ארבעה תצלומים מניסיון ההתיישבות של "אגודת ישראל" בעמק יזרעאל, בהם נראים המושבה "מחנה ישראל" וחלוציה. [עמק יזרעאל, 1925-1926].
התצלומים שלפנינו מספרים את סיפורו הנשכח של ניסיון חלוצי ראשון מסוגו של יהודים חרדים להקים מושבה חקלאית בעמק יזרעאל.
באחד התצלומים נראה שער הכניסה למושבה, עליו השלט: "מחנה ישראל - מושבה של הסתדרות אגודת ישראל". בתצלום שני נראה אחד משומרי המושבה, רכוב על סוסו, כשברקע בתי המושבה. בתצלום שלישי נראים בתי המושבה ממרחק, אחד החלוצים עודר את שדהו, וברקע - הר תבור. בתצלום הרביעי נראים חלוצי המושבה בעת לימוד בצריף בית הכנסת.
בכנסיה הגדולה הראשונה של "אגודת ישראל" בווינה ב-1923, התקבלו בין השאר החלטות בעד עידוד ההתיישבות בארץ ישראל. כשנה לאחר מכן רכשה "אגודת ישראל" כ-4000 דונם באדמות עמק יזרעאל, מצפון לעפולה, בסמוך לכפר הערבי אכסל. האדמות חולקו לחלקות קטנות ונמכרו לרוכשים חרדיים, בעיקר מפולין. באמצע 1925 (בחודש יולי) עלתה קבוצת חלוצים ראשונה על הקרקע והיישוב קיבל את השם "מחנה ישראל". בתוך מספר חודשים נערכו עבודות תשתית יסודיות, הוקמה נגרייה, נבנו צריפי מגורים, נחפרו בארות, נסללה דרך אל המקום והוחל בהכשרת קרקע לחקלאות. בהמשך אותה שנה הוציא מרכז "אגודת ישראל" בפרנקפורט אלבום מודפס עם תצלומים מן היישוב החדש, על מנת לעודד רוכשים נוספים. בסוף השנה מנה המקום כ-90 חלוצים, רובם צעירים חסידיים מפולין, אולם בעיות שונות של חוסר בהכשרה ומשאבים הביאו לפירוק רשמי של המקום באוקטובר 1926. לאחר ניסיון התיישבות שני שלא צלח, הוחכרו האדמות לערבים ולבסוף נעזב המקום בשנת 1932. בשנים שלאחר מכן נעשו ניסיונות חוזרים מטעם "אגודת ישראל" לשוב ולהתיישב במקום, האחרון שבהם בשנת תרצ"ח (1938) על ידי קבוצת "חפץ חיים" מגדרה ו"קיבוץ הנוער האגודאי" בכפר סבא. השנה היתה שנת שמיטה ועל רקע מחלוקת פנימית ובעיות שונות נעזב המקום באופן סופי. אז פורקו הצריפים, הרפת והאורווה, ורק מבנה אבן אחד נותר על עומדו. [ראה חומר מצורף: יוסף קופלוביץ, "אגודת ישראל עולה בחומה - היישוב מחנה ישראל בעמק יזרעאל", "עת-מול", גליון 227, אדר תשע"ג, פברואר 2013, עמ' 21-24]. התצלומים שלפנינו הם מנסיון ההתיישבות הראשון, בשנים 1925-1926.
4 תצלומים. 16X11 ס"מ בקירוב. מצב טוב. בגב התצלומים חותמת רשמית: "מחנה ישראל על יד עפולה - מושבה של הסתדרות אגודת ישראל".