אָקוֹס טולניי (Ákos Tolnay; 1861-1923), איכרה.
שמן על עץ. חתום.
36X47.5 ס"מ. מצב בינוני. פגמים בלוח העץ ובצבע. כתם סיד קטן. נתון במסגרת עץ, פגומה.

צבעי מים על נייר. חתום ומתוארך.

24.5X34.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמי חלודה. סקיצה בגב.

טדיאוש ריכטר (Tadeusz Rychter), יליד פולין, רכש את הכשרתו האמנותית אצל הצייר יאן מטייקו באקדמיה לאמנויות יפות בקראקוב. נישא לברוניסלבה יאנובסקה, אשת חברה ואמנית פולנייה, אולם בראשית המאה ה-20 נפרדו השניים וריכטר עקר למינכן, שם פגש את בת-זוגו לחיים ולאמנות, אנה מאי-ריכטר. במינכן התוודע ריכטר להגותו של רודולף שטיינר, מייסד האנתרופוסופיה, ונשבה בקסמה. במהרה נעשו ריכטר ומאי-ריכטר אנתרופוסופים מושבעים, והיו מן האמנים שעסקו בעיטורו של הגתהאנום הראשון, מרכז התנועה האנתרופוסופית בדורנאך שבשוויץ.

בסביבות שנת 1924 קיבלו בני הזוג הצעה לצייר את המקומות הקדושים בארץ ישראל עבור חברה שעסקה במכירת הציורים באירופה. השניים השתקעו בירושלים ויצרו אקוורלים אווריריים ומוארים של נופי הארץ ותושביה, לצד רישומי מבנים ופורטרטים לפי הזמנה. ריכטר אף הוזמן לעשות עבודות שיקום אמנותי בכנסיה בבית לחם. ריכטר ומאי-ריכטר הציגו את עבודותיהם בתערוכות שונות, וכך נכתב ("דאר היום", 6 במאי 1927) בביקורת לתערוכת עבודותיהם של בני הזוג בבית הנכאת הלאומי "בצלאל": "...ריכטר הנהו יחיד ביכלתו זו לא רק בארץ-ישראל אלא גם באירופה. הוא אחד המעטים שהביאו את הפורטרט בצבעי מים לידי שלמות. עלה בידו למסור את עדינות הטון [...] וביחוד את ההבעה הנפשית. כאן עוזרת שקיפות צבעי המים לאמן להציץ דרך גלדת-העור לנשמת המצויר. בין כל הפורטרטים המוצגים מצטינת תמונת הג' ריכטר (אשת האמן) שלפי הדמיון והשלמות הטכנית שבו אפשר להעמידו בשורה אחת עם ציורי גדולי האקורליסטנים האנגליים...".

בשנת 1935 ביקש ריכטר להתקבל כחבר באגודת האמנים הארצית, אולם נדחה, כפי הנראה משום שלא היה יהודי. ערב מלחמת העולם השנייה הוזמן ריכטר לפולין לעטר כנסיה בפרסקאות, ועם פרוץ המלחמה לא יכול עוד לשוב לארץ ישראל. ככל הידוע נעצר ריכטר בידי הנאצים ונרצח.