כתב-יד על קלף מתקופת הראשונים – פירוש רבי אברהם אבן עזרא על התורה – קסטוריה (מקדוניה), ה'קמ"א 1381 – כתב-היד המוקדם ביותר הידוע מקסטוריה – שינויים והבדלי נוסח מהנדפס – שילוב ייחודי בין הפירוש "הארוך" לפירוש "הקצר" של האבן עזרא לספר שמות

פתיחה: $30,000
הערכה: $50,000 - $100,000
נמכר ב: $137,500
כולל עמלת קונה

כתב-יד על קלף, פירוש רבי אברהם אבן עזרא על התורה, נכתב ע"י הסופר "שב"ט ג"ד בן יעקב". קסטוריה (חבל מקדוניה, יוון), ה'קמ"א [1381].
כרך עבה. כתב-יד מרשים בן 257 דפי קלף. כתוב בכתיבה מזרחית (ביזנטית). הכרך כולל את פירושו של אבן עזרא לחמשה חומשי תורה (מכיל את רובו של הפירוש, למעט מספר דפים). בסוף ספר דברים מופיע קולופון ארוך מאת הסופר, ובו פרטים על השנה, מקום הכתיבה, והאדם שעבורו הוכן כתב-היד.
בקולופון נכתב בין היתר (לנוסח מלא של הקולופון, ראה להלן): "תם פירוש התורה לחכם הגדול ר' אברהם ז"ל אבן עזרא... ונשלם / שבח ותהלה לבורא עולם / על ידי אני שב"ט ג"ד בן יעקב י"צ מקהל הקודש קסטוריאה ביום רביעי בשבת בחדש תמוז בעשרים וחמשה יום בו בשנת חמשת אלפים ומאה וארבעים ואחת לבריאת העולם וסימן האל ה'נ'א'מ'ן' [=ה'קמ"א] שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו, ומנין זה לפי המנין שאנו רגילים למנות בו פה בלהקת בני עיר קסטוריאה...". בהמשך כותב הסופר את שמו של מזמין הספר: "ובעל הספר הוא ר' מושקו ב"ר חנניה מנוחתו כבוד...".
לא ידועים כתבי-יד נוספים מהסופר "שב"ט ג"ד בן יעקב" (מסתבר שהמילים "שב"ט ג"ד" הן ראשי תיבות של שמו, או מליצה הרומזת לשמו), ולפנינו כתב-היד הקדום ביותר הידוע לנו שנכתב בקסטוריה שביוון, מלבדו ידוע רק כתב יד אחד נוסף (כת"י הספריה הלאומית פריז מס' 237) שנכתב בקסטוריה, בשנת קצ"ז (1437), חמישים ושש שנה לאחר כתב-היד שלפנינו.
תופעה ייחודית בכתב-היד שלפנינו הוא שילוב בין הפירוש "הקצר" והפירוש "הארוך" שכתב אבן עזרא לספר שמות. הפירוש הארוך הוא זה שנדפס במהדורות הדפוס (החל מן המהדורה הראשונה, נאפולי רמ"ח) ואילו הפירוש הקצר נתפרסם לראשונה רק במאה ה-19 (ראה להלן). כתבי-היד של הפירוש מכילים בדרך כלל אחד משני הפירושים. יש כתבי-יד שבהם מופיע הפירוש הקצר ויש כאלה שבהם מופיע הפירוש הארוך. בכתב-היד שלפנינו משולבים שני הפירושים. פסקאות מן הפירוש הקצר ומן הפירוש הארוך מופיעות בזו אחר זו, כשביניהן מחברות מילות קישור (יתכן והשילוב נעשה בידי סופר כתב-היד שלפנינו, אשר לפניו עמדו כתבי-יד משני הפירושים). לא ידוע לנו על תופעה כזו בכתבי-יד אחרים.
בכתב-היד שלפנינו קיימים שינויים והבדלי נוסח מן הפירוש הנדפס. השינויים והבדלי הנוסח לא נחקרו לעומק על ידינו.
הכרך שלפנינו מכיל את רובו של הפירוש על חמשת החומשים. תחילתו של הפירוש חסר (הוא מתחיל בבראשית פרק ג, פסוק ז), וכן חסרים מספר דפים באמצעו. 26 דפים מתוך כתב-היד נכרכו בטעות בתחילתו ובסופו (לאחר קולופון הסיום): בראש הכרך 10 דפים בהם חלק מפרשת לך לך ופרשיות וירא, חיי שרה ותולדות, ובסוף כתב-היד 16 דפים ובהם סוף פרשת מסעי, פרשיות דברים, ואתחנן, עקב, ראה, שופטים, וחלק מפרשת כי תצא.
בראש כתב-היד נכרך דף קלף (פגום), בכתיבה שונה, קטע מחיבור הלכתי על סדר הפרשיות (עם קטע משאילתות דרב אחאי, פרשת קורח). בסוף כתב-היד נכרכו שני דפים (אף הם מקלף), בכתיבה שונה, מכתב-יד של ספר איוב (פרקים ו-ט).
בראשי העמודים נרשמו שמות הפרשיות, שנכתבו בכתיבה מאוחרת יותר. בתחתית דף הקולופון רישום בעלות עתיק: "לעולם יכתוב אדם שמו על ספרו...". החתימה דהויה וקשה לקריאה.
[257] דפי קלף. 25 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות (עם פגיעה בטקסט במספר מקומות). קמטים. קרעים במספר דפים (חסרון ופגיעה בטקסט בשני הדפים הראשונים ובדפים בודדים נוספים). מספר דפים גזורים בשוליהם. דהיית דיו במספר מקומות. כריכה מקורית, מנותקת בחלקה הקדמי, ללא שדרה.



