ספר אור החיים, תוכחות מוסר לעוסקים בחקירות באמונה ובלימוד פילוסופיה, מאת רבי יוסף יעב"ץ – "החסיד יעב"ץ", עם ביאורים והרחבות בשם "מעין גנים", מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל ה"בני יששכר". זולקווא, [תר"ח] 1848. מהדורה ראשונה של הפירוש "מעין גנים".
המחבר רבי יוסף יעב"ץ (ר'?-רס"ח), ממגורשי ספרד, מאריך לטעון בספרו שהסיבה לעונש הגירוש היתה העובדה שרוב יהודי ספרד דבקו בלימוד פילוסופיית חכמי יוון והעדיפו את חכמת הגויים על פני חכמת התורה. ספרו "אור החיים" נדפס לראשונה בפיררא בשנת שי"ד.
החיבור "מעין גנים" שכתב ה"בני יששכר" הנו חיבור פולמוסי שנכתב בכאב גדול ובזעם רב. רובו הגדול כולל דברי התקפה חריפים ביותר על תנועת ההשכלה – על משכילי גליציה, על משה מנדלסון וכתביו, ועל כל ההולכים, והנוטים ללכת, בעקבותיהם.
כפי הנראה, זהו החיבור הראשון שבו נדפסו דברי קטרוג והתקפה חריפים על מנדלסון עצמו ולא רק דברי ביקורת על תוכן חיבוריו ותרגומיו. לדוגמה: "והנה בדורותינו רבם המובהק להם (בוודאי אשו לא כבה ותולעתו לא הומת, על שהחטיא את הרבים וגילה פנים בתורה בעזות מצח, שלא כהלכות דת ישראלית) העתיק התנ"ך ללשונות נכרים, והפך ובלבל הדת, עד שאפילו האומות מבינים שיצאו מכלל הדת, וספריו אסורים לבא בקהל ד' עד עולם" (דף ט/2).
"מעין גנים" נדפס לאחר פטירת המחבר (טבת תר"א). לאחר שנדפס הספר, הביא בן המחבר, האדמו"ר רבי דוד מדינוב, את הספר אל האדמו"ר רבי יהושע מבעלז, מגדולי אדמו"רי גליציה. לאחר שעיין בספר, אמר רבי יהושע: 'זה לא ספר, אלא חתיכת לב יהודי... אש להבה'. אמר לו רבי דוד: 'אספר לכם כיצד כתב אבי מורי זצ"ל את הספר "מעין גנים". אבי היה פעם חולה במשך ששה שבועות רצופים, מיעט באכילה ושתיה, כשהוא מהלך מהורהר ונאנח עמוקות. אנשי ביתו לא ידעו מה לעשות כדי לרפאותו. כאשר קראו לרופא שבדקו, אמר הלה: לחולה ישנה תשוקה מסוימת, ואם הוא יקבלה – ייטב לו... רבינו בשמעו את דברי הרופא, לקח נייר ודיו, הסתגר בחדר והחל לכתוב את הספר "מעין גנים" עד תומו, ללא הפסקה. כאשר סיים את כתיבתו, הוציא אנחת רווחה מעמקי לבו. ובאמרו כי עתה הוטב לו, הוסיף: עתה גליתי לעין כל את פרצופם הטמא של המשכילים' (הרבי ר' צבי אלימלך מדינוב, ב, מהדורת בני-ברק תשס"ה, עמ' תקיד).
[1], לב, [2] דף. 23 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש רבים (במספר דפים סימני עש קשים), עם פגיעות בטקסט. חותמת. כריכה חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 356.

ספר אגרא דכלה, על התורה, חלקים ראשון ושני, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב בעל ה"בני יששכר". לבוב, [תרכ"ח] 1868. מהדורה ראשונה.
שני חלקים בכרך אחד.
