ספר אור המאיר, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי זאב וואלף מזיטאמיר. [פאריצק, תקע"ה 1815]. [דפוס שלמה בן חנינא]. וואריאנט עם שער מזויף.
בעותק הזה נדפס דף השער מחדש, וזוייפו בו פרטי הדפוס: במקום מקום הדפוס האמיתי מופיעה בשער המילה: "בקארעץ", כשהיא מודגשת באותיות גדולות, ומעליה נדפסה באותיות זעירות המילה: "כש"נ" [=כמו שנדפס]. במקום שם המדפיס נדפס: "יצא הדבר לאור על ידי הרבני... מוהר"ר אברהם יצחק מ"ס מק"ק זאלקווא" ופרט השנה הוקדם לתקמ"ז. ההסכמות שמעבר לדף נשמטו.
[1], קמז, מח דף. מצב בינוני-טוב. כתמים. קרעים וסימני עש, עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקות ומילוי נייר. כריכת עור חדשה.

ספר חלקת בנימין, הגדה של פסח עם כוונות האריז"ל, ועם פירוש חלקת בנימין מאת האדמו"ר רבי בנימין המגיד מזאלוזיץ וזאלישטשיק. לבוב (למברג), [תקנ"ד 1794]. דפוס הרבנית יהודית [רוזאניס]. מהדורה ראשונה של ההגדה החסידית הראשונה שבאה בדפוס.
המחבר: המגיד מזאלוזיץ - רבי בנימין (נפטר תקנ"ב, אנצ' לחסידות, א', שנ-שנד), גדול בנגלה ובנסתר, בן דורם של הבעל שם טוב וראשוני צדיקי החסידות. אחד מהמוסרים והמעתיקים הראשונים של תורת החסידות. לא ברור אם זכה להכיר את הבעל שם טוב ולפגוש אותו, אך בחיבוריו הוא מביא דברים בשמו. בנוסף, הוא מביא דברים רבים בשם תלמידי הבעש"ט, המגיד ממזריטש, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי מנחם מנדל מפרמישלאן. את רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב הוא מכתיר בתואר "מורי": "ושמעתי ממורי הותיק וחסיד איש אלוקי מ' יחיאל מיכל ז"ל...". מחיבוריו הנוספים: "תורי זהב" - על התורה; "אהבת דודים" - פירוש על שיר השירים; "אמתחת בנימין" - על מגילת קהלת. כל חיבוריו נדפסו לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי אשר זליג.
עותק פגום וחסר. כה, [13] דף. חסר דף השער. 20.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. בלאי רב בחלק מהדפים. קרעים, בהם קרעים עם חיסרון בדפים האחרונים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. סימני עש קשים בדפים רבים, עם פגיעות נרחבות בטקסט. חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט בדפים האחרונים. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 156; יערי 253; אוצר ההגדות 373.

ספר יסוד יצחק, חלק ראשון – עניני מילה, בדרך הקבלה והחסידות; חלק שני – "הליכות עולם", הנהגות וסגולות, מאת רבי יצחק אייזיק הלוי מזורוביץ [מחבר הספרים "רזא מהימנא" ו"אותיות דרבי יצחק"]. זולקווא, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה.
הסכמות רבות מגדולי הדור: רבי מאיר [קריסטיאנפאלר] מבראד; רבי יעקב אורנשטיין מלבוב, בעל "ישועות יעקב"; רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד; רבי משה שפירא מזאלזיץ; רבי אריה ליב הכהן מסטריא, בעל "קצות החושן"; ועוד.
בדפים עם "שמות החתומים", המופיעים לאחר ההסכמות, ניתן למצוא מידע על גדולי וצדיקי אותו דור ומקומות מגוריהם בשנת הדפסת הספר, בהם: רבני בראד, המגיד מזלאזיץ, המגיד מזבאריז, "הרב ר' ליב בעל מחבר קצו' החושן" אב"ד סטריא, ועוד רבנים מפורסמים.
בדפים מא-מז, קונטרס סדר הלימוד ללילה שקודם המילה שקורין בל"א וואך-נאכט [ליקוטים מספר הזוהר].
מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר "רזא מהימנא" (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
בדף נא/1 רישום בעלות: "...שייך להר' ברוך במו"ה נתן ז"ל".
עותק חסר. [5], ה-סה דף. חסרים 4 דפים אחרונים. 22.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים, ובלאי. קרעים במספר דפים, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמת ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 233.

