אוסף של שישה ספרים מספרי הגאון הקדוש רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל "חפץ חיים", חלקם במהדורות ראשונות:

● ספר חומת הדת – על הקמת חבורות לחיזוק שמירת המצוות ולימוד התורה. פיעטרקוב, [דפוס מרדכי צעדערבוים, אחר תרס"ה 1905]. דפוס סטראוטיפי של המהדורה הראשונה.
● ספר שם עולם – בשבח לימוד התורה ותומכיה, חלק ראשון. וורשא, [דפוס R. Untergendler, תרנ"ה] 1895. דפוס סטראוטיפי של מהדורת תרנ"ג.
● ספר שם עולם, חלק שני. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, תרנ"ח [1897]. שער קרוע ופגום, מנותק.
● קונטרס זכור למרים, עצות ותקנות להינצל מלשון הרע. פיעטרקוב, דפוס חנוך העניך פאלמאן, תרפ"ה [1925].
● ספרא הנקרא תורת כהנים, חלק שני, עם הגהות הגר"א ועם פירוש חדש בלשון קצר וצח, מאת רבי ישראל מאיר הכהן מראדין. פיעטרקוב, דפוס מרדכי צעדערבוים, תרע"א 1911. מהדורה ראשונה.
● משנה ברורה, חלק שני. [וורשא, דפוס ג. פימענט, תר"פ 1920, בערך]. בשער: פיעטרקוב.
המחבר, הגאון הצדיק רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (תקצ"ח-תרצ"ג), רבן של ישראל, שנודע שמו בישראל על שם ספרו הראשון "חפץ חיים". מייסד ישיבת ראדין ומחבר ספרי הלכה ומוסר רבים: "משנה ברורה", "שמירת הלשון" "אהבת חסד" ועוד עשרות ספרים, כמה מהם מופיעים באוסף שלפנינו.
בחלק מהספרים חותמות של "ספרית הרב מיכאל בערמאן, טשעלסי מאסס."; "חברה 'חיי אדם' של קאנג. אגדת שלום טשעלסי מאסס.".

6 ספרים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

שני ספרים שנדפסו ונתפרסמו בלנינגרד בראשית תקופת השלטון הבולשביקי ברוסיה, ע"י הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן רבה של העיר:

● ספר מעין מי נפתוח, חידושים וביאורים על מסכת יבמות. פטרבורג (לנינגרד), דפוס התועמלן האדום ["Красный Агитатор"], תרפ"ד 1923. מהדורה ראשונה.
[2], מז, [1] דף. 35 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. רישומים. חותמות "בית הכנסת עזרת ישראל". כריכה חדשה.

● ספר גם אלה דברי דוד, "דרושים למועדים ולרגלים ולענינים גדולים", מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן אב"ד פטרבורג ("וכעת לענינגראד"), ובסופו הוספות לספר מי נפתוח על מסכת יבמות. לנינגרד (פטרבורג), תרפ"ח, בדפוס ה' איטצקובסקי בברלין, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.

סג עמ'. 27 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים קטנים בשוליים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.

המחבר, הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א 1850-1930), מדמויות-הפאר שברבני-ליטא וזקן רבני-רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא ורוסיה, ובעיר הבירה פטרבורג. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר שנתחלף שמה בשנת 1924 ל"לנינגרד". ימי מצוק וקושי היו אלו לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס ב"פטרבורג" בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העיתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס ב"לנינגרד" את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד", שלאמיתו של דבר נדפס בברלין והופץ ברוסיה ע"י המחבר [באישור השלטונות]. בעמ' ס הוא כותב ומשבח את קהלת פטרבורג-לנינגרד: "אשר מאז ומקדם עשו חסד בתוך המון בית ישראל.... וכמאז כן עתה... יגישו ויועצו יחדו ומרחוק ישאו דעה איך להצמיח צדקה ותהלה בארץ".

