שבעה ספרים הקשורים ליהדות תימן, ביניהם ספרי תפילות כמנהג יהודי תימן, ספרים על חכמי תימן, ועוד:
1. חוברת שרידי תימן, כוללת תולדות רבי שלם אלשבזי משתא, תולדות רבי שלום שרעבי, ספר אוצר ספרי תימן, אחדים מפיוטי ושירי רבי שלום שבזי ותפלה מספר המרגלית שחבר בנו, יוצאים לאור על ידי רבי אברהם אלנדאף. ירושלים, [תרפ"ח 1928].
2. מגילת שיר השירים, מגילת רות ומגילת קהלת, עם תרגום יונתן בן עוזיאל, על פי כתבי יד שונים שהובאו מתימן, וביאור מילים קשות בתרגום, מאת רבי יחיא צאלח. ירושלים, תרצ"ו [1936]. דף שער נפרד לכל מגילה (שלושת החלקים יצאו יחד).
3. סדר הושענות, כמנהג ק"ק עדן ותימן יע"א, מיוחסות לרבינו סעדיה גאון זצ"ל, בהגהה מדויקת. תל-אביב, [תרצ"ח 1938].
4. הועד הכללי לעדת התימנים בירושלים, דין וחשבון כספי ומעשי מתשרי תש"ג עד תשרי תש"ז. ירושלים, תש"ז [1947]. עם מאמר לדמותו של רבי שלום אלשיך, מאת יהודה רצהבי, עם תמונת הרב אלשיך.
5. איכה ירדוף אחד אלף ושנים יניסו רבבה, ספור מחיי היהודים בתימן, מאת מ. לוי. [יפו, ת"ש 1940, בקירוב]. חסר שער מעטפת ומעטפת אחורית.
6. קינות, מאת זקני חכמי תימן, על הריסות הדת על ידי השלטון בארץ הקדש. ירושלים, תשי"א [1951]. יצא לאור על ידי הוצאת "אום אני חומה", ילקוט מאמרים מאנשי נטורי קרתא. דפוס אבן מתוך כתב-יד באותיות רש"י.
7. תכלאל שיבת ציון, סדור ומחזור לכל השנה כמנהג תימן המקורי ("בלדי"), חלק ראשון לכל ימות השנה, חלק שני לשלושה רגלים, חלק שלישי לימים נוראים. ירושלים, [תשי"ב 1952]. שלושה חלקים בשלושה כרכים.
7 ספרים ב-9 כרכים. גודל ומצב משתנים.
מאוסף ר' שמואל אשכנזי ז"ל.

שני דפי כריכה (שהוצאו כפי הנראה מספר ארבעה טורים או מספר שולחן ערוך חלק אבן העזר), גדושים בדברי תורה בכתב-יד, בעניני הלכות אבן העזר. [פיאסק (פולין), המאה ה-19 בקירוב].
חידושים והוראות בדיני כתובות ונישואין, שמות גיטין, ועוד. הכותב מציין לספרים "דרישת ארי" (נדפס בלבוב, תקס"ד), "טיב גיטין מהרב ר"ז מרגליות" (נדפס לראשונה בקוריץ, תקע"ט). הכותב מביא שמועות ופסקים בהלכות שמות גיטין ש"שמעתי בשם הרב מו"ה יו"ט נעטיל שהי' אב"ד בק' טשעחוב" [הגה"ק רבי יו"ט נטיל אב"ד טשעחויב (ווינאווי) וראב"ד לובלין. תלמיד "החוזה מלובלין". נפטר תקע"ז ונקבר ע"י קבר רבו החוזה מלובלין (שנפטר כשנה וחצי לפניו). מתורתו נדפס הספר "טהור רעיונים"]. בתוך הדברים מביא הכותב גם דברים "ששמעתי מהראש ב"ד דק' פלאצק".
