שני חלקים של ספר לבושי שרד, ביאור על השו"ע מאת רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל ה"ערבי נחל":
• ספר לבושי שרד, על שו"ע יורה דעה. מאהלוב, [תקע"ב 1812]. מהדורה ראשונה.
[1], קב דף. 35 ס"מ. מצב משתנה, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני. כתמים ובלאי. קרעים רבים ובלאי רב בשני הדפים הראשונים, עם פגיעות וחיסרון בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 256.
• ספר לבושי שרד, על שו"ע אורח חיים. [רוסיה-פולין, תקפ"ה 1825, בערך]. בשער: "במאהלוב בשנת תקע"ח לפ"ק".
מהדורה מזוייפת זו היא חיקוי של המהדורה הראשונה שנדפסה במאהלוב תקע"ח, אך למעשה נדפסה בערך בשנת תקפ"ה (רישיון הצנזורה לא מופיע בדף השער ושמות פועלי הדפוס לא מופיעים בעמ' האחרון, כמו במהדורה המקורית).
חתימות ורישומי בעלות בדף השער ובדף אחרון: "שייך לה"ה הרב דק' טיסמאניץ"; "זה לבושי שרד שייך להרב נגיד וקצין מוה"ר משה א[ונ]גיר"; "זה לבושי שרד שייך לה"ה הרב נגיד וקצין המופרסם[!] מו"ה משה חיים א[ו]נגיר דק"ק טיסמאניץ".
חותמות "עקד ישיבת חכמי לובלין".
כד, כט-לז דף. חסרים 4 דפים: כה-כח. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. קרע חסר באחד מהדפים, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

בירת מגדל עוז, ברכות שמים – חלק שלישי מסידור רבי יעקב עמדין. [ברדיטשוב, תקצ"ו 1836]. מהדורה שניה.
חלק שלישי מסידור "פלטין בית אל", בעריכתו של רבי יעקב עמדין (נדפס לראשונה באלטונה, תק"ה-תק"ז). לא נדפסו חלקים נוספים בברדיטשוב. בחלק זה: סדר ברית מילה, הלכות והנהגות מלידת האדם ועד פטירתו, דרכי החינוך, דיני איסור והיתר, מוסר ופילוסופיה ועוד. "יאיר נתיב מנהגי האיש הישראלי כל ימי צבאו והעתים העוברים על האדם על סדר שנות פרקיו... ע"פ תקון התורה והמצוה והטבע...".
סידור רבי יעקב עמדין התקבל מאד בחוגי החסידות, מהדורתו השניה של הסידור נדפסה בקוריץ בשנת תקע"ח, ביזמת ובהסכמת גדולי החסידות הרב מאפטא ורבי מרדכי מטשרנוביל. במהדורת קוריץ נדפסו רק החלקים הראשון והשני, ובשנת תקצ"ו נדפס בברדיטשוב החלק השלישי שלפנינו, ביזמתם ובהסכמתם של רבי מרדכי מטשרנוביל ורבי ישראל מרוז'ין – רבי ישראל מרוז'ין כותב על הסידור בהסכמתו: "על אדני פז יסודתו ומחצבתו להורות דרך הישר בשכל צח בענין התפילה".
בעל ה"אמרי יוסף" מספינקא כותב בשם בניו של בעל ה"דברי חיים" מצאנז, ששמעו מאביהם שהייתה לו מסורת שהבעש"ט אמר לרבי אפרים אחי היעב"ץ: "אחיך היעב"ץ כל היום הוא דבוק בעולמות העליונים" (הסכמת רבי משה הלברשטאם למהדורת הסידור בהוצאת "אשכול", ירושלים תשנ"ג). בספר "צרור החיים" (להר"ח ליברזון, בילגוריי תרע"ג, עמ' 22) מביא בשם הבעש"ט: "חמשה בנים היו לו להחכם צבי, ועל כולם אמר הבעש"ט שהופיע עליהם רוח הקודש, ואחד מהם הפליג מאד בשבחו ולא גילה מי הוא, רק החברים אמרו שכוונתו על הרב הגאון הקדוש מהר"ר יעב"ץ זצ"ל, זי"ע". האדמו"ר בעל "ישועות משה" מויז'ניץ כותב בהסכמתו לאותה מהדורה: "...סדור תפלה זה לא ירד משולחנם של רבוה"ק ואבוה"ק זי"ע אשר השתמשו בו בכל עת מצוא, ובמיוחד בעת עריכת הסדר הק' בליל פסח". הרבי רמ"מ מליובאוויטש הביא מספר פעמים בשיחותיו דיוקים והנהגות מסידור זה, ופעם אחת אמר כי "רבי יעקב עמדן היה מדייק בכל עניין בתכלית הדיוק, עד לדיוק אפילו בנוגע לאותיות וכו'" (ספר בצל החכמה, עמ' 265).
