מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
חלק א'
27.7.2021
- (-) Remove and filter and
- ספרי (54) Apply ספרי filter
- ארץ (45) Apply ארץ filter
- ישראל (45) Apply ישראל filter
- palestin (45) Apply palestin filter
- מחקר (41) Apply מחקר filter
- research (41) Apply research filter
- jewish (31) Apply jewish filter
- לארץ (27) Apply לארץ filter
- והדפסים (27) Apply והדפסים filter
- והדפסים, (27) Apply והדפסים, filter
- מפות (27) Apply מפות filter
- למזרח (27) Apply למזרח filter
- מדריכי (27) Apply מדריכי filter
- מסע (27) Apply מסע filter
- התיכון (27) Apply התיכון filter
- משלחות (27) Apply משלחות filter
- התיכון, (27) Apply התיכון, filter
- ישראל, (27) Apply ישראל, filter
- book (27) Apply book filter
- east (27) Apply east filter
- east, (27) Apply east, filter
- expedit (27) Apply expedit filter
- guidebook (27) Apply guidebook filter
- map (27) Apply map filter
- middl (27) Apply middl filter
- print (27) Apply print filter
- prints, (27) Apply prints, filter
- the (27) Apply the filter
- to (27) Apply to filter
- travelogu (27) Apply travelogu filter
- travelogues, (27) Apply travelogues, filter
- אנטישמיות (26) Apply אנטישמיות filter
- שואה (26) Apply שואה filter
- ושארית (26) Apply ושארית filter
- הפליטה (26) Apply הפליטה filter
- אנטישמיות, (26) Apply אנטישמיות, filter
- antisemit (26) Apply antisemit filter
- antisemitism, (26) Apply antisemitism, filter
- erit (26) Apply erit filter
- hapletah (26) Apply hapletah filter
- holocaust (26) Apply holocaust filter
- she (26) Apply she filter
- she'erit (26) Apply she'erit filter
- sheerit (26) Apply sheerit filter
- british (18) Apply british filter
- camp (18) Apply camp filter
- cyprus (18) Apply cyprus filter
- detent (18) Apply detent filter
- immigr (18) Apply immigr filter
מציג 97 - 108 of 116
![Kamienie krzyczą [אבנים זועקות], מאת Bronisław Wojciech Linke. הוצאת Prasa, ורשה, 1959. פולנית.
אלבום ובו 14 רפרודוקציות של](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol31a-public/122.jpg "\"אבנים זועקות\" – אלבום ציורים מאת ברוניסלב וויצ'יץ' לינקה – אירופה החר")
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $100
לא נמכר
Kamienie krzyczą [אבנים זועקות], מאת Bronisław Wojciech Linke. הוצאת Prasa, ורשה, 1959. פולנית.
אלבום ובו 14 רפרודוקציות של ציורים מאת ברוניסלב וויצ'יץ' לינקה. בציורים, שצוירו לאחר מלחמת העולם השניה, בשנים 1946-1956, מוצג חזון אפוקליפטי של עיר על חורבותיה. לינקה מאניש בציוריו בניינים הרוסים ויוצר קומפוזיציות אורבניות אפלות, גדושות אלימות והרס. בולט במיוחד הציור "El Mole Rachmim" [אל מלא רחמים]: בניין הרוס בעיר שנחרבה, עטוף בטלית ובתפילין.
ברוניסלב וויצ'יץ' לינקה (1906-1962), צייר, קריקטוריסט ואמן גרפי פולני, מקורב לחוגי השמאל. נודע ב"ריאליזם המטאפורי" שלו – סגנון ייחודי המשלב ציור ריאליסטי עם אלמנטים עזי הבעה השאובים מהסוריאליזם, כמו גם מזרמי האקספרסיוניזם ו"האובייקטיביות החדשה" הגרמניים ומהריאליזם הפנטסטי. בעבודותיו הרבה לינקה לנקוט עמדה בנושאים פוליטיים וחברתיים: הוא עסק בסוגיות של עוני ואבטלה, בזוועות המלחמה, בהוקעת הבורגנות והמיליטריזם, ובביקורת הקידמה הטכנולוגית והתיעוש.
ההקדמה לאלבום נכתבה על ידי מריה דברובסקה (Maria Dąbrowska, 1889-1965), סופרת, עיתונאית ופעילה פוליטית פולניה.
[4] דף + 14 רפרודוקציות. 41 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ופגמים קלים. כריכה מנותקת, עם כתמים ופגמים.
אלבום ובו 14 רפרודוקציות של ציורים מאת ברוניסלב וויצ'יץ' לינקה. בציורים, שצוירו לאחר מלחמת העולם השניה, בשנים 1946-1956, מוצג חזון אפוקליפטי של עיר על חורבותיה. לינקה מאניש בציוריו בניינים הרוסים ויוצר קומפוזיציות אורבניות אפלות, גדושות אלימות והרס. בולט במיוחד הציור "El Mole Rachmim" [אל מלא רחמים]: בניין הרוס בעיר שנחרבה, עטוף בטלית ובתפילין.
ברוניסלב וויצ'יץ' לינקה (1906-1962), צייר, קריקטוריסט ואמן גרפי פולני, מקורב לחוגי השמאל. נודע ב"ריאליזם המטאפורי" שלו – סגנון ייחודי המשלב ציור ריאליסטי עם אלמנטים עזי הבעה השאובים מהסוריאליזם, כמו גם מזרמי האקספרסיוניזם ו"האובייקטיביות החדשה" הגרמניים ומהריאליזם הפנטסטי. בעבודותיו הרבה לינקה לנקוט עמדה בנושאים פוליטיים וחברתיים: הוא עסק בסוגיות של עוני ואבטלה, בזוועות המלחמה, בהוקעת הבורגנות והמיליטריזם, ובביקורת הקידמה הטכנולוגית והתיעוש.
ההקדמה לאלבום נכתבה על ידי מריה דברובסקה (Maria Dąbrowska, 1889-1965), סופרת, עיתונאית ופעילה פוליטית פולניה.
[4] דף + 14 רפרודוקציות. 41 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קמטים ופגמים קלים. כריכה מנותקת, עם כתמים ופגמים.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
![הבקשה לקיום דיון חוזר במשפט קסטנר, שמואל תמיר. [תל-אביב], 1962.
כרך ובו שכפולים של מסמכי פנייתו של שמואל תמיר, עורך דינו של](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol31a-public/123.jpg "בקשה לקיום דיון חוזר ב\"משפט קסטנר\", 1962")
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $150
נמכר ב: $200
כולל עמלת קונה
הבקשה לקיום דיון חוזר במשפט קסטנר, שמואל תמיר. [תל-אביב], 1962.
