"פרטי-כל המשא ומתן הדברים וההחלטות שנדברו ונעשו באספת ראשי כנסיות לחובבי ציון, בעיר קאטטוויץ בימי הועד מן ח"י עד כ"ג מרחשוון". [קטוביץ?], שנת "דכאי רוח יושיע" [תרמ"ה-1884?]. מהדורה ראשונה עבור משתתפי הוועידה (בשולי דף השער: "נדפס בתור מנוסקריפט").
חוברת הפרוטוקול של ועידת קטוביץ, המתעדת את חמש הישיבות של ראשי תנועת "חובבי ציון" בין ה-6 ל-11 בנובמבר 1884. בוועידה השתתפו שלושים ושישה צירים, מגדולי הציונות של אותם הימים (הרב שמואל מוהליבר, יהודה לייב פינסקר, "אחד העם", דוד גורדון ואחרים), ומטרתם הייתה לייסד תנועה מאורגנת להתיישבות בארץ ישראל. מאחר והפעילות הציונית היתה אסורה ברוסיה על פי חוק, הוסתרה מטרתה האמיתית של הועידה, והיא הוצגה ככינוס לרגל יום הולדתו המאה של משה מונטיפיורי (בעיתון "המליץ", שעורכו אלכסנדר צדרבוים השתתף בוועידה בעצמו, כונתה הועידה "אספת מכבדי משה").
בפתח החוברת נדפס במלואו נאום הפתיחה של מנהל הוועידה, יהודה לייב פינסקר: "העמים העוינים אותנו מביטים על מפעלינו [...] נחוץ לנו איפוא להשיב לעבודת האדמה נחלת אבותינו מימי קדם [...] אותות הזמן החדש יצוו עלינו במפגיע להחיש מעשנו ולהשיב לנו את כבודנו [...] עד היום עבדנו עבודת עבד [...] נשובה נא היום אל אמנו הזקנה, הארץ אשר ברחמים גדולים תחכה עלינו [...] קולוניזציה היה תהיה מעתה נר לרגלנו ואור לנתיבותינו".
המהדורה שלפנינו נדפסה, כנראה, בכמה עשרות עותקים בלבד וחולקה למשתתפי הוועידה (מהדורה נוספת נדפסה בשפה הגרמנית, ובה קוצצו החלקים הלאומיים והציוניים מנאומו של פינסקר). בשנת 1920 נדפסה מהדורה שנייה של החוברת בידי הסופר ליבל טויבש (דפוס "אדריא", וינה), ובהקדמתה נכתב: " הפרוטוקול הזה נדפס בשעתו 'בתור מנוסקריפט' במספר מסוים כמספר חברי האספה וחברי הועד הנבחר אז בקטוביץ. יקר המציאות הוא אפוא הפרוטוקול הזה ואי אפשר להשיגו גם בהביבליותיקות ואף הביבליוגרפים הציוניים לא ידעו ממנו ולא יזכירוהו".
שני עותקים בלבד ב-OCLC.
40 עמ', 15 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, קמטים וקרעים קלים בשוליים. נקבי תילוע במספר דפים (כמה מהם משוקמים שיקום בלתי מקצועי, באמצעות הדבקות נייר). ללא כריכה.