בראש אחד הדפים, חתימה: "הק' גרשון... פיאסק". באמצע העמוד רישומי בעלות [משנות הת"ק בקירוב]: "זה האבן עזר שייך להרב דפה פיאסק", "זה הספר שייך לה"ה החשוב מו"ה צבי הריש[!] האב"ד דק' פיא--" [רישומים אלו כנראה קדמו לתקופת כתיבת חידושי התורה]. העיירה פיאסק (Piaski) נמצאת מזרחית ללובלין. הקהילה היהודית במקום ידועה עוד מהמאה ה-17, וכיהנו בה במהלך הדורות רבנים תלמידי חכמים מופלגים.
[2] דף. כ-32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני עש, קרעים חסרים ובלאי, עם פגיעות בטקסט.

קונטרס (23 עמודים) בכתב ידו ובחתימתו של רבי משה א' אירירה, תשובה הלכתית בעניני גיטין, אל רבי יעקב ארגואיטי בקושטא. תל אביב, סיון תרצ"ח [1938].
כתיבה אוטוגרפית של המחבר, עם תיקונים והוספות בין השורות. נושא הקונטרס המשך ההתכתבות והפולמוס עם הרב ארגואיטי מהרבנות בקושטא, שכתב אל הרבנות בתל אביב, בענין נוסח הגיטין שנשלחים מארץ ישראל לקושטא, ונכתבים עפ"י נוסח הכתיבה בארץ ישראל. בספר "משפטי עוזיאל" (חלק ז, סימן ק, "בדין שינוים בטופס הגט בין מקום כתיבה למקום נתינה"), כותב הרב בן ציון עוזיאל אל הרב ארגואיטי (בחודש אדר א' תרצ"ח), כי תשובתו נתקבלה, "...אבל היות וכתבה היה צנום וצפוף וקשה היתה לי קריאתה, מסרתי אותה ל... חברנו הרה"ג משה אברהם אירירא יצ"ו לעיין בו ולחוות דעתו עליה... שהעתיק לי תשובת כבודו והמציא לי תשובתו עליה שהנני ממציאה למעכ"ת, ובאמת תשובתו של חברנו הרמ"א יצ"ו היא ערוכה ושלמה וכל דבריו נכונים ומצודקים ואין מה להוסיף עליהם, אבל מחביבותיה דמר גבן ומשום חובת כבוד למעכ"ת הנני להוסיף גם דברים אחדים...". תשובתו הנ"ל של הרב עוזיאל נדפסה גם בספר "כתבי מהר"ם אֵירֶרָה" (ירושלים, תשס"ח, סימן עה), בתוספת מכתב הרב עוזיאל הכותב להרב איררה (בחודש שבט תרצ"ח): "בקשר עם חלוקי השקפה שנתגלו בינינו ובין הרבנות בקושטא בענין נוסח הגטין שנהגנו מאז ומתמיד לכתוב לכל הגולה לפי נוסח א"י שהוא העיקר גם לגבי חו"ל, והם לבדם מכל רבני תפוצות ישראל מחזיקים בשלהם כי צריך לכתוב לפי מקום המסירה. קבלנו תשובתם הרצופה בזה ובהיותה כתובה באריכות ובצפיפות רבה ואין זמננו פנוי להתעסק בזה, הננו מבקשים את כת"ר שיואיל לעיין בו ולהודיענו תמציתו וחות דעתו".
תשובתו הראשונה של הרב אירירה עצמו (מחודש שבט-אדר א' תרצ"ח) לא נדפסה בספרים הנ"ל, וגם הקונטרס שלפנינו (שהוא המשך ההתכתבות בנדון, מחודש סיון תרצ"ח) כנראה גם לא נדפס עדיין כלל.
הגאון רבי משה אברהם אירירה (תרל"ח-תשי"ח 1878-1957), אחרון רבני סלוניקי ואב"ד בתל-אביב. עלה לארץ עם משפחתו מעט לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, וכך ניצל מהשואה שניחתה על יהודי סלוניקי. בתל אביב שימש כרבם של יוצאי סלוניקי, ולאחר מכן כחבר ואף כאב"ד בבית הדין של תל אביב. פסקיו ודרשותיו יצאו לאור בשנת תשס"ח ע"י נכדו, בספר "כתבי מהר"ם אֵירֶרָה".
