מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
- book (256) Apply book filter
- חסידות (166) Apply חסידות filter
- יד (143) Apply יד filter
- ספרי (142) Apply ספרי filter
- chassid (107) Apply chassid filter
- letter (102) Apply letter filter
- manuscript (98) Apply manuscript filter
- כתבי (77) Apply כתבי filter
- ספרים (57) Apply ספרים filter
- עם (50) Apply עם filter
- chassidut (48) Apply chassidut filter
- והקדשות (39) Apply והקדשות filter
- חתימות (39) Apply חתימות filter
- dedic (39) Apply dedic filter
- signatur (39) Apply signatur filter
- print (38) Apply print filter
- בכתב (36) Apply בכתב filter
- הגהות (36) Apply הגהות filter
- gloss (36) Apply gloss filter
- handwritten (36) Apply handwritten filter
- יהדות (35) Apply יהדות filter
- מכתבי (35) Apply מכתבי filter
- רבנים (35) Apply רבנים filter
- ומכתבים (35) Apply ומכתבים filter
- jewri (35) Apply jewri filter
- rabbin (35) Apply rabbin filter
- חב (32) Apply חב filter
- חבד (32) Apply חבד filter
- מכתבים (32) Apply מכתבים filter
- חב"ד (32) Apply חב"ד filter
- chabad (32) Apply chabad filter
- דפים (31) Apply דפים filter
- עתיקים (31) Apply עתיקים filter
- 16 (31) Apply 16 filter
- centuri (31) Apply centuri filter
- earli (31) Apply earli filter
- th (31) Apply th filter
- וכתבי (30) Apply וכתבי filter
- וספרים (29) Apply וספרים filter
- מיוחסים (25) Apply מיוחסים filter
- עותקים (25) Apply עותקים filter
- בעלות (25) Apply בעלות filter
- בעלות, (25) Apply בעלות, filter
- ורישומי (25) Apply ורישומי filter
- inscript (25) Apply inscript filter
- inscriptions, (25) Apply inscriptions, filter
- ownership (25) Apply ownership filter
- signatures, (25) Apply signatures, filter
- כתבי-יד (24) Apply כתבי-יד filter
- כתבייד (24) Apply כתבייד filter
מציג 337 - 348 of 415
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
מכתב "שנה טובה" וברכות מאת הרבי מליובאוויטש אל צבי צור, ומכתב תודה מאת צבי צור אל הרבי מליובאוויטש. תשמ"ה (1984-1985).
1. מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, שלהי חודש תשרי תשמ"ה [1984].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילה בכתב-ידו.
במכתבו מברך הרבי בברכת שנה טובה: "והשי"ת ימלא משאלות לבבם לטובה ויברכם בתוך כלל אחינו בני ישראל בשנה טובה ומתוקה", וממשיך באיחולי הצלחה במילוי תפקידיו הציבוריים: "ובפרט בהצלחה מרובה במילוי תפקידו האחראי - השפעתו לטובתם האמתית של הכלל, בגשמיות וברוחניות גם יחד" (המילה "השפעתו" נוספה בכתב-יד קדשו של הרבי).
2. מכתב תודה מאת צבי צור אל הרבי מליובאוויטש. ערב חג השבועות תשמ"ה (1985).
"אלפי תודות על מכתבו אלי... אלפי תודות על דברי ברכתו החמים... בימים קשים אלו למדינה ולעם... גם מילה טובה וברכה יש בה להיות לעזר..." (מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו של צור).
מקבל המכתב, צבי (צ'רה) צור (1923-2004), כיהן כרמטכ"ל השישי של צה"ל בשנים 1961-1963. ערב מלחמת ששת הימים נקרא צור לשמש כעוזרו של שר הביטחון משה דיין, וכיהן בתפקידו זה שבע שנים - 1967-1974, עד לאחר מלחמת יום הכיפורים. לאחר פרישתו מצה"ל שימש צור במגוון תפקידים ניהוליים במשק הישראלי. בין היתר, שימש כמנכ"ל "מקורות", מנכ"ל "כלל תעשיות", יו"ר "בזק", יו"ר "צים", ויו"ר התעשייה האווירית.
מכתב הרבי מליובאוויטש: [1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב צבי צור: [1] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים. + מעטפת דואר רשמית של הרבי (עם רישום בגב, חתום בידי צור).
1. מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, שלהי חודש תשרי תשמ"ה [1984].
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילה בכתב-ידו.
במכתבו מברך הרבי בברכת שנה טובה: "והשי"ת ימלא משאלות לבבם לטובה ויברכם בתוך כלל אחינו בני ישראל בשנה טובה ומתוקה", וממשיך באיחולי הצלחה במילוי תפקידיו הציבוריים: "ובפרט בהצלחה מרובה במילוי תפקידו האחראי - השפעתו לטובתם האמתית של הכלל, בגשמיות וברוחניות גם יחד" (המילה "השפעתו" נוספה בכתב-יד קדשו של הרבי).
2. מכתב תודה מאת צבי צור אל הרבי מליובאוויטש. ערב חג השבועות תשמ"ה (1985).
"אלפי תודות על מכתבו אלי... אלפי תודות על דברי ברכתו החמים... בימים קשים אלו למדינה ולעם... גם מילה טובה וברכה יש בה להיות לעזר..." (מודפס במכונת כתיבה וחתום בחתימת-ידו של צור).
מקבל המכתב, צבי (צ'רה) צור (1923-2004), כיהן כרמטכ"ל השישי של צה"ל בשנים 1961-1963. ערב מלחמת ששת הימים נקרא צור לשמש כעוזרו של שר הביטחון משה דיין, וכיהן בתפקידו זה שבע שנים - 1967-1974, עד לאחר מלחמת יום הכיפורים. לאחר פרישתו מצה"ל שימש צור במגוון תפקידים ניהוליים במשק הישראלי. בין היתר, שימש כמנכ"ל "מקורות", מנכ"ל "כלל תעשיות", יו"ר "בזק", יו"ר "צים", ויו"ר התעשייה האווירית.
מכתב הרבי מליובאוויטש: [1] דף, נייר מכתבים רשמי של הרבי. 21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
מכתב צבי צור: [1] דף. 27.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. כתמים קלים. + מעטפת דואר רשמית של הרבי (עם רישום בגב, חתום בידי צור).
