) Apply מכתבים filter
- and (29) Apply and filter
- eretz (29) Apply eretz filter
- handwritten (29) Apply handwritten filter
- israel (29) Apply israel filter
- jerusalem (29) Apply jerusalem filter
- letter (29) Apply letter filter
- print (29) Apply print filter
- sheet (29) Apply sheet filter
- singl (29) Apply singl filter
מציג 13 - 24 of 29
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $100
נמכר ב: $238
כולל עמלת קונה
אוסף קונטרסים ודפים מודפסים – ענייני פולמוס. ירושלים שנות התר"נ-תר"פ:
• "אמת מארץ – תצמח", עם "מאמר הד הרים". הוצא על ידי בית ישראל [מאת יחיאל מיכל פינס]. חברת "מגיני ארץ". ירושלים, [תרנ"ד 1894]. תגובה לאגרת השטנה על עדת האשכנזים יצ"ו בירושלים. כל המאמרים חתומים בפסיבדונים שונים, אבל כולם כנראה יצאו מתחת ידי עטו של יחיאל מיכל פינס. חלק מסדרה בת שש מחברות, אשר נדפסו בתקופה בה פרשו רבי מיכל הכהן וחתנו רבי חיים מיכלין ממוסדות הציבור האשכנזיים והקימו את בית החולים "משגב לדך" של קהלת הספרדים. המהדורה הראשונה (ללא שער נפרד למאמר הד הרים). ללא מעטפת.
• "בצדקה תכונני רחקי מעושק" - קונטרס עם תגובת חכמי טבריה וצפת על הקונטרס "שמרו משפט" שנדפס ע"י חכמי הספרדים (בירושלים, תרס"ג). [טבריה? או כאזאבלאנכא?], תרס"ד (1904).
• "גלעד – כולל מכתבים ותעודות על דבר האתרוגים הכשרים בארץ ישראל, מאת אגודת פרי עץ הדר, שבה התאחדו כל בעלי הגנים העברים במושבות יהודה באה"ק". [ירושלים?, תרס"ו]. קונטרס שנדפס ע"י אגודת פרי עץ הדר מיפו (Jaffa), עם מכתבי הראי"ה קוק (שכיהן אז כאב"ד יפו) ומכתב הבד"צ דקהלות האשכנזים בירושלים. כולל מעטפת מודפסת עם שער נוסף.
• "כרוז לקה"ק התימנים יע"א – אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם" - מודעת כרוז נגד שינויים בנוסח התפילה וסטייה מנוסח התכלאל, בחתימת "הצ' יודא לוי" ו"הצ' שלום לוי". דפוס יהודה וירושלים. ירושלים, [שנות התר"פ בקירוב].
• "ברור לברור" - גליון לא חתוך, עם ארבעה כרוזי פולמוס שונים נגד "הועד הכללי" בירושלים - תגובה לכרוז בשם "ברור דברים", שהוציא לאור הועד הכללי, בשאלת הרבנות בירושלים. הכרוזים ממוספרים: ב, ג, ד, ה, והם חתומים בשם פסיבדוני של "המבררים". [ירושלים, שנות התר"פ בערך]. ארבעה עותקים.
8 פריטים. גודל ומצב משתנים.
• "אמת מארץ – תצמח", עם "מאמר הד הרים". הוצא על ידי בית ישראל [מאת יחיאל מיכל פינס]. חברת "מגיני ארץ". ירושלים, [תרנ"ד 1894]. תגובה לאגרת השטנה על עדת האשכנזים יצ"ו בירושלים. כל המאמרים חתומים בפסיבדונים שונים, אבל כולם כנראה יצאו מתחת ידי עטו של יחיאל מיכל פינס. חלק מסדרה בת שש מחברות, אשר נדפסו בתקופה בה פרשו רבי מיכל הכהן וחתנו רבי חיים מיכלין ממוסדות הציבור האשכנזיים והקימו את בית החולים "משגב לדך" של קהלת הספרדים. המהדורה הראשונה (ללא שער נפרד למאמר הד הרים). ללא מעטפת.
• "בצדקה תכונני רחקי מעושק" - קונטרס עם תגובת חכמי טבריה וצפת על הקונטרס "שמרו משפט" שנדפס ע"י חכמי הספרדים (בירושלים, תרס"ג). [טבריה? או כאזאבלאנכא?], תרס"ד (1904).
• "גלעד – כולל מכתבים ותעודות על דבר האתרוגים הכשרים בארץ ישראל, מאת אגודת פרי עץ הדר, שבה התאחדו כל בעלי הגנים העברים במושבות יהודה באה"ק". [ירושלים?, תרס"ו]. קונטרס שנדפס ע"י אגודת פרי עץ הדר מיפו (Jaffa), עם מכתבי הראי"ה קוק (שכיהן אז כאב"ד יפו) ומכתב הבד"צ דקהלות האשכנזים בירושלים. כולל מעטפת מודפסת עם שער נוסף.
• "כרוז לקה"ק התימנים יע"א – אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם" - מודעת כרוז נגד שינויים בנוסח התפילה וסטייה מנוסח התכלאל, בחתימת "הצ' יודא לוי" ו"הצ' שלום לוי". דפוס יהודה וירושלים. ירושלים, [שנות התר"פ בקירוב].
• "ברור לברור" - גליון לא חתוך, עם ארבעה כרוזי פולמוס שונים נגד "הועד הכללי" בירושלים - תגובה לכרוז בשם "ברור דברים", שהוציא לאור הועד הכללי, בשאלת הרבנות בירושלים. הכרוזים ממוספרים: ב, ג, ד, ה, והם חתומים בשם פסיבדוני של "המבררים". [ירושלים, שנות התר"פ בערך]. ארבעה עותקים.
8 פריטים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $120
נמכר ב: $225
כולל עמלת קונה
אוסף כרוזים מודפסים ודברי דפוס. יהודי תימן בארץ ישראל – רובם מהפולמוס בעד ונגד עדת ה"דרדעים", בשנים תרצ"ד-תרצ"ה:
• "גילוי דעת לקהל עדתינו התימנים בכלל העי"א" - מודעת כרוז מאת "מרכז ארגון אבי דוד בירושלים". פרסום "דרדעי" נגד האמונה בספר הזוהר ותורת הקבלה. דפוס יהודה וירושלים. ירושלים, [תרצ"ד 1934].
• "להסיר מכשול" – כרוז עם מכתב בד"צ העדה החרדית ומכתב המהרי"ץ דושינסקי, נגד חברת ארגון אבי דוד ו"זה האיש הנקרא יחיא קאפח.... כי הוא מכבר מוחרם ומנודה מפי חכמי אר"י עוד בשנת תרע"ד, על אשר... הולך ונתן לכתתו חוקים לא טובים ומשפטים על הזוה"ק וספרי קבלה הקדושים...". דפוס חורב – א.ח. ברנשטיין. ירושלים, אב תרצ"ד [1934] חותמת הבד"צ וחותמת הרב דושינסקי.
• "קול קורא לצבור התימני בארץ ישראל" – כרוז מכתב רבני עדת תימן מרחבי הארץ, נגד עדת ה"דרדעים" ופרסומיהם נגד תורת הקבלה. חתומים בדפוס 34 רבנים וראשי קהילות יוצאי תימן מירושלים, פתח תקוה, זכרון יעקב, תל אביב, ראשון לציון, רחובות וחדרה. דפוס אלכסנדר מוזס, תל אביב, [תרצ"ה? 1934?].