כרך ובו שכפולים של מסמכי פנייתו של שמואל תמיר, עורך דינו של מלכיאל גרינוולד (גרינוואלד), אל היועץ המשפטי לממשלה גדעון האוזנר, בבקשה לקיים משפט חוזר בעניינו של גרינוולד, ומסמכים נלווים. סיבת הבקשה היא גילויים חדשים שעלו ממשפט אייכמן שעשויים, לטענת תמיר, להביא להפיכת גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון (בערעור על פסה"ד שניתן במחוזי), לפיו לא הצליח גרינוולד להוכיח את רוב טענותיו כנגד רודולף קסטנר.
בקשה זו לקיום משפט חוזר בעניינו של מלכיאל גרינוולד, שהוגשה כחמש שנים לאחר הירצחו של קסטנר, נדחתה.
הערות וסימונים רבים בכתב-יד (בעפרון).
[2], 24, 10, [12], 6, [16] דף, 32 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רצועות נייר דבק בשולי מספר דפים.
כרך ובו שכפולים של מסמכי פנייתו של שמואל תמיר, עורך דינו של מלכיאל גרינוולד (גרינוואלד), אל היועץ המשפטי לממשלה גדעון האוזנר, בבקשה לקיים משפט חוזר בעניינו של גרינוולד, ומסמכים נלווים. סיבת הבקשה היא גילויים חדשים שעלו ממשפט אייכמן שעשויים, לטענת תמיר, להביא להפיכת גזר הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון (בערעור על פסה"ד שניתן במחוזי), לפיו לא הצליח גרינוולד להוכיח את רוב טענותיו כנגד רודולף קסטנר.
בקשה זו לקיום משפט חוזר בעניינו של מלכיאל גרינוולד, שהוגשה כחמש שנים לאחר הירצחו של קסטנר, נדחתה.
הערות וסימונים רבים בכתב-יד (בעפרון).
[2], 24, 10, [12], 6, [16] דף, 32 ס"מ. מצב טוב. כתמים. רצועות נייר דבק בשולי מספר דפים.
קטגוריה
אנטישמיות, שואה ושארית הפליטה
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $350
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
Lied zum fünfundzwanzigjährigen Dienst-Jubiläum des Herrn Isidor Fränkel, Cantor der Gemeinde Rodef Schalom [שיר לרגל יובל עשרים וחמש שנות שירות של מר איזידור פרנקל, חזן קהילת רודף שלום]. דף בודד. ללא ציון מדפיס. [פילדלפיה], 1874. גרמנית.
שיר לרגל מלאת 25 שנים לכהונת איזידור פרנקל כחזן בית הכנסת "רודף שלום" בפילדלפיה (פנסילבניה, ארה"ב). סביב השיר מודפסת מסגרת מעוטרת.
בית הכנסת של קהילת "רודף שלום" הוקם בפילדלפיה בשנת 1795 והוא בית הכנסת האשכנזי-רפורמי הוותיק בארה"ב
[1] דף, 23.5X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים קלים ונקבים (רובם בשוליים ובקווי הקיפול). רצועות נייר דבק לחיזוק בגב הדף.
שיר לרגל מלאת 25 שנים לכהונת איזידור פרנקל כחזן בית הכנסת "רודף שלום" בפילדלפיה (פנסילבניה, ארה"ב). סביב השיר מודפסת מסגרת מעוטרת.
בית הכנסת של קהילת "רודף שלום" הוקם בפילדלפיה בשנת 1795 והוא בית הכנסת האשכנזי-רפורמי הוותיק בארה"ב
[1] דף, 23.5X14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול וקמטים. כתמים. קרעים קלים ונקבים (רובם בשוליים ובקווי הקיפול). רצועות נייר דבק לחיזוק בגב הדף.
קטגוריה
ארה"ב ובריטניה
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $150
נמכר ב: $188
כולל עמלת קונה
טלאי (פאצ') רקום מקורי של נאס"א עם הסמליל של סוכנות החלל הישראלית (Israel Space Agency), עשוי נומקס, בד חסין אש. יוצר בשנת 1999 עבור נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית, לקראת שיגורו לחלל של אל"מ אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון ואיש צוות המשימה STS-107, על גבי מעבורת החלל קולומביה. תוצרת הספק הצבאי האמריקאי הרשמי של נאס"א לציוד זה.
טלאי זהה נענד על ידי אל"מ אילן רמון במעבורת קולומביה. הטלאי מוקם בצד שמאל של חליפת הטיסה של רמון, מעל ליבו.
בשנת 2003 שוגר לחלל צוות המשימה STS-107, על גבי מעבורת החלל קולומביה של נאס"א. במהלך השהות בחלל עסק הצוות בניסויים מדעיים שונים, ולאחר כמעט ששה-עשר יום בחלל החיצון שב לכדור הארץ. עם כניסתה לאטמוספירה התפרקה מעבורת החלל קולומביה ונשרפה. שבעת אנשי הצוות שעל סיפונה נספו, ביניהם אילן רמון. לאחר מותו, הוענקה לרמון מדליית הכבוד החללית של הקונגרס האמריקאי (Congressional Space Medal of Honor). רמון הוא היחיד שאינו אזרח אמריקאי לו הוענק עיטור יוקרתי זה.
הסמליל שרקום על הטלאי משמש גם כיום כסמלה של סוכנות החלל הישראלית, גוף ממלכתי הכפוף למשרד המדע והטכנולוגיה, אשר יוזם ומתאם את פעילות החלל האזרחית בישראל.
8.5X8 ס"מ. מצב טוב מאוד.
טלאי זהה נענד על ידי אל"מ אילן רמון במעבורת קולומביה. הטלאי מוקם בצד שמאל של חליפת הטיסה של רמון, מעל ליבו.
בשנת 2003 שוגר לחלל צוות המשימה STS-107, על גבי מעבורת החלל קולומביה של נאס"א. במהלך השהות בחלל עסק הצוות בניסויים מדעיים שונים, ולאחר כמעט ששה-עשר יום בחלל החיצון שב לכדור הארץ. עם כניסתה לאטמוספירה התפרקה מעבורת החלל קולומביה ונשרפה. שבעת אנשי הצוות שעל סיפונה נספו, ביניהם אילן רמון. לאחר מותו, הוענקה לרמון מדליית הכבוד החללית של הקונגרס האמריקאי (Congressional Space Medal of Honor). רמון הוא היחיד שאינו אזרח אמריקאי לו הוענק עיטור יוקרתי זה.
הסמליל שרקום על הטלאי משמש גם כיום כסמלה של סוכנות החלל הישראלית, גוף ממלכתי הכפוף למשרד המדע והטכנולוגיה, אשר יוזם ומתאם את פעילות החלל האזרחית בישראל.
8.5X8 ס"מ. מצב טוב מאוד.
