מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, מתחילת תקופת כהונתו כ"רב ואב"ד למקהלות אשכנזים בעיה"ק ירושלם תו"ב". ירושלים, אב תרפ"א [1921].
בשולי המכתב: 3 שורות נוספות בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי "ליפמאן דוד במהר"י ז"ל" (רבי דוב'צה שובקס) - ראב"ד בד"צ חסידים בירושלים.
המלצה לתמוך בהגאון רבי בעריש זאלץ מצפת: "האי גברא רבא הרב המופלג... ידיו רב לו במלחמתה של תורה... מחכמי ורבני עה"ק צפת"ו... שוקד על התורה והעבודה מתוך עוני לחץ ודחק... ולבד מצות החזקת התורה יש בזה משום ביקור חולים, כי הרב הנזכר חלוש קצירי ומריעי...". גם הדיין רבי ליפמאן דוד כותב עליו: "...כי עיקר מגמתו היא לעסק התורה ויראת ד' ומצוה גדולה לעזרו...".
הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד (תר"ט-תרצ"ב), מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ישראל. גאון מופלג, ואיש קדוש וחכם. תלמיד בעל "כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד הגאון רבי אברהם שאג רבה של קויברסדורף. עלה לירושלים בתרל"ג יחד עם רבו רבי אברהם שאג, ונודע בה כאחד מגדולי תלמידי החכמים. כמו כן נודע בצדקתו ובקדושתו, זריז ופעלתן בפקחות רבה בפעילות חסד ובפעולות ציבוריות. כאשר עלה ארי מבבל, הגאון מהרי"ל דיסקין שעלה לירושלים בשנת תרל"ט, התקרב אליו הרב זוננפלד, והיה לתלמידו המובהק וחבר בית דינו. היה יד ימינו של רבו המהרי"ל גם במלחמתו במיסיון הנוצרי ובתנועות ההשכלה, שאיימו על הישוב הישן בירושלים. במשך שנים רבות סירב רבי יוסף חיים זוננפלד לקבל עליו את משרת רב העיר ירושלים (לאחר פטירת הגר"ש סלאנט בשנת תרס"ט), אך לאחר הקמת משרד "הרבנות הראשית" ומינוי הרב קוק לרב ראשי בשנים תר"פ-תרפ"א (1919-1921), הוקמה הקהילה הנפרדת של "העדה החרדית למקהלות האשכנזים", ורבי יוסף חיים נתקבל לרבה הראשון של "העדה החרדית" בתואר "מרא דארעא דישראל".
זקן-ההוראה הגאון רבי ליפמאן דוד (ר' דובצ'ה) שובקס (תק"צ בערך-תרפ"ד), ראב"ד בד"צ החסידים בירושלים. נתגדל מנעוריו בבית האדמו"ר רבי מנדיל מקוצק, ובהיותו כבן 14 השיאו האדמו"ר לבת-אחותו, שנתגדלה אף היא בביתו של דודה האדמו"ר. במשך שנים רבות היה לומד בחברותא עם בן-דודו (חתן האדמו"ר) רבי אברהם בורנשטיין מסוכוטשוב, כשהם לומדים יחד בעיון למדני ועמוק, עפ"י דרך הלימוד העמוקה שהתווה לפניהם מורם ורבם האדמו"ר מקוצק. בגיל 16 התעטר ב"סמיכת חכמים" להוראה מאת דודו האדמו"ר מקוצק, שאף מינהו למו"צ ומורה הוראה בעיר קוצק, תפקיד אותו מילא כחצי-יובל שנים. בשנת תרמ"ה עבר לכהן כרב ואב"ד לברטוב, בה כיהן כ-13 שנה. בשנת תרנ"ח עלה לארץ ישראל, עפ"י הוראת רבו האדמו"ר הקדוש מקוצק, ועם עלותו לירושלים מונה לתפקיד ראב"ד בד"צ החסידים בעיר תפקיד בו כיהן ברמה למעלה מ-25 שנה. תורתו נדפסה בשנים האחרונות בסדרת הספרים "חידושי הגר"ד".
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וסימני קיפול.