קונטרס עמל ורעות רוח וחרמות ותשובתם, פולמוס אודות קדושת ספר הזהר ותורת הקבלה, מאת רבי יחיא קאפח מתימן. [תל-אביב, תרע"ד 1914?]. מהדורה ראשונה.
בדפי הקונטרס הגהות והוספות בכתב-ידו של המחבר. בסוף הקונטרס הוסיף בכתב-ידו: "בראש הומיות תקרא וכו' ודבר אלהינו יקום לעולם".
בחציו הראשון של הקונטרס הדפיס המחבר את החרמות שהחרימו רבני ירושלים האשכנזים והספרדים את אותם תימנים שכפרו בקדושת הזהר ותורת הקבלה. בחציו השני של הקונטרס נדפסה תשובתו המפורטת של המחבר רבי יחיא קאפח, בה הוא מתקיף את רבני ירושלים וטוען שהחרמות נעשו שלא כדין. בהמשך תשובתו הוא משתלח בחריפות ובאריכות ביסודות תורת הקבלה וספר הזהר, ובסופה הוא מנדה ומחרים את כל אותם רבנים שהחרימוהו ונידוהו.
רקע: בתחילת המאה העשרים פרץ פולמוס כבד בערי תימן בין המאמינים בקדושת ספר הזהר ותורת הקבלה (ה"עיקשים") לבין קבוצה קטנה שכפרה בקדושת הזהר והקבלה (ה"דרדעים"), שבראשה עמד רבי יחיא קאפח (תר"י-תרצ"ב). הרב קאפח וחסידיו טענו שהתורה שבעל פה היא אך ורק מה שהתקבל על ידי חכמי התלמוד והרמב"ם, ואילו כל מה שהתגלה לאחריהם אין לו שום תוקף מחייב. לשיטתם תורת הקבלה זרה ברוחה ליהדות. את שיטתו זו ביסס הרב קאפח מאוחר יותר בספריו "מלחמות השם" (ירושלים תרצ"א) ו"דעת אלקים" (ירושלים תרצ"א), שנדפסו בערוב ימיו. על דעותיו אלו החרימוהו ונידוהו רבני ירושלים בחודש שבט תרע"ד. כתגובה על החרמות, הדפיס הרב קאפח את החוברת שלפנינו, ובה משיב מלחמה נגד המחרימים והמנדים, ואף מחרים ומנדה אותם בחזרה.
טו, [1] עמ'. 20 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות, קרעים ובלאי.