קטגוריה
ארה"ב ובריטניה
קָטָלוֹג
![Anglia Judaica, or the History and Antiquities of the Jews in England [אנגליה יודאיקה], מאתD'blossiers Tovey . נדפס עבור Jame](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol31a-public/135_1.jpg "Anglia Judaica, ספר לתולדות יהודי אנגליה – אוקספורד, 1738 – תחריט")
![Anglia Judaica, or the History and Antiquities of the Jews in England [אנגליה יודאיקה], מאתD'blossiers Tovey . נדפס עבור Jame](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol31a-public/135_2.jpg "Anglia Judaica, ספר לתולדות יהודי אנגליה – אוקספורד, 1738 – תחריט")
![Anglia Judaica, or the History and Antiquities of the Jews in England [אנגליה יודאיקה], מאתD'blossiers Tovey . נדפס עבור Jame](https://files.kedem-auctions.com/files/Ol31a-public/135_3.jpg "Anglia Judaica, ספר לתולדות יהודי אנגליה – אוקספורד, 1738 – תחריט")
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $200
נמכר ב: $275
כולל עמלת קונה
Anglia Judaica, or the History and Antiquities of the Jews in England [אנגליה יודאיקה], מאתD'blossiers Tovey . נדפס עבור James Fletcher, אוקספורד, 1738. מהדורה ראשונה. אנגלית ומעט עברית.
ספר מקיף מאת ההיסטוריון ואיש הכנסייה האנגליקנית D'blossiers Tovey (1692-1745), הסוקר את תולדות הקהילה היהודית באנגליה מראשיתה בשנת 1066 ועד לגירוש היהודים במאה ה-13. הספר, הראשון מסוגו מבחינת היקף, כולל תיעוד של המשא ומתן בין מנשה בן ישראל לאוליבר קרומוול שבעקבותיו בוטל צו הגירוש והתחדשה הקהילה היהודית באנגליה (באחד הפרקים מסופר כי התקווה שעורר קרומוול בלב היהודים הייתה כה עזה עד שמקצתם העלו את האפשרות שהוא עשוי להיות המשיח. ראו עמ' 275).
הספר כולל לוח תחריט המציג את קברו של הילד הקדוש יו מלינקולן (Saint Hugh of Lincoln) שעל-פי עלילת דם שנפוצה באנגליה נרצח בידי יהודים.
[8], 319 עמ' + [1] לוח תחריט, 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תילוע בשולי מספר דפים (ללא פגיעה בטקסט), אחדים מהם משוקמים באופן חלקי (עם נייר דבק). קרעים בדף השער; חלקו העליון חסר ומשוקם בהדבקת נייר (ללא פגיעה בטקסט). מעט קרעים בדפים אחרים. רישום בכתב-יד בשולי אחד העמודים. כריכה חדשה, עם פגמים קלים.
ספר מקיף מאת ההיסטוריון ואיש הכנסייה האנגליקנית D'blossiers Tovey (1692-1745), הסוקר את תולדות הקהילה היהודית באנגליה מראשיתה בשנת 1066 ועד לגירוש היהודים במאה ה-13. הספר, הראשון מסוגו מבחינת היקף, כולל תיעוד של המשא ומתן בין מנשה בן ישראל לאוליבר קרומוול שבעקבותיו בוטל צו הגירוש והתחדשה הקהילה היהודית באנגליה (באחד הפרקים מסופר כי התקווה שעורר קרומוול בלב היהודים הייתה כה עזה עד שמקצתם העלו את האפשרות שהוא עשוי להיות המשיח. ראו עמ' 275).
הספר כולל לוח תחריט המציג את קברו של הילד הקדוש יו מלינקולן (Saint Hugh of Lincoln) שעל-פי עלילת דם שנפוצה באנגליה נרצח בידי יהודים.
[8], 319 עמ' + [1] לוח תחריט, 24.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. נקבי תילוע בשולי מספר דפים (ללא פגיעה בטקסט), אחדים מהם משוקמים באופן חלקי (עם נייר דבק). קרעים בדף השער; חלקו העליון חסר ומשוקם בהדבקת נייר (ללא פגיעה בטקסט). מעט קרעים בדפים אחרים. רישום בכתב-יד בשולי אחד העמודים. כריכה חדשה, עם פגמים קלים.
קטגוריה
ארה"ב ובריטניה
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $100
לא נמכר
Catalogue of the Printed Books and Manuscripts Forming the Library of Frederic David Mocatta, בעריכת Reginald Arthur Rye, הוצאת Harrison and Sons, לונדון, 1904. אנגלית.
קטלוג מפורט של ספרים וכתבי-יד מספרייתו של פרדריק דוד מוקטה (Frederic David Mocatta, 1828-1905). בקטלוג רשומים ספרי קודש, כתבים פילוסופיים ותאולוגיים, כמו גם ספרי מחקר מדעי בתחומים שונים, ביוגרפיות ואף ספרות יפה.
מוקטה, בן למשפחה יהודית-אנגלית אמידה, מהבולטים בחברי הקהילה היהודית באנגליה במחצית השנייה של המאה ה-19, זכה להכרה כהיסטוריון של העם היהודי וכפילנתרופ. את אוסף הספרים העשיר שלו העביר מוקטה לרשות "החברה ההיסטורית היהודית של אנגליה", והוא היווה בסיס ל"ספריית מוקטה" בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
V, 803 עמ' + [1] לוח הדפס (צילום דיוקן של מוקטה), 22 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. רישום בעט וחותמות ספרייה על אחדים מהדפים. כתמים ופגמים בכריכה. השדרה מנותקת חלקית.
קטלוג מפורט של ספרים וכתבי-יד מספרייתו של פרדריק דוד מוקטה (Frederic David Mocatta, 1828-1905). בקטלוג רשומים ספרי קודש, כתבים פילוסופיים ותאולוגיים, כמו גם ספרי מחקר מדעי בתחומים שונים, ביוגרפיות ואף ספרות יפה.
מוקטה, בן למשפחה יהודית-אנגלית אמידה, מהבולטים בחברי הקהילה היהודית באנגליה במחצית השנייה של המאה ה-19, זכה להכרה כהיסטוריון של העם היהודי וכפילנתרופ. את אוסף הספרים העשיר שלו העביר מוקטה לרשות "החברה ההיסטורית היהודית של אנגליה", והוא היווה בסיס ל"ספריית מוקטה" בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.
V, 803 עמ' + [1] לוח הדפס (צילום דיוקן של מוקטה), 22 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. קרעים קלים בשולי מספר דפים. רישום בעט וחותמות ספרייה על אחדים מהדפים. כתמים ופגמים בכריכה. השדרה מנותקת חלקית.
