ספר חזה ציון - ספר תהלים עם פירוש בדרך הפרד"ס, מאת המקובל רבי עמנואל חי ריקי, בעל "משנת חסידים". ליוורנו, [תק"ב-תק"ג 1742-1743]. מהדורה ראשונה.
בעיצומה של הדפסת הספר נרצח המחבר על קידוש השם. בשער הספר מופיע עדיין שמו בברכת החיים (יצ"ו), אך בסוף הספר נאלץ בנו לספר על הירצחו, ונוספה גם "קנה על הרב המחבר זצוק"ל" מאת רבי שלמה יוסף ב"ר נתן קרפי.
רבי עמנואל חי ריקי (תמ"ח-תק"ג), מגדולי המקובלים באיטליה, בעל "משנת חסידים" וחיבורים נוספים; נדד רבות, ובין היתר הגיע לארץ ישראל, בה הקים ישיבה בירושלים (בישיבתו זו ישב ה"אור החיים" הקדוש). בשנת תק"ב סובב בין קהילות איטליה לגייס כספים לישיבתו. באותה עת החל להדפיס את ספרו שלפנינו בליוורנו. בראש חודש אדר תק"ג, כשהיה בדרכו ממודינה לבולוניה, התנפלו עליו אנשי צבא נוכריים. הם ניסו להכריחו לאכול חזיר ולאחר שסירב בכל תוקף חנקו אותו למוות ברצועות התפילין שלו ובזזו את כספי הצדקה שאסף. בן דודו, רבי עמנואל בן רבי יצחק בן ציון ריקי, כותב בקינתו: "דמו נמצה כי לא רצה התגאל את נפשו ברה". רבי יעקב מלונדין בהקדמתו לספר "שבעה עינים" (ליוורנו, תק"ה) כותב על הירצחו של רבי עמנואל חי ריקי: "שנהרג על קדושת ה' באותו היום שחזרתי בדרך הזה... שלכדוהו ג' בעלי מלחמה וישפכו דמו ושללוהו סך רב ועצום בעבור קדושת שמו יתברך לבל יתגאל בפת-בגם ולא יתן פיו לבשר החזיר...".
בראש הספר מופיעה הקדמה אוטוביוגרפית ארוכה מאת המחבר, ובה מספר על תולדות חייו, חיבוריו, נדודיו והמאורעות שעברו עליו. בדברי הסיום של בן המחבר, רבי אברהם שמואל ריקי, הוא מוסיף פרטים אודות אביו ומתאר את סיפור הירצחו: "כי ביציאתו ממודינא יע"א לעבור דרך בולוניא... פגעו בו זדים ארורים... בחרבם על ירכם חגורים... ושללו שלל ובזזו בז והפגיעו באיש קנאי...". הוא מספר כיצד נודע הדבר ליהודי מודינה ואלו הביאוהו לקבר ישראל: "ולא אהיה כפוי טובה... לבני מודינא יע"א... כי כבוד עשו לו במותו, דתכף ומיד שבאה להם השמועה רעה קחו טובי העיר ושמו לדרך פניהם... הוציאוהו מקברו שהיה קבור על שפת הנחל והוליכוהו בקברי ישראל הלא הם בעיר גינטו יע"א...". בסיום דבריו מעתיק בן המחבר דבר מבהיל שנמצא בסידורו האישי של רבי עמנואל חי ריקי, כתוב בכתב-ידו - תיעוד על חלום שחלם ובו הודיעו לו כי הוא נשמת רבי יהודה בן בבא - מעשרה הרוגי מלכות - וכי הוא עתיד למות על קידוש השם. בן המחבר מקדים: "והנני כותב החלום אות באות מלה במילה הנמצא כתוב מכתב-ידו בסדור התפלה שלו..." ואח"כ מביא את "טופס החלום": "זכרון כי בירושלים עה"ק שנת הת"ק חלמתי... לילה אחד כי אני ואחר היינו נהרגים על קידוש ה', ואח"כ באותה שנה עצמה בליל ש"ק... שהיו אומרים לי בחלום נשמת בני... שהיא נשמת תנא א'... ואני שאלתי עלי... אמרו לי ואתה ר' יהודה בן בבא...".
מפליא הדבר שאת חיבורו שלפנינו, בשורות האחרונות של פירושו, חתם המחבר גם כן בענין עשרה הרוגי מלכות ומזכיר המחבר את רבי יהודה בן בבא: "כי מספר הללויה עם הא' של אשרי מהטעם דאמרן הוא מספר יהוד"ה ב"ן בב"א שהוא אחד מעשרה הרוגי מלכות...".
במרכז השער: דגל-משפחה של משפחת המחבר, במרכזו איור אריה שבפיו גבעול חיטה, עם הכיתוב: "אריה כבקר אוכל תבן את הבר / אות לבית אב המחבר המדובר" (הכיתוב מעט פגוע בגלל הקרעים).
בדף השער רישום בכתב-יד, הודאה ותפילה לרגל לידת בן זכר.
עותק חסר ופגום. קלה דף. חסרים 5 דפים אחרונים (קלו-קלח, [2]). 31.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. בלאי רב בחלק מהדפים. קרעים חסרים, בהם קרעים חסרים רבים בדף השער, עם פגיעות במסגרת השער (דף השער הודבק על נייר לחיזוק). בכ-30 מהדפים הראשונים קרעים חסרים רבים, עם פגיעות רבות בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכה ישנה ופגומה, מנותקת בחלקה, עם סימני עש.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.