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש, חתום בחתימת יד קדשו. ברוקלין, ניו יורק, אלול תשכ"ג [1963]. "ימי הסליחות... שנת המאה וחמישים להסתלקות הילולא של רבינו הזקן".
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילה בכתב-ידו.
נשלח אל הרב ניסן מינדל, ששימש כמזכירו במשך תקופה של למעלה מארבעים שנה: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
לצד חתימתו, לאחר מילת "בברכת", הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילה "הצלחה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.
מודפס במכונת כתיבה על נייר מכתבים רשמי של הרבי, חתום בחתימת יד קדשו, בתוספת מילה בכתב-ידו.
נשלח אל הרב ניסן מינדל, ששימש כמזכירו במשך תקופה של למעלה מארבעים שנה: "לקראת השנה החדשה... הנני בזה להביע ברכתי לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות".
לצד חתימתו, לאחר מילת "בברכת", הוסיף הרבי בכתב-יד קדשו את המילה "הצלחה".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 21.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול.
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $200
לא נמכר
שטר של שקל חדש אחד שהתקבל מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש. ו' שבט תש"נ [1990].
בצד השטר נכתב: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ביחידות אור ליום ה', ו' שבט, תש"נ, ערב ביקורי באה"ק ת"ו", חתום: "נ. מ." [ניסן מינדל].
7.5X13.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים ובלאי קל בשוליים.
בצד השטר נכתב: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ביחידות אור ליום ה', ו' שבט, תש"נ, ערב ביקורי באה"ק ת"ו", חתום: "נ. מ." [ניסן מינדל].
7.5X13.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים ובלאי קל בשוליים.
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $200
לא נמכר
שטר של עשרה שקלים חדשים שהתקבל מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון - הרבי מליובאוויטש. ו' סיון תשמ"ז [1987].
בצד השטר נכתב: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ערב נסיעה-טיסה לאה"ק ת"ו. מוצש"ק פ' נשא, ו' סיוון, התשמ"ז", חתום: "נ. מ." [ניסן מינדל].
7.5X13.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים ובלאי קל בשוליים.
בצד השטר נכתב: "מיד כ"ק אדמו"ר שליט"א, ערב נסיעה-טיסה לאה"ק ת"ו. מוצש"ק פ' נשא, ו' סיוון, התשמ"ז", חתום: "נ. מ." [ניסן מינדל].
7.5X13.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים ובלאי קל בשוליים.
קטגוריה
חסידות חב"ד - כתבי יד ומכתבים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
דף עם תשובה ארוכה (4 עמודות) בכתב-ידו וחתימתו של הראשון לציון רבי אברהם אשכנזי רבה של ירושלים. [ירושלים, המאה ה-19].
תשובה הלכתית בענין שטר צוואה שבפירושו נפלו חילוקי דעות בין היורשים והאפוטרופסים. תשובה זו נדפסה בספר "שו"ת מהר"א אשכנזי", שנדפס ע"י מכון "אהבת שלום" (ירושלים, תשנ"א, סימן י).
הגאון רבי אברהם אשכנזי (תקע"א-תר"מ), ה"ראשון לציון" בירושלים. גאון מופלג מגדולי דורו המפורסמים. נולד בעיר לאריסה (יון) בשנת תקע"א. מטל ילדותו ניכר בכשרונותיו הברוכים ובשנת תק"פ, בהיותו בן תשע, עלה לירושלים כדי לקבל תורה מפי חכמי העיר. כבר בצעירותו הכירו רבני ירושלים בגדולתו. הראשון לציון רבי אברהם חיים גאגין פנה אליו בכדי לברר מדברי הפוסקים את כל מנהגי ירושלים ותקנותיה ולערוך את "ספר התקנות" (ירושלים, תר"ב). ספר זה אותו ערך יחד עם החכם רבי יעקב קאפילוטו פירסם את שמו ברחבי העולם ומאז פנו אליו רבים במכתבי שו"ת לבירור סוגיות הלכתיות. בשנת תר"ד נשלח כשד"ר מטעם חכמי ירושלים לערי צפון-אפריקה, ובשנת תר"י בטרם מלאו לו ארבעים שנה נתמנה כחבר בית הדין של רבי בנימין נבון יחד עם עמיתו מהר"י קאפילוטו. בשנת תרכ"ט נתמנה לראשון לציון וחכם באשי בירושלים בהסכמת כל רבני העיר. שמו נודע לתהילה בין רבני העיר, וסמכותו היתה מוכרת בכל ענייני העיר ובענייני קהילות ישראל מרחבי העולם.
[1] דף (כתוב בצפיפות משני צדיו, בארבע עמודות). כ-30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול וסימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט.
תשובה הלכתית בענין שטר צוואה שבפירושו נפלו חילוקי דעות בין היורשים והאפוטרופסים. תשובה זו נדפסה בספר "שו"ת מהר"א אשכנזי", שנדפס ע"י מכון "אהבת שלום" (ירושלים, תשנ"א, סימן י).
הגאון רבי אברהם אשכנזי (תקע"א-תר"מ), ה"ראשון לציון" בירושלים. גאון מופלג מגדולי דורו המפורסמים. נולד בעיר לאריסה (יון) בשנת תקע"א. מטל ילדותו ניכר בכשרונותיו הברוכים ובשנת תק"פ, בהיותו בן תשע, עלה לירושלים כדי לקבל תורה מפי חכמי העיר. כבר בצעירותו הכירו רבני ירושלים בגדולתו. הראשון לציון רבי אברהם חיים גאגין פנה אליו בכדי לברר מדברי הפוסקים את כל מנהגי ירושלים ותקנותיה ולערוך את "ספר התקנות" (ירושלים, תר"ב). ספר זה אותו ערך יחד עם החכם רבי יעקב קאפילוטו פירסם את שמו ברחבי העולם ומאז פנו אליו רבים במכתבי שו"ת לבירור סוגיות הלכתיות. בשנת תר"ד נשלח כשד"ר מטעם חכמי ירושלים לערי צפון-אפריקה, ובשנת תר"י בטרם מלאו לו ארבעים שנה נתמנה כחבר בית הדין של רבי בנימין נבון יחד עם עמיתו מהר"י קאפילוטו. בשנת תרכ"ט נתמנה לראשון לציון וחכם באשי בירושלים בהסכמת כל רבני העיר. שמו נודע לתהילה בין רבני העיר, וסמכותו היתה מוכרת בכל ענייני העיר ובענייני קהילות ישראל מרחבי העולם.