[6], קכד, [4] דף, קכה-קכז, [1], [11] דף בכתב-יד; ג-כו; יב, [1]; נו דף. חסרים 9 דפים: דפים קכט-קלד מהחלק הראשון ושלושה דפים ראשונים של החלק השני (הושלמו בכתב יד על גבי [11] דפים). דפים קכא-קכד מספירת הדפים הראשונה נכרכו פעמים. 25 ס"מ. מצב בינוני-טוב. נייר כהה ויבש בחלקו. כתמים ובלאי. קרעים עם פגיעה בטקסט, חלקם משוקמים בהדבקת נייר (קרעים גדולים ובלאי רב בדף השער). חותמות ורישומים בכתב יד. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 285.

ספר דעת קדושים, עניני קבלה וחסידות, מאת האדמו"ר רבי יהודה צבי [אייכנשטיין] אב"ד ראזדיל. לבוב, [תר"ט] 1848. מהדורה ראשונה.
הסכמת מחותן המחבר האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז, הכותב על חשיבות הספר ודרכו בחכמת הקבלה: "כי מי אשר חכמת ד' בקרבו, יבין כי רב מעשהו... כי מלבד אשר במרומים ידבר, גם יראה ומוסר ממנו ילקח, ולהורות לעם ד' דרך ילכו בה...".
המחבר: האדמו"ר המקובל רבי יהודה צבי אייכנשטיין (תקנ"א-תר"ח 1791-1847), מגדולי אדמו"רי בית זידיטשוב. בנו של רבי משה מסאמבור וחתן דודו ה"עטרת צבי" מזידיטשוב. ספר זה הובא לדפוס על ידי חתנו האדמו"ר רבי יחזקאל הלברשטאם אב"ד ראזדיל [לימים אב"ד שיניווא], ועל ידי תלמידו המקובל הקדוש רבי יצחק אייזיק ווייס (תקפ"ד-תרנ"ד 1824-1894), אב"ד סוואליווע, דודו ורבו של האדמו"ר הראשון לבית ספינקא.
חתימות בדף השער: "חיים יעקב הכהן".
[2], עז דף. 24.5 ס"מ. נייר עבה. מצב כללי טוב. כתמים. סימני עש, ללא פגיעות בטקסט. רישומים בכתב-יד. חיתוך דפים בדף האחרון, עם פגיעה במסגרת הדף. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 133.

ספר בית ישראל, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר "שר בית הזוהר" רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב. לבוב, [תרכ"ה] 1865. מהדורה שניה, עם הוספות רבות מכתב יד המחבר.
ספר בית ישראל מורכב מאוסף דרשות על סדר פרשיות התורה (לעיתים עם דילוגים על פרשיות רבות), שנאמרו בתאריכים לא ידועים. הספר נדפס לראשונה בשנת תקצ"ד, כשלוש שנים לאחר מות המחבר, והדרשות שבו נערכו על ידי רבי יוסף הכהן רפפורט, שהביא לדפוס גם את יתר כתביו של רבי צבי הירש. רבי יוסף רפפורט היה חתנו של רבי יחיאל מיכל, בנו היחיד של רבי צבי הירש, שנפטר עוד בחיי אביו.
האדמו"ר בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב – הגאון הקדוש רבי צבי הירש אייכנשטיין (תקכ"ג-תקצ"א, אנצ' לחסידות, ג', עמ' תקצו-תקצט), נודע בכינויו "שר בית הזוהר" על שם גדלותו בחכמת הקבלה. מגיל צעיר נודע כ"עילוי" מופלא בעל ידיעות מקיפות בכל חלקי התורה. מתלמידיו הגדולים וממקורביו של ה"חוזה" מלובלין. נסע ונפגש גם עם יתר גדולי החסידות, ביניהם רבי משה ליב מסאסוב, רבי ישראל ה"מגיד" מקוז'ניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב ורבי אברהם יהושע העשיל מאפטא. לאחר פטירת רבו ה"חוזה" מלובלין, בשנת תקע"ה, הפכה זידיטשוב תחת הנהגתו של רבי צבי הירש לאחד ממרכזי החסידות הגדולים והחשובים בגליציה. ההערצה אליו היתה עצומה, והתבטאה גם בדברי שבח מופלאים שנאמרו עליו על ידי צדיקי דורו. מבין תלמידיו בתורת הקבלה היה גם הגאון המלבי"ם [על אף שלא היה חסיד].
