שני דפים בכתב-יד, מתוך החיבור "חקות הדיינים" לרבי אברהם ב"ר שלמה ן' טאזארטי תלמיד הרשב"א. [ספרד או איטליה, המאה ה-15/16 בקירוב].
כתב-יד על נייר. כתיבה ספרדית בינונית נאה (עם כותרת ותיבות-פתיחה באותיות מרובעות). בעמוד הראשון חתימתו המסולסלת והנאה של רבינו החיד"א: "חיים יוסף דוד אזולאי ס"ט".
דפים אלה שרדו מתוך כתב-יד שהיה ברשותו של החיד"א. החיד"א מזכיר כתב-יד זה בחיבורו "שם הגדולים" (ערך הריטב"א), כשהוא נדרש לשאלת זהות המחבר: "ודע שס'[פר] חקות הדיינים נסתפקו מי חיברו והנה נמצא אתי בכ"י [=בכתב-יד] וכתוב שם שחיברו רבינו י"ט אשבילי תלמיד הרשב"א...". נראה מדבריו כי בשעה שהיה ברשותו היה היקף כתב-היד גדול יותר, שכן הקטע שבו מיוחס החיבור לריטב"א אינו מופיע לפנינו [למעשה, נקבע כי מחבר "חקות הדיינים" הוא רבי אברהם ב"ר שלמה ן' טאזארטי, כפי שמעידים רוב כתבי היד של החיבור ועל פי שיקולים נוספים. ראה במבוא לספר חוקות הדיינים, הוצאת מכון הרי פישל, ירושלים תש"ל. כתב היד שלפנינו מוזכר שם בעמ' 11].
רבינו החיד"א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי (תפ"ד-תקס"ו), מגדולי הפוסקים, מקובל אלוקי, גאון מופלג, מחבר פורה ושד"ר מפורסם. נולד בירושלים לרבי רפאל יצחק זרחיה אזולאי, מחכמי ירושלים ונינו של המקובל רבי אברהם אזולאי בעל "חסד לאברהם". מנערותו יצק מים על ידיהם של גדולי החכמים והמקובלים בירושלים, ביניהם רבינו חיים בן עטר – ה"אור החיים" הקדוש. את לימודיו בחכמת הסוד החל בישיבת המקובלים "בית אל", אצל רבי שלום מזרחי שרעבי – הרש"ש הקדוש. יחד עם החיד"א למד אז אצל הרש"ש חברו המהרי"ט אלגאזי.
בשנת תקי"ג יצא במסע שליחות ראשון כשד"ר [=שלוחא דרבנן] מטעם קהילת חברון, מסע שנמשך כחמש שנים בהן עבר בערי איטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת. בשליחות זו החל שמו להתפרסם. הופעתו עוררה תשומת לב רבה, ובמקומות רבים הכירו בגדולתו. בשנת תקל"ג יצא החיד"א לשליחות נוספת מטעם קהילת חברון. שליחותו השניה הטביעה חותם עמוק בכל המקומות בהם ביקר. בסוף מסע זה השתקע בליוורנו שבאיטליה. בה כיהן ברבנות והוציא את רוב ספריו.
החיד"א היה מגדולי מחברי הספרים בכל הדורות. הוא כתב למעלה מ-80 חיבורים בכל מקצועות התורה, ביניהם חיבורו "ברכי יוסף" – פירוש לשולחן ערוך שהשפעתו רבה בתחום פסיקת ההלכה. ספריו התקבלו בכל תפוצות ישראל וזכו להערכה רבה. את רוב חיבוריו כתב תוך כדי טרדותיו ומסעותיו, כשבידיו ספרים מועטים, ומתוך כך משתקפת גאונותו האדירה וכוח זכרונו הבלתי מצוי. בכל מקום אליו הגיע נהג החיד"א לבדוק את אוצרות הספרים והספריות המקומיות, וחקר אחרי כתבי יד וחיבורים של גדולי ישראל שלא נודעו. בזכות הכבוד וההערצה להם זכה, קיבל אישורי כניסה לספריות גדולות ומוזיאונים, כדוגמת הספריה הלאומית בפריז, בה ישב שעות רבות והעתיק כתבי יד חשובים. גילוייו וידיעותיו הרבות בענייני ספרים, שרכש בביקורים אלה, משוקעים בכל ספריו, אך במיוחד בספרו הביבליוגרפי החשוב "שם הגדולים".
[2] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים חסרים בשוליים, עם פגיעה בטקסט, משוקמים באופן מקצועי במילוי והדבקת נייר. רישומים. כריכת עור חדשה מהודרת.