The Faith-Healer Speaks, מאת פיליפ אפלמן (Philip Appleman). הדפסים מאת גרשון ליבר. ניו-יורק, 2001. אנגלית.
פואמה מאת פיליפ אפלמן, מודפסת על גבי שמונה לוחות, עם תיבות פתיחה צבעוניות ומילים בודדות בדיו אדומה, מלווה שישה לוחות הדפס מעשה ידי גרשון ליבר, דף שער עם הדפס קטן ודף קולופון עם חתימת-ידו של ליבר (בעפרון).
עותק A מתוך חמישה עותקי artist's proof (סה"כ נדפסו 35 עותקים ממוספרים). נתון בתיקייה מחופת בד.
[1], 14, [1] לוחות (בהם שישה לוחות עם הדפסים גדולים), 45.5 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. התיקייה דהוייה בצדה האחורי ובחלק מצדה הקדמי, עם פגמים קלים.
מקור: אוסף הרב פרופ' דניאל שפרבר.

אוסף גדול של ספרים, חוברות, עיתונים וכתבי עת שונים, מרביתם נדפסו באירופה ובאמריקה בעשורים הראשונים למאה ה-20. יידיש.
באוסף:
27 ספרים וחוברות – ספרות, שירה ופרוזה, ספרי ילדים וספרי לימוד, בהם:
• "דער לוסטיגער הויז-פריינד", מאת ישראל איזביץ (סנט לואיס, 1919).
• "אראביש ווערטערביכעל", שיחון יידיש-ערבית (הוצאת "קום קרא", תל אביב, 1920 בקירוב).
• "פאר שול און היים", אסופת יצירות מאת סופרי יידיש בולטים (ללימוד בבית הספר ובבית), בעריכת חיים שלמה קאזדאן (הוצאת "קולטור-ליגע", ביאליסטוק, 1921)
• "אוצר הארץ", אסופת משלים ואגדות על ארץ ישראל והגאולה בעריכת ר' בנימין (הוצאת "כנסת", ירושלים, 1926).
• "פריילעכע קבצנים", הומורסקות, פיליטונים, מונולוגים, סצנות, מכתבים וסיפורי מעשיות, מאת אהרן האלבמיליאן (ורשה, 1931). בדף השער, הקדשת המחבר לרב משה פרנקפורטר.
• "די געשיכטע פון אידישען לעגיאן", מהדורה (יחידה) ביידיש של הספר "מגילת הגדוד" מאת זאב ז'בוטינסקי, המתאר את הקמתו ותולדותיו של הגדוד העברי ה-38 (הוצאת "יהודיה", ורשה, 1937). עטיפה מאוירת בידי חיים גולדברג. עם תריסר לוחות תצלומים של חיילי ומפקדי הגדוד, בהם ז'בוטינסקי וטרומפלדור.
• "דער ברוינער בוך, וועגן דער אונטערצינדונג פונעם רייכסטאג און וועגן היטלערישן טעראר" [הספר החום, על שריפת הרייכסטאג והטרור הנאצי]. הוצאת "הוועדה העממית כנגד האנטישמיות והפשיזם" (פאלקס קאמיטעט קעגן אנטיסעמיטיזם און פאשיזם), בואנוס איירס, 1934.
• קארבאנעס" [קורבנות], שלושה סיפורים מאת "דער נסתר" (הוצאת "מלוכע-פארלאג", "דער עמעס", מוסקבה, 1943).
• "נעקאמע" [נקמה], אסופת סיפורים מאת הרשל פוליאנקר (הוצאת "מלוכע-פארלאג", "דער עמעס", מוסקבה, 1943). שני עותקים.
• ועוד.
16 עיתונים וכתבי עת שונים (כ-65 גיליונות):
• "שול און לעבן" [ביה"ס והחיים], ירחון בעריכת יצחק לב (ורשה, 1923). שנה שלישית, גליון מס' 3-4. עטיפה בסגנון אוונגרד.