[1] דף (כתוב בצפיפות משני צדיו, בארבע עמודות). כ-30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול וסימני עש, עם מספר פגיעות בטקסט.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
מכתב שד"רות בכתיבה קליגרפית נאה, חתום בחותמות (בצורת חתימה) של ראשי הרבנים רבי אברהם אשכנזי ורבי רפאל מאיר פאניזיל, חותמות מוסדות הקהילה וחותמות של ממוני "ועד פקידי קושטא": רבי חיים נסים ברוך, רבי שלמה אבועלפיא, ועוד. ירושלים, [אדר ב' תר"ל 1870].
נשלח אל רבי יהודה צ'רמון [מרבני והראן, אלג'יריה], אודות שליחותו של רבי אשר אברהם הלוי בן רבי יעקב הלוי "מהמשפחות המיוחסות שבירושלם", היוצא כ"שד"ר נהוג" לטובת יהודי ירושלים העניים והאביונים, יתומים ואלמנות, הסובלים ממצב כלכלי קשה וחרפת רעב שנגרמו כתוצאה מבצורת-גשמים ומכת ארבה - "כי פקוח נפשות יש כאן".
"שד"ר נהוג" - תואר לשליח-קבוע מארץ ישראל לקהילות חו"ל, שהיה מבקר בזמנים קבועים מראש לגבות את מעות ארץ-ישראל, כפי המנהג הקבוע וההקצבה הקבועה בכל קהילה. מלבד זאת היו שליחים שיצאו למגביות מיוחדות וחד-פעמיות, שהיו אוספים תרומות מחוץ למכסה הקבועה שנמסרה לשליח הנהוג.
[1] דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים ובלאי. סימני עש, עם פגיעה בטקסט.
כתב השד"רות הודבק על דף מודפס, עלה הגהה מן הספר ארעא דרבנן (קושטא, תק"ה) עם תיקונים בכתב-יד.
נשלח אל רבי יהודה צ'רמון [מרבני והראן, אלג'יריה], אודות שליחותו של רבי אשר אברהם הלוי בן רבי יעקב הלוי "מהמשפחות המיוחסות שבירושלם", היוצא כ"שד"ר נהוג" לטובת יהודי ירושלים העניים והאביונים, יתומים ואלמנות, הסובלים ממצב כלכלי קשה וחרפת רעב שנגרמו כתוצאה מבצורת-גשמים ומכת ארבה - "כי פקוח נפשות יש כאן".
"שד"ר נהוג" - תואר לשליח-קבוע מארץ ישראל לקהילות חו"ל, שהיה מבקר בזמנים קבועים מראש לגבות את מעות ארץ-ישראל, כפי המנהג הקבוע וההקצבה הקבועה בכל קהילה. מלבד זאת היו שליחים שיצאו למגביות מיוחדות וחד-פעמיות, שהיו אוספים תרומות מחוץ למכסה הקבועה שנמסרה לשליח הנהוג.
[1] דף. 30 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים ובלאי. סימני עש, עם פגיעה בטקסט.
כתב השד"רות הודבק על דף מודפס, עלה הגהה מן הספר ארעא דרבנן (קושטא, תק"ה) עם תיקונים בכתב-יד.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
"קול ששון וקול שמחה - מצא אשה מצא טוב..." - כתובה לנישואי החתן יצחק בן יוסף חאביליו, עם הכלה שרה בת "הרב המובהק" ניסים עזרא מאנדיל. י"ד תשרי תר"נ [1889].
כתובה בפורמט גדול. כתיבה מזרחית נאה. הכתובה מאוירת ומעוטרת בדיו צבעונית, בסגנון המכונה "הכתובה הירושלמית". עשויה מסגרות פרחוניות ומסתיימת בחלקה העליון בפרח מסוגנן. במסגרת העליונה אגרטל עם צמחיה ופרחים.
חתימות החתן "יצחק יוסף חאביליו ס"ט", והעדים: רבי "שלמה משה סוזין" ורבי "דוד חי פריסקו ס"ט".
רבי שלמה משה סוזין (השני), מחכמי ירושלים, נכד הראשון לציון רבי שלמה משה סוזין. יצא בשליחות ירושלים בשנות התר"כ-תר"ל אל צפון אפריקה וארצות המזרח.
משפחת חאביליו היא מן המשפחות הותיקות בארץ ישראל, שהתגוררו בחברון ובירושלים. ידועים רבנים וחכמים ממשפחה זו כבר מתחילת המאה ה-17. אבי הכלה, רבי ניסים עזרא מאנדיל, נמצא חתום עם חכמי ירושלים על פסקי הלכה שונים, כמו לדוגמה בספר "כנסיה לשם שמים" (ירושלים, תרל"ד); "שבר פושעים" (ירושלים, תרכ"ב), ועוד.
[1] דף. כ-76X54 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ונזקי רטיבות. בלאי וקרעים גסים, עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר ישנות וחדשות.
כתובה בפורמט גדול. כתיבה מזרחית נאה. הכתובה מאוירת ומעוטרת בדיו צבעונית, בסגנון המכונה "הכתובה הירושלמית". עשויה מסגרות פרחוניות ומסתיימת בחלקה העליון בפרח מסוגנן. במסגרת העליונה אגרטל עם צמחיה ופרחים.
חתימות החתן "יצחק יוסף חאביליו ס"ט", והעדים: רבי "שלמה משה סוזין" ורבי "דוד חי פריסקו ס"ט".
רבי שלמה משה סוזין (השני), מחכמי ירושלים, נכד הראשון לציון רבי שלמה משה סוזין. יצא בשליחות ירושלים בשנות התר"כ-תר"ל אל צפון אפריקה וארצות המזרח.
משפחת חאביליו היא מן המשפחות הותיקות בארץ ישראל, שהתגוררו בחברון ובירושלים. ידועים רבנים וחכמים ממשפחה זו כבר מתחילת המאה ה-17. אבי הכלה, רבי ניסים עזרא מאנדיל, נמצא חתום עם חכמי ירושלים על פסקי הלכה שונים, כמו לדוגמה בספר "כנסיה לשם שמים" (ירושלים, תרל"ד); "שבר פושעים" (ירושלים, תרכ"ב), ועוד.
