14 מכתבים ומעטפות, כרטיסים, קבלות ופריטי נייר, מטעם ישיבות ומוסדות חב"ד בארץ ובעולם. [המאה ה-20].
האוסף כולל בין היתר:
• "בחרו לכם אנשים", כרוז בחירות מטעם ממוני כולל חב"ד [תרס"ו-תרס"ט (1906-1909) בקירוב].
הכרוז התפרסם כנראה בעקבות המחלוקת שפרצה לאחר פטירתו של הרב יעקב שאול אלישר (תרס"ו) על איוש משרת החכם באשי, והוא מונה רשימה של כשבעים איש מחסידי חב"ד בעלי אזרחות עות'מאנית, מתוכה תיבחר נציגות שתייצג את האינטרסים של הכולל בפני השלטונות. ברשימה מופיעים נכבדי וחשובי חסידי חב"ד בארץ ישראל בתקופה זו, וכתובותיהם, ובהם: הרב ישעיה אורנשטיין, הרב ישראל דב פרומקין ובניו גד וזלמן, הרב יעקב סלאנים, הרב מאיר בן אברהם מייזיל, הרב לוי יצחק קזרנובסקי, ורבים אחרים.
• שתי קבלות (כרטיסים מודפסים) מטעם "ישיבות 'תומכי תמימים' ליובאוויטש", עם מכתבי תודה על תרומה מאת יו"ר ועד הפועל של ישיבות חב"ד הרב שמריה גוראריה, חתנו של האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש. יידיש ואנגלית.
• מעטפת מכתב עם הבלאנק של "ישיבת 'תומכי-תמימים' ליובאוויטש, ווארשא-אטוואצק" [שנות ה-30].
• מכתב קבלה של הבחור צבי אלי' בן ליפמן שטראוס (נולד בירסליב גליציה ב-1926) לישיבת "אחי תמימים" בתל-אביב. תל-אביב, תש"ח (1948). כתוב על נייר מכתבים רשמי, עם חותמת דיו רשמית של הישיבה, וחתום בידי המנהל הישיבה הרה"ח משה אקסלרוד.
• שלושה מכתבים מאת השד"ר הרה"ח בן-ציון שמטוב (תרס"ב-תשל"ה). שני מכתבים אל הרה"ג הלל מדליה (תרע"ו-תשל"ז), שכיהן בתקופה זו כרבה של העיר לידס באנגליה: במכתב הראשון משנת תשט"ז מוסר לו הרב שמטוב מענה שקיבל מהרבי ב"יחידות" (כתוב על נייר מכתבים של "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א מליובאוויטש באנגליא"); במכתב השני משנת תשי"ח הוא מבקש מאתו לסייע לבנו של ר' איצ'ה המתמיד שמגיע ללידס למטרת איסוף כספים לטובת בית הספר למלאכה בכפר חב"ד (על נייר מכתבים של בית הספר למלאכה). מכתב נוסף משנת תשי"א נשלח אל הרה"ח אלתר כהן ועוסק במצב בריאותו של בן משפחתו השוהה בביה"ח בלונדון (כתוב על נייר מכתבים רשמי של "שד"ר כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש – הרב בן-ציון שם-טוב").
• מכתב מאת העסקן החב"די הרה"ח ישראל דזשייקאבסאן, נשלח אל הרה"ג יצחק סאדין – מכתב תודה על תמיכתו במוסד לבנות "בית רבקה" בברוקלין (מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של המוסד). יידיש.
• ועוד.
סה"כ 14 פריטים. גודל ומצב משתנים. מצב כללי טוב.

כתב-יד, תעודת סמיכה לשוחט, כתובה על גבי קלף. אנקונה, שנת "ה'נ'נ'י נות'ן' לו' א'ת בריתי שלום" [תקס"ב 1802].
תעודת הסמיכה הוענקה לבנימין יוסף חיים נחמן מאנקונה והיא פותחת בשבחיו בלשון מליצית, ואחריהם הסכמותיהם והמלצותיהם של "רבני ישיבתנו", רבנים ושוחטים מאנקונה: רבי משה שמואל בן אלישע שער-אריה, רבי משה אסקולי, אברהם ב"ר יעקב ישראל מוסאטי ורבי יצחק בנימין יאיר פאנציירי.
התעודה מעוצבת כדוגמת הכתובות מהעיר אנקונה.
[1] דף, 33.5X21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים, פגיעות קלות בטקסט.