קטגוריה
ארה"ב ובריטניה
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $300
לא נמכר
תשעה מסמכים המתעדים את חייהם של הפעיל הציוני סולומון פכטר, נציגה של יהדות אוסטרליה בקונגרס הציוני ה-10 בבאזל, ובתו המאומצת גולדה יופה. סוף המאה ה-19 עד המחצית הראשונה של המאה ה-20. אנגלית, מעט רוסית וצרפתית.
המסמכים והתעודות שלפנינו מאפשרים להתחקות אחר סיפור-מסע שהתחיל באוסטריה במחצית השנייה של המאה ה-19, עבר דרך אוסטרליה בתחילת המאה ה-20, והסתיים באופן טראגי, זמן קצר אחרי העלייה המיוחלת לארץ-ישראל.
סולומן פכטר (Solomon Pechter) נולד בקמפולונג, בוקובינה, אז חלק מן האימפריה האוסטרית, בשנת 1858 בקירוב. ב-1898 התאזרח באוסטרליה במדינת ניו סאות' וויילס, בעיירה בלמיין (Balmain, כיום פרבר של סידני). פכטר היה דמות מוכרת, כציוני נלהב נמנה על מייסדי האגודה הציונית בעיר ב-1908, והיה שותף פעיל בייסוד קהילה יהודית ציונית בסארי הילס (Surry Hills), ובהקמת בית הכנסת של הקהילה – בית הכנסת המרכזי (Central Synagogue; נוסד ב-1913). בנוסף, ייצג את הציונות האוסטרלית בקונגרס הציוני ה-10 בבאזל (1911).
פכטר עשה חיל בעסקיו בחברה לייצור נעליים שהקים, ונוסף על פעילותו הציונית הענפה תרם כספים למטרות ציוניות. בשנת 1920 היגר מאוסטרליה לארץ ישראל, וברשימות ששלח לעיתון היהודי האוסטרלי The Hebrew Standard דיווח על הנעשה בארץ, והילל את נופיה ואת אנשיה. בשנת 1922 הפליג עם בתו המאומצת גולדה יופה לווינה, לקבלת טיפול רפואי שלא היה זמין באותה עת בארץ ישראל. במהלך השהייה בווינה נפטרה גולדה. פכטר, אשר ביקש להביא את בתו לקבורה בארץ ישראל, לקח את גופתה עמו, אך בדרך חזרה לארץ נפטר אף הוא על גבי האונייה, ככל הנראה כתוצאה מאירוע לב.
לפנינו תשעה מסמכים: • תעודת התאזרחות של פכטר במדינת ניו סאות' וויילס (אוסטרליה), (1898). • דרכון ממדינת ניו סאות' וויילס על שם פכטר (הונפק 1911), עם רישומים וחותמות דיו (בהן חותמות רומניות ועות'מאניות – ככל הנראה שימש הדרכון את פכטר במסעו לקונגרס הציוני, שבמהלכו ביקר גם בארץ ישראל). • שלוש תעודות מניה של החברה האוסטרלית Wilson Pechter & Co על שם סולומון ורחל (Rachel) פכטר (1912). • אשרת נסיעה לארה"ב מטעם הקונסוליה הרוסית במלבורן על שם גולדה יופה (Golda Joffe), עם תמונתה (1916, רוסית וצרפתית). • אשרת יציאה מטעם הרשויות האוסטרליות על שם גולדה יופה, לצורך נסיעה לארץ ישראל עם תמונתה (1920; במסמך הערה שיופה היא בתו המאומצת של פכטר, והנציגות הבריטית בירושלים אשרה את הגירתו ארצה עם בני משפחתו). • מסמך בכתב-יד המאשר את השבת מטענם של סולומון וגולדה ארצה לאחר פטירתם, ומונה את תכולתו. חתום בכתב ידה של רחל סולומון ובחתימות נוספות (1922). • מכתב ממשרד עורכי דין בעיר סידני אל עורך הדין רפאל פינשטיין בתל-אביב: הודעה על מימוש מרבית נכסיו של פכטר באוסטרליה (למכתב מצורפת רשימה מפורטת של הנכסים שנמכרו), ובקשה לשליחת סכום מזומן הדרוש להוצאות מחייתה של 'הגב' פכטר' (אשתו של סולומון) (1925).
9 מסמכים. גודל ומצב משתנים.
המסמכים והתעודות שלפנינו מאפשרים להתחקות אחר סיפור-מסע שהתחיל באוסטריה במחצית השנייה של המאה ה-19, עבר דרך אוסטרליה בתחילת המאה ה-20, והסתיים באופן טראגי, זמן קצר אחרי העלייה המיוחלת לארץ-ישראל.
סולומן פכטר (Solomon Pechter) נולד בקמפולונג, בוקובינה, אז חלק מן האימפריה האוסטרית, בשנת 1858 בקירוב. ב-1898 התאזרח באוסטרליה במדינת ניו סאות' וויילס, בעיירה בלמיין (Balmain, כיום פרבר של סידני). פכטר היה דמות מוכרת, כציוני נלהב נמנה על מייסדי האגודה הציונית בעיר ב-1908, והיה שותף פעיל בייסוד קהילה יהודית ציונית בסארי הילס (Surry Hills), ובהקמת בית הכנסת של הקהילה – בית הכנסת המרכזי (Central Synagogue; נוסד ב-1913). בנוסף, ייצג את הציונות האוסטרלית בקונגרס הציוני ה-10 בבאזל (1911).
פכטר עשה חיל בעסקיו בחברה לייצור נעליים שהקים, ונוסף על פעילותו הציונית הענפה תרם כספים למטרות ציוניות. בשנת 1920 היגר מאוסטרליה לארץ ישראל, וברשימות ששלח לעיתון היהודי האוסטרלי The Hebrew Standard דיווח על הנעשה בארץ, והילל את נופיה ואת אנשיה. בשנת 1922 הפליג עם בתו המאומצת גולדה יופה לווינה, לקבלת טיפול רפואי שלא היה זמין באותה עת בארץ ישראל. במהלך השהייה בווינה נפטרה גולדה. פכטר, אשר ביקש להביא את בתו לקבורה בארץ ישראל, לקח את גופתה עמו, אך בדרך חזרה לארץ נפטר אף הוא על גבי האונייה, ככל הנראה כתוצאה מאירוע לב.