[1] דף. כ-76X54 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ונזקי רטיבות. בלאי וקרעים גסים, עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר ישנות וחדשות.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $500
נמכר ב: $2,750
כולל עמלת קונה
קונטרס "מנהגי ק"ק בית אל יכב"ץ" - בכתב ידו של רבי יחזקאל עזרא רחמים - הרב היע"ר. [ירושלים?, שנות התר"ס בקירוב].
מנהגי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים [כנראה, העתקה מספר "דברי שלום", מהדורת הרב אג"ן - רבי אברהם גאגין, ובנו הרב שמ"ח נפש]. בסוף הקונטרס רישומי כתובות של רבנים ובתי מסחר לספרים מרחבי העולם.
הגאון המקובל רבי יחזקאל עזרא רחמים - הרב היע"ר (תרל"ו-תרס"ח), מחכמי בבל וירושלים המפורסמים. נולד בבגדאד והיה מתלמידיו המובהקים של ה"בן איש חי". כבר בהיותו בבגדאד נודע בגאונותו וצדקותו, ולמרות גילו הצעיר נמנה עם גדולי החכמים בעיר. בשנת תרס"ד עלה לירושלים והיה ממייסדי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר". נפטר בקיצור ימים והותיר אחריו יבול רב של כתבי יד, חיבורים בהלכה, באגדה ובקבלה. מקצתם יצאו לאור ע"י אחיו הצעיר רבי יצחק ניסים רחמים [לימים, הראשון לציון והרב הראשי לישראל] בשם "ספר עצי היע"ר" (בגדאד, תרע"א), וחלקם נדפסו בבמות שונות ע"י מכון "אהבת שלום" בירושלים. בקובץ "מן הגנזים" - ספר אחד עשר (תשע"ח) נדפס "ספר אסיפת אמרים" ובו חליפת שו"ת של הרב היע"ר עם רבו ה"בן איש חי" (ראה חומר מצורף).
[11] דף (19 עמ' כתובים). 14.5 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי וכתמים. חלק מהדפים מנותקים. ללא כריכה.
מנהגי ישיבת המקובלים "בית אל" בירושלים [כנראה, העתקה מספר "דברי שלום", מהדורת הרב אג"ן - רבי אברהם גאגין, ובנו הרב שמ"ח נפש]. בסוף הקונטרס רישומי כתובות של רבנים ובתי מסחר לספרים מרחבי העולם.
הגאון המקובל רבי יחזקאל עזרא רחמים - הרב היע"ר (תרל"ו-תרס"ח), מחכמי בבל וירושלים המפורסמים. נולד בבגדאד והיה מתלמידיו המובהקים של ה"בן איש חי". כבר בהיותו בבגדאד נודע בגאונותו וצדקותו, ולמרות גילו הצעיר נמנה עם גדולי החכמים בעיר. בשנת תרס"ד עלה לירושלים והיה ממייסדי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר". נפטר בקיצור ימים והותיר אחריו יבול רב של כתבי יד, חיבורים בהלכה, באגדה ובקבלה. מקצתם יצאו לאור ע"י אחיו הצעיר רבי יצחק ניסים רחמים [לימים, הראשון לציון והרב הראשי לישראל] בשם "ספר עצי היע"ר" (בגדאד, תרע"א), וחלקם נדפסו בבמות שונות ע"י מכון "אהבת שלום" בירושלים. בקובץ "מן הגנזים" - ספר אחד עשר (תשע"ח) נדפס "ספר אסיפת אמרים" ובו חליפת שו"ת של הרב היע"ר עם רבו ה"בן איש חי" (ראה חומר מצורף).
[11] דף (19 עמ' כתובים). 14.5 ס"מ. מצב טוב. מעט בלאי וכתמים. חלק מהדפים מנותקים. ללא כריכה.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $800
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של עשרות מכתבים, טיוטות מכתבים, קונטרסים מודפסים וגליונות דפוס שנשלחו באמצע ההדפסה - התכתבויות רבות בין הגאון רבי שלמה אהרן וורטהיימר מירושלים (חוקר ומפרסם הגניזה הקהירית וכתבי יד מתימן ומחבר עשרות ספרים) עם בני משפחת ששון ומשפחת עזרא בלונדון. כולל מכתבי "שנה טובה" מאויירים בהדפסות ליטוגרפיות צבעוניות. ירושלים, בין השנים תרפ"ד-תרצ"ה.
המכתבים כוללים התכתבויות מעניינות, דיונים ומחקרים אודות כתבי יד עתיקים, השתתפות בהדפסת ספרים, ועוד. האוסף כולל למעלה מ-24 מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי "שלמה אהרן ווערטהיימער". רבים מן המכתבים מופנים אל הגבירה המלומדת פרחה ששון ובנה רבי דוד ששון (רוב המכתבים בכתב רש"י, שניים מהמכתבים באנגלית). • כ-9 מכתבים וטיוטות מכתבים מהגברת פרחה ששון ובנה דוד ששון אל הרב וורטהיימר (חלקם חתומים). • מכתב במכונת-כתיבה (5 עמודים) ובו העתק פסק דין מ"בית דין הגדול בירושלים לעדת החסידים", מאת רבי אברהם צבי שור, רבי מרדכי רבינוביץ, ו"דוד בה"ג ח"מ ז"ל", והעתקת מכתב מרבי שלמה אהרן וורטהיימר - עם סיפור השתלשלות מוסדות הקופות לעדות השונות בירושלים, ספרדים, אשכנזים וחסידים. • גליונות דפוס שנשלחו באמצע ההדפסה ע"י הרב וורטהיימר, קטעים מהספרים: "אור התרגום" (בראשית-משפטים), "שו"ת שאלת שלמה" חלק א' (ירושלים, תרצ"ב) וחלק ב' (ירושלים, תרצ"ד). • קונטרסים מודפסים מספרי הרב וורטהיימר: בתי מדרשות, חלק שני, ירושלים תרנ"ד. • גנזי ירושלים, חוברת ראשונה, ירושלים, תרנ"ו. • גנזי ירושלים ח"ב, ירושלים תרס"א. • גנזי ירושלים, ח"ג, ירושלים תרס"ב. (שני עותקים). • ספר שיר ציון, בארדיוב (סלאוואקי) תרפ"ו. • מדרש חסר ויתר שבתנ"ך, ירושלים, תר"ץ (שני עותקים - אחד מהם עם מאות הגהות והוספות בכתב-יד אשכנזי). • בנוסף נמצאים באוסף שלפנינו: מודעה לעצרת הספד בירושלים, על פטירת הרב וורטהיימר (תמוז, תרצ"ה 1935). • חוברת "המעלות לשלמה" לזכרו של הרב וורטהיימר, מאת פנחס גרייבסקי. ירושלים, תרצ"ו (1935). • תמונות מודפסות של הרב וורטהיימר. • חוברת (מודפסת במכונת כתיבה) אודות הקראים והיהודים מבני הודו, מאת בנו הרב משה וורטהיימר (ירושלים, תשכ"ד 1964).