חיבורים נודעים נוספים של רבי צבי הירש מזידיטשוב הם: ספרו "עטרת צבי" על ספר הזוהר, בו מתגלה מעט מעומק ידיעותיו בתורת הקבלה; ספרו "סור מרע ועשה טוב" שמכונה גם "הקדמה ודרך לעץ החיים" – חיבור המשמש כמבוא לספר "עץ חיים" למהרח"ו, ועליו נכתבו הוספות מאת רבי צבי אלימלך מדינוב בעל "בני יששכר"; וכן ספרו "פרי קודש הלולים" – הקדמה וביאור לספר "פרי עץ חיים" על כוונות התפילה.
[3], מט דף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכת עור חדשה.
סטפנסקי חסידות, מס' 87.

קונטרס מספד מר "על שבעה צדיקים וחסידים... אשר מתו במגפה ר"ל במקומנו", מאת רבי שמואל ארנפלד אב"ד בעטלען וסיקסו, בעל ה"חתן סופר". אונגוואר, [תרל"ד 1874?]. מהדורה ראשונה.
בקונטרס שלפנינו דברי הספד שדרש רבי שמואל ארנפלד, בעל ה"חתן סופר" (תקצ"ה-תרמ"ג, בן בתו של ה"חתם סופר") בחודש אלול תרל"ג, בעירו סיקסו שבהונגריה, על שבעה מרבני וצדיקי הונגריה שנספו במגפה בשנת תרל"ג, בהם שניים מחשובי האדמו"רים שבהונגריה: רבי יצחק אייזיק אייכנשטיין אב"ד זידיטשויב, מחבר פירוש מהרי"א על המדרש, שנפטר בט' סיון תרל"ג, ותלמידו של רבי יצחק אייזיק, האדמו"ר רבי משולם פייש סג"ל-לאווי אב"ד טאהש, שנפטר בכ"ח סיון תרל"ג: "הרב הגאון הקדוש חסיד מפורסם כקש"ת מו"ה אייזיק ז"ל אב"ד דק"ק זידיטשוב יע"א, ויזרע יצחק זרע קדושה ויראת שמים על תלמי לבב ישראל, ויחפור להם באר מים חיים, ורבים הלכו לאורו בכל עת... וגודל קדושתו מלאה כל הארץ... הרב המאור הגדול חסיד מפורסם בצדקתו כקש"ת מו"ה פייש ז"ל אב"ד דק"ק טאש יע"א, כשרגא [=נר] האיר לרבים בנתיבתו, נתיב הסלול בקדושה ויראת ד' טהורה וגודל התלהבותו, ושרגא זה בהאירו בעבודת שמים נודע לכל באי שעריו שערי קדושה".
התוכן של רוב הקונטרס הם דברי התעוררות ומוסר היוצאים מהלב בעניינים רבים, אך רובם עוסקים בענייני ביטול תורה, שמירת וקדושת השבת, ובענייני קדושה וצניעות. בהספד הוא מפרט בפירוט רב את כל המכשולים והתקלות שהיו מצויים בזמנו ובמקומו. בקונטרס יש מידע רב ומפורט על המצב הרוחני ששרר באיזור השפעתו של המחבר.
העותק שלפנינו כרוך במעטפת/בנייר, שאיננו מופיע בכל העותקים, ועל גביו נדפס: "דרך חיים - תוכחת מוסר על יסוד התורה שהוא שמירת שבת - ר"ת ש'בת ב'רית ת'ורה".
בכריכה ובדף השער חתימה: "הק' אברהם זאב... ".
[1], כה, [2] דף. חסרים 2 דפים: כו-כז. 16 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל. רישומים בכתב-יד. מעטפת נייר עם בלאי ופגמים, צדה האחורי מנותק בחלקו.
סטפנסקי חסידות מס' 352.