לפנינו תשעה מסמכים: • תעודת התאזרחות של פכטר במדינת ניו סאות' וויילס (אוסטרליה), (1898). • דרכון ממדינת ניו סאות' וויילס על שם פכטר (הונפק 1911), עם רישומים וחותמות דיו (בהן חותמות רומניות ועות'מאניות – ככל הנראה שימש הדרכון את פכטר במסעו לקונגרס הציוני, שבמהלכו ביקר גם בארץ ישראל). • שלוש תעודות מניה של החברה האוסטרלית Wilson Pechter & Co על שם סולומון ורחל (Rachel) פכטר (1912). • אשרת נסיעה לארה"ב מטעם הקונסוליה הרוסית במלבורן על שם גולדה יופה (Golda Joffe), עם תמונתה (1916, רוסית וצרפתית). • אשרת יציאה מטעם הרשויות האוסטרליות על שם גולדה יופה, לצורך נסיעה לארץ ישראל עם תמונתה (1920; במסמך הערה שיופה היא בתו המאומצת של פכטר, והנציגות הבריטית בירושלים אשרה את הגירתו ארצה עם בני משפחתו). • מסמך בכתב-יד המאשר את השבת מטענם של סולומון וגולדה ארצה לאחר פטירתם, ומונה את תכולתו. חתום בכתב ידה של רחל סולומון ובחתימות נוספות (1922). • מכתב ממשרד עורכי דין בעיר סידני אל עורך הדין רפאל פינשטיין בתל-אביב: הודעה על מימוש מרבית נכסיו של פכטר באוסטרליה (למכתב מצורפת רשימה מפורטת של הנכסים שנמכרו), ובקשה לשליחת סכום מזומן הדרוש להוצאות מחייתה של 'הגב' פכטר' (אשתו של סולומון) (1925).
9 מסמכים. גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ארה"ב ובריטניה
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $400
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו ובחתימתו של אפרים דיינארד, ממוען אל "כבוד ידידי הרב החכם הנאור הישיש הנכבד הר"ש באבער הי"ו" [שלמה בובר]. נכתב על נייר מכתבים רשמי. לונדון, [סוף המאה ה-19 בקירוב].
בתחילת המכתב כותב דיינארד לבובר כי הוא שולח לו שניים מספריו שיצאו זה עתה לאור – "זמיר עריצים" ו"כתות בישראל", ומספר לו על מסעותיו בעולם: "יצאתי כעת למסעי סביב העולם, אחרי אשר כבר סבבתי את כל ארצות אמעריקא לארכן ולרחבן... עתה הנני עובר דרך איירופא, ואקוה כי אהיה גם בלעמבערג בסוף הקיץ, ומאוד אשמח לראות את פניך למצער פעם אחת בימי חיי".
בהמשך המכתב מתייחס דיינארד לרשימת כתבי-יד מספרייתו של אדולף סוטרו (Adolph Sutro, 1830-1898 מהנדס, פוליטיקאי ופילנתרופ; ראש העיר ה-24 של סן פרנסיסקו): "אם יש לך חפץ ברשימת כ"י השר זוטרא... אוכל לשלוח לך. ברגע זה נמצאה הרשימה ביד ידידנו הרב החכם ד"ר נייבויער [הביבליוגרף והסופר אדולף (אברהם) נויבאואר, סגן מנהל ספריית בודליאנה]".
המכתב, החתום "הנוסע אפרים דיינארד", נכתב על נייר מכתבים רשמי של דיינארד. בראש הדף, מימין, לצד הכיתוב "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", נדפס ציור של עיט האוחז בחיצים בכפתו השמאלית ובענף עץ זית בכפתו הימנית (בדומה לעיט המופיע על החותם הגדול של ארצות הברית). בראש הדף, משמאל, נדפס ציור של אניית מפרשים לצד הכיתוב "הנוסע אפרים דיינארד".
אפרים דיינארד (1846-1930) היה ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה; היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום, Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב. אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס. הוא נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה.
שלמה בובר (1827-1906), יליד למברג (לבוב) היה חוקר ומהדיר מדרשים; סבו של הפילוסוף מרטין בובר.
[1] דף, 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ספורים. קרעים קלים בשוליים.
בתחילת המכתב כותב דיינארד לבובר כי הוא שולח לו שניים מספריו שיצאו זה עתה לאור – "זמיר עריצים" ו"כתות בישראל", ומספר לו על מסעותיו בעולם: "יצאתי כעת למסעי סביב העולם, אחרי אשר כבר סבבתי את כל ארצות אמעריקא לארכן ולרחבן... עתה הנני עובר דרך איירופא, ואקוה כי אהיה גם בלעמבערג בסוף הקיץ, ומאוד אשמח לראות את פניך למצער פעם אחת בימי חיי".
בהמשך המכתב מתייחס דיינארד לרשימת כתבי-יד מספרייתו של אדולף סוטרו (Adolph Sutro, 1830-1898 מהנדס, פוליטיקאי ופילנתרופ; ראש העיר ה-24 של סן פרנסיסקו): "אם יש לך חפץ ברשימת כ"י השר זוטרא... אוכל לשלוח לך. ברגע זה נמצאה הרשימה ביד ידידנו הרב החכם ד"ר נייבויער [הביבליוגרף והסופר אדולף (אברהם) נויבאואר, סגן מנהל ספריית בודליאנה]".
המכתב, החתום "הנוסע אפרים דיינארד", נכתב על נייר מכתבים רשמי של דיינארד. בראש הדף, מימין, לצד הכיתוב "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני", נדפס ציור של עיט האוחז בחיצים בכפתו השמאלית ובענף עץ זית בכפתו הימנית (בדומה לעיט המופיע על החותם הגדול של ארצות הברית). בראש הדף, משמאל, נדפס ציור של אניית מפרשים לצד הכיתוב "הנוסע אפרים דיינארד".
אפרים דיינארד (1846-1930) היה ביבליוגרף וסופר עברי, אספן ספרים וסוחר ספרים; מגדולי הביבליוגרפים העבריים של העת החדשה; היסטוריון ופולמוסן, אשר נחשב לדמות צבעונית ומרתקת. דיינארד נולד בעיר שוסמאקן (כיום, Valdemārpil, לטביה). מגיל צעיר הרבה במסעות ברחבי העולם, בהם חקר קהילות יהודיות שונות, ואסף ספרים וכתבי-יד עבריים. בשנות השמונים של המאה ה-19 החזיק בית מסחר לספרים באודסה. בשנת 1888 היגר לארה"ב. אוספיו העשירים של דיינארד שימשו להקמת מחלקות לספרים עבריים בספריות הגדולות בארה"ב, והקטלוגים של ספריו היוו בסיס חשוב לחקר הספרות והתרבות העברית. דיינארד חיבר עשרות ספרים, ובהם ספרי מחקר וספרי פולמוס. הוא נחשב לסופר פרובוקטיבי, ורבים מספריו עוררו ביקורת חריפה.
שלמה בובר (1827-1906), יליד למברג (לבוב) היה חוקר ומהדיר מדרשים; סבו של הפילוסוף מרטין בובר.
[1] דף, 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ספורים. קרעים קלים בשוליים.
