מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשט"ז [1956].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרב דוד פרקוביץ בלונדון: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבי תיוק.

מכתב "שנה טובה" מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול ("ימי הסליחות") תשכ"ד [1964].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, וחתום בחתימת יד קדשו.
נשלח אל הרב אלעזר עלמליך בקזבלנקה: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימן קיפול.

בירת מגדל עוז, ברכות שמים, חלק שלישי מסידור רבי יעקב עמדין – היעב"ץ. "כמו שנדפס בברדיטשוב" [לבוב? תר"כ 1860 בקירוב]. עם הסכמות רבי ישראל מרוזין ורבי מרדכי מצ'רנוביל, שהועתקו ממהדורת ברדיטשוב, תקצ"ו.
רישום בעלות מחוק בדף השער. מעבר לדף השער רישום בעלות (פגום ומחוק): "... [ה]ארץ ומלואה [...מנחם?] מענדל הלברשטאם [...נכד?] הגאה"ק המפורסים מצאנז זצ"ל זי"ע, [---] המפורסים ר' י' מבעלז זצ"ל [---] אור עולם [---]".
בבדיקת תולדות הרבנים למשפחת הלברשטאם, שהיו גם מצאצאי רבי חיים מצאנז וגם מצאצאי רבי יהושע מבעלז, מסתבר שזו חתימת האדמו"ר רבי מנחם מנדל הלברשטאם מקראקא, שאמו היתה בתו של רבי שמואל רוקח אב"ד סקול (תרי"א-תרע"ב), בנו בכורו של האדמו"ר רבי יהושע מבעלז.
האדמו"ר רבי מנחם מנדל הלברשטם מקראקא (תר"ן-נספה בשואה תש"ב, אנצי' לחכמי גליציה ב, עמ' 512). בנו של האדמו"ר רבי אריה ליב הלברשטאם אב"ד מושינא (תר"ל-נספה בשואה תש"ב), וחתן דודו-זקנו האדמו"ר רבי יצחק ישעיה הלברשטם מטשכויב (תרכ"ד-נספה בשואה תש"ג, בן-זקוניו של ה"דברי חיים"). נישא בשנת תר"ע והתיישב בקראקא, שם הקים את בית מדרשו. נודע כירא-שמים מופלג, צדיק ועובד השם. קרובו האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז הגיע לבקרו בביתו בקראקא. כל משפחתו נספתה בשואה וכן משפחת בנו רבי אהרן ישעיה הי"ד.
‫[2], קפב, צט, [1] דף. 21.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים ובלאי רב. כתמי ועקבות רטיבות רבים, עם סימני פטריה ועובש. קרעים ופגמים בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר דבק גסות. קרעים ופגמים בשולי חלק מהדפים, עם פגיעות בטקסט בדפים הראשונים. חותמות שונות (לא ברורות). כריכה ישנה, משופשפת.‬‬‬‬‬‬‬‬

