ספר מי השליח, שו"ת מאת רבי ישראל רבינוביץ אב"ד אטשאקוב. פרמישלה, תרמ"ה 1884. מהדורה יחידה.
בדף השער רישום בעלות של רבי זאב וואלף הלוי טירנויער אב"ד סאטמאר-העדי.
הגאון הצדיק רבי זאב וואלף הלוי טירנויער (תרמ"ב-תשי"ט), תלמידו חביבו של הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר-העדי ותלמידו של רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט בעל "ערוגות הבושם". כיהן בדיינות בעיר שאמלוי, ולאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן ברבנות לעספעץ (מולדובה), שאץ (בוקובינה), ועוד. לאחר השואה עלה לעיה"ק צפת בשנת תש"י יחד עם חתנו האדמו"ר רבי אהרן לייפער מנדבורנה-באניא, וכיהן בה ברבנות ביהמ"ד "אגודת ישראל". גאון מופלג ואיש קדוש. רבות מהנהגותיו היו עפ"י הקבלה. בסוף ימיו הדפיס את ספרו "טל אורות", על מלאכות שבת, אולם שאר כתביו כמעט ולא נדפסו.
[3], ה-ע, [2] דף. חסר דף עא ודף נוסף (לא ממוספר) אחריו, עם רשימת השאלות והתשובות. דפים סא-סב, סט-ע מופיעים פעמיים. 31 ס"מ. נייר מעט יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים, חלקם משוקמים בהדבקות נייר. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
ספר נדיר.

ספר מגלה עמוקות, רנ"ב אופנים לביאור תפלת "ואתחנן" עפ"י הקבלה. מאת הגאון רבי נתן נטע שפירא אב"ד קראקא ואבי תורת הקבלה בארצות אשכנז. זולקווא, [תק"ס 1800]. מהדורה שלישית, על פי מהדורת פיורדא [תנ"א 1691], בתוספת "מראה האופנים" – מפתח לפסוקי המקרא.
בדף השער חותמת בעלות של רבי דוד איש-שלום פרידמן "דוד בן הגאון מהרי"ק איש שלום - אב"ד דק"ק צעהלים יע"א". הגאון רבי דוד פרידמן "איש שלום" (תרי"א-תרס"ו), כיהן כרבה של קהילת צעהלים בהונגריה, בשנים תרנ"א-תרס"ו. בנו של הגאון רבי ישראל קערט אב"ד ווערבוי, וחתנו של הגאון רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ אב"ד צעהלים.
המחבר, רבי נתן נטע שפירא (שמ"ה-שצ"ג), ראש הישיבה בקראקא ומגדולי המקובלים בדורו. עוד מילדותו ניכר כבער שכל וזיכרון אדיר בכל מכמני התורה. לאחר פטירת רבי משה מרדכי מרגליות בשנת שע"ז נקרא למלא את מקומו כראש הישיבה הגדולה בקראקא. עוד בחייו, זכה להילה של קדוש וטהור. רבי נתן נטע כתב חמישה עשר ספרים בנגלה ובנסתר, אך לא כולם נדפסו. רבים פנו אליו בשאלות בהלכה והוא נזכר כמה פעמים בשו"ת הב"ח, הט"ז והפני יהושע. נפטר בדמי ימיו בי"ג אב שצ"ג. מצבתו קיימת עד היום בבית הקברות העתיק בקראקא. מלבד ספרו זה על תפילת ואתחנן, חיבר גם: "מגלה עמוקות" על התורה, "חידושי אנשי שם" על הרי"ף, ועוד.
חתימה בדף השער: "מיכאל בן מו"ה צבי כץ יצ"ו" ורישום בעלות נוסף שלו.
[9], א, א-מב, מא-מב, מה-נב, נ-נא, [2], נז-עג, [2] דף (מספור דפים משובש). 22.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. קרעים בשולי מספר דפים כולל דף השער, עם פגיעה קלה במסגרת השער ופגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט במספר דפים. חותמות. כריכת עור חדשה.