קטגוריה
אוטוגרפים ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
"אבן ספיר", רשמי מסעותיו של רבי יעקב הלוי ספיר בתימן, בהודו, בסינגפור, באוסטרליה, בניו זילנד ובמקומות נוספים. שני ספרים – ליק, 1866 / מיינץ, 1874. בספר השני מופיעה הקדשה בכתב-ידו ובחתימתו של ספיר.
• אבן ספיר, יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כלו, ארץ החדשה אוסטראליא ותשובתו הרמתה ירושלים עה"ק תובב"א, מאת יעקב ספיר הלוי. הוצאת חברת "מקיצי נרדמים", ליק, 1866.
[10], קיא דף (דפים פא-פד מופיעים פעמיים), 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. ללא כריכה. בעמוד השער חותמתו של הרב יואל זאלקינד, אב"ד רייגרוד (Raygrod) פולין , והקדשה בכתב-ידו.
•אבן ספיר, ספר שני, יכלכל בית עדן, הודו באמביי, בני ישראל, מאלבאר, קוגין הלבנים והשחורים, כלכתה, אפא-פענו, סינגאפור, יווע באטאוויע, אוסטראליע, סידניי, מעלבורנע, נוי-זיילאנד, ציילאן, שיבת ירושלם, מאת יעקב ספיר איש ירושלים. דפוס והוצאת יחיאל ברי"ל, מיינץ, 1874.
בדף השער הראשון מופיעה הקדשה בכתב ידו של יעקב הלוי ספיר: "למזכרת אהבה ומנחת רצון לידי נעורים [...] איש יקר נגיד ורב תבונות. איש שאר רוח [...] אנשיל ברוין יצ"ו [...] יעקב הלוי ספיר איש ירושלים".
[5] דף, רלז, [1] עמ' (פגינציה משובשת), 20.5 ס"מ. מצב טוב. דף המגן הקדמי מנותק. כתמים. קמטים. קרעים קלים בשולי הדפים. כריכה בעלת שדרת עור, בלויה ופגומה. עקבות מדבקה על השדרה.
רבי יעקב הלוי ספיר (1822-1885), נוסע, שד"ר וחוקר כתבי יד. יליד רוסיה, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתגורר תחילה בצפת. בשנת 1836, לאחר רעש האדמה הראשון ופרעות צפת, עקר לירושלים, שם למד, נשא אישה ושימש בתפקיד מלמד, משורר לעת מצוא, וסופר ומזכיר עדת הפרושים בירושלים. בשנת 1858 נאלץ לקבל על עצמו את תפקיד השד"רות, ויצא בשליחות כל קהילות העיר למסע בין תפוצות ישראל במזרח. לצד מטרת שליחותו, איסוף כספים ליהודי ירושלים, רשם ספיר את קורות מסעותיו בפרוטרוט ומתוך הבחנה דקה, ותיעד הן את מנהגי הקהילות היהודיות השונות ואורחותיהן הן את מנהגי בני המקום, לבושם ודתם, אקלים הארץ ומראה. הוא גילה עניין מיוחד ביהודי תימן ובמסורותיהם, ומכתביו עולה תיעוד אתנוגרפי ראשון של קהילות תימן, לצד מחקר היסטורי ופילולוגי נרחב של כתבי היד שבידיהם.
• אבן ספיר, יסבב אדמת חם (מסע מצרים) ים סוף, חדרי תימן, מזרח הודו כלו, ארץ החדשה אוסטראליא ותשובתו הרמתה ירושלים עה"ק תובב"א, מאת יעקב ספיר הלוי. הוצאת חברת "מקיצי נרדמים", ליק, 1866.
[10], קיא דף (דפים פא-פד מופיעים פעמיים), 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים. ללא כריכה. בעמוד השער חותמתו של הרב יואל זאלקינד, אב"ד רייגרוד (Raygrod) פולין , והקדשה בכתב-ידו.
•אבן ספיר, ספר שני, יכלכל בית עדן, הודו באמביי, בני ישראל, מאלבאר, קוגין הלבנים והשחורים, כלכתה, אפא-פענו, סינגאפור, יווע באטאוויע, אוסטראליע, סידניי, מעלבורנע, נוי-זיילאנד, ציילאן, שיבת ירושלם, מאת יעקב ספיר איש ירושלים. דפוס והוצאת יחיאל ברי"ל, מיינץ, 1874.
בדף השער הראשון מופיעה הקדשה בכתב ידו של יעקב הלוי ספיר: "למזכרת אהבה ומנחת רצון לידי נעורים [...] איש יקר נגיד ורב תבונות. איש שאר רוח [...] אנשיל ברוין יצ"ו [...] יעקב הלוי ספיר איש ירושלים".
[5] דף, רלז, [1] עמ' (פגינציה משובשת), 20.5 ס"מ. מצב טוב. דף המגן הקדמי מנותק. כתמים. קמטים. קרעים קלים בשולי הדפים. כריכה בעלת שדרת עור, בלויה ופגומה. עקבות מדבקה על השדרה.
רבי יעקב הלוי ספיר (1822-1885), נוסע, שד"ר וחוקר כתבי יד. יליד רוסיה, עלה לארץ ישראל עם הוריו והתגורר תחילה בצפת. בשנת 1836, לאחר רעש האדמה הראשון ופרעות צפת, עקר לירושלים, שם למד, נשא אישה ושימש בתפקיד מלמד, משורר לעת מצוא, וסופר ומזכיר עדת הפרושים בירושלים. בשנת 1858 נאלץ לקבל על עצמו את תפקיד השד"רות, ויצא בשליחות כל קהילות העיר למסע בין תפוצות ישראל במזרח. לצד מטרת שליחותו, איסוף כספים ליהודי ירושלים, רשם ספיר את קורות מסעותיו בפרוטרוט ומתוך הבחנה דקה, ותיעד הן את מנהגי הקהילות היהודיות השונות ואורחותיהן הן את מנהגי בני המקום, לבושם ודתם, אקלים הארץ ומראה. הוא גילה עניין מיוחד ביהודי תימן ובמסורותיהם, ומכתביו עולה תיעוד אתנוגרפי ראשון של קהילות תימן, לצד מחקר היסטורי ופילולוגי נרחב של כתבי היד שבידיהם.
קטגוריה
אוטוגרפים ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $150
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
פתק בכתב-ידו ובחתימתו של ארתור ג'יימס בלפור. 2 במרץ, 1915. אנגלית.
הפתק, שנכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה, זמן קצר לפני שהחליף בלפור את צ'רצ'יל בתפקיד הלורד הראשון של האדמירליות, פונה לחייל או חיילים הלוחמים בחזית: "אתה שיוצא אל החזית, זכור שאתה נלחם לא רק למען ביטחון ארצך, אלא למען חופש העולם כולו".