• "ייווא בלעטער", ארבעת הגיליונות הראשונים של הירחון מטעם ה"מכון המדעי היהודי" – "ייווא", בעריכת משה קאנטאר (וילנה ינואר-אפריל 1931).
• "ארגענטינער ייווא שריפטען", חצי-שנתון של המכון המדעי היהודי "ייווא" בארגנטינה (בואנוס איירס, 1941-1957). שבעה גליונות.
• "'טאז'-ידיעות", ירחון ה"ארגון לקידום הרפואה וההיגיינה בקרב היהודים", בעריכת ד"ר לאון (לייב) וולמן (וילנה, 1930). כרך גליונות; שנה שלישית, גליונות 1-12.
• "שיקאגא, ליטערארישער חודש זשורנאל", ירחון לענייני ספרות ותרבות בעריכת מאיר זולוטרב (שיקגו, 1930-1939). 11 גיליונות.
• "מענטש-וויסענשאפט", רבעון לפסיכולוגיה בעריכת פרופ' פישל שניאורסון (ניו-יורק, 1930-1931). גיליונות 1-3.
• "שטערנ", ירחון מטעם "איגוד הסופרים הסובייטיים ברפובליקה הבילרוסית הסובייטית-סוציאליסטית" (פארבאנד סאוועטישע שרייבער פונ ווססר), שנה שביעית, גליון מס' 2 (סטלינגרד-מינסק, פברואר 1941).
• "ארגענטינער ביימעלעך [עצי ארגנטינה הקטנים], ירחון ילדים מאויר בעריכת זעליק מאזור (בואנוס איירס, 1943). כרך גליונות; שנה חמישית 1943, גליונות מס' 26-32 (עותקים כפולים של גיליונות מס' 26, 28, 32); שנה עשירית 1948, גיליון מס' 80-81 (פורמט גדול לרגל הקמת מדינת ישראל).
• לקט גיליונות עיתונים שונים: "דער פרעמיסלער יוד", חמישה גיליונות של שבועון שהופיע בעיר פשמישל (1919-1920); "יוגנט שטימע", ביטאון "איגוד הנוער הציוני-סוציאליסטי" בקובנה (1925); "דאס יודישע לעבען", ביטאון "ועד חזוק הדת ושמירת שבת" (קרקוב, 1936), ואחרים.
• ועוד.
27 ספרים וחוברות; 16 עיתונים שונים (כ-65 גיליונות, חלקם כרוכים יחד). גודל ומצב משתנים.

ארבייטער-לוח אויף דאס יאהר 1921 [לוח-לפועל לשנת 1921], שנה שנייה. הוצאת "לעבענס-פראגען", ורשה, 1921. יידיש. על העטיפה הקדמית איור מאת האמן הנריק ברלוי (חתום בדפוס).
אלמנך לפועל היהודי לשנת 1921. האלמנך כולל מאמרים היסטוריים-חברתיים מנקודת מבט סוציאליסטית, סקירות שונות על החברה היהודית בפולין ומוסדותיה הקהילתיים, עם טבלאות ונתונים סטטיסטיים רבים, וביוגרפיות של אישים בולטים בתנועה הסוציאליסטית. בפתח האלמנך מופיעים לוח שנה לועזי עם ציון המועדים היהודיים, כרוניקה של אירועים היסטוריים הקשורים במעמד הפועלים ובסוציאליזם, וכרוניקה של האירועים העומדים בייסודה של תנועת "הבונד" החל משנת 1886.
