שני פריטים בכתב-ידו של הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר:
• מכתב ארוך ומעניין, בכתב-ידו ובחתימתו. בני ברק, אלול תש"ט [1949]. במכתב מתוארים קשיי המעבר מאנגליה וההתאקלמות בארץ ישראל. הרב דסלר מתאר את מצבה הרוחני של ישיבת פוניבז': "...ב"ה הישיה"ק נפלאת מאד מאד היא. כמעט כולם בעלי כשרון והרבה גדולי הכשרון בהצטיינות ולומדים בהתמדה רבה והרבים בכלל כרוך מאד לעניינים שנעסוק בהם עמהם יחד כמה פעמים בשבוע הלא מובן לפ"ז עד כמה אני שבע רצון ב"ה...". בהמשך המכתב הוא כותב על התלבטות בקשר להצעה אחרת של הרבצת תורה בארה"ב שקיבל מהרב אברהם קלמנוביץ: "...קבלתי מכתב מהרב קלמנוביץ, אולי עכ"פ אתיישב לשוב לאמריקא לעסוק עמו יחד בישיבה, כמובן שרחוק הוא הדבר כעת ללכת מכאן לשם...". בסיום המכתב ברכות רבות לשנה טובה "...שנת עליה ברוח, שנת עליה בתורה ובצוות, שנת גאולה וישועה אמיתית דהיינו תשובה שלמה, ותזכו לכל טובה הנגררים עמהם בעוה"ז... אלי' אליעזר דעססלער".
[1] דף. 27 ס"מ. 28 שורות בכתב-ידו. נייר דק. מצב טוב-בינוני. קמטים. קרע קל עם הדבקה בנייר דבק.
המכתב נדפס בקובץ אגרותיו של הרב דסלר (ספר הזכרון מכתב מאליהו, בני ברק, תשס"ד, חלק א, עמ' רכו-רכז).
• קונטרס (4 דפים) בכתב-ידו של הרב דסלר, מאמר מוסרי-קבלי בכמה פרקים, עם הכותרת "תוכנן של מדות ויצה"ר". [בני ברק, תש"ט 1949]. מאמר זה הינו אחד המאמרים הראשונים שמסר הרב דסלר בישיבת פוניבז'. נדפס בשינויים רבים בספר "מכתב מאליהו", (חלק ה, עמ' 90-95; חלק ד, עמ' 295), תחת הכותרת "מהות המדות והיצר הרע". אחד הקטעים ש"צונזרו" בעריכת המאמר לדפוס, הוא קטע ובו אבחנה על תכונותיו של היטלר: "תאוה מטעה לגאוה ולא ירגיש לבזיון. היטלר ראש הגאים לא נשא אשה בגאותו, אבל חי בתאוה מאוסה ולא חש לאאוגרייהו זילי, וכן כל גאה, הלא יתבזה בהשיגו השבח..." [בספר "מכתב מאליהו" נדפס כל הקטע בהשמטת המשל מהתנהגותו הבזויה של היטלר].
[4] דף. 27 ס"מ. נייר דק. מצב בינוני. בלאי וכתמים.
הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר (תרנ"ב-תשי"ד), מאבות תורת המוסר בדורנו, ומצאצאיו של רבי ישראל מסלנט מייסד תנועת המוסר. חניך ישיבת קלם, וחתן רבי נחום זאב זיו מקלם. הגיע לאנגליה בשנת תרפ"ז וכיהן ברבנות דלסטון בלונדון. ממייסדי כולל הרבנים בעיר גייטסהד, וממקימי עולה של תורה באנגליה. בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל וכיהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' בבני-ברק. שיחותיו העמוקות הבנויות על יסודות המוסר, הקבלה והחסידות נדפסו ע"י תלמידיו בספר "שיחות ומאמרים", בחמשת כרכי "מכתב מאליהו" וב"ספר הזכרון מכתב מאליהו", שהפכו בדורנו ליסודות לימוד עומק תורת המוסר.