ספר עבודת ישראל, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה, ההפטרות והמועדים, שני מכתבים, פירוש חסידי על מסכת אבות וחידושים על סוגיות במסכת חולין, מאת רבי ישראל הופשטיין - המגיד מקוז'ניץ. [יוזפוף, תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה.
בעותק שלפנינו מופיע הדף הנדיר, שאינו מופיע ברוב העותקים, ובו שלוש הסכמות של שלושה מגדולי החסידות: רבי מרדכי דוד מדומברובה, ה"אריה דבי עילאי" רבי אריה לייב ליפשיץ, והסכמתו המפורסמת של ה"דברי חיים" מצאנז, בה הוא כותב: "אשר לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו" [של המגיד מקוז'ניץ]. הסכמות אלו לא מופיעות ברוב עותקי המהדורה הראשונה (כפי הנראה, נשלחו למדפיסים רק בסיום ההדפסה, ולכן נכרכו רק במעט עותקים), ואף לא נדפסו בכל המהדורות האחרות, עד למהדורת בני-ברק תשכ"ה.
המחבר, הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין - הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה. הוא נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.
ספר "עבודת ישראל" נדפס 27 שנים לאחר פטירת המחבר, והוא החיבור הראשון שנדפס מחיבוריו. "עבודת ישראל" נחשב לספר יסוד מרכזי בתורת החסידות, בו בא לידי ביטוי עומק הפנימיות של תורה זו. האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד שינאווא אמר: "כל ספרי תלמידי אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א הם בבחינת קודש, וספר הקדוש עבודת ישראל הוא בבחינת קודש קדשים". האדמו"ר בעל ה"תורת חיים" מקוסוב אמר, שצריך ללמוד ספר זה בעיון ועומק כמו שמעיינים בספר הזהר. מסופר על האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב שהעריץ מאד את ספרי המגיד מקוז'ניץ, וכשהגיע לידיו הספר "עבודת ישראל", "היה לו שמחה גדולה עד אין שיעור", ואמר לזה שהעניק לו את הספר, שאם היה יודע שהוא הולך להביא לו את הספר, הוא היה יוצא לקראתו לקבל את פני הספר "מחמת חיבת קודש הספר".
[4], צ; לב דף. דף השער הראשון חסר (במקור נדפס הספר עם שני שערים). 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, ובהם כתמים כהים וכתמי רטיבות. בלאי וקמטים בשולי הדפים. קרעים בשולי דף השער ודפים נוספים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 452.