Chagall, מאת Raymond Cogniat. הוצאת Flammarion, [פריז, 1965?]. צרפתית.
מונוגרפיה של הצייר מארק שאגאל, מלווית עשרות הדפסים של עבודותיו. על גבי העמוד הראשון מופיע איור גדול בעפרונות צבעוניים, מעשה ידי שאגאל, עם הקדשה בכתב-ידו (צרפתית): "Pour Edith et Maurice Schlogel, en souvenir, Marc Chagall " [לאדית ומוריס שלגל, מזכרת, מאת מארק שאגאל]. מתוארכת 1966.
מארק שאגאל (1887-1985), אמן וצייר רוסי-צרפתי, נחשב בעיני רבים לגדול הציירים היהודים המודרניים. שאגאל נולד למשפחה חסידית בעיר ליוזנה (אז רוסיה הלבנה), הבכור מבין תשעה אחים. כששאלה אמו את מורו הראשון לאמנות, הצייר יהודה פן, האם יוכל בנה להתפרנס מציור, התבונן ברישומיו והשיב לה: "יש שם איזה כישרון". בגיל עשרים התקבל ללימודי אמנות בסנט פטרבורג (בתקופה זו צייר לראשונה את דמותו של ה"כנר על הגג", שהמחזה המפורסם קרוי בעקבותיה) ובשנת 1914 נשא לאישה את הסופרת בלה רוזנפלד, שנודעה כאחת ההשראות הגדולות על עבודתו. לאחר "מהפכת אוקטובר" התמנה לקומיסר לענייני אמנות במחוז ויטבסק, והקים שם מוזיאון ובית ספר לאמנות. בין מורי בית הספר היו גם האמנים אל ליסיצקי, קזימיר מלביץ' ואף הצייר יהודה פן – מורו הראשון של שאגאל עצמו.
בשנת 1920 החליט שאגאל לעקור למערב אירופה, ולאחר חנייה קצרה בברלין השתקע בעיר פריז. בין היתר, צייר בתקופה זו את הסדרה החשובה "חיי", שתעדה את נופי העיירה היהודית, ואת סדרת עבודותיו בהשראת המקרא. בשנת 1941, כשנתיים לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית, הצליח שאגאל להימלט לארה"ב בסיועו של העיתונאי האמריקני ראיין פריי, התגורר שנים אחדות בניו-יורק ולאחר המלחמה שב לצרפת, שם נשאר עד מותו.
יצירתו של שאגאל, החובקת מגוון רב של תחומים וסגנונות (הדפסים, תפאורה ותלבושות, פיסול וקרמיקה, שטיחי קיר, פסיפסים, חלונות ויטראז', ועוד), מוצגת בחשובים שבמוזיאונים והגלריות, בבנייני האופרה שבניו-יורק ופריז, בקתדרלת מץ, במשכן הכנסת (בחלל המכונה "טרקלין שאגאל") ובמקומות נוספים. הצייר פאבלו פיקאסו אמר על עבודתו: "לאחר שימות מאטיס, יישאר שאגאל האמן האחרון שעוד מבין מהו צבע".
95, [1] עמ', 28 ס"מ בקירוב. הספר נתון במעטפת הנייר המקורית. מצב טוב. פגמים מזעריים. קרע קל בשוליים של מעטפת הנייר.