הגאון רבי שלמה אהרן וורטהיימר (תרכ"ו-תרצ"ה), נולד בעיר פעזינג בהונגריה. בגיל תשע התייתם ועלה לירושלים. למד תורה מפי חכמי העיר האשכנזים והספרדים, והפליא בכשרונותיו הגאוניים את גדולי ירושלים. כיהן כראש ישיבה, דרשן, דיין ומו"צ בעיר. מחבר פורה אשר הוציא לאור וחיבר עשרות ספרים. היה הראשון שגילה ופרסם בדפוס את אוצרות כתבי-היד של "הגניזה הקהירית" וכתבי-יד מתימן, בספריו: "גנזי ירושלים", "בתי מדרשות", "אוצר מדרשים", ועוד. בעשרות המכתבים שלפנינו, שנכתבו בימי זקנתו (חמשה מן המכתבים נכתבו בשנת תרצ"ה), ניכר כוחו הרב וגבורת נפשו על חולשת גופו, כשהוא ממשיך במאמץ-רב להדפיס ולחבר ספרים רבים.
כ-60 פריטים, מהם כ-30 מכתבים. גודל ומצב משתנים. כולל 3 דפי ליטוגרפיה צבעוניים (בשניים מהם גזירות עם חסרון).
מקור: אוסף משפחת ששון.
המכתבים כוללים התכתבויות מעניינות, דיונים ומחקרים אודות כתבי יד עתיקים, השתתפות בהדפסת ספרים, ועוד. האוסף כולל למעלה מ-24 מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של רבי "שלמה אהרן ווערטהיימער". רבים מן המכתבים מופנים אל הגבירה המלומדת פרחה ששון ובנה רבי דוד ששון (רוב המכתבים בכתב רש"י, שניים מהמכתבים באנגלית). • כ-9 מכתבים וטיוטות מכתבים מהגברת פרחה ששון ובנה דוד ששון אל הרב וורטהיימר (חלקם חתומים). • מכתב במכונת-כתיבה (5 עמודים) ובו העתק פסק דין מ"בית דין הגדול בירושלים לעדת החסידים", מאת רבי אברהם צבי שור, רבי מרדכי רבינוביץ, ו"דוד בה"ג ח"מ ז"ל", והעתקת מכתב מרבי שלמה אהרן וורטהיימר - עם סיפור השתלשלות מוסדות הקופות לעדות השונות בירושלים, ספרדים, אשכנזים וחסידים. • גליונות דפוס שנשלחו באמצע ההדפסה ע"י הרב וורטהיימר, קטעים מהספרים: "אור התרגום" (בראשית-משפטים), "שו"ת שאלת שלמה" חלק א' (ירושלים, תרצ"ב) וחלק ב' (ירושלים, תרצ"ד). • קונטרסים מודפסים מספרי הרב וורטהיימר: בתי מדרשות, חלק שני, ירושלים תרנ"ד. • גנזי ירושלים, חוברת ראשונה, ירושלים, תרנ"ו. • גנזי ירושלים ח"ב, ירושלים תרס"א. • גנזי ירושלים, ח"ג, ירושלים תרס"ב. (שני עותקים). • ספר שיר ציון, בארדיוב (סלאוואקי) תרפ"ו. • מדרש חסר ויתר שבתנ"ך, ירושלים, תר"ץ (שני עותקים - אחד מהם עם מאות הגהות והוספות בכתב-יד אשכנזי). • בנוסף נמצאים באוסף שלפנינו: מודעה לעצרת הספד בירושלים, על פטירת הרב וורטהיימר (תמוז, תרצ"ה 1935). • חוברת "המעלות לשלמה" לזכרו של הרב וורטהיימר, מאת פנחס גרייבסקי. ירושלים, תרצ"ו (1935). • תמונות מודפסות של הרב וורטהיימר. • חוברת (מודפסת במכונת כתיבה) אודות הקראים והיהודים מבני הודו, מאת בנו הרב משה וורטהיימר (ירושלים, תשכ"ד 1964).
הגאון רבי שלמה אהרן וורטהיימר (תרכ"ו-תרצ"ה), נולד בעיר פעזינג בהונגריה. בגיל תשע התייתם ועלה לירושלים. למד תורה מפי חכמי העיר האשכנזים והספרדים, והפליא בכשרונותיו הגאוניים את גדולי ירושלים. כיהן כראש ישיבה, דרשן, דיין ומו"צ בעיר. מחבר פורה אשר הוציא לאור וחיבר עשרות ספרים. היה הראשון שגילה ופרסם בדפוס את אוצרות כתבי-היד של "הגניזה הקהירית" וכתבי-יד מתימן, בספריו: "גנזי ירושלים", "בתי מדרשות", "אוצר מדרשים", ועוד. בעשרות המכתבים שלפנינו, שנכתבו בימי זקנתו (חמשה מן המכתבים נכתבו בשנת תרצ"ה), ניכר כוחו הרב וגבורת נפשו על חולשת גופו, כשהוא ממשיך במאמץ-רב להדפיס ולחבר ספרים רבים.
כ-60 פריטים, מהם כ-30 מכתבים. גודל ומצב משתנים. כולל 3 דפי ליטוגרפיה צבעוניים (בשניים מהם גזירות עם חסרון).
מקור: אוסף משפחת ששון.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
נמכר ב: $575
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-יד, חותמתו וחתימתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, מתחילת תקופת כהונתו כ"רב ואב"ד למקהלות אשכנזים בעיה"ק ירושלם תו"ב". ירושלים, חשוון תרפ"ג [1922].