ספר דגל מחנה אפרים, על סדר התורה בדרך החסידות, מאת רבי משה חיים אפרים אשכנזי אב"ד סדילקוב, נכד הבעש"ט. [רוסיה-פולין, תק"ף 1820 בקירוב]. מהדורה שניה.
ספר זה הוא מן המקורות הראשוניים והמוסמכים ביותר של תורת הבעש"ט, אותה ינק ישירות מפיו המחבר הקדוש רבי משה חיים אפרים מסדילקוב (נפטר בתק"ס), שהיה נכדו – בן-בתו הצדקנית מרת אדל. על נכדו זה כתב זקנו הבעש"ט באגרתו הידועה לגיסו רבי גרשון מקיטוב בשנת תקי"ב: "נכדי החתן החשוב כ' אפרים עלוי גדול בתכלית הלימוד".
הסכמות גדולי החסידות שנלקחו מן המהדורה הראשונה: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, המגיד רבי ישראל מקוזניץ, רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ ה"חוזה" מלובלין, רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד אפטא ובעל ה"באר מים חיים". בסוף הספר "לקוטים" מהבעש"ט וכן "החלומות שנמצא בכ"י הרב הקדוש זללה"ה".
גדולי החסידות הפליגו בדבר קדושתו של הספר ובסגולתו לעורר את הקורא בו ליראת שמים, וכפי שכתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהסכמה לספר: "מובטחני שעל ידי החיבור הלז יתלהב לבב אחינו בני ישראל לעבודת הבורא ברוך הוא וברוך שמו".
כל כותבי ההסכמות מדגישים את ייחוסו של המחבר כ"נכד הבעש"ט", וכי הספר מלא ביסודות תורתו של סבו הבעש"ט. מחותנו ה"באר מים חיים" כותב בהסכמה על המחבר וספרו: "בוצינא קדישא... נכד של האיש אלקי אשר לו דומיה תהלה הרב ר' ישראל בעש"ט, ובפרט שבפעם נמצא דברי הריבש"ט מעורב בהן, אשר ניצוץ אחד שלו מתפשט לכמה ניצוצין ושבילין דאורייתא... וה' יזכינו לראות הספר הנאה הלז בהדפסתו, ולקרות בו שתים ושלש דלתות כדי להנות מזיו הוד המתחדש בעולם...".
בדף השער ובדף המגן האחורי חתימה ורישום בעלות של "יוסף שיף". בדף הפורזץ הקדמי רישומי לידות ילדים מהשנים תר"כ-תרכ"א וניסיונות קולמוס.
[2], מא; לז, לט-מב, מב-מה, [1] דף. 23.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 129.
על פי הרשום במפעל הביבליוגרפיה ייתכן כי הספר נדפס בזולקווא בשנת ת"ר בערך, בהתבסס על הדמיון בינו לבין הספר בני יששכר שנדפס בזולקווא תר"ו.

ספר חידושי הלכות, על מסכתות הש"ס, שני חלקים, מאת רבינו מאיר שיף אב"ד פולדא, עם ביאור והגהות וליקוטי חידושים מהגאון רבי מרדכי מארדוש ב"ר הלל, אב"ד פאריצק. פאריצק, [תק"ע 1810]. מהדורה ראשונה של הביאור, עם הסכמות רבות מגדולי הדור ומגדולי החסידות. שני שערים.
מחבר ה"ביאור", הגאון המקובל רבי מרדכי מארדוש אב"ד פאריצק (ת"ק-תקע"ח). מגדולי הרבנים בדורו, גאון מופלג בנגלה ובנסתר, ומגדולי החסידים של האדמו"ר רבי מרדכי מנשכיז, שלבקשתו היה ר"מ, למורו ורבו של בנו האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז.
המחבר כותב שחיבר את הספר ביחד עם הרה"ק רבי נח מלודמיר (תלמיד החוזה מלובלין)
חתימות ורישומי בעלות בדפי השערים של "חיים במו"ה יהודא ליב קילנטער".
[3], נט, [1]; צד; [1], כג; כד דף. דף נט מספירת הדפים הראשונה בחלק הראשון נכרך פעמיים. 37 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, בינוני. חלק מהדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות קשים בחלק מהדפים. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 210.