שטר בענייני ממונות, בחתימותיהם של דייני בית הדין בצנעא במאה ה-18, הראב"ד רבי יחיא צאלח - המהרי"ץ, והדיין רבי יחיא משרקי [בנו של רבי דוד בעל "שתילי זיתים"]. ביר אלעזב (צנעא, תימן), שבט ב'ק"ו [לשטרות. ה'תקנ"ה ליצירה] 1795.
שטר בערבית-יהודית, בעניני ממונות, של סאלם בן יחיא אלגמל [גמליאל] וסאלם בן סלימאן אלגמל. עם חתימות הדיינים בשולי השטר, בחתימות רבניות מסולסלות.
ראב"ד בית הדין בצנעא - רבינו יחיא ב"ר יוסף צאלח - המהרי"ץ (תע"ה-תקס"ה), גדול רבני תימן במאה ה-18, ומגדולי הפוסקים האחרונים. תלמיד סבו מרי צאלח, ותלמיד רבי אהרן הכהן עראקי, רבי יחיא עראקי ורבי דוד משרקי בעל "שתילי זיתים". בהיותו כבן 43 נתמנה להיות רב ראשי וראב"ד לכל קהילות תימן, תפקיד בו כיהן למעלה מ-45 שנים. סמכותו הוכרה בכל תימן ללא עוררין, ועד היום נוהגים רבים מבני עדת תימן לפי מנהגיו ופסקיו. חיבר את סידור התכלאל עם פירושו "עץ חיים" וספרי הלכה רבים: "זבח תודה" ו"שערי קדושה" על הלכות שחיטה, "שערי טהרה" על הלכות נדה, שו"ת "פעולת צדיק", ועוד ספרי הלכה, מוסר וקבלה.
הדיין רבי יחיא ב"ר דוד משרקי (תצ"ד-תקס"ט), ממייסדי נוסח השאמי בעקבות אביו (בעל "שתילי זיתים"). התמנה לדיין זמני בשנת תקמ"ה ומשנת תקנ"ה הפך לדיין קבוע והיה חבר בבית דינו של המהרי"ץ. חידושיו ופסקיו נדפסו יחד עם חידושי אביו בספר 'רביד הזהב'.
ביר אלעזב היא שכונה בתוך העיר צנעא, ממערב לנהר השחור אלג'יל אלאסוד. השכונה נבנתה לאחר גלות מוזע, בשנת תל"ט-ת"מ (1679), לאחר שאולצו היהודים לצאת ולהתגורר מחוץ לחומות העיר (אנציקלופדיה לקהילות תימן, א, עמ' 35).
[1] דף. 14 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים ובלאי בקפלי ושולי הנייר, ללא פגיעה בטקסט. סימני קיפול.