מכתב ברכה ועידוד להתארגנות חרדית להקמת מושבות חקלאיות "בסביבות עיה"ק [ירושלים] על טהרת הקודש, אשר יתנהגו עפ"י דרכי התורה והמצוה, ויקיימו מצוות התלויות בארץ". כתיבת ידי סופר. בסוף המכתב שתי שורות בכתב ידו וחתימתו: "כעתירת לב ונפש המחכה ומברך בכל לב, המשתדלים ביישוב ארץ הקדושה בטהרתה ובכל מצוותיה, הק' יוסף חיים זאננעפעלד".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים חסרים בשולי הדף (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול.
מכתב ברכה ועידוד להתארגנות חרדית להקמת מושבות חקלאיות "בסביבות עיה"ק [ירושלים] על טהרת הקודש, אשר יתנהגו עפ"י דרכי התורה והמצוה, ויקיימו מצוות התלויות בארץ". כתיבת ידי סופר. בסוף המכתב שתי שורות בכתב ידו וחתימתו: "כעתירת לב ונפש המחכה ומברך בכל לב, המשתדלים ביישוב ארץ הקדושה בטהרתה ובכל מצוותיה, הק' יוסף חיים זאננעפעלד".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וקרעים חסרים בשולי הדף (ללא פגיעה בטקסט). סימני קיפול.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה בלויא מנהיג "אגודת ישראל" בירושלים. רייכנהאלע (באד-רייכנהאל, גרמניה), כ"ג אב [תרפ"ג].
נכתב בעת נסיעת רבי משה בלויא בראש המשלחת הירושלמית אל ה"כנסיה הגדולה" הראשונה של "אגודת ישראל" שהתקיימה בווינה. רבי משה ממען את המכתב ל"כבוד הלשכה השחורה הי"ו" [יתכן שזהו כינוי אירוני שנתן רבי משה בלויא לחברי לשכתו בירושלים "מרכז אגודת ישראל", על משקל הכינוי בו כינו החוגים הציוניים את ה"לשכה" בקובנא של העסקנים החרדים המתנגדים לציונות].
רבי משה בלויא כותב כי הרב בן ציון ידלר נסע לקרלסבד, אל הקונגרס הציוני שהתקיים שם באותה עת - "...בטח תתפלאו על זה, אכן כן הוא הדבר. הוא נסע עפ"י האינצטיבא [=היזמה] של הרה"ג רובין ובהסכמת כולנו, וגם בהסכמת הצירים הציונים שנסעו אתנו על הספינה. התועלת מנסיעתו והנמוקים לזה, נודיע לכם במכתב... משה בלויא".
בראש המכתב מודיע רבי משה בלויא כי הגיעו לבאד-רייכנהאל בנסיעה ישרה מטריאסטה, וכי הם מתכוונים לצאת לווינה ביום שני הבא.
הקונגרס הציוני ה-13 נערך בתחילת חודש אוגוסט 1923, בעיר קרלסבד. הכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" נערכה בעיר וינה כשבוע לאחר מכן, בין התאריכים ג-י' באלול (15-22 באוגוסט). "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון ידלר הגיע במשלחת רשמית מירושלים אל הכנסיה הגדולה בעיר וינה. תחילה נסע לעיר קרלסבד וביקר כמה ימים באופן בלתי-רשמי בקונגרס הציוני בעיר.
במכתב שלפנינו נראה כי רבי משה בלויא מנסה להצטדק בפני חבריו על נסיעתו של רבי בן ציון ידלר אל הקונגרס הציוני. רבי בן ציון ידלר עצמו מספר בזכרונותיו על מסעו לכנסיה הגדולה הראשונה, ואף מתייחס לסיבת הנסיעה הזו לקונגרס הציוני בקרלסבד ומתאר את מעשיו שם: "...בשבוע ההוא בו נסענו התקיים גם קונגרס הציונים בעיר קרלסבד. חברי ובראשם הגאון ר' מרדכי לייב [רובין, ראב"ד ירושלים] יעצוני לנסוע לשם, כדי למחות ולדבר על לב הצירים התמימים הנאספים שם לקול קריאת ראשי הציונים, לספר להם על מצב ההרס שהביאו ראשי הציונים על אר"י. כיון שרבו עלי הפצרות חברי הסכמתי להפנות את צעדי לקרלסבד. כל נוסעי הספינה השתתפו בהוצאות הנסיעה לקונגרס. ביום ג' כ''ה מנחם אב הגענו לווינה ולמחרת ביום ד' נסעתי ברכבת המהירה לקרלסבד... בשבת קודש אחה''צ דרשתי שם בבהכ''נ הגדול לפני קהל רב, ואחר השבת נפגשתי עם הרבה מהנאספים והוכחתים בפרטות על השתתפותם בעניני הציונות, וגם ספרתי לפניהם מהחורבן שעשו הציונים בא"י, בפרט בענין החינוך בבתי ספר וגימנזיות שלהם, חילול שבת ופריצות, וגם על מה שהקימו לאחרונה את המטבח הגדול בירושלים עבור הפועלים וכולו על מאכלי טריפה..." (בטוב ירושלים, עמ' קלז).
[1] דף. 9.5X14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים (כתמי רטיבות), קרעים ובלאי, עם פגיעות בטקסט. נקבי תיוק.
נכתב בעת נסיעת רבי משה בלויא בראש המשלחת הירושלמית אל ה"כנסיה הגדולה" הראשונה של "אגודת ישראל" שהתקיימה בווינה. רבי משה ממען את המכתב ל"כבוד הלשכה השחורה הי"ו" [יתכן שזהו כינוי אירוני שנתן רבי משה בלויא לחברי לשכתו בירושלים "מרכז אגודת ישראל", על משקל הכינוי בו כינו החוגים הציוניים את ה"לשכה" בקובנא של העסקנים החרדים המתנגדים לציונות].
רבי משה בלויא כותב כי הרב בן ציון ידלר נסע לקרלסבד, אל הקונגרס הציוני שהתקיים שם באותה עת - "...בטח תתפלאו על זה, אכן כן הוא הדבר. הוא נסע עפ"י האינצטיבא [=היזמה] של הרה"ג רובין ובהסכמת כולנו, וגם בהסכמת הצירים הציונים שנסעו אתנו על הספינה. התועלת מנסיעתו והנמוקים לזה, נודיע לכם במכתב... משה בלויא".
