מכתב מאת הנהלת ישיבת קוברין אל ועד הישיבות בווילנא. בראש הדף מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי שלמה מטות - ר"מ בישיבה. בהמשך הדף הוסיף חותנו ראש הישיבה הגאון רבי פסח פרוסקין חמש שורות בכתב-ידו וחתימתו. קוברין, אייר תרצ"ו [1936].
נשלח אל הרב אהרן הכהן בוראק, מעובדי הנהלת ועד הישיבות. רבי שלמה מטות מדווח לו על המגביות בעיר קוברין לטובת "ועד הישיבות" ועל מצבה הכלכלי הדחוק של הישיבה שמתפתחת "ואוכלוסי הישיבה ב"ה נתרבו בעת האחרונה", והוא מבקש ממנו להעביר את הכספים שהוקצבו לישיבת קוברין.
רבי פסח פרוסקין מוסיף על דברי חתנו ר' שלמה, ומבקש עזרה להחזקת הישיבה בקוברין: "בקשתי מאד להזדרז נא לשלוח את המגיע בעד ישיבתינו הק' [הקדושה], הלא עוד מגיע לנו מקיץ דאשתקד והמצב דחוק מאד...". רבי פסח מסיים בדברי ברכה: "...ויתברכו בהצלחה אמיתית, לזכות לראות בהרמת קרן תורתנו הק'... פסח פרוסקין".
הגאון רבי פסח פרוסקין (תרל"ט-ת"ש), מגדולי ראשי הישיבות בליטא. בבחרותו היה אחד מן הקבוצה בת 14 התלמידים ("הי"ד החזקה") ששלח ה"סבא מסלבודקה" לייסד את הישיבה בסלוצק של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. לאחר נישואיו נתמנה בה רבי פסח כר"מ. בשנת תרס"ח עבר לעיר שקלוב והקים בה את ישיבתו – אחד מששת תלמידיו המובהקים אשר עברו עמו מסלוצק לשקלוב היה הגאון רבי משה פיינשטיין בעל ה"אגרות משה". בשנת תרפ"ד נתקבל לרבנות העיר קוברין והקים בה את ישיבתו, אשר היתה אחת הישיבות הנודעות בליטא.
חתנו – כותב המכתב שלפנינו – הגאון רבי שלמה מטות (נספה בשואה, הי"ד), מראשי הישיבה בקוברין, ר"מ ומנהל רוחני, שהיה הרוח החיה בהרבצת התורה בישיבה, ורוב בוגרי ישיבת קוברין בתקופתה האחרונה התייחסו אליו כרבם המובהק.
[1] דף, נייר מסמכים רשמי. 25.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. נקבי תיוק, עם פגיעה במילה אחת מהמכתב.