תשעה מסמכים המתעדים את חייהם של הפעיל הציוני סולומון פכטר, נציגה של יהדות אוסטרליה בקונגרס הציוני ה-10 בבאזל, ובתו המאומצת גולדה יופה. סוף המאה ה-19 עד המחצית הראשונה של המאה ה-20. אנגלית, מעט רוסית וצרפתית.
המסמכים והתעודות שלפנינו מאפשרים להתחקות אחר סיפור-מסע שהתחיל באוסטריה במחצית השנייה של המאה ה-19, עבר דרך אוסטרליה בתחילת המאה ה-20, והסתיים באופן טראגי, זמן קצר אחרי העלייה המיוחלת לארץ-ישראל.
סולומן פכטר (Solomon Pechter) נולד בקמפולונג, בוקובינה, אז חלק מן האימפריה האוסטרית, בשנת 1858 בקירוב. ב-1898 התאזרח באוסטרליה במדינת ניו סאות' וויילס, בעיירה בלמיין (Balmain, כיום פרבר של סידני). פכטר היה דמות מוכרת, כציוני נלהב נמנה על מייסדי האגודה הציונית בעיר ב-1908, והיה שותף פעיל בייסוד קהילה יהודית ציונית בסארי הילס (Surry Hills), ובהקמת בית הכנסת של הקהילה – בית הכנסת המרכזי (Central Synagogue; נוסד ב-1913). בנוסף, ייצג את הציונות האוסטרלית בקונגרס הציוני ה-10 בבאזל (1911).
פכטר עשה חיל בעסקיו בחברה לייצור נעליים שהקים, ונוסף על פעילותו הציונית הענפה תרם כספים למטרות ציוניות. בשנת 1920 היגר מאוסטרליה לארץ ישראל, וברשימות ששלח לעיתון היהודי האוסטרלי The Hebrew Standard דיווח על הנעשה בארץ, והילל את נופיה ואת אנשיה. בשנת 1922 הפליג עם בתו המאומצת גולדה יופה לווינה, לקבלת טיפול רפואי שלא היה זמין באותה עת בארץ ישראל. במהלך השהייה בווינה נפטרה גולדה. פכטר, אשר ביקש להביא את בתו לקבורה בארץ ישראל, לקח את גופתה עמו, אך בדרך חזרה לארץ נפטר אף הוא על גבי האונייה, ככל הנראה כתוצאה מאירוע לב.
לפנינו תשעה מסמכים: • תעודת התאזרחות של פכטר במדינת ניו סאות' וויילס (אוסטרליה), (1898). • דרכון ממדינת ניו סאות' וויילס על שם פכטר (הונפק 1911), עם רישומים וחותמות דיו (בהן חותמות רומניות ועות'מאניות – ככל הנראה שימש הדרכון את פכטר במסעו לקונגרס הציוני, שבמהלכו ביקר גם בארץ ישראל). • שלוש תעודות מניה של החברה האוסטרלית Wilson Pechter & Co על שם סולומון ורחל (Rachel) פכטר (1912). • אשרת נסיעה לארה"ב מטעם הקונסוליה הרוסית במלבורן על שם גולדה יופה (Golda Joffe), עם תמונתה (1916, רוסית וצרפתית). • אשרת יציאה מטעם הרשויות האוסטרליות על שם גולדה יופה, לצורך נסיעה לארץ ישראל עם תמונתה (1920; במסמך הערה שיופה היא בתו המאומצת של פכטר, והנציגות הבריטית בירושלים אשרה את הגירתו ארצה עם בני משפחתו). • מסמך בכתב-יד המאשר את השבת מטענם של סולומון וגולדה ארצה לאחר פטירתם, ומונה את תכולתו. חתום בכתב ידה של רחל סולומון ובחתימות נוספות (1922). • מכתב ממשרד עורכי דין בעיר סידני אל עורך הדין רפאל פינשטיין בתל-אביב: הודעה על מימוש מרבית נכסיו של פכטר באוסטרליה (למכתב מצורפת רשימה מפורטת של הנכסים שנמכרו), ובקשה לשליחת סכום מזומן הדרוש להוצאות מחייתה של 'הגב' פכטר' (אשתו של סולומון) (1925).
9 מסמכים. גודל ומצב משתנים.