מכתב על גבי גלויה מהאדמו"ר רבי סיני הלברשטאם אב"ד זמיגראד. "ויסאויא" (Wysowa-Zdrój, פולין), [תרצ"ד בקירוב].
המכתב נשלח לנירנברג אל הרב החסיד רבי חיים שאול שיינדורף. האדמו"ר מברכו ומעודדו בברכת "רפואה שלימה במהרה מן השמים, שיזכה עוד לספר בבריאות השלימות כל התלאות ולבשר לי בש"ט [=בשורות טובות]...". רוב המכתב בכתב-יד סופר, אולם שמונה השורות האחרונות נכתבו בעצם כתב-ידו של האדמו"ר וחתימת ידו (בצדה השני של הגלויה), כשהאדמו"ר מוסיף בעצם כתב-יד קדשו: "כנפש הדוש"ת בלונ"ח מברכו מעומק לבבי בברכות הנ"ל ומעתיר להש"י שיקיים בו ברכותי... המחכה לרפואתו בקרֹב, הק' סיני הלברשטאם".
האדמו"ר מזמיגראד רבי סיני הלברשטאם (תרל"א-תש"א), מגדולי אדמו"רי בית צאנז. בנו של האדמו"ר רבי ברוך מגורליץ (בנו של רבי חיים מצאנז), נקרא בשם סיני על פי פקודת זקנו ה"דברי חיים" (בטעם קריאת שמו "סיני", ראה במקורות המצוינים להלן). נודע כקדוש מרחם והנהיג עצמו בקדושה יתירה, עובד השם מופלא, קם כל לילה בחצות ולמד זהר עד התפילה, התפרסם גם כבעל מופת, כיהן ברבנות בגורליץ, בקולושיץ ובזמיגרד. משנת תרס"ד אדמו"ר בזמיגרד עיר-רבנותו. למדן ודרשן, צדיק נודע בתפילותיו. בסוף ימיו עבר לקראקא.
נכדו רבי משה הלברשטאם - שלימים היה מרבני הבד"צ של "העדה החרדית" - נסע בילדותו מירושלים לקראקא, כדי להניח תפילין בבר-מצוה בבית הסב בקראקא, אך באותו הזמן פרצה מלחמת העולם השניה. בניסי ניסים הצליח הנכד לחזור לארץ ישראל, אולם סביו האדמו"ר הישיש ברח מפני הנאצים ליערות אומסק, שם נספה ברעב. באורח פלא נזדמן לבני משפחתו בד לבן לקבורתו ואף העמידו מצבה על קברו, כתביו אבדו בשואה [רבינו הקדוש מצאנז, ח"ב, עמ' שסט; מאורי גליציה, ח"ב, עמ' 528].
גלוית דואר (כתובה משני צדיה). 10.5X15 ס"מ. מצב בינוני. קרעים. קרעים חסרים בשולי הגלויה. הבולים נתלשו. חותמות האדמו"ר בעברית ובפולנית.