• "אין לך דבר שעומד בפני הרצון" – כרוז תשובה לכרוז "קול קורא לצבור התימני בארץ ישראל", בחתימת "הצעיר אוהב שלום ורודף שלום - חבא"ק". דפוס צוקרמן. [ירושלים, תרצ"ה? 1934?]. נדפס על נייר אדום.
• "בעה"י – אל קהל עדת אחינו יהודי ארץ תימן בתל אביב א"י – מי לה' אלינו!" - כרוז תשובה "לקול קורא שיצא בשבוע העבר לעדת התימנים בכלל ול'עזרת אחים' בפרט...", בחתימת "ארגון הר"ר שלום שרעבי. זכריה אביגד שרעבי. דוד נתן שרעבי". דפוס גליצנשתין, תל אביב [תרצ"ה? 1934?].
• "כרוז לקה"ק התימנים יע"א – אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם" - מודעת כרוז נגד שינויים בנוסח התפילה וסטייה מנוסח התכלאל, בחתימת "הצ' יודא לוי" ו"הצ' שלום לוי". דפוס יהודה וירושלים. ירושלים, [שנות התר"פ בקירוב].
• "ירא הקהל וישפוט – תשובה לגלוי דעת .2" – מאת מרכז ארגון אבי דוד. דפוס ווייס. ירושלים, [תרצ"ה? 1934-1935?].
• "מספד מר" - מודעה על הספד לפטירת רבי יחיא בן שלום אל-אביץ', בבית הכנסת "ארגון אבי דוד" בשכונת "נחלת אחים". דפוס צוקרמן. ירושלים, כסלו תרצ"ה [1934].
• ספר "בן ראמים – כתר מלכות", שירי תפילה מאת רבי אברהם בן רבי משה הלוי אל-ערוסי מעיר מחוית (תימן). דפוס י.א. ויס. ירושלים, [תרפ"ה 1925]. בעמ’ כב-כג: "שיר לכבוד המכללה היפהפיה בירושלים הבנויה" (כל בית בשיר פותח: "הר הצופים").
• "אל ציבור יהודי תימן בארץ ישראל" – מודעת כרוז, קריאה לעזרת יהודי תימן ועדן ש"נטבחו ונשרפו" במחנה מעבר לעליה לארץ ישראל. [תל אביב], ה' אדר א' תש"ח 15.2.48.
• "כרוז לצבור התימני בירושלים" – כרוז מאת הועד הכללי לקהלת התימנים בירושלים: "...אשתקד חלקנו לנזקקים מבני עדתנו לחג הפסח, כאלף לירות במזומנים, מלבד כמות ניכרת של חבילות מצות, ומאה וחמישים בקבוקי יין...". דפוס איתאח. ירושלים [שנות הת"ש-התש"י בקירוב].
• "קול אומר קרא – אל צבור יהודי תימן בירושלים" – כרוז בחתימת עשרה רבנים, לעזרה לכשלושים אלף עולים מתימן לארץ ישראל. דפוס איתאח, ירושלים, [תש"י בקירוב]. מעבר לדף רשימה בכתב יד, של תרומות "מיחידי בית הכנסת".
12 פריטים. גודל ומצב משתנה. בחלקם קרעים וקרעים חסרים.
• "גילוי דעת לקהל עדתינו התימנים בכלל העי"א" - מודעת כרוז מאת "מרכז ארגון אבי דוד בירושלים". פרסום "דרדעי" נגד האמונה בספר הזוהר ותורת הקבלה. דפוס יהודה וירושלים. ירושלים, [תרצ"ד 1934].
• "להסיר מכשול" – כרוז עם מכתב בד"צ העדה החרדית ומכתב המהרי"ץ דושינסקי, נגד חברת ארגון אבי דוד ו"זה האיש הנקרא יחיא קאפח.... כי הוא מכבר מוחרם ומנודה מפי חכמי אר"י עוד בשנת תרע"ד, על אשר... הולך ונתן לכתתו חוקים לא טובים ומשפטים על הזוה"ק וספרי קבלה הקדושים...". דפוס חורב – א.ח. ברנשטיין. ירושלים, אב תרצ"ד [1934] חותמת הבד"צ וחותמת הרב דושינסקי.
• "קול קורא לצבור התימני בארץ ישראל" – כרוז מכתב רבני עדת תימן מרחבי הארץ, נגד עדת ה"דרדעים" ופרסומיהם נגד תורת הקבלה. חתומים בדפוס 34 רבנים וראשי קהילות יוצאי תימן מירושלים, פתח תקוה, זכרון יעקב, תל אביב, ראשון לציון, רחובות וחדרה. דפוס אלכסנדר מוזס, תל אביב, [תרצ"ה? 1934?].
• "אין לך דבר שעומד בפני הרצון" – כרוז תשובה לכרוז "קול קורא לצבור התימני בארץ ישראל", בחתימת "הצעיר אוהב שלום ורודף שלום - חבא"ק". דפוס צוקרמן. [ירושלים, תרצ"ה? 1934?]. נדפס על נייר אדום.
• "בעה"י – אל קהל עדת אחינו יהודי ארץ תימן בתל אביב א"י – מי לה' אלינו!" - כרוז תשובה "לקול קורא שיצא בשבוע העבר לעדת התימנים בכלל ול'עזרת אחים' בפרט...", בחתימת "ארגון הר"ר שלום שרעבי. זכריה אביגד שרעבי. דוד נתן שרעבי". דפוס גליצנשתין, תל אביב [תרצ"ה? 1934?].
• "כרוז לקה"ק התימנים יע"א – אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם" - מודעת כרוז נגד שינויים בנוסח התפילה וסטייה מנוסח התכלאל, בחתימת "הצ' יודא לוי" ו"הצ' שלום לוי". דפוס יהודה וירושלים. ירושלים, [שנות התר"פ בקירוב].
• "ירא הקהל וישפוט – תשובה לגלוי דעת .2" – מאת מרכז ארגון אבי דוד. דפוס ווייס. ירושלים, [תרצ"ה? 1934-1935?].
• "מספד מר" - מודעה על הספד לפטירת רבי יחיא בן שלום אל-אביץ', בבית הכנסת "ארגון אבי דוד" בשכונת "נחלת אחים". דפוס צוקרמן. ירושלים, כסלו תרצ"ה [1934].
• ספר "בן ראמים – כתר מלכות", שירי תפילה מאת רבי אברהם בן רבי משה הלוי אל-ערוסי מעיר מחוית (תימן). דפוס י.א. ויס. ירושלים, [תרפ"ה 1925]. בעמ’ כב-כג: "שיר לכבוד המכללה היפהפיה בירושלים הבנויה" (כל בית בשיר פותח: "הר הצופים").
• "אל ציבור יהודי תימן בארץ ישראל" – מודעת כרוז, קריאה לעזרת יהודי תימן ועדן ש"נטבחו ונשרפו" במחנה מעבר לעליה לארץ ישראל. [תל אביב], ה' אדר א' תש"ח 15.2.48.
• "כרוז לצבור התימני בירושלים" – כרוז מאת הועד הכללי לקהלת התימנים בירושלים: "...אשתקד חלקנו לנזקקים מבני עדתנו לחג הפסח, כאלף לירות במזומנים, מלבד כמות ניכרת של חבילות מצות, ומאה וחמישים בקבוקי יין...". דפוס איתאח. ירושלים [שנות הת"ש-התש"י בקירוב].
• "קול אומר קרא – אל צבור יהודי תימן בירושלים" – כרוז בחתימת עשרה רבנים, לעזרה לכשלושים אלף עולים מתימן לארץ ישראל. דפוס איתאח, ירושלים, [תש"י בקירוב]. מעבר לדף רשימה בכתב יד, של תרומות "מיחידי בית הכנסת".