בראש המכתב מודיע רבי משה בלויא כי הגיעו לבאד-רייכנהאל בנסיעה ישרה מטריאסטה, וכי הם מתכוונים לצאת לווינה ביום שני הבא.
הקונגרס הציוני ה-13 נערך בתחילת חודש אוגוסט 1923, בעיר קרלסבד. הכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" נערכה בעיר וינה כשבוע לאחר מכן, בין התאריכים ג-י' באלול (15-22 באוגוסט). "המגיד הירושלמי" רבי בן ציון ידלר הגיע במשלחת רשמית מירושלים אל הכנסיה הגדולה בעיר וינה. תחילה נסע לעיר קרלסבד וביקר כמה ימים באופן בלתי-רשמי בקונגרס הציוני בעיר.
במכתב שלפנינו נראה כי רבי משה בלויא מנסה להצטדק בפני חבריו על נסיעתו של רבי בן ציון ידלר אל הקונגרס הציוני. רבי בן ציון ידלר עצמו מספר בזכרונותיו על מסעו לכנסיה הגדולה הראשונה, ואף מתייחס לסיבת הנסיעה הזו לקונגרס הציוני בקרלסבד ומתאר את מעשיו שם: "...בשבוע ההוא בו נסענו התקיים גם קונגרס הציונים בעיר קרלסבד. חברי ובראשם הגאון ר' מרדכי לייב [רובין, ראב"ד ירושלים] יעצוני לנסוע לשם, כדי למחות ולדבר על לב הצירים התמימים הנאספים שם לקול קריאת ראשי הציונים, לספר להם על מצב ההרס שהביאו ראשי הציונים על אר"י. כיון שרבו עלי הפצרות חברי הסכמתי להפנות את צעדי לקרלסבד. כל נוסעי הספינה השתתפו בהוצאות הנסיעה לקונגרס. ביום ג' כ''ה מנחם אב הגענו לווינה ולמחרת ביום ד' נסעתי ברכבת המהירה לקרלסבד... בשבת קודש אחה''צ דרשתי שם בבהכ''נ הגדול לפני קהל רב, ואחר השבת נפגשתי עם הרבה מהנאספים והוכחתים בפרטות על השתתפותם בעניני הציונות, וגם ספרתי לפניהם מהחורבן שעשו הציונים בא"י, בפרט בענין החינוך בבתי ספר וגימנזיות שלהם, חילול שבת ופריצות, וגם על מה שהקימו לאחרונה את המטבח הגדול בירושלים עבור הפועלים וכולו על מאכלי טריפה..." (בטוב ירושלים, עמ' קלז).
[1] דף. 9.5X14 ס"מ. מצב בינוני. כתמים כהים (כתמי רטיבות), קרעים ובלאי, עם פגיעות בטקסט. נקבי תיוק.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג
מכירה 77 - יודאיקה - ספרי קודש, כתבי יד, מכתבי רבנים, חפצים
15.3.21
פתיחה: $300
לא נמכר
דף מפנקס, עם אישורים על קבלת כספים בכתב-יד וחתימות זקני הצדיקים והחסידים בירושלים, בהם: הצדיק ר' זעליג'על מקלם (גיסו של הסבא מנובהרדוק), המקובל החסיד רבי מאיר שווארץ אב"ד פודהייץ (תלמיד מהרי"א מזידיטשוב) ורבי יהודה משה טהיברג (לימים, האדמו"ר מאלכסנדר). ירושלים, תרצ"ז [1937].
דף מפנקס אחת מקופות הצדקה בירושלים. בצדו האחד רשימות המקבלים וסכום הכסף שקיבלו, ובצדו השני אישורים על קבלת הכסף בכתב יד וחתימת המקבלים. לפנינו רישומים וחתימות של הרבנים: "הק' מאיר שווארץ הרב מפאדהייץ", עם חותמתו; "אהרן אויערבאך"; "יהודה משה טהיברג"; "מאיר אורשטיין"[?]; "יעקב משה סופר"; "שלמה אהרן העניג" [מחשובי חסידי לעלוב]; "זעליק תרשיש"; "ישראל דוד ויינברג" [הרב ממטולה]; "משה אברהם איינפעלד" [מפולוצק, מישישי החסידים בירושלים]; "יעקב קצנלבויגן" [מגדולי התלמידי חכמים בירושלים].
הגאון המקובל רבי מאיר שווארץ (תרי"ט-תשי"ג), מתלמידיו של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ושל ה"אמרי יוסף" מספינקא. כיהן כאב"ד פודהייץ בגליציה ובשנת תרפ"ז עלה לירושלים. מסר שיעורים בקבלה בישיבות המקובלים בירושלים והיה מפורסם בבקיאותו הרבה בנגלה ובנסתר. נודע בגודל קדושתו וכפועל ישועות. היה מקושר לאדמו"רי בית קארלין. כשעלה האדמו"ר רבי אהרן מבעלז לירושלים, שמח מאד בביקורו של הרב מפודהייץ אצלו, ודיברו ביניהם באריכות מתוך ידידות רבה. רבי אהרן מבעלז העריכו מאד ואמר: "עליו אומרים שהוא ידע ללמוד קבלה". חיבר ספרים רבים בקבלה, קטעים מהם הדפיס בקונטרסים. ספריו שבכתב-יד אבדו לאחר נפילת העיר העתיקה במלחמת השחרור.
האדמו"ר מאלכסנדר רבי יהודה משה טהיברג-דנציגר (תרנ"ג-תשל"ג, אנצי' לחסידות, ב, עמ' מג-מד), בעל "אמונת משה", גאון וצדיק מופלא. לפני השואה עלה לארץ ישראל, בעקבות המלצת בן דודו האדמו"ר מאלכסנדר בעל "עקדת יצחק" הי"ד, שאמר לו כי הוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. לאחר השואה בה נהרגו כל בית משפחת דודו האדמו"ר, הוכתר ע"י שרידי חסידות אלכסנדר לאדמו"ר והקים את תפארתה מחדש.