ספר בית הבחירה לרבינו מנחם המאירי, על מסכתות נדרים, נזיר וסוטה. ניו יורק, תש"ד 1944.
חותמת בעלות של הרב "משה שמואל שפירא – רב ור"מ דבאר יעקב". בגליונות הספר על מסכת נדרים מופיעות הגהות רבות בכתב ידו של הגאון רבי משה שמואל, וקוים להדגשת נקודות מחודשות בדברי המאירי.
הגאון רבי משה שמואל שפירא (תרע"ז-תשס"ו), ראש ישיבת באר יעקב ומגדולי התורה הנודעים בדור האחרון. נולד בביאליסטוק לאביו רבי אריה שפירא (מרבני ביאליסטוק ותל אביב. בן רבי רפאל שפירא מוולוז'ין ונכד הנצי"ב). למד בישיבות ברנוביץ, קמניץ ומיר, אח"כ עלה לארץ ישראל ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקוה. נודע בלימודו בעמל העיון ובהתמדה רבה, כשהוא שש בחדוות התורה מתוך אושר ושמחה. לאחר עלייתו של הרב מבריסק – הגרי"ז סולובייציק (שהיה בן-דודו) נסע ללמוד תקופה במחיצתו בירושלים. בשנת תש"ט הקים את הישיבה בבאר יעקב, יחד עם רעו המשגיח רבי שלמה וולבה. בשנים הראשונות להקמת הישיבה, כיהן גם בתפקיד רב ואב"ד המושבה באר יעקב [עד שהעביר את התפקיד לרעו רבי משה יעקובזון אב"ד באר יעקב]. העמיד תלמידים רבים, בהם ראשי ישיבות וגדולי תורה נודעים. מלבד זאת נשא בעול הציבור שנים רבות, והיה מראשי "מועצת גדולי התורה", "החינוך העצמאי" ו"ועד הישיבות" - כשהוא מנהיג ביד רמה את מערכת הישיבות והחינוך החרדי בארץ ישראל, יחד עם מרן הגרא"מ שך. מספריו: "קונטרס הביאורים", "שערי שמועות", ועוד.
רבי משה שמואל נודע בעמלו הרב בדברי הראשונים והגאונים. עסק רבות בתורת הר"י מיגאש, תשובות הגאונים וחידושי הראשונים. התייחד בשיטת ה"דיוקים", לדקדק היטב בלשונות הראשונים ולהעמיד מדבריהם יסודות למדניים עמוקים, כפי שקיבל מרבו המובהק רבי ברוך בער בעל ה"ברכת שמואל". רעו רבי שמואל רוזובסקי ראש ישיבת פוניבז' היה מציין לשבח את תלמידיו של רבי משה שמואל, והיה מחמיא לחידושיהם בקוראו עליהם בהתפעלות: "א באר-יענקב'ער דיוק!!". בהגהות שלפנינו מופיעים חידושים למדניים, בשיטתו הייחודית של רבי משה שמואל.
[2], 3-113 עמ'. 35.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בלאי וקרעים. דפים מנותקים. דף כ (עמ' 51-52) מנותק וקרוע בקרעים עם חסרון. כריכה מקורית, קרועה וחסרה שדרה והצד האחורי.

שלושים ספרים עם פירושים שונים על מסכת אבות:
1. פירוש פרקי אבות, להרב רבי יוסף בן רבי יוסף נחמיאש, יוצא לאור על פי כתב יד דה-רוסי בספריית פארמה, עם הוספות ומראי מקומות, מאת רבי משה אריה במברגר. פאקש, תרס"ז [1907].
2. ספר בית אבות, כולל ארבעה פירושים יקרים על מסכת אבות - פירוש בית הבחירה למאירי, פירוש הספורנו, פירוש זכות אבות לרבי אברהם גלאנטי, ופירוש פתח עינים לרבי חיים יוסף דוד אזולאי. בילגורייא, תרע"א 1911.
3. מסכת אבות, עם פירוש רבנו יונה גרונדי. פיעטרקוב, תרצ"ט [1939].
3 ספרים. גודל ומצב משתנים.
מאוסף ר' שמואל אשכנזי ז"ל.

Der Babylonische Talmud, תלמוד בבלי, עם תרגום לגרמנית, "נדפס על פי ההוצאה הראשונה של דניאל בומברג בוויניציאה עם חלופי גרסאות ושנויי נוסחאות של ספרי התלמוד", מאת אליעזר (לזרוס) גולדשמידט. הוצאת בנימין הרץ (Benjamin Harz), ברלין-וינה, 1925. גרמנית ועברית. שמונה כרכים מתוך תשעה.
תרגום התלמוד לגרמנית, מפעלו הגדול של החוקר לזרוס גולדשמידט, עליו עמל במשך שנים. התרגום נעשה על פי גרסת הש"ס הבלתי מצונזרת שנדפסה על ידי דניאל בומברג בשנות העשרים של המאה ה-16. גולדשמידט החל את עבודתו על התרגום בשנת 1896 ועד לשנת 1909 ראו אור לראשונה כל הכרכים.
שמונה כרכים, ללא הכרך התשיעי (עם חלק מסדר קדשים וסדר טהרות). 31 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. קמטים. פגמים בכריכות.