12 פריטים. גודל ומצב משתנה. בחלקם קרעים וקרעים חסרים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
אוסף כרוזים מודפסים ודברי דפוס. פרסומי מוסדות התורה והחסד של יהודי תימן בארץ ישראל.
בין הפריטים:
• "קריאה של מצוה" – הזמנה להנחת אבן פינה ל"בית תלמוד תורה הכללית ומקוה טהרה – לכוללנו קה"ק התימנים", מאת רבי שלום יוסף אלשיך ורבי אברהם חיים אלנדאף. [ירושלים, שנות התר"ס-תר"ע בערך]. רישומים בכתב יד מעבר לדף.
• "בית ועד הכללי לעדת התימנים" – קול קורא לעזרה בשלש שפות (עברית, יידיש ואנגלית), עם מכתבי הרבנים (הראי"ה קוק אב"ד יפו; רבי יוסף חיים זוננפלד; רבי חזקיה שבתי; רבי יעקב דוד רידב"ז; בד"צ אשכנזים רבי נחמן בטיטו מ"מ חכם באשי; רבי דובער מינקס; רבי משה גסתר; רבי דוד מזיבצקי רב הכולל בארגנטינה ורבי שלמה פישר אב"ד קרלסבורג). [ירושלים, תר"ע בערך]. 4 עמודים.
• "יברכך ה' מציון" – מכתב בקשה מודפס, קריאה לעזרה לישיבת "חיי שלום". [ירושלים, שנות התר"ס בערך].
• "קול קורא לצבור התימני בארץ ישראל" – כרוז מכתב רבני עדת תימן מרחבי הארץ, נגד עדת ה"דרדעים" ופרסומיהם נגד תורת הקבלה. חתומים בדפוס 34 רבנים וראשי קהילות יוצאי תימן מירושלים, פתח תקוה, זכרון יעקב, תל אביב, ראשון לציון, רחובות וחדרה. דפוס אלכסנדר מוזס, תל אביב, [תרצ"ה? 1934?].
• עזרת אחים – תל אביב, קול קורא "לצבור התימנים בארץ", קריאה לעזרה ל"אחינו האומללים אשר נספו ברעב ובמחלות בגולת תימן ובמדבריות עדן...". תל אביב, ערב יום כפור תש"ה [1944].
9 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה.
בין הפריטים:
• "קריאה של מצוה" – הזמנה להנחת אבן פינה ל"בית תלמוד תורה הכללית ומקוה טהרה – לכוללנו קה"ק התימנים", מאת רבי שלום יוסף אלשיך ורבי אברהם חיים אלנדאף. [ירושלים, שנות התר"ס-תר"ע בערך]. רישומים בכתב יד מעבר לדף.
• "בית ועד הכללי לעדת התימנים" – קול קורא לעזרה בשלש שפות (עברית, יידיש ואנגלית), עם מכתבי הרבנים (הראי"ה קוק אב"ד יפו; רבי יוסף חיים זוננפלד; רבי חזקיה שבתי; רבי יעקב דוד רידב"ז; בד"צ אשכנזים רבי נחמן בטיטו מ"מ חכם באשי; רבי דובער מינקס; רבי משה גסתר; רבי דוד מזיבצקי רב הכולל בארגנטינה ורבי שלמה פישר אב"ד קרלסבורג). [ירושלים, תר"ע בערך]. 4 עמודים.
• "יברכך ה' מציון" – מכתב בקשה מודפס, קריאה לעזרה לישיבת "חיי שלום". [ירושלים, שנות התר"ס בערך].
• "קול קורא לצבור התימני בארץ ישראל" – כרוז מכתב רבני עדת תימן מרחבי הארץ, נגד עדת ה"דרדעים" ופרסומיהם נגד תורת הקבלה. חתומים בדפוס 34 רבנים וראשי קהילות יוצאי תימן מירושלים, פתח תקוה, זכרון יעקב, תל אביב, ראשון לציון, רחובות וחדרה. דפוס אלכסנדר מוזס, תל אביב, [תרצ"ה? 1934?].
• עזרת אחים – תל אביב, קול קורא "לצבור התימנים בארץ", קריאה לעזרה ל"אחינו האומללים אשר נספו ברעב ובמחלות בגולת תימן ובמדבריות עדן...". תל אביב, ערב יום כפור תש"ה [1944].
9 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $200
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של דפים מודפסים וכרזות: כרזות ציבוריות עם מכתבים מאת הראי"ה קוק, וכרזות פולמוס נגד מתנגדי הראי"ה קוק – ירושלים, שנות התר"פ-תר"צ בקירוב.
בין הפריטים:
• "חנוך ילדינו מה יהא עליו?" – כרוז מודפס, מאת אגודת "מצודת ציון", נגד חינוך ילדים ב"בתי ספר הזרים" [של המסיון], וקריאה להעברת הילדים "לבתי הספר היהודים, הפתוחים לרוחה לפניהם!". בהמשך הדף מכתבי הרבנים הראשיים ראי"ה קוק ורבי יעקב מאיר מהתאריך כ"ח חשון תרפ"ז, ומכתב רבי יוסף חיים זוננפלד מהתאריך כ"א חשון תרפ"ז [1926]. דפוס סלומון.
• "ברור דברים" – כרוז מודפס עם מכתב הדיין רבי שמחה בונם ווערנער, אל הראי"ה קוק, בענין הנקנסים על "משפט הרצח" [פרשיית ההצגה הפורימית, נגד הרב קוק]. ירושלים, ניסן תרצ"ב [1932]. דפוס ארץ ישראל.
• "מחאה גלויה – מכתב מודפס מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד, של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלם ת"ו". בחתימת 22 רבנים וממוני מוסדות, המוחים על כי "הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק...". ירושלים, טו"ב טבת תרצ"ג [1933]. דפוס סלומון. שלשה עותקים.
• "מודעה ואזהרה חמורה", כרוז מודפס מאת "הביד"צ למקהלות האשכנזים" (עם חותמות הבד"צ), נגד העתון קול ישראל ונגד רבי עמרם בלוי ורבי יעקב בלוי, שפרסמו "כתב פלסתר" נגד הרב קוק. ירושלים, ו' שבט תרצ"ג [1933]. דפוס ציון. קרעים חסרים בשוליים.
• "אחים יקרים", מכתב מודפס מאת "הועד החרדי שע"י ועדת הקרן קיימת בירושלים", קריאה לתרומות לגאולת קרקעות בארץ ישראל, עם מכתב הרבנים הראשיים ראי"ה קוק ורבי יעקב מאיר, ו"ועד עדת הספרדים בירושלם". ירושלים, [שנות התר"פ בקירוב]. "קבוצת דפוס הפועלים – ירושלם".
• ועוד מכתבים מודפסים ממוסדות ציבור בירושלים, עם מכתבי הראי"ה קוק, וכרוזים נוספים.
10 פריטים. גודל ומצב משתנה. רובם במצב טוב.
בין הפריטים:
• "חנוך ילדינו מה יהא עליו?" – כרוז מודפס, מאת אגודת "מצודת ציון", נגד חינוך ילדים ב"בתי ספר הזרים" [של המסיון], וקריאה להעברת הילדים "לבתי הספר היהודים, הפתוחים לרוחה לפניהם!". בהמשך הדף מכתבי הרבנים הראשיים ראי"ה קוק ורבי יעקב מאיר מהתאריך כ"ח חשון תרפ"ז, ומכתב רבי יוסף חיים זוננפלד מהתאריך כ"א חשון תרפ"ז [1926]. דפוס סלומון.