ספר רוח אליהו על הש"ס, על הרמב"ם, על התורה ועל מגילת אסתר, מאת רבי אליהו חאקו. שלוניקי, [תקל"ב 1772]. מהדורה יחידה.
רישום בעלות בשער: "חנני אלוקים ויתן לי גם את זה, אני הצעיר מירקאדו סעדיא הלוי בכ"ר אברהם הלוי הי"ו".
רבי מירקאדו סעדיה הלוי מחכמי איזמיר. מחבר הספר "נוה צדק" על הרמב"ם, שנדפס בשאלוניקי בשנת תר"א לאחר פטירתו. היה חמיו של רבי יצחק פאלאג'י בנו של רבי חיים פאלאג'י.
[1], יח; לט; כג דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

שני ספרי דרשות על התורה ממהר"י אלגאזי, הכרוכים יחד:
ספר שמע יעקב, דרושים על התורה, ספר בראשית ושמות, מאת רבי יעקב ישראל אלגאזי. [ליוורנו, תקמ"ד 1783]. מהדורה שנייה (ללא ספר ארעא דרבנן, כללי המצוות, מאת רבי יעקב ישראל אלגאזי. שנדפס עמו יחד, עם שער נפרד).
כרוך עם:
ספר שארית יעקב, דרושים על התורה, רבי יעקב ישראל אלגאזי. ליוורנו, [תק"נ 1790]. מהדורה שנייה.
מספר הגהות (קצוצות) בכתב יד מזרחי, בגליונות שני הספרים. חתימות ורישומי בעלות רבים בכתיבה מזרחית [ארם צובה?].
בשער הספר "שמע יעקב" חתימות: "מקנת כספי... זעיר וצעיר, חיים יוסף אריה ס"ט"; "הצעיר שלום יחזקאל אריה ס"ט; "לי למקנה הצב"י אהרן יעקב ס"ט". בשער הספר "שארית יעקב" חתימות: "הצעיר משה בכ"ר מנחם שבות הלוי ס"ט"; "קניתי מאת הח'... משה בכ"ר מנחם שבות הלוי בשנת תקנ"ה, בחודש טבת..."; "אני הצעיר חיים כוהן בכ"ר אליהו כוהן יצ"ו".
חותמות בעלות של רבי "רפאל מנחם מערבי – ירושלם" [רב ומקובל מחכמי דמשק וירושלים]. חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
[2], נא, נד-עח, עז-קיז דף (חסרים דפים קיח-קסח של ספר ארעא דרבנן – שנדפסו במקור עם שער נפרד); [2], קסב דף. 28.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי. הדבקות נייר עם הסתרת טקסט. סימני עש קלים. כריכה ישנה, לא מקורית.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.

ספר מראית העין, ביאורים על מאמרי "עין יעקב", מאת רבי חיים יוסף דוד אזולאי - החיד"א. ליוורנו, [תקס"ה 1805]. מהדורה ראשונה.
הספר האחרון שהדפיס החיד"א בחייו. מדף עא/2 הדפיס החיד"א גם כמה מן ה"מסכתות קטנות": כותים, עבדים, תמורה, גרים, עם הערות והגהות משלו. מדף פד/2: "קונטרס בתי הנפש" - פירוש על הגדה של פסח.
בדף השער, רישומים שונים בכתב-יד מזרחי.
חותמות בעלות של רבי יעקב לנדא, אב"ד בני ברק.
צד דף. 29.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. קמטים בדף השער. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר ונייר דבק בשולי דף השער. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה ישנה, עם פגמים וסימני עש רבים.
מקור: אוסף משפחת רבי יעקב לנדא, רבה של בני ברק.