כתב-יד, סדר התרת נדרים וסדר תשליך. [אסטי Asti, איטליה], תרס"ד [1904].
כתיבת סת"ם מרובעת-איטלקית באותיות גדולות ומנוקדות. קולופון הסופר בעמוד האחרון, בחתימת הסופר "רפאל לוצאטי בר מרדכי משה – אסטי, כ"ט אדר ה'תרס"ד".
בעיר אסטי שהיא אחת משלשת הקהילות באיטליה בהם נהג מנהג אפ"ם, היה מקובל להשתמש במחזורים וספרי תפילה שנכתבו בכתב יד. הסיבה לכך היא המנהג הייחודי של קהילות קטנות אלו, שלא הגיע לכדאיות של הדפסת מחזור בדפוס. מנהג אפ"ם הוא מנהגן של שלושת הקהילות אסטי, פוסאנו ומונקלבו (Asti, Fossano, Moncalvo), אותן ייסדו גולי צרפת שהתיישבו במחוז פיימונטה (Piemonte) שבאיטליה, לאחר הגירוש מצרפת במאה ה-14. רוב הגולים מצרפת קבלו עליהם את מנהגי התפילה של המקומות אליהם הגיעו, ורק יהודי שלוש הקהילות הנזכרות, המשיכו במנהגם ושימרו בכך את נוסח התפילה העתיק של מנהג צרפת. נוסח צרפת קרוב במקצת לנוסח האשכנזי, אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה וגם בפיוטים הייחודיים לו. נוסח זה, שכונה מעתה "מנהג אפ"ם" על שם שלוש הקהילות - לא נדפס מעולם ונותר רק בכתבי-יד עתיקים.
יג, [4] דף. 19 ס"מ. מצב טוב. כריכת בד מקורית, שדרה קרועה.

ספר כהנת אברהם, "פירוש חרוזי לחמשה ספרי תהלים", עם "אלה בני קטורה" - פרקי שירה בשיר חרוזי, ששה חלקים, מאת רבי אברהם בן שבתי הכהן מזאנטה. ונציה, [תע"ט 1719]. שבעה שערים.
לכל חלק מששת החלקים יש שער נפרד, ובתחילת הספר מופיע שער כללי לכל חלקי הספר, המאויר באיורים רבים. בשערי חמשת החלקים הראשונים: איורי דמויות מלאכים אוחזים בחצוצרות.
בדף השער של החלק הראשון: חתימת רבי בן ציון גירונדי, וחתימות בנו רבי מרדכי שמואל, החותם בחתימתו המקוצרת "הגש"ם", ובחתימתו המלאה: "לה"ו מרדכי שמואל בלא"א הח[כם] הנבון כמוהח"ר בן ציון גירונדי נר"ו".
רישום בעלות נוסף בדף המגן הקדמי: "לאברהם למקנה, אברהם הכהן מגלאגויא רבתי Abraham Cohn - Posen" [בעל "באר אברהם", פוזנן תרנ"ו]. בעמוד שלפניו נכתבו חרוזים בכתיבה איטלקית: "זכר תזכור ותשוח, כי בלב נבון חכמה תנוח, ולא תהיה כמוץ אשר ידפנו רוח, וברכת ה' עליך תנוח".
רבי מרדכי שמואל גירונדי (תק"ס-תרי"ב) אב"ד פאדובה, מקובל, ביבליוגרף, מורה בבית המדרש לרבנים בפאדובה, וחוקר תולדות חכמי איטליה. משנת תקצ"א כיהן 21 שנה כרבה של פאדובה. חיבר מספר ספרים בהלכה ובמוסר. התפרסם בעיקר על שם ספרו "תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליאה" (טריאסט, תרי"ג). על גדולתו בקבלה כתב אחד מחכמי דורו: "לא ראיתי איש שיש לו יד בתורת אמת כמו הרב המקובל הא-להי כמוהר"ר מרדכי שמואל... גירונדי". בנו רבי אפרים רפאל גירונדי כותב על אביו: "אב לאביונים... עניו כהלל, רבים השיב מעוון... בקי היה מאד בשו"ת ובפוסקים, וגם רבני דורו שאלו אותו בענין דינא והלכה, ותשובותיו אשר השיב לכלם ברוחב חכמתו הלא הן כתובות בשו"ת שלו הנקראות קבוצת כסף אשר נשארו בכתובים...".
א, [1] דף (חסר דף [2] שלאחר השער, עם פורטרט המחבר), ב-ח; מט; מ; ל (חסרים 4 דפים בחלק רביעי - דפים ט-יב, ובמקומם נכרך בטעות גליון הדפים ט-יב של חלק חמישי); כו; סד דף. דף השער הכללי (של ששת חלקי הספר) נכרך לאחר דף השער של החלק הראשון. 20 ס"מ. מצב טוב. קרע בדף השער של החלק הראשון, משוקם. דף השער הכללי מודבק על נייר לחיזוק מצדו האחורי. שלשת הדפים הראשונים מודבקים בשוליהם הפנימיים בחיזוקי נייר. כתמים. נקבי עש. כריכת קלף, עם פגמים קלים.

תפלות על הקברות, סדר התפלות שאומרים על הקברות בתשעה באב, בערב ראש השנה ובערב יום הכפורים. [טורינו, תק"כ 1760, בקירוב]. פורמט כיס.
נדפס ללא שער, הטקסט מתחיל בעמוד הראשון. כולל תחינה מאת רבי ישראל איסרלין, סדר התרת נדרים, סדר צדוק הדין, ברכת המזון לאבלים, ועוד.
מד דף. 11.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קטנים במספר דפים. כריכה ישנה, עם פגמים.