• "ברור דברים" – כרוז מודפס עם מכתב הדיין רבי שמחה בונם ווערנער, אל הראי"ה קוק, בענין הנקנסים על "משפט הרצח" [פרשיית ההצגה הפורימית, נגד הרב קוק]. ירושלים, ניסן תרצ"ב [1932]. דפוס ארץ ישראל.
• "מחאה גלויה – מכתב מודפס מאת ראשי ומנהלי מוסדות התורה והחסד, של הישוב הישן והיהדות החרדית בירושלם ת"ו". בחתימת 22 רבנים וממוני מוסדות, המוחים על כי "הרעישו מלחמת פלסתר על רבני ירושלים גאוניה וצדיקיה בכלל, ועל רבנו הגאון הצדיק מרן אברהם יצחק הכהן קוק...". ירושלים, טו"ב טבת תרצ"ג [1933]. דפוס סלומון. שלשה עותקים.
• "מודעה ואזהרה חמורה", כרוז מודפס מאת "הביד"צ למקהלות האשכנזים" (עם חותמות הבד"צ), נגד העתון קול ישראל ונגד רבי עמרם בלוי ורבי יעקב בלוי, שפרסמו "כתב פלסתר" נגד הרב קוק. ירושלים, ו' שבט תרצ"ג [1933]. דפוס ציון. קרעים חסרים בשוליים.
• "אחים יקרים", מכתב מודפס מאת "הועד החרדי שע"י ועדת הקרן קיימת בירושלים", קריאה לתרומות לגאולת קרקעות בארץ ישראל, עם מכתב הרבנים הראשיים ראי"ה קוק ורבי יעקב מאיר, ו"ועד עדת הספרדים בירושלם". ירושלים, [שנות התר"פ בקירוב]. "קבוצת דפוס הפועלים – ירושלם".
• ועוד מכתבים מודפסים ממוסדות ציבור בירושלים, עם מכתבי הראי"ה קוק, וכרוזים נוספים.
10 פריטים. גודל ומצב משתנה. רובם במצב טוב.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $150
לא נמכר
שמונה לוחות מעוטרים, תעודות "נזר גבאות", קבלות ועוד בהוצאת ישיבות, כוללים ומוסדות אחרים. ירושלים, [המחצית הראשונה של המאה ה-20].
בלקט: • תעודת חבר לתורמים לכולל שומרי החומות, 1928. • תעודת "נזר גבאות" מאת מנהלי קופת מלוה "אוצר החסד קרן שמואל", דפוס מונזון, שנות ה-20. • תעודת "נזר גבאות" מאת "גבאי תלמוד תורה וישיבת עץ חיים וגבאי ביקור חולים האספיטאל". [דפוס מונזון?]. • טופס קבלה מעוטר על תרומה ל"בתי החולים הכללים ביקור חולים האספיטל בעיה"ק ירושלם ת"ו", [1937 בקירוב]. • לוח מעוטר (ככל הנראה למילוי שמות תורמים) בהוצאת "ועד כולל התימנים בתוככי ירושלם תובב"א". • תעודת "נזר גבאות ונשיאות קודש" מאת "הישיבה הגדולה התלמוד תורה ובית התבשיל מאה שערים בעיה"ק ירושלם תו"ב". • דף "יאהרצייט" בעיצוב שלמה ידידיה זילנפריינד, ישיבת חברון בירושלים, שנות ה-30 בקירוב. • דף "אלון בכות" (דף "יאהרצייט") מטעם "הצדקות המאוחדות מוסדי הצבור בעיה"ק ירושלם ת"ו", דפוס מונזון, שנות ה-40 בקירוב.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב.
בלקט: • תעודת חבר לתורמים לכולל שומרי החומות, 1928. • תעודת "נזר גבאות" מאת מנהלי קופת מלוה "אוצר החסד קרן שמואל", דפוס מונזון, שנות ה-20. • תעודת "נזר גבאות" מאת "גבאי תלמוד תורה וישיבת עץ חיים וגבאי ביקור חולים האספיטאל". [דפוס מונזון?]. • טופס קבלה מעוטר על תרומה ל"בתי החולים הכללים ביקור חולים האספיטל בעיה"ק ירושלם ת"ו", [1937 בקירוב]. • לוח מעוטר (ככל הנראה למילוי שמות תורמים) בהוצאת "ועד כולל התימנים בתוככי ירושלם תובב"א". • תעודת "נזר גבאות ונשיאות קודש" מאת "הישיבה הגדולה התלמוד תורה ובית התבשיל מאה שערים בעיה"ק ירושלם תו"ב". • דף "יאהרצייט" בעיצוב שלמה ידידיה זילנפריינד, ישיבת חברון בירושלים, שנות ה-30 בקירוב. • דף "אלון בכות" (דף "יאהרצייט") מטעם "הצדקות המאוחדות מוסדי הצבור בעיה"ק ירושלם ת"ו", דפוס מונזון, שנות ה-40 בקירוב.
גודל ומצב משתנים. מצב כללי בינוני-טוב.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $200
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים מודפסים (חלקם עם מילוי וחתימות בכתב יד) ודפים מודפסים ממוסדות התורה והחסד בארץ ישראל. תעודות, מכתבי שנה טובה, קבלות ובקשות תרומה, דפי יארצייט ועוד. המאה ה-19 וראשית המאה ה-20.
בין הפריטים:
• קבלה מודפסת, עם מכתב בכתב יד וחתימת רבי יוסף הייזליר. טבריה, תרנ"ו [1896]. עם איור קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה.
• "לשנה טובה תכתבו ותחתמו",– דף מודפס מישיבת "תורת חיים", בהדפסה בשלש צבעים, עם מילוי מכתב אל הרב משה גאסטער מלונדון, בחתימת ידו של רבי יצחק ווינוגרד ראש הישיבה. [ירושלים, שנות התר"ס בקירוב].
• "לשנה טובה יכתב ויחתם" - דף מאויר בהדפסה ליטוגרפית צבעונית, עם איורי מקום המקדש (מסגד אל-עומר), מגדל דוד והכותל המערבי. [דפוס מונזון, ירושלים, שנות התר"ס-תר"ע בקירוב]. עם מילוי מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "מרדכי דוד וויינשטאק" משכונת בית ישראל בירושלים.
• "ברכת ד' עליכם" – מכתב מודפס מ "בית ועד הכללי", עם רשימת שמותיהם של 16 חותמים: "ראשי ומנהלי כוללות אשכנזים פרושים וחסידים" שבארבעת ערי הקודש, ובראשם רבי שמואל סלאנט. ירושלים, טו"ב אייר תרמ"ז [1887]. ש' הלוי, מס' 566. מכתב שנדפס לצרפו בסוף החוברת הרביעית של "שמש צדקה" דו"ח הועד הכללי, שנדפס בירושלים, באותה שנה. מעבר לדף, הודעה על פתיחת ישיבת "אור זרוע לצדיקים" – לזכר הגבירים הצדיקים מר ניסים שמאמה מטוניס וסיר משה מונטיפיורי.
• "שטר מקנה" – דף מודפס, תעודת מכירת בית לנדיב, בשכונת "נחלת צבי" של כולל שומרי החומות, עם מילוי בכתב יד של תנאי המכר וזכויות הנדיב. ירושלים, תרצ"ז [1937].
• ועוד תעודות ומסמכים, חלקם חתומים.
13 פריטים גודל ומצב משתנה.
בין הפריטים:
• קבלה מודפסת, עם מכתב בכתב יד וחתימת רבי יוסף הייזליר. טבריה, תרנ"ו [1896]. עם איור קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה.