[1] דף (שבע שורות בכתב-יד), 19.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. סימני קיפול. עקבות מסגור. שרידי הדבקה בגב.
הפתק, שנכתב בזמן מלחמת העולם הראשונה, זמן קצר לפני שהחליף בלפור את צ'רצ'יל בתפקיד הלורד הראשון של האדמירליות, פונה לחייל או חיילים הלוחמים בחזית: "אתה שיוצא אל החזית, זכור שאתה נלחם לא רק למען ביטחון ארצך, אלא למען חופש העולם כולו".
[1] דף (שבע שורות בכתב-יד), 19.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. סימני קיפול. עקבות מסגור. שרידי הדבקה בגב.
קטגוריה
אוטוגרפים ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב ידה ובחתימתה של הנרייטה סאלד, כתוב על נייר מכתבים רשמי. מלון עדן, ירושלים, 1936. אנגלית.
המכתב ממוען לגב' אפצ'ינר (Affachiner); בפתח המכתב כותבת סאלד: "לצערי אינני יכולה להיענות להזמנה שקיבלתי מהאגודה שלך להשתתף בקבלת הפנים שתיערך לכבודך ביום ראשון הבא. בשעה שצוינה על הפתק שכתב נשיא האגודה אהיה עסוקה בפגישה [...] שתכליתה קשורה ישירות לעיסוקי העיקרי".
הנמענת היא, כפי הנראה, רבקה גרטרוד אפצ'ינר [אפאשינר] (1884-1966), מורה, עובדת סוציאלית ופעילה חברתית ילידת ארצות הברית, חברה בארגון "הדסה". אפצ'ינר עלתה לארץ-ישראל בשנות ה-30 ועסקה בפעילות חברתית וציונית ענפה.
[1] דף (כתוב משני צדדיו), 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
המכתב ממוען לגב' אפצ'ינר (Affachiner); בפתח המכתב כותבת סאלד: "לצערי אינני יכולה להיענות להזמנה שקיבלתי מהאגודה שלך להשתתף בקבלת הפנים שתיערך לכבודך ביום ראשון הבא. בשעה שצוינה על הפתק שכתב נשיא האגודה אהיה עסוקה בפגישה [...] שתכליתה קשורה ישירות לעיסוקי העיקרי".
הנמענת היא, כפי הנראה, רבקה גרטרוד אפצ'ינר [אפאשינר] (1884-1966), מורה, עובדת סוציאלית ופעילה חברתית ילידת ארצות הברית, חברה בארגון "הדסה". אפצ'ינר עלתה לארץ-ישראל בשנות ה-30 ועסקה בפעילות חברתית וציונית ענפה.
[1] דף (כתוב משני צדדיו), 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים.
קטגוריה
אוטוגרפים ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה מקוונת 31 – היסטוריה, אמנות ותרבות יהודית וישראלית
27.7.2021
פתיחה: $300
נמכר ב: $500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של ספרים, חוברות, עיתונים וכתבי עת שונים, מרביתם נדפסו באירופה ובאמריקה בעשורים הראשונים למאה ה-20. יידיש.
באוסף:
27 ספרים וחוברות – ספרות, שירה ופרוזה, ספרי ילדים וספרי לימוד, בהם:
• "דער לוסטיגער הויז-פריינד", מאת ישראל איזביץ (סנט לואיס, 1919).
• "אראביש ווערטערביכעל", שיחון יידיש-ערבית (הוצאת "קום קרא", תל אביב, 1920 בקירוב).
• "פאר שול און היים", אסופת יצירות מאת סופרי יידיש בולטים (ללימוד בבית הספר ובבית), בעריכת חיים שלמה קאזדאן (הוצאת "קולטור-ליגע", ביאליסטוק, 1921)
• "אוצר הארץ", אסופת משלים ואגדות על ארץ ישראל והגאולה בעריכת ר' בנימין (הוצאת "כנסת", ירושלים, 1926).
• "פריילעכע קבצנים", הומורסקות, פיליטונים, מונולוגים, סצנות, מכתבים וסיפורי מעשיות, מאת אהרן האלבמיליאן (ורשה, 1931). בדף השער, הקדשת המחבר לרב משה פרנקפורטר.
• "די געשיכטע פון אידישען לעגיאן", מהדורה (יחידה) ביידיש של הספר "מגילת הגדוד" מאת זאב ז'בוטינסקי, המתאר את הקמתו ותולדותיו של הגדוד העברי ה-38 (הוצאת "יהודיה", ורשה, 1937). עטיפה מאוירת בידי חיים גולדברג. עם תריסר לוחות תצלומים של חיילי ומפקדי הגדוד, בהם ז'בוטינסקי וטרומפלדור.
• "דער ברוינער בוך, וועגן דער אונטערצינדונג פונעם רייכסטאג און וועגן היטלערישן טעראר" [הספר החום, על שריפת הרייכסטאג והטרור הנאצי]. הוצאת "הוועדה העממית כנגד האנטישמיות והפשיזם" (פאלקס קאמיטעט קעגן אנטיסעמיטיזם און פאשיזם), בואנוס איירס, 1934.
• קארבאנעס" [קורבנות], שלושה סיפורים מאת "דער נסתר" (הוצאת "מלוכע-פארלאג", "דער עמעס", מוסקבה, 1943).
• "נעקאמע" [נקמה], אסופת סיפורים מאת הרשל פוליאנקר (הוצאת "מלוכע-פארלאג", "דער עמעס", מוסקבה, 1943). שני עותקים.
• ועוד.
16 עיתונים וכתבי עת שונים (כ-65 גיליונות):
• "שול און לעבן" [ביה"ס והחיים], ירחון בעריכת יצחק לב (ורשה, 1923). שנה שלישית, גליון מס' 3-4. עטיפה בסגנון אוונגרד.
• "ייווא בלעטער", ארבעת הגיליונות הראשונים של הירחון מטעם ה"מכון המדעי היהודי" – "ייווא", בעריכת משה קאנטאר (וילנה ינואר-אפריל 1931).
• "ארגענטינער ייווא שריפטען", חצי-שנתון של המכון המדעי היהודי "ייווא" בארגנטינה (בואנוס איירס, 1941-1957). שבעה גליונות.
• "'טאז'-ידיעות", ירחון ה"ארגון לקידום הרפואה וההיגיינה בקרב היהודים", בעריכת ד"ר לאון (לייב) וולמן (וילנה, 1930). כרך גליונות; שנה שלישית, גליונות 1-12.
• "שיקאגא, ליטערארישער חודש זשורנאל", ירחון לענייני ספרות ותרבות בעריכת מאיר זולוטרב (שיקגו, 1930-1939). 11 גיליונות.
