ספר באר הגולה, ביאורי אגדות חז"ל, מאת רבינו יהודה ליווא [מהר"ל] מפראג. נאווי דוואהר, תקס"ד [1804]. עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ.
בספר זה נדפסו גם שלשה מאמרים עמוקים מאת המגיד מקוז'ניץ, המבארים את עומק כוונת המהר"ל בכמה מקומות בספרו "באר הגולה". שניים מהם נדפסו בדף האחרון של הספר, ואחד מהם נדפס בעמוד שמעבר לשער.
עד שנות התק"ן נדפסו ספרי מהר"ל מפראג פעם אחת בלבד, בחיי מחברם, ומאז עברו כמאתיים שנה בהם לא נדפסו ספריו בשנית. בשנות התק"נ-תק"ס נרתם אחד מתלמידי המגיד מקוז'ניץ, הגביר רבי יעקב משה מירוסלב, בעידודו הנמרץ של רבו, להדפיס בשנית חמישה מספרי מהר"ל: נצח ישראל (נאווי דוואהר תקנ"ג), גבורות ה' (נאווי דוואהר תקנ"ו), אור חדש (וורשא תקנ"ח), באר הגולה (נאווי דוואהר תקס"ד) ונתיבות עולם (נאווי דוואהר תקס"ט). בכל חמשת הספרים נדפסו הסכמות נלהבות של המגיד מקוז'ניץ, בהן הוא מפליג בקדושת המחבר וספריו. באחת מהסכמותיו הוא כותב על ספרי מהר"ל: "אשר הכל נאמר ברוח הקודש".
מאמריו של המגיד מקוז'ניץ, שנדפסו בספר "באר הגולה" שלפנינו, הם כפי הנראה דברי תורתו היחידים שנדפסו בחייו (למעט שתי הגהות קצרות שלו שנדפסו בספר רזיאל המלאך, מהדורת וורשא תקע"ב). המאמר שנדפס מעבר לשער הוא מאבני היסוד שבתורתו, והוא אחד מיסודותיו הידועים ברזי הידיעה והבחירה. במקומות רבים בספריו מפנה המגיד למאמר זה, שנדפס לראשונה בספר שלפנינו. המגיד כתב גם הגהות וביאורים רבים על הספר "גבורות ה'" למהר"ל, אך הם נדפסו לאחר פטירתו בספרים "גבורות ישראל" (למברג תרכ"ד) ו"גאולת ישראל" (וורשא תרכ"ה).
[2], יז, כ-נח דף. חסרים 3 דפים: יח-יט ו-[1] דף בסוף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 72.

ספר נר ישראל, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב". [לבוב? תר"ב-תרי"ב בקירוב]. מהדורה ראשונה של הפירוש "נר ישראל".
בשער דפוסת מזויפת "דפוס ישראל מדפיס ווילנא".
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.
חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים וקבלת רבי ישראל סרוג, משולבים עם כתבי האר"י ועם יסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".
בסוף הספר נוספה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים. על "ליקוטים" אלו כתב האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא בספרו "נתיב מצותיך": "מה שנדפס בסוף ספר נר ישראל, ליקוטים... והדפיסו שם דבר שקר משמו [בסעיף כג], ולא יצאו דברים אלו מפיו הקדוש [של רבי פנחס]... ואיזה ליצן הדפיס דברים של הבל".
[1], כד דף. חסר הדף השני לאחר השער, עם דברי המביא לבית הדפוס. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. חותמת. כריכה חדשה.
בדף השער צוין מקום הדפוס כ"ווילנא", ללא ציון שנת ההדפסה. על פי מפעל הביבליוגרפיה, הדפוסת מזוייפת, ולהשערתם הספר נדפס בלבוב בשנת ת"ר בקירוב (במקומות אחרים נרשמו השנים תק"פ ותקפ"ב כשנת ההדפסה). להשערתנו, ניתן לקבוע את שנת הדפסת הספר בין השנים תר"ב-תרי"ב, שכן בדף השער המחבר מכונה "בעהמ"ח ספר עבודת ישראל", וספר "עבודת ישראל" נדפס לראשונה רק בניסן תר"ב (שם החיבור ניתן לו רק בהדפסה, על פי המסופר באריכות בהקדמת המו"ל שם). כמו כן, בפתיחה לחידושי "היהודי הקדוש" מפשיסחא שנדפסו מעבר לשער, מוזכר שם בנו של "היהודי" – רבי נחמיה מביכוב – בברכת החיים: "מו' נחמיה נ"י", ורבי נחמיה נפטר בתשרי תרי"ג.
סטפנסקי חסידות, מס' 394.

ספר תהלות ישראל, פירוש על ספר תהלים, מאת המגיד מקוז'ניץ רבי ישראל הופשטיין. [וורשא, תרכ"א 1861].
המגיד הקדוש מקוז'ניץ - הצדיק רבי ישראל הופשטיין (תצ"ז-תקע"ה, אנצ' לחסידות ב', עמ' תקמב-תקמח), מגדולי האדמו"רים ומפיצי החסידות בפולין. נולד בעיר אפטא ועל פי המסורת החסידית נקרא "ישראל" על-פי הוראתו של הבעש"ט, שציוה לקראו בשמו ואמר כי "כל הפמליא של מעלה השתתפה עמו בשמחתו". מנעוריו נודע כגאון וגדול בתורה. לאחר נישואיו התקרב אל רבי שמלקא מניקלשבורג, שכיהן אז כרב בריטשוואהל, ובעידודו נסע אל המגיד ממעזריטש, שסמך עליו להגיה עבורו ספרי וסידורי קבלה (אמרו עליו כי למד שמונה מאות ספרי קבלה בטרם בואו אל המגיד ממזריטש). לאחר פטירתו של המגיד, קיבל את הנהגתו של רבי אלימלך מליז'ענסק והיה נחשב לאחד מראשי תלמידיו, עד שאמרו עליו כי ירש מרבי אלימלך מליז'ענסק את "כח הלב". בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ שבמרכז-פולין, והחל משנת תקמ"ו החלו אלפי חסידים לנהור לפתחו, עד שנחשב לאחד מהאדמו"רים החשובים בפולין בכללה. מתלמידיו, האדמו"רים הידועים: נכדו רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא"; רבי יעקב צבי יאליש מדינוב בעל "מלוא הרועים"; רבי ישעיה מושקט מפראגא; רבי איתמר וולגלרנטר, בעל "משמרת איתמר"; רבי יחזקאל מקוזמיר; רבי יששכר בער מראדושיץ; ורבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו.
[1], כה דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. חיתוך דפים לא אחיד. רישום בכתב-יד בדף השער. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 595.