הקהילה היהודית בקסטוריה
על קיומם של יהודים בקסטוריה אנו יודעים כבר מתקופתו של הקיסר יוסטיניאן. במאה ה-11 עמד בראש הקהילה היהודית בקסטוריה רבי טוביה בן אליעזר, מחבר "לקח טוב", אוסף מדרשים על התורה (המכונה גם "פסיקתא זוטרתא"). אחד מתלמידיו היה רבי מאיר מקסטוריה, מחבר מדרש על התורה בשם "מאור עינים" (שלא הגיע לידינו. שני החיבורים נזכרו בהקדמת פירוש אבן עזרא לתורה. ראה במבואו של בובר למדרש "לקח טוב", ווילנא תר"מ). באותה תקופה התיישבו בעיר פליטים שנמלטו ממסעי הצלב. ידועים מספר פייטנים מקסטוריה, ביניהם: רבי מרדכי בר שבתי "הארוך" ורבי מנחם בר אליה (שפעלו במאות ה-12 וה-13), רבי אליה בר אברהם "העלוב", רבי אברהם בן יעקב ורבי דוד בן אליעזר (שפעלו במאה ה-14). פיוטיהם נשתמרו בחלקם במחזורים כמנהג קהילות הרומניוטים, ובמחזור מיוחד שנכתב כמנהג בני העיר – מחזור קסטוריה (ראה: יהודה ליב וינברגר, 'מלכי מקדם' – 'תפלה' לר' מנחם בר אליה מקשטוריה, בתוך: יד להימן, קובץ מחקרים לזכר פרופ' א"מ הברמן, תשמ"ד, עמ' 27-28). במאה ה-14 פעל בקסטוריה רבי יהודה ליאון בן משה משקוני (Mosconi), שכתב בין היתר חיבור בשם "אבן העזר" על פירוש אבן עזרא לתורה (ששרד בכתב-יד יחיד). בשנת 1385 (כארבע שנים לאחר כתיבת כתב-היד שלפנינו) נכבשה קסטוריה ע"י האימפריה העות'מאנית. מאז היתה תחת שליטתה, עד מלחמת הבלקן הראשונה בשנת 1912 – בה נכבשה ע"י יוון. במלחמת העולם השניה נכבשה העיר ע"י הגרמנים. במרץ 1944 חוסלה הקהילה היהודית של קסטוריה על ידי הנאצים ויהודיה נשלחו לאושוויץ.