מקבל התשובה, הגאון רבי יעקב בר אברהם ארגואיטי (תרכ"ב-תש"ד 1862-1944), רבה של קושטא (איסטנבול), ומגדולי רבני טורקיה בדורו. נודע בגאונותו ובחריפותו המופלגת. דיין ומורה צדק בעירו. בערוב ימיו שימש כרבם של קהילות הספרדים והאשכנזים כאחד בקושטא. מחבר שו"ת "ירך יעקב" על או"ח ויו"ד וספר "זכר עשות".
[1], כא, [1] עמ'. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה בשוליים (סימני אטב). דפים מנותקים, ללא כריכה.

צרור גדול של קונטרסים ודפים בודדים. חידושי תורה של רבי משה זנו מחכמי אלג'יר. פיוטים ותפילות, דפים מודפסים, מכתבים משפחתיים ומסמכים שונים. [אלג'יר-ירושלים, בין השנים ת"ש-תש"ל בקירוב [1940-1970 בקירוב].
קונטרסים ודפים בכתב יד, עם דרשות לפרשיות התורה, הספדים, דיני שחיטה, פיוטים ותפילות, ועוד (בין הדפים תפילה בכתב יד: "תפלה לשלום מדינת ישראל").
ניירת שונה ומכתבים משפחתיים, בהם מכתב מאביו רבי "יחייא זנו" שכבר עלה לארץ [וגר בירושלים, בשכונת גבעת שאול ב'], הכותב לבנו רבי משה שעדיין התגורר בעיר וואהרן באלג'יר [ירושלים, תש"י].
רבי משה זנו, דרשן ותלמיד חכם מחכמי אלגי'ר. בניירת משנות ה-60 נראה כי הבן כבר עלה לארץ ישראל.
כ-200 דפים. גודל ומצב משתנה.

שתי מודעות שנדפסו באנגליה, וקשורות לרב יששכר דב פינקלשטיין:
• מודעה גדולה ביידיש מטעם בית הכנסת החסידי בלידס, על דרשת שבת הגדול, "בהלכה ובאגדה", מאת הרב פינקלשטיין. לידס, [תש"ז 1947]. יידיש ואנגלית.
נייר ירקרק. 51x38 ס"מ. מצב טוב-בינוני. מעט כתמים. סימני קיפול רבים. בלאי וקרעים בשולי המודעה.
• מודעה מטעם קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון על הספד לרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, רבה הראשי של מדינת ישראל. בין המספידים נמנים: הדיין רבי משה סוויפט, הרב י"ד פינקלשטיין מטעם "מחזיקי הדת", והרב זלמן פליטניק רבה של ליברפול. [לונדון], אב [תשי"ט 1959]. יידיש.
33x21 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים. סימני קיפול. קרע קטן בשוליים העליונים. מעבר לדף רישום דברי תורה בכתב-ידו של הרב פינקלשטיין.
הגאון רבי יששכר דב פינקלשטיין (תרמ"ז-תשל"ח), מרביץ תורה נודע בפולין ובאנגליה. חסיד ראדזין, במשך עשרים וחמש שנה שימש כאחד מראשי ישיבת "עץ חיים" בעיר חלם (פולין), והיה מראשי ומנהיגי הקהילה. תשע שנים גם ישב במועצת העיר חלם. היה מקורב לרבי מאיר שפירא מלובלין, ועמד עמו בקשרי מכתבים. עם עלות הנאצים לשלטון עבר הרב פינקלשטיין לאנגליה יחד עם בנו של האדמו"ר מראדזין, וייסד ברובע ווילסדן בלונדון את בית המדרש "כתר תורה - ראדזין", שם רבים נמשכו לשיעוריו ודרשותיו הייחודיות. כמו כן ניהל את הישיבה הקטנה "כתר תורה" יחד עם הרב שמחה זיסל לופיאן. באותה תקופה התמנה להיות פוסק בענייני כשרות בארגון השחיטה המרכזית, בנוסף להיותו חבר בוועד הרבנים של ארגון בתי הכנסת. נפטר בלונדון בשנת תשל"ח.