• "לשנה טובה תכתבו ותחתמו",– דף מודפס מישיבת "תורת חיים", בהדפסה בשלש צבעים, עם מילוי מכתב אל הרב משה גאסטער מלונדון, בחתימת ידו של רבי יצחק ווינוגרד ראש הישיבה. [ירושלים, שנות התר"ס בקירוב].
• "לשנה טובה יכתב ויחתם" - דף מאויר בהדפסה ליטוגרפית צבעונית, עם איורי מקום המקדש (מסגד אל-עומר), מגדל דוד והכותל המערבי. [דפוס מונזון, ירושלים, שנות התר"ס-תר"ע בקירוב]. עם מילוי מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי "מרדכי דוד וויינשטאק" משכונת בית ישראל בירושלים.
• "ברכת ד' עליכם" – מכתב מודפס מ "בית ועד הכללי", עם רשימת שמותיהם של 16 חותמים: "ראשי ומנהלי כוללות אשכנזים פרושים וחסידים" שבארבעת ערי הקודש, ובראשם רבי שמואל סלאנט. ירושלים, טו"ב אייר תרמ"ז [1887]. ש' הלוי, מס' 566. מכתב שנדפס לצרפו בסוף החוברת הרביעית של "שמש צדקה" דו"ח הועד הכללי, שנדפס בירושלים, באותה שנה. מעבר לדף, הודעה על פתיחת ישיבת "אור זרוע לצדיקים" – לזכר הגבירים הצדיקים מר ניסים שמאמה מטוניס וסיר משה מונטיפיורי.
• "שטר מקנה" – דף מודפס, תעודת מכירת בית לנדיב, בשכונת "נחלת צבי" של כולל שומרי החומות, עם מילוי בכתב יד של תנאי המכר וזכויות הנדיב. ירושלים, תרצ"ז [1937].
• ועוד תעודות ומסמכים, חלקם חתומים.
13 פריטים גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $150
נמכר ב: $275
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון וגדול של דפים בודדים: דפים בכתב יד ודפים מודפסים, כרוזים ומסמכים, דפים מאויירים. ירושלים, הונגריה וארצות המזרח.
בין הדפים:
• תפילת "א-ל מלך" בכתיבה קליגרפית על קלף [המאה ה-18/19 בקירוב].
• דף מודפס בערבית, הזמנה לחתונה יהודית (עם סמל איסלמי-ממלכתי). [מצרים, 1904]. מעבר לדף דרוש בכתיבה רבנית מזרחית.
• אישור נישואין בחתימת ידו של מסדר הקידושין רבי מרדכי ליב רובין, ראב"ד בית הדין בירושלים [תרפ"ב-תרפ"ד].
• "חברת היישוב החרדי 'רמתיים צופים' בעיה"ק ירושלם" – דף מודפס לאיסוף כספי "מחצית השקל - משלוח מנות" עם איור הרי ירושלים (כיום שכונת רמות). [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב]. עברית ויידיש.
• דף מודפס עם איורים צבעוניים "עקידת יצחק" - ברכת שנה טובה "לשנה טובה יכתב ויחתם". [ירושלים].
• "קסידא בלרעבייא" - פיוטים "למעלת אדונינו... יעקב אבוחצירא..." מאת רבי אברהם בן עלון", עם תמונת רבי יעקב אבוחצירא. [מרוקו, שנות התר"צ בקירוב].
• ברכת החמה. בומביי (הודו). [תשי"ג] עברית ומארהטית.
• "יגדל לשבת ויום טוב"; "שירת הים"; "עקדת יצחק". דפוס לוגאסי. קזבלנקה, [שנות התש"י בקירוב].
• דגל לחגיגות ל"ג בעומר (עם איורי משה ואהרן. דיו זהובה על נייר אדום). [ירושלים, שנות הת"ש בקירוב].
19 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה.
בין הדפים:
• תפילת "א-ל מלך" בכתיבה קליגרפית על קלף [המאה ה-18/19 בקירוב].
• דף מודפס בערבית, הזמנה לחתונה יהודית (עם סמל איסלמי-ממלכתי). [מצרים, 1904]. מעבר לדף דרוש בכתיבה רבנית מזרחית.
• אישור נישואין בחתימת ידו של מסדר הקידושין רבי מרדכי ליב רובין, ראב"ד בית הדין בירושלים [תרפ"ב-תרפ"ד].
• "חברת היישוב החרדי 'רמתיים צופים' בעיה"ק ירושלם" – דף מודפס לאיסוף כספי "מחצית השקל - משלוח מנות" עם איור הרי ירושלים (כיום שכונת רמות). [ירושלים, שנות התר"צ בקירוב]. עברית ויידיש.
• דף מודפס עם איורים צבעוניים "עקידת יצחק" - ברכת שנה טובה "לשנה טובה יכתב ויחתם". [ירושלים].
• "קסידא בלרעבייא" - פיוטים "למעלת אדונינו... יעקב אבוחצירא..." מאת רבי אברהם בן עלון", עם תמונת רבי יעקב אבוחצירא. [מרוקו, שנות התר"צ בקירוב].
• ברכת החמה. בומביי (הודו). [תשי"ג] עברית ומארהטית.
• "יגדל לשבת ויום טוב"; "שירת הים"; "עקדת יצחק". דפוס לוגאסי. קזבלנקה, [שנות התש"י בקירוב].
• דגל לחגיגות ל"ג בעומר (עם איורי משה ואהרן. דיו זהובה על נייר אדום). [ירושלים, שנות הת"ש בקירוב].
19 פריטי נייר. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $150
נמכר ב: $813
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של דפים מודפסים וקונטרסים: מסמכים ומכתבים, תעודות וקבלות, כתובות נישואין, קמעות ולוחות "שיויתי". ירושלים, [שנות התר"ס-תש"י בקירוב – המחצית הראשונה של המאה ה-20].
בין הפריטים:
• "עדות לישראל" – קונטרס עם מכתבים ותמונות, עבור "בתי מושב זקנים וזקנות לעדת ישראל בירושלם". ירושלים, [תרס"ב 1902].
• "זכות אבות יגן עליכם" – מכתב שד"רות מכוללות עיר הקודש חברון, מודפס בעברית ובערבית-יהודית. עם מילוי בכתב יד: חברון, אלול תרפ"ה [1925]. בחתימות ידם וחותמותיהם של הרבנים: רבי "רבינו חנוך חסון ס"ט" ורבי "רבינו מאיר פראנקו".
• דף מודפס בצרפתית. תקנות ודו"ח הוצאות חברת "שומרים לבוקר" ירושלים, עם חותמת הרב השד"ה – רבי חיים שאול דוויךּ.
• "סדר הפרשת תרומות ומעשרות" – דף מודפס. ירושלים, אייר תרפ"ח [1928].
• כתובה מודפסת. מילוי בכתב יד לנישואי מנשה בן יעקב מזרחי, בירושלים, בט"ו סיון תר"צ [1930]. חתימות החתן, והעדים: רבי וידאל סוראנגה ו"j. h. bel----".
• כתובה מודפסת. מילוי בכתב יד לנישואי יוסף בן יעקב מזרחי, בירושלים, בי"א כסלו תרצ"ט [1938]. חתימות החתן, והעדים: רבי "אברהם עזריאל" [מגדולי רבני ירושלים (תרכ"ב-תש"ז), נכד רבי אהרן עזריאל בעל "כפי אהרן". בגיל כ"ד כבר מונה לאחד מדייני העיר ובהמשך אף מונה לראב"ד], ורבי יעקב חיים מזרחי פראנקו (תרי"א-תש"ו).