ספר בת עין על התורה, מהאדמו"ר רבי אברהם דוב מאבריטש וצפת. זיטומיר, [תרכ"ט] 1869. דפוס רבי אברהם שלום שאדאוו.
מהדורה שלישית, עם תוספת הסכמת האדמו"ר רבי אהרן מטשרנוביל המברך את המו"ל ואת קוני הספר: "ולברך אותו, ואת כל איש ואיש אשר יקח את הספר הקדוש ההוא במחיר מלא, שיזכו לראות שכר טוב בעמלם, כן יאיר ה' עליהם באור פניו שיזכו... בכל מילי דמיטב, אכי"ר", והסכמת האדמו"ר רבי יעקב ישראל מטשערקאס המברך את קוני הספר: "וזכות הרב הקדוש בעהמ"ח הנ"ל יעמוד להם ולזרעם, שיצליחו בכל אשר יפנו ברו"ח וגשמיות בבני חיי ומזוני רוויחא".
ספר זה נדפס לראשונה בירושלים תר"ז, עפ"י העתקת כת"י אחד התלמידים רבי ישראל מפאלטאשאן. בשנת תר"י נדפס הספר שנית בזיטומיר, עפ"י העתקה של תלמיד אחר של הרב מאבריטש, רבי משולם זוסמן מזיטומיר, עם שינויים רבים בתוכן ובסגנון.
המהדורה שלפנינו היא המהדורה השלישית שנדפסה ע"י רבי אריה ליב מו"צ בזיטומיר, בנו של הרב החסיד רבי משולם זוסמן, שהכין את ההעתקה ממנה נדפסה מהדורת זיטומיר תר"י. מהדורה זו בנויה על מהדורת זיטומיר תר"י, בתוספת הקדמה ובתוספת ההסכמות הנ"ל.
המחבר, האדמו"ר הקדוש רבי אברהם דוב מאבריטש (תקכ"ה-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים. מתלמידי רבי נחום מטשרנוביל ובנו רבי מרדכי, ומתלמידי רבי זושא מאניפולי ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. כארבעים שנה כיהן כאב"ד העיר אבריטש שעל שמה נודע שמו "הרב הקדוש מאווריטש". בשנת תקצ"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם יסד את בית מדרשו והיה לרבם ומנהיגם של קהילות החסידים. מפורסם הסיפור על נס הצלתו בעת רעידת האדמה הקשה בשנת תקצ"ז, שארעה כידוע בשעת תפלת מנחה בבתי הכנסיות. הרב מאבריטש הזהיר את חסידיו שלא לצאת מבית הכנסת, נשכב על הארץ, וכל הקהל סביבו אחז באבנטו. כל הבנין התמוטט, מלבד שטח מצומצם בו היו הרב והציבור [לאחר זמן סיפר הרב מאבריטש, כי ראה שהרעש היה שלא כדרך הטבע מאחר והאבנים נזרקו לצדדים ולא נפלו למטה לארץ מחמת הכובד. אזי הבין שכח הסט"א תקיף, לכן נשכב בהכנעה על הארץ – "חבי רגע עד יעבור זעם"]. לאחר הרעש שיקם מחדש את קהילת צפת, ולא נתן לנטוש את העיר הקדושה. נפטר במגפת הדבר בשנת תר"א ולאחר פטירתו פסקה המגפה. סיפורי מופת רבים מסופרים על גודל קדושתו וכוחו הגדול לפעול ישועות עבור עם ישראל. ספרו הקדוש "בת עין" נחשב לאחד מספרי היסוד של תורת החסידות.
רישום בעלות חתום בדף השער של הרה"ח רבי "יצחק מתתיהו ברמ"מ ווינבערג" משנת תרל"ה.
הרב החסיד המפורסם רבי יצחק מתתיהו סנדברג-ווינברג (תר"כ בערך-תר"צ), מראשי עדת החסידים בטבריה. בן-בתו ותלמידו של האדמו"ר הראשון מסלונים ה"יסוד העבודה". נולד לאביו הרה"ק רבי משה מרדכי בן רבי הלל ווינברג מקוברין (מזיווגו הראשון לבת-דודו האדמו"ר רבי אברהם וינברג - הראשון). לאחר שנפטרה אמו נתגדלו היתומים יצחק מאטע'ס ואחותו בבית סבם האדמו"ר. רבי יצחק מתתיהו השתדך עם בת הגאון רבי מאיר מארים שאפיט בעל ה"ניר". בתקופה שבין האירוסין לחתונה החליט ה"יסוד העבודה" לשלוח את נכדו לארץ ישראל להצטרף לחבורתא קדישתא של החסידים בטבריה ובשנת תרל"ד עלה לארץ הקודש בליווי בן דודו ה"דברי שמואל" שנסע אז באופן מיוחד ע"מ להביאו לטבריה. נישואיו נערכו בטבריה ועם השנים נודע כאיש גדול בתורה ועבודת השם מ"חסידי קמאי", מחשובי חסידי סלונים בטבריה. ממייסדי ישיבת "אור תורה" בטבריה, ושימש בישיבה וב"כולל רייסין" במשך עשרות שנים כגבאי נאמן העוסק עם הציבור לשם שמים. איש חסד שהיה מסור להטבת הזולת בכל לבבו נפשו ומאודו. בימי מלחה"ע הראשונה היה הולך בעצמו ונודד בכל קיבוצי הסביבה להתרים את האיכרים במוצרי מזון עבור יושבי העיר טבריה שלא יגוועו ברעב והביא עמו לטבריה תפוחי אדמה, חיטה וכיו"ב.
מעניין לציין כי בתקופה מסויימת נשתנה שם משפחתו לשם "סנדברג", אולם אחיו הצעירים (מזיווגו השני של הרמ"מ) המשיכו לשאת את השם "ווינברג". בספר שלפנינו הוא עדיין חתום בשם המשפחה המקורי: "יצחק מתתיהו ווינבערג".
עותק חסר. לו, מא-מה, מח-קלח דף. חסרים 6 דפים: לז-מ, מו-מז. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים קטנים ופגמים קלים בדף השער ובדף האחרון. סימני עש. כריכה חדשה.