כתב-יד, פנקס בית הדין במחנה "ברגן בלזן" שבגרמניה, ובו כ-85 מעשי בית דין, המתירים לעגונות ולעגונים ניצולי השואה להינשא בשנית. ברגן בלזן, כ"ב אייר תש"ז עד כ"ה טבת תש"ח [1947-1948]. עברית ויידיש.
לפנינו תיעוד ראשוני על השמדת יהודי אירופה בתקופת השואה. בכדי להתיר את העגונות והעגונים נזקקו הרבנים לחקור באופן יסודי את דרכי ההשמדה וביררו היטב את סיכויי ההינצלות מהאירועים השונים. הרבנים היו הראשונים שגבו עדויות מניצולי השואה סמוך מאד לאחר סיום המלחמה, בעוד הזכרון טרי וכואב (ראה על כך: א' פרבשטיין, בסתר רעם, עמ' 311-334).
היתרי הנישואין בפנקס שלפנינו ממוספרים בסדר עולה: 476-559. בראש העמוד נכתב שם המדובר או המדוברת. תחילה מופיעה גביית העדות, כשהיא חתומה על ידי גובי העדות, ולאחר מכן היתר הנישואין החתום על ידי הרבנים המתירים. בין הרבנים החותמים: רבי יואל היילפרן, רבי ישראל אריה זלמנוביץ, רבי יששכר בעריש רובין ורבי יצחק גליקמאן.
בעדויות שלפנינו מוזכרים כל מאורעות השואה וזוועותיה: האקציות והסלקציות, חיסולי הגטו וצעדות המוות, תאי הגז והקרמטוריום, מוות ברעב וביריה, ועוד. באחת העדויות מסופר על נישואין פיקטיביים שנערכו בגטו בניסיון להימנע משליחה למחנות. במקום אחר נכתב כי מבלוק החולים באושוויץ לא שרד אף אחד בחיים. באחת העדויות מתואר כיצד הודיע הבעל זמן קצר לפני שנהרג את שמו ואת שם מקומו לאסיר אחר, באמרו שיש לו אשה ושני ילדים. בעדות אחרת מתואר אדם שנפטר במהלך צעדה ולא ניתן היה לקברו כי היו חייבים לצעוד הלאה, ועוד מקרים מזעזעים המספרים על גורלם המר של היהודים במחנות ההשמדה. בעדויות מתועדים יהודים מערים ואזורים שונים בפולין וליטא: ורשה, קרקוב, לודז', לובלין, לבוב, ביאליסטוק, פיוטרקוב, קרשאנוב, עלקיש, ווילנא, ועוד; שנשלחו למחנות אושוויץ, טרבלינקה, בוכנוולד, מיידנק, ברגן בלזן, שטוטהוף, ראוונסבריק, ועוד. כמו כן, מוזכרים הגטאות: וורשא, לודז', ביאליסטוק, ועוד.
על הכריכה חתימה וחותמת של רבי "ישראל ארי' זעלמאנאוויטש" וחותמות "בית דין" של ברגן בלזן.
הרבנים פעלו בשיתוף עם רבי שלמה דוד כהנא מוורשא, שישב בירושלים והיה מהפעילים המרכזיים לטובת היתר העגונות והעגונים לאחר השואה. הרב כהנא מוזכר פעמים רבות בפנקס שלפנינו כמי שהתייעצו עמו בנתינת היתר הנישואין.
רבי יואל היילפרן מיאסלו, בן האדמו"ר רבי מתתיה חיים מדאבשיץ וחתן רבי אלימלך ראבין מיאסלו. שלושת ילדיו נרצחו בשואה והוא ניצל בנס. לאחר המלחמה כיהן כרב במחנה ברגן בלזן ופעל שם רבות בתקנת העגונות. בשנת תש"ח היגר לארצות הברית וכיהן ברבנות בשכונת בראנזוויל שבברוקלין. חיבר ספר "אוסף תקנות עגונות".
רבי ישראל אריה זלמנוביץ, מזקני חסידי צאנז, מתלמידיו הראשונים של האדמו"ר רבי יקותיאל הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג. לאחר השואה כיהן כרב במחנה ברגן בלזן ולאחר עלייתו לארץ ישראל כיהן ברבנות במספר ערים. תחילה ביבנה, לאחר מכן בקרית צאנז בנתניה, אחר כך בעכו, ובסוף ימיו בבני ברק. מחבר סדרת הספרים "חיי נפש".
רבי יששכר בעריש רובין, מצאצאי האדמו"ר רבי ישעיה שטיינר ("רבי ישעיה'לה קרסטירער") וחתן רבי חיים מייזליש מסארוואש. לאחר השואה היגר לארצות הברית שם כיהן כאדמו"ר מקרעסטיר.
רבי יצחק גליקמאן, תלמידם של גאוני פולין – רבי מאיר שפירא מלובלין ורבי מאיר אריק. לאחר המלחמה כיהן כרב במחנה ברגן בלזן, ולאחר עלייתו לארץ ישראל כרב בעיר חולון. בספרו 'רסיסי תורה' (חולון תשנ"ב), הדפיס תשובות של הרב כהנא בעניין עגונות, מתקופת היותו בבית הדין לענייני עגונות בברגן בלזן. בספרו 'שואה ותקומה' הדפיס הרצאות ועיונים על תקופת השואה, ובספרו 'ברכת אמונה' דן בהרחבה במצוות קידוש השם וביחס לשואה ולמאורעות הזמן.
רישומים נוספים בראש הפנקס ובסופו.
הפנקס נכתב על גבי ספר טכני בגרמנית, בו נעשה שימוש משני.
[68] דף, למעלה מ-100 עמודים כתובים. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מספר קרעים. כריכת קרטון בלויה ומוכתמת.