ספר שארית ישראל, דרושי חסידות מהאדמו"ר רבי ישראל דוב מווילעדניק, (תלמידו הגדול של רבי מרדכי מטשרנוביל). לבוב, [תרכ"ד] 1864. מהדורה ראשונה.
המחבר היה מגדולי תלמידיו של המגיד רבי מרדכי מטשרנוביל, כפי שמובא בשער הספר שלפנינו: "האחד המיוחד שבתלמידי אדמו"ר הגדול והקדוש... מו"ה מרדכי מטשרנוביל... עוד משחר טל ילדותו עד אשר נגנז ארוה"ק, ולא זז מחבבו עד אשר סמך ידיו עליו וגלה לו כל תעלומות חכמתו, וכל רז לא אניס ליה...". בספרו זה הוא מאריך לבאר ענין התשובה ומעלת ההתקשרות לצדיקים.
"הצדיק מווילעדניק" – הרב הקדוש רבי ישראל דב בער (תקמ"ט-תר"י). נודע כפועל ישועות בעל מופת ובעל "רוח הקודש". שמו התפרסם מאוד בעקבות סיפור על האדמו"ר בעל ה"צמח צדק" ששלח אליו אשה עגונה שבעלה נעלם מזה כמה שנים, והוא ברוח קדשו הצליח לגלות לה היכן בעלה נמצא.
מסופר כי בצוואתו הבטיח שכל מי שיפקוד את קברו בווילעדניק, תפילותיו לא ישובו ריקם, ו"אפילו אם לא יוכלו לגשת לקבר, יחזיקו בידית הדלת ויזכו להיוושע" (סיפורי נפלאות מהרב הקדוש "שארית ישראל", מהדורת התרגום לעברית, ניו יורק, תשנ"ו, עמ' קמה). בימי היארצייט שלו בכ"א טבת היו דרכי אוקראינה הומות אדם, למרות החורף האוקראיני הקשה. אלו שלא יכלו להגיע היו שולחים שליח להדליק שמן על קברו – "כי עד היום נוסעים ממרחקים על ציון הק'[דוש], וכל מי שיש לו אמונה חזקה תיכף הוא נענה לכל בקשותיו, ומרבים בשליחות שמן זית להדליק על קברו..." (סיפורי נפלאות, מהדורה ראשונה ביידיש, זיטומיר, תרס"א, עמ' 3).
בימי מלחמת העולם השניה נהרסה העיר ווילעדניק כליל, וכמעט שלא נשאר בה בניין אחד שלם העומד על תילו, מלבד האוהל על קברו של הצדיק. כשנוכחו השלטונות הקומוניסטים שהקבר של הצדיק מושך אליו המונים ומשמש להם לחיזוק האמונה, הלכו ואטמו את פתח הכניסה ואת החלון של האוהל. אלא שגם אטימת הכניסה לאוהל לא מנעה מההמונים לפקוד את הקבר ולהחזיק בברזלים שנקבעו לרוחב הדלת האטומה. להיפך – זה הגביר את האמונה בצדיק, כשנוכחו שאחרי מאתיים שנה נתקיימה נבואתו: שגם אלה שיחזיקו בקלמאקע [=ידית] של הקבר יזכו לישועה (סיפורי נפלאות מהרב הקדוש "שארית ישראל", עמ' קמז).
עד היום משמש קברו של רבי ישראל דב בער מווילעדניק כמוקד עליה לתפילה ולישועות. יהודים מרחבי העולם נוהרים לקברו (וקופות הצדקה השונות שולחות שליחים להתפלל על קברו עבור התורמים). הקבר שופץ ע"י אגודת "אהלי צדיקים", ובמקום נבנה גם בית "הכנסת אורחים" עבור האורחים הרבים מרחבי תבל.
[3], טז, כט, [1] דף. חסר דף אחרון. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, חלקם מעט כהים. סימני עש קלים. קרע בדף השער מודבק בהדבקת נייר. חותמות. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 544.

ספר מגדל דוד, דרושים, רמזים וגמטריאות על התורה, בדרך החסידות, מאת רבי דוד שלמה מטולצ'ין. [לבוב, תרל"ג 1873]. מהדורה ראשונה.
רבי דוד שלמה מטולצ'ין (נפטר בשנת ת"ר, אנציקלופדיה לחסידות, כרך א', עמ' תקג), בן רבי שמואל מברודי. מגדולי תלמידיו של רבי ברוך ממז'יבוז' וחסיד של רבי שלום שכנא מפרוהוביטש. לצד ספרו זה חיבר ספר נוסף, "התעוררות התפילה", ובו לקוטים מאבות החסידות על עניני התפילה.
[28] דף. חסרים [2] דפים באמצע ([24-25]). 17 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים. קרע בשולי אחד מן הדפים, משוקם בהדבקות נייר. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 323.

ספר אמרי שוהם, חידושים על מסכתות כתובות, קידושין ובבא מציעא, מאת רבי משה שהם אב"ד דאלינא. קולומיה, [תר"מ] 1880. מהדורה יחידה.
הרה"ק רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקאליא כותב בהסכמתו לספר: "ומצוה גדולה שיהא הספר הזה בבית ישראל, כי היא שמירה גדולה בבית, כי הוא מתלמודי[!] הבעש"ט ז"ל".
המקובל האלוקי הרה"ק רבי משה שהם אב"ד דאלינא (נפטר בשנת תק"פ) היה מצעירי תלמידי ה"בעל שם טוב" הקדוש, ואף מביא בספרו מדברי תורתו. התמנה בשנת תקמ"ו לאב"ד בדאלינא, על פי השתדלותו של הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק. ה"אוהב ישראל" מאפטא כותב עליו בהסכמתו לספר "דברי משה": "ידעתי את האיש משה כי גדול הן בנגלה הן בנסתר, ומעולם לא מש מתוך אהל של תורה". ה"דברי חיים" מצאנז כותב עליו: "איש אלוקים נורא הוא". בנוסף לספרו זה, חיבר את ספרו בקבלה "שרף פרי עץ חיים" (טשרנוביץ תרכ"ו), ואת ספר "דברי משה", מאמרי חסידות על פרשיות התורה (מעזיבוז, תקע"ח).
[2], ס דף. חסרים שני הדפים האחרונים. 24.5 ס"מ. נייר יבש. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. פגמים וקרעים קטנים בדפים הראשונים. סימני עש קלים במספר דפים, ללא פגיעות בטקסט. חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 61.

ספר ליקוטי מהרי"ל, דרושים על התורה בדרך החסידות, עם חידושים על מסכתות כתובות וקידושין, מאת רבי יהודה לייב מזאקילקוב, תלמידו של רבי אלימלך מליז'ענסק. לבוב, [תרכ"ב] 1862. מהדורה ראשונה. עם הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
כרוך עם שער מעטפת מודפס, בצבע כתום.
[2], נט דף. 25 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. חותמות. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 282.
שער המעטפת הכתום לא נרשם במפעל הביבליוגרפיה וברשימת סטפנסקי חסידות.