כתב-יד, חידושים על סוגיות הש"ס וענייני הלכה בנושאים שונים, מהגאון רבי זכריה מענדיל מליסא, עם שמועות רבות מגדולי דורו. לעסלא (כיום: ולוצלאווק, Włocławek, פולין), תק"ע [1810].
כתב היד כולל עשרות חידושים, פלפולים למדניים, שאלות ושמועות, בשם גדולי הדור, ביניהם: רבי יהונתן אייבשיץ, רבי עקיבא איגר, החתם סופר, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי דוד טעבלי מליסא, רבי יום טוב ליפמאן היילפרין בעל "קדושת יום טוב", רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין, ועוד.
בראש הדף הראשון נכתב: "בעזה"י לעסל ער"ח שבט תק"ע לפ"ק". כפי הנראה, רוב החידושים הם מהגאון רבי זכריה מענדיל מליסא, חברו ורעו של הגאון רבי עקיבא איגר, מרבני ליסא ולאחר מכן אב"ד לעסלא [ראה אודותיו להלן]. נכתבו בהעתקה מסודרת, כנראה ע"י בנו, בתוך שנת פטירתו (כפי שמציין במספר מקומות "מצאתי בכתבי אמ"ו הגאון מהרז"מ [מורנו הרב זכריה מענדיל] הכ"מ [הרינו כפרת משכבו] בשם אביו הגאון ז"ל...", או "את זאת מצאתי בכתבי אמ"ו הגאון מהרז"מ הכ"מ ז"ל..."). הכותב אף הוסיף מראי מקומות, הערות והגהות משלו.
בדף יג/2 הועתק כלשונו מכתב חידושי תורה מהגאון רבי עקיבא איגר, החותם: "...וד' יטיב עמו כו"ח טובה ויזכינו לשקוד השקט על דלתות התורה בפוסקים ראשונים ואחרונים לשמה, כה עתירת ידידו אוה"נ הק' עקיבא". המעתיק מוסיף לאחר מכן: "את זו מצאתי בכתבי אמ"ו הגאון הכ"מ בכ"י הגאון הנ"ל". למיטב בדיקתנו, תשובה זו לא נדפסה. במקום אחר מופיעים דברי תורה נוספים בשם רבי עקיבא איגר [דף ו/2: "שמעתי מר"מ בר"ש בשם הגאון אב"ד מפוזנן"].
בדף יד/1 מופיעים דברי תורה בשם רבי לוי יצחק מברדיטשוב: "שמעתי בשם הרב מזעלחאווע אשר הוא עתה הרב מפינסק..." [רבי לוי יצחק עזב את זעליחוב עקב רדיפות ה"מתנגדים" ועבר לכהן כרב בפינסק בשנת תקל"ו. בשנת תקמ"ה עבר מפינסק לברדיטשוב]. למיטב בדיקתנו, הדברים לא נדפסו [אינם מופיעים בספר 'חידושי קדושת לוי' (בני ברק תשמ"ח) שליקט את חידושיו ופסקיו בהלכה].
בשני מקומות מופיעים דברים מאת רבי דוד טעבלי קצנלבוגן אב"ד ליסא, אביו של רבי זכריה מענדיל [דף ב/2: "את זאת נודעתי ע"י אחד ממיודעי בשם הגאון הידוע, ואח"ז מצאתי בכ"י אמ"ו הגאון הכ"מ בשם אביו ז"ל"; דף ט/1: "הועתק מכ"י אמ"ו בשם אביו ז"ל"].