האלמנך כולל מספר תמונות ואיורים (בהם ציור דיוקן של ש. אנ-סקי מאת חיים גולדברג). על עטיפתו הקדמית איור מאת הנריק ברלוי. בסופו מופיעות מספר פרסומות
האמן הפולני-יהודי הנריק ברלוי (1894-1967) היה מן האמנים הקונסטרוקטיביסטים המובילים בפולין בשנות ה-20. הוא למד אמנות בוורשה, באנטוורפן ובפריז. בשנים 1919-1921 עבד עם קבוצת האמנים, הסופרים והמשוררים האוונגרדית "יונג-יידיש". בין היתר, עסק בעיצוב גרפי ובאיור ספרים; זכורות במיוחד עבודותיו שהופיעו בספריהם של המשוררים אורי צבי גרינברג ופרץ מרקיש. בשנת 1924 פרסם ברלוי חיבור תיאורטי בשם "מכנו-פקטורה" ובו הציג את השיטה האמנותית שפיתח – שימוש באמצעים מכניים ליצירת טקסטורה. ה"מכנו-פקטורה", המתבססת על סידור קווים וצורות גיאומטריות פשוטות ושימוש בצבעים שחור, לבן ואדום, דחתה את אשליית המרחב לטובת דו-מימדיות. לקראת סוף שנות ה-20 עבר ברלוי לפריז והחל לעסוק בעיקר בציור דיוקנאות. לאחר מלחמת העולם השניה הוצגו עבודותיו בכמה תערוכות גדולות בפריז וכן בברלין, ורשה, ציריך וניו-יורק.
286, [10] עמ', 19.5 ס"מ. מצב בינוני. נייר שביר. דפים וקונטרסים מנותקים. העטיפה הקדמית והאחורית מנותקות זו מזו ומגוף הספר. שדרה חסרה. קמטים, קרעים וקרעים חסרים קלים בשולי דפים ובעטיפה (ללא פגיעה בטקסט).
רשומה אחת בלבד ב-OCLC.

"הבימה'ס דיבוק", רפרודוקציות של רישומים מאת בער האראוויץ – דיוקנאות של שחקני "הבימה" המשתתפים בהצגה "הדיבוק". [וינה?, סוף שנות ה-30].
20 רפרודוקציות של רישומים מאת בער האראוויץ (הורוביץ; 1895-1942). את הרישומים – דיוקנאות של שחקני "הבימה" בהצגה "הדיבוק" (חנה רובינא, תמר רובינס, שושנה דואר, חיים אמיתי ואחרים) – יצר האראוויץ בשנת 1938, במהלך סבב הופעות של ההצגה באירופה (ככל הנראה בווינה). הרפרודוקציות חתומות בדפוס, חלקן מתוארכות. כולן חתומות בכתב-ידו של האראוויץ, בדיו אדומה.
מצורף דף עם כותרת בכתב ידו של האראוויץ: "הבימה'ס דיבוק I – בער האראוויץ" (צדה הקדמי של תיקיית הנייר בה הופצו הרפרודוקציות). חסר צדה האחורי של התיקייה. [ראו "קדם", מכירה 38, פריט 114 – אלבום "הבימה'ס דיבוק" עם 39 רפרודוקציות ודף עם כותרת בעיצוב שונה.]
בער האראוויץ, משורר יידי, סופר ואמן יהודי, יליד מזרח גליציה. במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האוסטרו-הונגרי והשתתף בקרבות. למד רפואה בווינה והוסמך כרופא; במקביל כתב שירים וסיפורים, שהתפרסמו בכתבי עת ובעיתונים ביידיש, והיה פעיל בחוגים הספרותיים. ספר שיריו הראשון "פאן מיין היים אין די בער" ראה אור ב-1919. בנוסף לכתיבה עסק גם באיור, ואף אייר את אחד מספריו ("ווינדערליכע מעשיות", 1923). בהמשך חייו התגורר בקראקוב ועבד בתיאטרון היידי. משם עבר לסטאניסלבוב (כיום איוונו-פרנקיבסק באוקראינה), שם נרצח בשנת 1942, ככל הנראה בידי הנאצים.
[1] דף, [20] לוחות רפרודוקציה. 30 ס"מ. מצב טוב. קרעים ופגמים קלים בדף עם הכותרת.