• כתובה מודפסת בדיו זהובה. מילוי בכתב יד לנישואי אליהו בן חביב שושן, בצפת, בי"ח שבט תרצ"ו [1936]. חתימות החתן, והעדים: רבי אברהם ארוואח ורבי נעים שחרור.
• קונטרס "שיר ושבחה" – שירים ופיוטים, מאת אגודת "התחיה" בשכונת שבט צדק. ירושלים, [תרפ"ח 1928].
• קונטרס תכנית "חברת בנין בית המרכזי 'עליית שבטים' ירושלם". ירושלים, סיון, תרצ"ב [1932].
• עתון "חבצלת". שנה 39, גליון 26. ירושלים, כסלו תרס"ט דצמבר 1908.
• עתון "העדה" החרדית. גליון ט'. כ"ג אייר תש"ו [1946]. שני עותקים [שנשלחו אל ראשי המוסדות הציוניים בירושלים].
• "אזהרה חמורה" – כרוז מודפס, החלטות חיזוק "החרם החמור על בתי ספר", בחתימת הנאספים בבית הגאב"ד מהרי"צ דושינסקי, רבי עקיבא סופר מפרשבורג, רבי זעליג ראובן בענגיס, רבי שמשון אהרן פולנסקי מטעפליק, רבי דוד בהר"ן, רבי שלמה יהודה אליעזרוב, ודייני הבד"צ פרושים וחסידים. ירושלים, ניסן תש"ב [1942].
• "תשובת מרן הגאב"ד שליט"א ובתי הדין של היהדות החרדית שליט"א לבני התורה הי"ו" – כרוז מודפס עם החלטת המהרי"ץ דושינסקי וחברי בתי הדין בירושלים, כי בחורי הישיבות לא יתייצבו לגיוס לצבא: "...שכל בן ישיבה... אל יתיצב, ויפקד, וירשם לכל דבר גיוס, וכדומה, אפילו גם לשעה קלה...". ירושלים, כ"ג ניסן תש"ח [1948].
• "קמיע ירושלמית" – "שמירה ממגיפה, משריפה, מפגע רע, מעין הרע, מגזירה רעה... ומכל דבר רע...".
• דף "שיויתי" גדול עם "מנורת למנצח". דפוס ליטוגרפיה של איור בן ציון לוי. ירושלים, אדר ב' תשי"ד [1954].
• כרזות תפילה לבית הכנסת: "סדר קידוש לבנה"; תפילת "אבינו מלכנו".
• תוויות לבקבוקי יין "מכרם ירחמיאל שטיינברג". ירושלים.
• ועוד פריטים שונים ומעניינים, חלקם בהדפסות מאויירות וצבעוניות.
כ-40 פריטים. גודל ומצב משתנה.
בין הפריטים:
• "עדות לישראל" – קונטרס עם מכתבים ותמונות, עבור "בתי מושב זקנים וזקנות לעדת ישראל בירושלם". ירושלים, [תרס"ב 1902].
• "זכות אבות יגן עליכם" – מכתב שד"רות מכוללות עיר הקודש חברון, מודפס בעברית ובערבית-יהודית. עם מילוי בכתב יד: חברון, אלול תרפ"ה [1925]. בחתימות ידם וחותמותיהם של הרבנים: רבי "רבינו חנוך חסון ס"ט" ורבי "רבינו מאיר פראנקו".
• דף מודפס בצרפתית. תקנות ודו"ח הוצאות חברת "שומרים לבוקר" ירושלים, עם חותמת הרב השד"ה – רבי חיים שאול דוויךּ.
• "סדר הפרשת תרומות ומעשרות" – דף מודפס. ירושלים, אייר תרפ"ח [1928].
• כתובה מודפסת. מילוי בכתב יד לנישואי מנשה בן יעקב מזרחי, בירושלים, בט"ו סיון תר"צ [1930]. חתימות החתן, והעדים: רבי וידאל סוראנגה ו"j. h. bel----".
• כתובה מודפסת. מילוי בכתב יד לנישואי יוסף בן יעקב מזרחי, בירושלים, בי"א כסלו תרצ"ט [1938]. חתימות החתן, והעדים: רבי "אברהם עזריאל" [מגדולי רבני ירושלים (תרכ"ב-תש"ז), נכד רבי אהרן עזריאל בעל "כפי אהרן". בגיל כ"ד כבר מונה לאחד מדייני העיר ובהמשך אף מונה לראב"ד], ורבי יעקב חיים מזרחי פראנקו (תרי"א-תש"ו).
• כתובה מודפסת בדיו זהובה. מילוי בכתב יד לנישואי אליהו בן חביב שושן, בצפת, בי"ח שבט תרצ"ו [1936]. חתימות החתן, והעדים: רבי אברהם ארוואח ורבי נעים שחרור.
• קונטרס "שיר ושבחה" – שירים ופיוטים, מאת אגודת "התחיה" בשכונת שבט צדק. ירושלים, [תרפ"ח 1928].
• קונטרס תכנית "חברת בנין בית המרכזי 'עליית שבטים' ירושלם". ירושלים, סיון, תרצ"ב [1932].
• עתון "חבצלת". שנה 39, גליון 26. ירושלים, כסלו תרס"ט דצמבר 1908.
• עתון "העדה" החרדית. גליון ט'. כ"ג אייר תש"ו [1946]. שני עותקים [שנשלחו אל ראשי המוסדות הציוניים בירושלים].
• "אזהרה חמורה" – כרוז מודפס, החלטות חיזוק "החרם החמור על בתי ספר", בחתימת הנאספים בבית הגאב"ד מהרי"צ דושינסקי, רבי עקיבא סופר מפרשבורג, רבי זעליג ראובן בענגיס, רבי שמשון אהרן פולנסקי מטעפליק, רבי דוד בהר"ן, רבי שלמה יהודה אליעזרוב, ודייני הבד"צ פרושים וחסידים. ירושלים, ניסן תש"ב [1942].
• "תשובת מרן הגאב"ד שליט"א ובתי הדין של היהדות החרדית שליט"א לבני התורה הי"ו" – כרוז מודפס עם החלטת המהרי"ץ דושינסקי וחברי בתי הדין בירושלים, כי בחורי הישיבות לא יתייצבו לגיוס לצבא: "...שכל בן ישיבה... אל יתיצב, ויפקד, וירשם לכל דבר גיוס, וכדומה, אפילו גם לשעה קלה...". ירושלים, כ"ג ניסן תש"ח [1948].
• "קמיע ירושלמית" – "שמירה ממגיפה, משריפה, מפגע רע, מעין הרע, מגזירה רעה... ומכל דבר רע...".
• דף "שיויתי" גדול עם "מנורת למנצח". דפוס ליטוגרפיה של איור בן ציון לוי. ירושלים, אדר ב' תשי"ד [1954].
• כרזות תפילה לבית הכנסת: "סדר קידוש לבנה"; תפילת "אבינו מלכנו".
• תוויות לבקבוקי יין "מכרם ירחמיאל שטיינברג". ירושלים.
• ועוד פריטים שונים ומעניינים, חלקם בהדפסות מאויירות וצבעוניות.
כ-40 פריטים. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $150
לא נמכר
אוסף מגוון של דפים מודפסים: מודעות, כרוזים וחוברות בעניני ציבור שונים. ירושלים, [תר"פ-תש"ח בקירוב].