בנוסף, מופיעים בכתב-היד עשרות שמועות, קושיות וחידושים מפי ובשם גדולי וגאוני אותו דור, ביניהם: רבי יהונתן אייבשיץ [דף י/2: "שמעתי בשם הגאון מהר"י מפראג ז"ל אבד"ק המבורג..."], רבי יום טוב ליפמן היילפרין בעל "קדושת יום טוב" [דף א/2: "שמעתי מהרב דקאפילי'א"], רבי משולם זלמן הכהן - מהרז"ך, בעל "בגדי כהונה" [דף ח/1: "ושמעתי מר"מ בשם הרב הגאון מפיורדא דאמר..."], החתם סופר [דף יג/2: "והקשה הגאון מוהר"מ מפרעשבורג..."], רבי צבי הירש לוין אב"ד ברלין [דף ד/2: "מה ששמעתי מהגאון הרב ברלין..."], רבי יהושע צייטלין משקלוב [דף ח/1: "שמעתי מקשים בשם ה"ה ר' יהושע משקלאב..."], רבי משולם פייבוש הלוי איש הורוויץ מקרעמניץ [בעל "משנת חכמים", חותנו של רבי אברהם המלאך ומחותנו של המגיד ממזריטש. דף יב/1: "הרב מ"ו פייבוש קרעמינצער אמר קושי' בשם חכם א'..."].
עוד מוזכרים: רבי נפתלי הירץ אב"ד זולקווא, רבי ליב מהארקי [אח"כ בווילנא], "ר"מ חתן הרב מברלין" [כנראה רבי יעקב משה בן רבי שאול מאשטרדם], "הגאון מ"ו חיים יונה ז"ל" [כנראה רבי חיים יונה תאומים מברסלויא], רבי מאיר ווייל ראב"ד ברלין, "הרב מסקאהל", "הרב מפייאסק מזאמוטש", "הרב מגלוגא" [כנראה רבי איצק'ל המבורגר], רבי אברהם אבלי בראטשינר מבראד, "חתן מ"ו חיים צאנדויר [צאנזר?] שכעת הוא הרב דק' וישניק", ושמות נוספים.
בדף טז/1 מופיע דיון הלכתי שבתחילתו נכתב: "בפסח תקס"א בליל שימורים, בערך שעה אחת בלילה הראשונה של יו"ט, בא אלי המגיד לאמור, שהפאסט באה מדרכה, והובאו לי המצות שמורה שנשלחו לי מליסא לכאן ק' לעסל, ונתעוררו לי שתי ספיקות בדבר אכילתם, אחד מחמת ספק תחומין... ושנית מטעם הפרשת חלה...".
הקטע האחרון בכתב-היד הוא תשובה ארוכה, שנשלחה לבית המשפט בעיר ליסא. בראש הדברים נכתב: "תוך כסלו תקסגימל [תקס"ג] עמדו שנים לפני האדון פאטרימנאל גריכט דפה ליסא ומתוך סכסוכי דברים שבינם אמר הנתבע לתובע 'פושע ישראל', וביקש התובע דין ע"ז על שביישוהו, והשיב הנתבע מפני שהוא בעל מחלוקת קראוהו בכינוי זה, ונשאלנו מן הגריכט הנ"ל לבאר להם מלת 'פושע ישראל', ואם האמת שאמר הנתבע אמת טובה היא, וזאת תשובתנו...".
הגאון רבי זכריה מנדל קצנלבוגן (נפטר תקס"ט), בן הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן אב"ד ליסא בעל "נפש דוד". למד אצל אביו בליסא. חברו ללימודים במשך שנים רבות היה רבי עקיבא איגר שלאחר נישואיו בשנת תק"מ התיישב בבית חותנו בליסא. באותן שנים נתחבבו אחד על השני ולמדו יחד. תשובות אליו מופיעות בשו"ת רעק"א (מהדו"ת, סימנים ע-עא). לאחר פטירת אביו רבי דוד טעבלי, נתמנה החוות דעת לרבה של ליסא ורבי זכריה מנדל שימש לצדו כראב"ד העיר. בשנת תקס"ה נתמנה לרבה של לעסלא, שם כיהן עד לפטירתו. בין תלמידיו בלעסלא היה הגאון רבי יעקב צבי מעקלענבורג אב"ד קניגסברג בעל "הכתב והקבלה". בקובץ 'צפונות' (ז, עמ' לח-לט) נדפסו שני קטעי חידושי תורה בכתב-ידו של רבי עקיבא איגר, שנשתמרו בין כתביו של ידידו רבי זכריה מנדל. ראה חומר מצורף.
טז דף [30 עמ' כתובים] (ועוד דפים רבים ריקים). 22 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי. כריכה מקורית, פגומה בחלקה.