[1], ד-לד, לז-שסב, [3] דף. חסרים שני דפי השער. 18.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים בשולי הדפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. שני דפים מנותקים. כריכה חדשה.

ספר באר הגולה, ביאורי אגדות חז"ל, מאת רבינו יהודה ליווא [מהר"ל] מפראג. נאווי דוואהר, תקס"ד [1804]. עם הסכמת המגיד מקוז'ניץ.
בספר זה נדפסו גם שלשה מאמרים עמוקים מאת המגיד מקוז'ניץ, המבארים את עומק כוונת המהר"ל בכמה מקומות בספרו "באר הגולה". שניים מהם נדפסו בדף האחרון של הספר, ואחד מהם נדפס בעמוד שמעבר לשער.
עד שנות התק"ן נדפסו ספרי מהר"ל מפראג פעם אחת בלבד, בחיי מחברם, ומאז עברו כמאתיים שנה בהם לא נדפסו ספריו בשנית. בשנות התק"נ-תק"ס נרתם אחד מתלמידי המגיד מקוז'ניץ, הגביר רבי יעקב משה מירוסלב, בעידודו הנמרץ של רבו, להדפיס בשנית חמישה מספרי מהר"ל: נצח ישראל (נאווי דוואהר תקנ"ג), גבורות ה' (נאווי דוואהר תקנ"ו), אור חדש (וורשא תקנ"ח), באר הגולה (נאווי דוואהר תקס"ד) ונתיבות עולם (נאווי דוואהר תקס"ט). בכל חמשת הספרים נדפסו הסכמות נלהבות של המגיד מקוז'ניץ, בהן הוא מפליג בקדושת המחבר וספריו. באחת מהסכמותיו הוא כותב על ספרי מהר"ל: "אשר הכל נאמר ברוח הקודש".
מאמריו של המגיד מקוז'ניץ, שנדפסו בספר "באר הגולה" שלפנינו, הם כפי הנראה דברי תורתו היחידים שנדפסו בחייו (למעט שתי הגהות קצרות שלו שנדפסו בספר רזיאל המלאך, מהדורת וורשא תקע"ב). המאמר שנדפס מעבר לשער הוא מאבני היסוד שבתורתו, והוא אחד מיסודותיו הידועים ברזי הידיעה והבחירה. במקומות רבים בספריו מפנה המגיד למאמר זה, שנדפס לראשונה בספר שלפנינו. המגיד כתב גם הגהות וביאורים רבים על הספר "גבורות ה'" למהר"ל, אך הם נדפסו לאחר פטירתו בספרים "גבורות ישראל" (למברג תרכ"ד) ו"גאולת ישראל" (וורשא תרכ"ה).
[2], יז, כ-נח דף. חסרים 3 דפים: יח-יט ו-[1] דף בסוף. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט. חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 72.

ספר נר ישראל, מאת רבי ישראל הופשטיין – המגיד מקוז'ניץ, פירוש "נפלא בחידושי תורה ורזין עלאין" על ספר "ליקוטי רב האי גאון – סודות עמוקות ונוראים על שם מ"ב". [לבוב? תר"ב-תרי"ב בקירוב]. מהדורה ראשונה של הפירוש "נר ישראל".