• עניני בחירות לועד הקהילה ולהנהלת הכוללים, בהם כרוז "קלפי" של הנהלת כולל ווילנא-זאמוט, עם רשימת חברי הכולל (מהם אמורים להבחר 23 אנשים שיבחרו 9 אנשים לנהל את הכולל, "שני ממונים וז' טובי העיר"). בין רשימות חברי הכולל מופיע שמם של הרבנים: רבי "שלמה אליאשאוו" [בעל ה"לשם"]; רבי צבי פסח פראנק; רבי בן ציון יאדלער; רבי אהרן שלמה מהרי"ל [בעל "טועמיה חיים זכו"]. ירושלים, [תרפ"ה בקירוב].
• פולמוסי השחיטה של "העדה החרדית" ו"משרד הרבנות", [ירושלים שנות התר"צ]. • חוברת תפלה מטעם המהרי"ץ דושינסקי: "ליום הנצחון... תום מלחמת האימים באירופא עם נצחון ממלכות הברית נגד מלכות הרשעה". אייר תש"ה [1945].
• חוברת "צו השעה – התגוננות למען קדושת האומה", מטעם חברת "משמרת הצניעות". ירושלים, אדר א' תש"ח [1948].
9 פריטי נייר, גודל ומצב משתנה. טוב עד בינוני.
• עניני בחירות לועד הקהילה ולהנהלת הכוללים, בהם כרוז "קלפי" של הנהלת כולל ווילנא-זאמוט, עם רשימת חברי הכולל (מהם אמורים להבחר 23 אנשים שיבחרו 9 אנשים לנהל את הכולל, "שני ממונים וז' טובי העיר"). בין רשימות חברי הכולל מופיע שמם של הרבנים: רבי "שלמה אליאשאוו" [בעל ה"לשם"]; רבי צבי פסח פראנק; רבי בן ציון יאדלער; רבי אהרן שלמה מהרי"ל [בעל "טועמיה חיים זכו"]. ירושלים, [תרפ"ה בקירוב].
• פולמוסי השחיטה של "העדה החרדית" ו"משרד הרבנות", [ירושלים שנות התר"צ]. • חוברת תפלה מטעם המהרי"ץ דושינסקי: "ליום הנצחון... תום מלחמת האימים באירופא עם נצחון ממלכות הברית נגד מלכות הרשעה". אייר תש"ה [1945].
• חוברת "צו השעה – התגוננות למען קדושת האומה", מטעם חברת "משמרת הצניעות". ירושלים, אדר א' תש"ח [1948].
9 פריטי נייר, גודל ומצב משתנה. טוב עד בינוני.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $100
נמכר ב: $275
כולל עמלת קונה
מכתב שד"רות מטעם ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים, לראשי קהילת תאוורירת במרוקו, עם חתימות ראשי הישיבה וגדולי חכמי מקובלי "בית אל". ירושלים, [שנות התר"פ-תר"צ בערך].
נייר מכתבים של הישיבה (בהדפסה בדיו זהובה) עם מכתב בכתב יד נאה (כתיבת רש"י), עם חתימות של גדולי המקובלים בירושלים: רבי שלום הדאיה, רבי אברהם עזריאל, רבי שמואל עזראן, רבי נפתלי ברוך ורבי ישועה בן שושן.
נשלח לקהילת תאוורירת, בשם השד"ר "כמוהר"ר רבינו עובדיה שאקי", שממנו "נוכחנו לדעת... את כל הטובה אשר עשיתם עמו". החכמים מבקשים "ובקשתנו היא על העתיד, שכן תשתדלו תמיד לעשות עם כל שלוחי בית אל יכב"ץ" ובפרט עם השד"ר החדש רבי דוד שטרית, "לעשות עמו כמו שעשיתם עם השד"ר הקודם הנז', ואנחנו אלה פה נברך אותכם בכל שבת קודש אחר קריאת התורה למען תאריכו ימים ושנות חיים...".
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה.
החתומים לפנינו הם: הגאון המקובל רבי שלום הדאיה (תרכ"ב-תש"ה), מחכמי ארם-צובא וירושלים. "זקן המקובלים" בירושלים, משנת תרפ"ז כיהן כראש ישיבת המקובלים "בית אל" ומשנת תר"ץ מונה לראב"ד ירושלים.
הגאון המקובל רבי אברהם עזריאל (תרכ"ב-תש"ז), מגדולי רבני ירושלים. נכד הראשון לציון רבי אהרן עזריאל בעל "כפי אהרן". בגיל כ"ד כבר מונה לאחד מדייני העיר ובהמשך אף מונה לראב"ד.
הגאון המקובל רבי שמואל עזראן (תרכ"ז-תשט"ז), ראב"ד העדה המערבית בירושלים [יוצאי צפון אפריקה]. בשנת תרס"ז עלה ממרוקו ליפו ובשנת תרפ"ו עבר לירושלים, ומיד עם בואו לירושלים הוכתר לאחד מראשי ישיבת המקובלים "בית אל".
המקובל רבי נפתלי ברוך (נפטר תש"ז), זקן עסקני הציבור הספרדי בירושלים, וראש הגבאים של ישיבת "בית אל". על מצבתו בהר הזיתים נכתב: "חכם בנגלה ובסתרי תורה, רב פעלים".
המקובל רבי נתן ישועה בן שושן (אבן סוסאן), מגבאי הישיבה. חתן המקובל רבי אברהם פינטו ממראקש.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. בלאי וקרעים קלים בקפלי הדף ובשוליו.
נייר מכתבים של הישיבה (בהדפסה בדיו זהובה) עם מכתב בכתב יד נאה (כתיבת רש"י), עם חתימות של גדולי המקובלים בירושלים: רבי שלום הדאיה, רבי אברהם עזריאל, רבי שמואל עזראן, רבי נפתלי ברוך ורבי ישועה בן שושן.
נשלח לקהילת תאוורירת, בשם השד"ר "כמוהר"ר רבינו עובדיה שאקי", שממנו "נוכחנו לדעת... את כל הטובה אשר עשיתם עמו". החכמים מבקשים "ובקשתנו היא על העתיד, שכן תשתדלו תמיד לעשות עם כל שלוחי בית אל יכב"ץ" ובפרט עם השד"ר החדש רבי דוד שטרית, "לעשות עמו כמו שעשיתם עם השד"ר הקודם הנז', ואנחנו אלה פה נברך אותכם בכל שבת קודש אחר קריאת התורה למען תאריכו ימים ושנות חיים...".
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה.
החתומים לפנינו הם: הגאון המקובל רבי שלום הדאיה (תרכ"ב-תש"ה), מחכמי ארם-צובא וירושלים. "זקן המקובלים" בירושלים, משנת תרפ"ז כיהן כראש ישיבת המקובלים "בית אל" ומשנת תר"ץ מונה לראב"ד ירושלים.
הגאון המקובל רבי אברהם עזריאל (תרכ"ב-תש"ז), מגדולי רבני ירושלים. נכד הראשון לציון רבי אהרן עזריאל בעל "כפי אהרן". בגיל כ"ד כבר מונה לאחד מדייני העיר ובהמשך אף מונה לראב"ד.
הגאון המקובל רבי שמואל עזראן (תרכ"ז-תשט"ז), ראב"ד העדה המערבית בירושלים [יוצאי צפון אפריקה]. בשנת תרס"ז עלה ממרוקו ליפו ובשנת תרפ"ו עבר לירושלים, ומיד עם בואו לירושלים הוכתר לאחד מראשי ישיבת המקובלים "בית אל".
המקובל רבי נפתלי ברוך (נפטר תש"ז), זקן עסקני הציבור הספרדי בירושלים, וראש הגבאים של ישיבת "בית אל". על מצבתו בהר הזיתים נכתב: "חכם בנגלה ובסתרי תורה, רב פעלים".