"ר' זעליג'על קעלעמער" - רבי יהושע זעליק הלוי תרשיש (תרכ"ב-תשרי ת"ש), גאון מופלג, צדיק ואיש מופת נודע בליטא. כיהן כתשע שנים כאב"ד קורטוביאן על מקום חמיו רבי שלמה זלמן הורביץ. לאחר מכן עבר לכהן כר"מ בישיבה בברדיטשוב, שנפתחה ע"י גיסו של רבי יוזל הורביץ "הסבא מנובהרדוק". לאחר כשנתיים פרש גם ממשרה זו, ובשאר שנותיו ישב על התורה ועל העבודה בערים סלובודקה, קלם וירושלים. נודע כאיש קדוש ובעל מופת. עוסק בתורה ובתפילה בכל היום, ויחד עם זאת עסק במעשי חסד מופלאים בנדיבות רבה. היה יוצא להתבודד בשדות והיערות המקיפים את העיר קלם מעוטר בטלית ותפילין, כשהוא אחוז בדבקות בבורא ובתפילה אליו. באותן שעות יכלו לעמוד סביבו אנשים רבים והוא לא היה מסיח דעת מתפילתו (ידועה היא תמונתו עומד ביער בתפילה בדבקות, כאשר סביבו קבוצה גדולה של מטיילים). גם בין הכפריים הנכרים בסביבות קלם הוא נודע כאיש קדוש, ובעודו מהלך אל היער היו כולם נעמדים לכבודו ברעד, כשהם מצפים שהוא ידרוך בשדותיהם, כדי שתשרה הברכה בתבואת השדות. חיבב מאד את ארץ ישראל ובסוף ימיו התיישב בירושלים, בה הוציא את סדרת ספריו "עין תרשיש" על הש"ס, ג' חלקים. לפני כמה שנים הדפיס אחד מצאצאיו את הקונטרס "ר' זעליג'על קעלעמער" (ניו יורק, תשמ"ה), לתולדותיו ותולדות משפחתו.
[1] דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים.
דף מפנקס אחת מקופות הצדקה בירושלים. בצדו האחד רשימות המקבלים וסכום הכסף שקיבלו, ובצדו השני אישורים על קבלת הכסף בכתב יד וחתימת המקבלים. לפנינו רישומים וחתימות של הרבנים: "הק' מאיר שווארץ הרב מפאדהייץ", עם חותמתו; "אהרן אויערבאך"; "יהודה משה טהיברג"; "מאיר אורשטיין"[?]; "יעקב משה סופר"; "שלמה אהרן העניג" [מחשובי חסידי לעלוב]; "זעליק תרשיש"; "ישראל דוד ויינברג" [הרב ממטולה]; "משה אברהם איינפעלד" [מפולוצק, מישישי החסידים בירושלים]; "יעקב קצנלבויגן" [מגדולי התלמידי חכמים בירושלים].
הגאון המקובל רבי מאיר שווארץ (תרי"ט-תשי"ג), מתלמידיו של האדמו"ר רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ושל ה"אמרי יוסף" מספינקא. כיהן כאב"ד פודהייץ בגליציה ובשנת תרפ"ז עלה לירושלים. מסר שיעורים בקבלה בישיבות המקובלים בירושלים והיה מפורסם בבקיאותו הרבה בנגלה ובנסתר. נודע בגודל קדושתו וכפועל ישועות. היה מקושר לאדמו"רי בית קארלין. כשעלה האדמו"ר רבי אהרן מבעלז לירושלים, שמח מאד בביקורו של הרב מפודהייץ אצלו, ודיברו ביניהם באריכות מתוך ידידות רבה. רבי אהרן מבעלז העריכו מאד ואמר: "עליו אומרים שהוא ידע ללמוד קבלה". חיבר ספרים רבים בקבלה, קטעים מהם הדפיס בקונטרסים. ספריו שבכתב-יד אבדו לאחר נפילת העיר העתיקה במלחמת השחרור.
האדמו"ר מאלכסנדר רבי יהודה משה טהיברג-דנציגר (תרנ"ג-תשל"ג, אנצי' לחסידות, ב, עמ' מג-מד), בעל "אמונת משה", גאון וצדיק מופלא. לפני השואה עלה לארץ ישראל, בעקבות המלצת בן דודו האדמו"ר מאלכסנדר בעל "עקדת יצחק" הי"ד, שאמר לו כי הוא רואה עננים שחורים מעל שמי אירופה. לאחר השואה בה נהרגו כל בית משפחת דודו האדמו"ר, הוכתר ע"י שרידי חסידות אלכסנדר לאדמו"ר והקים את תפארתה מחדש.
"ר' זעליג'על קעלעמער" - רבי יהושע זעליק הלוי תרשיש (תרכ"ב-תשרי ת"ש), גאון מופלג, צדיק ואיש מופת נודע בליטא. כיהן כתשע שנים כאב"ד קורטוביאן על מקום חמיו רבי שלמה זלמן הורביץ. לאחר מכן עבר לכהן כר"מ בישיבה בברדיטשוב, שנפתחה ע"י גיסו של רבי יוזל הורביץ "הסבא מנובהרדוק". לאחר כשנתיים פרש גם ממשרה זו, ובשאר שנותיו ישב על התורה ועל העבודה בערים סלובודקה, קלם וירושלים. נודע כאיש קדוש ובעל מופת. עוסק בתורה ובתפילה בכל היום, ויחד עם זאת עסק במעשי חסד מופלאים בנדיבות רבה. היה יוצא להתבודד בשדות והיערות המקיפים את העיר קלם מעוטר בטלית ותפילין, כשהוא אחוז בדבקות בבורא ובתפילה אליו. באותן שעות יכלו לעמוד סביבו אנשים רבים והוא לא היה מסיח דעת מתפילתו (ידועה היא תמונתו עומד ביער בתפילה בדבקות, כאשר סביבו קבוצה גדולה של מטיילים). גם בין הכפריים הנכרים בסביבות קלם הוא נודע כאיש קדוש, ובעודו מהלך אל היער היו כולם נעמדים לכבודו ברעד, כשהם מצפים שהוא ידרוך בשדותיהם, כדי שתשרה הברכה בתבואת השדות. חיבב מאד את ארץ ישראל ובסוף ימיו התיישב בירושלים, בה הוציא את סדרת ספריו "עין תרשיש" על הש"ס, ג' חלקים. לפני כמה שנים הדפיס אחד מצאצאיו את הקונטרס "ר' זעליג'על קעלעמער" (ניו יורק, תשמ"ה), לתולדותיו ותולדות משפחתו.
[1] דף. 16 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשוליים.
קטגוריה
ארץ ישראל וירושלים - מכתבים ומסמכים
קָטָלוֹג