בשער דפוסת מזויפת "דפוס ישראל מדפיס ווילנא".
בספר שלפנינו נדפסו שני חיבורים שנדפסו קודם לכן בוורשא (תקנ"ח) בעידוד המגיד מקוז'ניץ: "ליקוטי רב האי גאון", מאת רבי משה מבורגוש (מגדולי מקובלי ספרד במאה ה-12), ו"שער השמים", המיוחס לרבי יוסף גיקטיליא (אך לאמיתו של דבר הוא החלק השני של החיבור "ספר העיון לרב חמאי גאון"). במהדורה זו נוסף עליהם לראשונה פירוש עיוני עמוק, "נר ישראל", מאת המגיד מקוז'ניץ. כמו כן, נדפסו כאן לראשונה גם "ח"ן כללים" בחכמת הקבלה, מאת המגיד מקוז'ניץ.
חיבוריו של המגיד מקוז'ניץ עוסקים בביאור קבלת הגאונים וקבלת רבי ישראל סרוג, משולבים עם כתבי האר"י ועם יסודות תורת החסידות, כתובים בקיצור וברמזים, והם קשים להבנה ועמוקים.
ה"דברי חיים" מצאנז כתב בהסכמתו לספר "עבודת ישראל" למגיד מקוז'ניץ: "לפי דעתי, אין בדורינו מי שישיג חכמתו". האדמו"ר רבי אלימלך מגרודז'יסק כותב על חיבורי המגיד מקוז'ניץ: "כל דבריו הקדושים סתומים, ולאו כל מוחא סביל דא להבין קצת דקצת מדבריו הקדושים, המרומזים בסודי סודות גבוה מעל גבוה". המקובל רבי עמרם אופמן שליט"א כתב סדרת חיבורים לפרש חיבורים אלו; בהקדמתו לפירושו "פתילת הנר" (פירוש על "נר ישראל") הוא כותב שהספר שלפנינו הוא "סגולה לשמירה, באשר ידוע ששם מ"ב הוא מסוגל לשמירה".
בסוף הספר נוספה העתקה מכתב-יד הבעש"ט, ובו סדר חניכה של בית קברות חדש ("אם צריכין להוסיף על בית הקברות"), וכן "ליקוטים מהרב ר' פנחס מקוריץ", ובו 130 סעיפים. על "ליקוטים" אלו כתב האדמו"ר בעל "היכל הברכה" מקומרנא בספרו "נתיב מצותיך": "מה שנדפס בסוף ספר נר ישראל, ליקוטים... והדפיסו שם דבר שקר משמו [בסעיף כג], ולא יצאו דברים אלו מפיו הקדוש [של רבי פנחס]... ואיזה ליצן הדפיס דברים של הבל".
[1], כד דף. חסר הדף השני לאחר השער, עם דברי המביא לבית הדפוס. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעות קלות בטקסט. חותמת. כריכה חדשה.
בדף השער צוין מקום הדפוס כ"ווילנא", ללא ציון שנת ההדפסה. על פי מפעל הביבליוגרפיה, הדפוסת מזוייפת, ולהשערתם הספר נדפס בלבוב בשנת ת"ר בקירוב (במקומות אחרים נרשמו השנים תק"פ ותקפ"ב כשנת ההדפסה). להשערתנו, ניתן לקבוע את שנת הדפסת הספר בין השנים תר"ב-תרי"ב, שכן בדף השער המחבר מכונה "בעהמ"ח ספר עבודת ישראל", וספר "עבודת ישראל" נדפס לראשונה רק בניסן תר"ב (שם החיבור ניתן לו רק בהדפסה, על פי המסופר באריכות בהקדמת המו"ל שם). כמו כן, בפתיחה לחידושי "היהודי הקדוש" מפשיסחא שנדפסו מעבר לשער, מוזכר שם בנו של "היהודי" – רבי נחמיה מביכוב – בברכת החיים: "מו' נחמיה נ"י", ורבי נחמיה נפטר בתשרי תרי"ג.
סטפנסקי חסידות, מס' 394.