המקובל רבי נתן ישועה בן שושן (אבן סוסאן), מגבאי הישיבה. חתן המקובל רבי אברהם פינטו ממראקש.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי 27 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. בלאי וקרעים קלים בקפלי הדף ובשוליו.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $150
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
מכתב מהנהלת כולל שומרי החומות, בחתימת ממוני הכולל רבי יעקב שלום ורבי נטע שלמה גרין. מעבר לדף: מכתב הבד"צ של העדה החרדית "בית דין צדק לכל מקהלות האשכנזים" בחתימות הדיינים רבי יצחק פרענקיל, רבי פנחס עפשטיין ורבי שמחה בונם וורנר. בשולי הדף, 5 שורות בכתב ידו וחתימתו (וחותמתו) של רבי יוסף חיים זוננפלד "רב ואב"ד לקהלת האשכנזים בעה"ק ירושלם". ירושלים, אלול, תר"צ [1930].
מכתב רבי יוסף חיים זוננפלד מסתיים בברכת שנה טובה: "...ויכתבו ויחתמו לאלתר לחיים ולשנה טובה ומבורכת... המחכה לישועה קרובה יוסף חיים זאנענפעלד".
המכתבים עוסקים בענין דירה של ה"כולל", שעל פי צוואת הנדיב ימסר הבית לדייר, לגור בו "עד ביאת גואל צדק" [רוב דירות ה"כולל" נמסרו אז רק לדיירים לתקופות של שלש שנים, מלבד במקרים מיוחדים כגון אלו, שהבית נמסר לדייר לגור בו כל ימי חייו - או עד שיבוא המשיח באמצע...].
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
הגאון מחוסט - רבי יצחק פרנקל (תרכ"ג-תרצ"א, אוצר הרבנים 10943), חסיד חריף וגאון מופלג מגדולי הונגריה. בשנת תר"ס עלה לירושלים, וכיהן כחבר הבד"צ של רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין. חתום על הכרוזים והחרמות נגד בתי הספר, נגד הכדורגל ונגד הרב קוק. הוציא לאור את שו"ת בית היוצר לזקנו הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט, והוסיף בהם מחידושיו "פרי יצחק" ו"אמרי פ"י". הוסיף גם קונטרסים לספרי אביו רבי אליהו פרנקל אב"ד לעוועלעק, "אבני אליהו", "עטרת אליהו" ו"אורות אלים".
הגאון רבי שמחה בונם וורנר (תרכ"ז-תרצ"ו), גאון ומקובל, עלה בילדותו מפולין לירושלים יחד עם אביו רבי משה מנחם מנדל וורנר (שד"ר מפורסם, ומקים שכונת "בתי וורנר" בירושלים). "תמיד שקד על התורה ולא יצא מארבע אמות של הלכה. כיהן כדיין ומורה צדק בירושלים" (גליס, אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, עמ' קנג). בנו הוא הגאון רבי אשר זאב וורנר אב"ד טבריה.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי כ-21.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
מכתב רבי יוסף חיים זוננפלד מסתיים בברכת שנה טובה: "...ויכתבו ויחתמו לאלתר לחיים ולשנה טובה ומבורכת... המחכה לישועה קרובה יוסף חיים זאנענפעלד".
המכתבים עוסקים בענין דירה של ה"כולל", שעל פי צוואת הנדיב ימסר הבית לדייר, לגור בו "עד ביאת גואל צדק" [רוב דירות ה"כולל" נמסרו אז רק לדיירים לתקופות של שלש שנים, מלבד במקרים מיוחדים כגון אלו, שהבית נמסר לדייר לגור בו כל ימי חייו - או עד שיבוא המשיח באמצע...].
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
הגאון מחוסט - רבי יצחק פרנקל (תרכ"ג-תרצ"א, אוצר הרבנים 10943), חסיד חריף וגאון מופלג מגדולי הונגריה. בשנת תר"ס עלה לירושלים, וכיהן כחבר הבד"צ של רבי יוסף חיים זוננפלד ורבי יצחק ירוחם דיסקין. חתום על הכרוזים והחרמות נגד בתי הספר, נגד הכדורגל ונגד הרב קוק. הוציא לאור את שו"ת בית היוצר לזקנו הגאון רבי יואל צבי ראטה אב"ד חוסט, והוסיף בהם מחידושיו "פרי יצחק" ו"אמרי פ"י". הוסיף גם קונטרסים לספרי אביו רבי אליהו פרנקל אב"ד לעוועלעק, "אבני אליהו", "עטרת אליהו" ו"אורות אלים".
הגאון רבי שמחה בונם וורנר (תרכ"ז-תרצ"ו), גאון ומקובל, עלה בילדותו מפולין לירושלים יחד עם אביו רבי משה מנחם מנדל וורנר (שד"ר מפורסם, ומקים שכונת "בתי וורנר" בירושלים). "תמיד שקד על התורה ולא יצא מארבע אמות של הלכה. כיהן כדיין ומורה צדק בירושלים" (גליס, אנציקלופדיה לחכמי ארץ ישראל, עמ' קנג). בנו הוא הגאון רבי אשר זאב וורנר אב"ד טבריה.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי כ-21.5 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 33, חלק א' - יודאיקה
11.10.2021
פתיחה: $200
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
דף בהדפסה צבעונית, "שטר מקנה" של אחוזת קבר בהר הזיתים, מטעם "חברא קדישא גומלי חסד של אמת - לכוללות אשכנזים פרושים".
מילוי בכתב יד מחודש שבט תרפ"ט [1929], למכירת חלקת קבר ל"האשה חנה שיינא בת הרב ר' חיים מרדכי מבירז', אלמנת הרב הג' ר' ידידיה", עם שש חתימות ידם של ראשי הנהלת החברא קדישא: רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי נחום בערגמאן, רבי גדליה מנחם ברודר, רבי יצחק אליעזר חרל"פ, רבי אריה ליב הורוויץ ורבי יעקב יהודה חפץ.
בהמשך הדף אישורים על "סכום הכסף הנתקבל", עם שתי חתימות נוספות בכתב ידו של רבי יוסף חיים זוננפלד.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
גם לאחר שנתמנה לתפקיד רבה הראשי של "העדה החרדית", המשיך רבי יוסף חיים במלאכת הקודש של קברני ה"חברא קדישא - גחש"א" בירושלים, ואף לעת זקנתו היה הולך בהלוויות, בתפקידו כראש ה"דגל" של החברא קדישא.
[1] דף, 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים.
מילוי בכתב יד מחודש שבט תרפ"ט [1929], למכירת חלקת קבר ל"האשה חנה שיינא בת הרב ר' חיים מרדכי מבירז', אלמנת הרב הג' ר' ידידיה", עם שש חתימות ידם של ראשי הנהלת החברא קדישא: רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי נחום בערגמאן, רבי גדליה מנחם ברודר, רבי יצחק אליעזר חרל"פ, רבי אריה ליב הורוויץ ורבי יעקב יהודה חפץ.
בהמשך הדף אישורים על "סכום הכסף הנתקבל", עם שתי חתימות נוספות בכתב ידו של רבי יוסף חיים זוננפלד.
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
גם לאחר שנתמנה לתפקיד רבה הראשי של "העדה החרדית", המשיך רבי יוסף חיים במלאכת הקודש של קברני ה"חברא קדישא - גחש"א" בירושלים, ואף לעת זקנתו היה הולך בהלוויות, בתפקידו כראש ה"דגל" של החברא קדישא.
[1] דף, 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. קרעים קלים.
קטגוריה
ירושלים וארץ ישראל - מכתבים ודפים בודדים, בדפוס ובכתב יד
קָטָלוֹג