מכתב (כ-6 שורות) בכתב-יד-קדשו וחתימתו של הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלטר בעל "חידושי הרי"מ". וורשא, תרי"ז [1857].
המלצה והסכמה לחיבור על המדרש רבה בראשית, מאת רבי משה זלמן [חיבור שכנראה לא נדפס לבסוף]. החידושי הרי"מ משבח את החיבור אשר סותם את פיות המשכילים המדברים סרה על מדרשי חז"ל:
"הנה הרבנים הגדולים שיחי'[ו] משבחים מאד את הרב וכו' מ"ו משה זלמן נ"ג[?] י'[חיה], ואת הטוב אשר פעל ועשה בחיבורו על מדרש רבה בראשית, וכי סותם פי הדוברים על מדרשי חז"ל עתק, לכן מהראוי לקרבו ולהיות לו לעזר לקנות ממנו חיבורו הנ"ל. פה ווארשא יום ה' א' דר"ח אלול תרי"ז לפ"ק. הק' יצחק מאיר בהרב מור"י זצ"ל".
הגאון הקדוש רבי יצחק מאיר אלטר, האדמו"ר הראשון מגור בעל "חידושי הרי"מ" (תקנ"ט-תרכ"ו, אנצ' לחסידות ב', עמ' תיג-תכג), מגדולי דורו בתורה וחסידות וממנהיגי יהדות פולין. נולד בעקבות ברכת המגיד מקוז'ניץ (שאמר כי "יאיר את העולם בתורה"), גדל בביתו והיה לבן טפוחיו ולתלמידו הקרוב. בגיל י"ג עבר לבית חותנו בוורשא, שם למד אצל המהרא"ל צינץ והתפרסם בכל רחבי פולין כ"העילוי מוורשא". לאחר פטירת המגיד מקוז'ניץ עבר להסתופף בצל רבי שמחה בונם מפשיסחא והיה לאחד מחשובי תלמידיו. לאחר פטירת רבי שמחה בונם מפשיסחא בקשו חלק מהחסידים להכתירו כממלא מקומו, אך הוא קיבל את מרות חברו רבי מנחם מנדל מקוצק ובהשפעתו נטו רוב החסידים אחרי הרבי מקוצק. מאז הפך לראש וראשון בחבורת קוצק ואף הפך לגיסו של הרבי מקוצק שנשא את אחות אשתו. בשנת תרי"ט, כשנפטר הרבי מקוצק נתמנה כממלא מקומו ועבר לעיירה גור (גורא-קלווריה) הסמוכה, שם ביסס את החסידות וכיהן גם ברבנות העיר. במשך שבע שנות כהונתו גדלה חצרו ואלפים הפכו לחסידיו. מלבד צדקותו המופלגת נודע כאחד מגאוני דורו בתורה, וכתב חיבורים רבים בשו"ת, הלכה ואגדה [שנקראו בשם הכולל "חידושי הרי"מ" (=רבי יצחק מאיר), שהפך גם לכינויו]. ספריו נודעו לתהילה בבתי המדרש ומהם ניכרת חריפותו וגאונות הגדולה. ניהל קשרי ידידות עם כל צדיקי וגדולי דורו, גם ה"מתנגדים" שבהם. ביניהם היו: רבי ישראל מרוז'ין, רבי יצחק מוורקה, רבי עקיבא איגר, רבי יעקב מליסא בעל "הנתיבות", רבי אייזל חריף, רבי שלמה קלוגר ועוד. עמד בראש הנהגת יהודי פולין ופעל בנחישות בפרשיות ציבוריות רבות. בין היתר תמך בפומבי במרד הפולני בשנת תקצ"א, ונאלץ להמלט עם כשלון המרד ללבוב (שהיתה אז תחת שלטון אוסטריה). כמו כן, נודע במאבקו האמיץ נגד "גזירת המלבושים" בשנים תר"ו-תרי"א. בעקבות הוראתו להתנגד לגזירה נלקח למאסר, אך לאחר מחאה ציבורית רחבה נאלצה הממשלה לשחררו ולבטל את הגזירה. לאחר פטירתו מילא את מקומו לזמן קצר האדמו"ר רבי חנוך העניך הכהן מאלכסנדר, וכשנפטר כעבור ארבע שנים, הוכתר לאדמו"ר נכדו רבי יהודה אריה ליב אלתר בעל "שפת אמת", שהיה לאדמו"ר השני לשושלת גור.
[1] דף. 21 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול. מעבר לדף הדבקת רצועה קטנה של נייר דבק.