ספר רב פנינים - ספר נפת צופים ומאירת עינים, מאת רבי מאיר תאומים מגיד מישרים בק"ק לעוורטאב ומגיד מישרים ומורה הוראה בק"ק לבוב. פרנקפורט דאודר, [תקמ"ב 1782].
בספר "נופת צופים ומאירת עינים" (דף כט/2) מצטט המחבר את מכתב רבי גרשון מקיטוב, שנשלח מהארץ הקדושה מ"החסיד מוה"ר גרשון נ"י לגיסו המפורסם בעל שם טוב מוה"ר ישראל נ"י, וז"ל: ואני בבואי לעה"ק ירושלים וראיתי שמבונה בכל טוב, נפלתי על אפי ובכיתי ואמרתי, את ירושלים נחשבת כאלמנה היאך לבשת בימי אלמנותיך בגדים נאים, הלואי שראיתי בחורבנך...". [דברים אלו נכתבו ע"י המחבר רבי מאיר תאומים עוד בחיי הבעל שם טוב, ובן המחבר בעל פרי מגדים - עורך הספר, השאירם בהדפסתם עם התארים בברכת החיים, כפי שנכתבו ע"י אביו המחבר].
ללא שני הספרים הנוספים שנדפסו כחלק מהספר: ספר תיבת גמא מבן המחבר, רבי יוסף ב"ר מאיר תאומים (אב"ד פרנקפורט דאודר, בעל "פרי מגדים"), וספר שושנת העמקים, מאת רבי יוסף תאומים.
[2], מד דף. ללא דפים מד-קלו, [1] דף, עם הספרים תיבת גמא, ושושנת העמקים. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים קלים, קפלים וקמטים בשולי דף השער ודפים נוספים (עם פגיעה קלה במסגרת השער). כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 532.

ספר "עשרה למאה" – עשרה דרושים בענייני מוסר ומדות, מאת רבי צבי הירש המגיד מוואדיסלב, אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא. ברלין, [תקס"א 1801]. מהדורה ראשונה.
חתימה בדף השער: "הק' ראובן... סג"ל".
[42] דף. 16.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 472.

ספר רזא מהימנא, סודות הקבלה על אותיות האל"ף בי"ת, מאת המקובל רבי יצחק אייזיק הלוי מכפר זורוויץ. לבוב, [תקנ"א 1791]. מהדורה ראשונה.
מחבר הספר – המקובל האלוקי רבי יצחק אייזיק הלוי (תצ"ה-תקמ"ג), היה שוחט ובודק בכפר זורוויץ הסמוך לפרעמיסלא. לא רבים הפרטים הידועים על אודותיו. בהסכמות על ספריו הוא מתואר כצדיק נסתר ועני מרוד, שהתבודד ביערות ועבד את ה' בהתלהבות עצומה. את ספריו כתב בלילות. בעל "ברית כהונת עולם" סיפר עליו כי "בשעת השחיטה, והדמעות נושרות מבין ריסי עיניו". מסופר על המחבר שביקש מבעל ה"ישמח משה", שהתגורר בצעירותו בפרעמיסלא הסמוכה, לבוא ללמוד אצלו סתרי תורה, אך ה"ישמח משה" שלא הכירו מספיק, מיאן בכך. למחבר נגרמה חלישות הדעת מסירובו של ה"ישמח משה" ללמוד אצלו, ומטעם זה ציווה לפני פטירתו שיגנזו את כל כתביו בקבלה בקברו, מחמת שאין העולם ראוי להם. לאחר פטירת המחבר, התחרט מאד ה"ישמח משה" על שלא למד קבלה אצל המחבר, וכדי לעשות נחת רוח לנשמת המחבר, ציווה ה"ישמח משה" להעתיק את כתבי המחבר, ולגנוז בקבר רק העתקה בלבד, ואילו את כתב-היד המקורי להשאיר, ולערכו לדפוס, והוא זה שדאג להעתקתו, עריכתו והדפסתו של הספר שלפנינו (על פי ההסכמות וההקדמות לספריו "רזא מהימנא" ו"יסוד יצחק", וכן על פי המסופר בספר "תהלה למשה", מאת רבי משה דוד טייטלבוים, סיגט תרס"ו, דפים ג/2-ד/1). לפי המובא במקורות מאוחרים יותר, היה הבעש"ט נוסע להמתיק סוד עם המחבר ומשנודעה גדולתו וקדושתו נהרו אליו המונים (ראה: מ' וונדר, אנצ' לחכמי גליציה, ג', עמ' 268-272).
חתימות שונות בדף השער: "צבי יהודא פאזנאנסקי"; "הצעיר ששון [אלייא?] בגדאדי ס"ט".
[4], עג דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים בדף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש במספר דפים. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 535.