הפירוש הקצר והפירוש הארוך של האבן עזרא לספר שמות
את פירושו המפורסם לתורה השלים רבי אברהם אבן עזרא בעיר לוקה שבאיטליה, בין השנים 1142-1145. אולם לאחר מכן החל אבן עזרא לחבר פירוש נוסף לתורה, במתכונת שונה וארוכה יותר. ידוע לנו כי כתב פירוש נוסף לבראשית, ממנו שרדו קטעים רק מפרשיות בראשית, נח ולך לך. בין השנים 1155-1157, בהיותו ברדום (כנראה, רואן שבצפון צרפת), השלים אבן עזרא פירוש שני לספר שמות. פירוש זה ארוך בהרבה מהפירוש הראשון לספר שמות. אבן עזרא מרחיב לבאר בו עניינים שלא ביאר בפירוש הראשון ולעתים חוזר בו ומשנה את דעתו ממה שכתב בפירוש הראשון (ראה על כך בהרחבה: אוריאל סימון, 'ר' אברהם אבן עזרא – הפירוש הקצר לתורה, הפירוש הארוך לבראשית ושמות וקטעי הפירוש שבעל-פה לבראשית', מבוא למקראות גדולות הכתר, כרך שמות א', הוצאת אוניברסיטת בר אילן 2012). בכתבי היד הראשונים של פירוש אבן עזרא לתורה יש כאלה המביאים את הפירוש הקצר לספר שמות ואחרים – את הפירוש הארוך. במהדורה הנדפסת הראשונה של הפירוש, בנאפולי רמ"ח, הכניסו המדפיסים את הפירוש הארוך, ומאז בכל מהדורות הדפוס הופיע רק פירוש זה. הפירוש הקצר לא נודע במשך כמה מאות שנים. רק בשנת ת"ר הדפיס לראשונה רבי יצחק שמואל ריגייו (יש"ר) את הפירוש הקצר לספר שמות, אך ברוב מהדורות החומש עד ימינו מופיע רק הפירוש הארוך. כאמור, בכתב-היד שלפנינו קיימת תופעה ייחודית של שילוב בין שני הפירושים.


נוסח הקולופון בכתב-היד שלפנינו
"תם פירוש התורה לחכם הגדול ר' אברהם ז"ל אבן עזרא / בעזרת נאזר בגבורה / וברוחו שמים שפרה / ונשלם / שבח ותהלה לבורא עולם / על ידי אני שב"ט ג"ד בן יעקב י"צ מקהל הקודש קסטוריאה ביום רביעי בשבת בחדש תמוז בעשרים וחמשה יום בו בשנת חמשת אלפים ומאה וארבעים ואחת לבריאת העולם וסימן האל ה'נ'א'מ'ן' שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו ומנין זה לפי המנין שאנו רגילים למנות בו פה בלהקת בני עיר קסטוריאה וכתבתיו בלב נשבר ונדכה אלהים לא יבזה ולמען רחמיו הרבים וחסדיו הגדולים והנעימים כשם שזכני להתחיל ולהשלים זה כך יזכני ללמדו ולהתחיל אחרים ולהשלימם וללמדם למוד אמתי ולקיים את כל דברי תלמוד תורתו הקדושה ולהבין ולהורות אמן כן יאמר יוי' [ה'], ובעל הספר הוא ר' מושקו ב"ר חנניה מנוחתו כבוד, השם יזכהו להנחילו לבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות, שב"ט ג"ד הסופר בן יעקב י'י'ו'ו'ב' [=ה' ישמרהו ויחיהו ואושר בארץ, על פי תהלים מא, ג]".


כתבי יד עתיקים מלפני תקופת הדפוס
כתבי יד עתיקים מלפני תקופת הדפוס