• "מענטש-וויסענשאפט", רבעון לפסיכולוגיה בעריכת פרופ' פישל שניאורסון (ניו-יורק, 1930-1931). גיליונות 1-3.
• "שטערנ", ירחון מטעם "איגוד הסופרים הסובייטיים ברפובליקה הבילרוסית הסובייטית-סוציאליסטית" (פארבאנד סאוועטישע שרייבער פונ ווססר), שנה שביעית, גליון מס' 2 (סטלינגרד-מינסק, פברואר 1941).
• "ארגענטינער ביימעלעך [עצי ארגנטינה הקטנים], ירחון ילדים מאויר בעריכת זעליק מאזור (בואנוס איירס, 1943). כרך גליונות; שנה חמישית 1943, גליונות מס' 26-32 (עותקים כפולים של גיליונות מס' 26, 28, 32); שנה עשירית 1948, גיליון מס' 80-81 (פורמט גדול לרגל הקמת מדינת ישראל).
• לקט גיליונות עיתונים שונים: "דער פרעמיסלער יוד", חמישה גיליונות של שבועון שהופיע בעיר פשמישל (1919-1920); "יוגנט שטימע", ביטאון "איגוד הנוער הציוני-סוציאליסטי" בקובנה (1925); "דאס יודישע לעבען", ביטאון "ועד חזוק הדת ושמירת שבת" (קרקוב, 1936), ואחרים.
• ועוד.
27 ספרים וחוברות; 16 עיתונים שונים (כ-65 גיליונות, חלקם כרוכים יחד). גודל ומצב משתנים.
באוסף:
27 ספרים וחוברות – ספרות, שירה ופרוזה, ספרי ילדים וספרי לימוד, בהם:
• "דער לוסטיגער הויז-פריינד", מאת ישראל איזביץ (סנט לואיס, 1919).
• "אראביש ווערטערביכעל", שיחון יידיש-ערבית (הוצאת "קום קרא", תל אביב, 1920 בקירוב).
• "פאר שול און היים", אסופת יצירות מאת סופרי יידיש בולטים (ללימוד בבית הספר ובבית), בעריכת חיים שלמה קאזדאן (הוצאת "קולטור-ליגע", ביאליסטוק, 1921)
• "אוצר הארץ", אסופת משלים ואגדות על ארץ ישראל והגאולה בעריכת ר' בנימין (הוצאת "כנסת", ירושלים, 1926).
• "פריילעכע קבצנים", הומורסקות, פיליטונים, מונולוגים, סצנות, מכתבים וסיפורי מעשיות, מאת אהרן האלבמיליאן (ורשה, 1931). בדף השער, הקדשת המחבר לרב משה פרנקפורטר.
• "די געשיכטע פון אידישען לעגיאן", מהדורה (יחידה) ביידיש של הספר "מגילת הגדוד" מאת זאב ז'בוטינסקי, המתאר את הקמתו ותולדותיו של הגדוד העברי ה-38 (הוצאת "יהודיה", ורשה, 1937). עטיפה מאוירת בידי חיים גולדברג. עם תריסר לוחות תצלומים של חיילי ומפקדי הגדוד, בהם ז'בוטינסקי וטרומפלדור.
• "דער ברוינער בוך, וועגן דער אונטערצינדונג פונעם רייכסטאג און וועגן היטלערישן טעראר" [הספר החום, על שריפת הרייכסטאג והטרור הנאצי]. הוצאת "הוועדה העממית כנגד האנטישמיות והפשיזם" (פאלקס קאמיטעט קעגן אנטיסעמיטיזם און פאשיזם), בואנוס איירס, 1934.
• קארבאנעס" [קורבנות], שלושה סיפורים מאת "דער נסתר" (הוצאת "מלוכע-פארלאג", "דער עמעס", מוסקבה, 1943).
• "נעקאמע" [נקמה], אסופת סיפורים מאת הרשל פוליאנקר (הוצאת "מלוכע-פארלאג", "דער עמעס", מוסקבה, 1943). שני עותקים.
• ועוד.
16 עיתונים וכתבי עת שונים (כ-65 גיליונות):
• "שול און לעבן" [ביה"ס והחיים], ירחון בעריכת יצחק לב (ורשה, 1923). שנה שלישית, גליון מס' 3-4. עטיפה בסגנון אוונגרד.
• "ייווא בלעטער", ארבעת הגיליונות הראשונים של הירחון מטעם ה"מכון המדעי היהודי" – "ייווא", בעריכת משה קאנטאר (וילנה ינואר-אפריל 1931).
• "ארגענטינער ייווא שריפטען", חצי-שנתון של המכון המדעי היהודי "ייווא" בארגנטינה (בואנוס איירס, 1941-1957). שבעה גליונות.
• "'טאז'-ידיעות", ירחון ה"ארגון לקידום הרפואה וההיגיינה בקרב היהודים", בעריכת ד"ר לאון (לייב) וולמן (וילנה, 1930). כרך גליונות; שנה שלישית, גליונות 1-12.
• "שיקאגא, ליטערארישער חודש זשורנאל", ירחון לענייני ספרות ותרבות בעריכת מאיר זולוטרב (שיקגו, 1930-1939). 11 גיליונות.
• "מענטש-וויסענשאפט", רבעון לפסיכולוגיה בעריכת פרופ' פישל שניאורסון (ניו-יורק, 1930-1931). גיליונות 1-3.
• "שטערנ", ירחון מטעם "איגוד הסופרים הסובייטיים ברפובליקה הבילרוסית הסובייטית-סוציאליסטית" (פארבאנד סאוועטישע שרייבער פונ ווססר), שנה שביעית, גליון מס' 2 (סטלינגרד-מינסק, פברואר 1941).
• "ארגענטינער ביימעלעך [עצי ארגנטינה הקטנים], ירחון ילדים מאויר בעריכת זעליק מאזור (בואנוס איירס, 1943). כרך גליונות; שנה חמישית 1943, גליונות מס' 26-32 (עותקים כפולים של גיליונות מס' 26, 28, 32); שנה עשירית 1948, גיליון מס' 80-81 (פורמט גדול לרגל הקמת מדינת ישראל).
• לקט גיליונות עיתונים שונים: "דער פרעמיסלער יוד", חמישה גיליונות של שבועון שהופיע בעיר פשמישל (1919-1920); "יוגנט שטימע", ביטאון "איגוד הנוער הציוני-סוציאליסטי" בקובנה (1925); "דאס יודישע לעבען", ביטאון "ועד חזוק הדת ושמירת שבת" (קרקוב, 1936), ואחרים.
• ועוד.
27 ספרים וחוברות; 16 עיתונים שונים (כ-65 גיליונות, חלקם כרוכים יחד). גודל ומצב משתנים.
קטגוריה
ספרות ותרבות יידיש, אוונגרד רוסי
קָטָלוֹג