עשרים כרכים ממהדורות שונות של מסכתות תלמוד בבלי, הרי"ף ועין יעקב, שנדפסו במקומות שונים, מרביתם בשנות הת"ר:

● הלכות רב אלפס, חלק שני וחלק שמיני. פרשבורג, דפוס אנטאן שמיד, [תקצ"ו] 1836. שני כרכים. שוליים רחבים. מעבר לשער של הכרך השני, הסכמות רבי עקיבא איגר וה"ישמח משה".
● תלמוד בבלי עם פירושים. וינה, "חברת המוציאים לאור", דפוס זאמארסקי ודיטמארש / דפוס שלאסבערג ובענדינער / דפוס יעקב הכהן שלאסבערג. תר"כ-תרכ"ו [1860-1866]. סט חלקי, שבעה כרכים מתוך עשרים וחמשה (המסכתות שלפנינו: עירובין, יבמות, כתובות, קדושין, נזיר וסוטה, כריתות תמורה מעילה ותמיד, וסדר זרעים). מעבר לדף השער של מסכת יבמות מופיעה הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז (בעל ה"דברי חיים"). כרכי המהדורה יצאו בידי "חברת המוציאים לאור", בראשות רבי יעקב הכהן שלאסבערג. הכרכים הראשונים נדפסו ב"דפוס זאמארסקי ודיטמארש". בשנת תרכ"ה רכש שלאסבערג את בית הדפוס של זאמארסקי ודיטמארש (בסוף כרך חולין מופיעה מודעה מאת שלאסבערג על רכישת בית הדפוס) – הכרכים שיצאו לאור לאחר מכן נדפסו ב"דפוס שלאסבערג ובענדינער" וב"דפוס יעקב הכהן שלאסבערג".
בדף השער של מסכת נזיר, רישום בעלות משנת תר"מ, של רבי משה שאפפער בחתימת בנו "הק' אלעזר שאפפער" מאיהעלי [אוהעל]; מעבר לשער של מסכת יבמות, רישום בעלות משנת תרכ"ה, בחתימת "הק' שמואל לאנדולער".
● מסכת ביצה, חגיגה ומועד קטן, מן תלמוד בבלי. [לבוב, דפוס ישכר ב"ק ואברהם יצחק מענקיש, תר"כ-תרכ"א 1860-1861]. בשער השני של מסכת ביצה חותמת (מעט דהויה) רבי "אברהם בנימין קליגער". הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר (תר"א-תרע"ו, אוצר הרבנים 990) – בן הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי, תלמיד חכם ומופלג וממנהיגי היהדות בגליציה (בסוף שנות חיי אביו, ניהל רבי אברהם בנימין את כל ענייני רבנות אביו, בהתכתבויות שו"ת עם רבנים מקהלות ברחבי העולם). בעל "שערי בנימין".
● משניות סדר זרעים, מן תלמוד בבלי, "כאשר נדפס מקודם בסלאוויטא ובווילנא".לבוב (למברג), דפוס ישכר ב"ק ואברהם יצחק מענקיש, תר"כ 1860. חותמות "דביהמ"ד חב"ד".
● מסכת ברכות, מן תלמוד בבלי, "כאשר נדפס מקודם בסלאוויטא ובווילנא". לבוב (למברג), דפוס ישכר ב"ק ואברהם יצחק מענקיש, תר"כ 1860.
● מסכת ברכות, מן תלמוד בבלי, עם סדר זרעים. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרי"ט 1859. כרוך בראשו עם: "הסכמות מגאוני הזמן", הסכמות מאת גאוני הדור ואדמו"רי פולין, שלא להשיג את גבולו של המדפיס שמואל ארגעלבראנד. [וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרכ"ב 1861].
● מסכת בבא קמא, מן תלמוד בבלי, עם המפרשים. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרכ"ב [1862]. חותמות "הישיבה הגדולה בלידא, פלך ווילנא".
● הלכות רב אלפס, מסכת גיטין. לבוב (למברג), דפוס אברהם יצחק מענקיש, [תרכ"ג] 1863. 
● מסכת ראש השנה, יומא וביצה, מן תלמוד בבלי. [ברלין], הוצאת א. זאלאמאן, תרכ"ד [1864]. חותמות "דוד סאלאווייציק, ירושלים". חתימות רבי "שמואל חיים הכהן" מירושלים.
● מסכת בכורות, מן תלמוד בבלי, "כאשר נדפס מקודם בסלאוויטא ובווילנא". לבוב (למברג), דפוס אברהם יצחק מענקיש ושלמה שפרעכר, תרכ"ו 1866. דף שער נאה בדיו מוזהבת. בחזית הכריכה פיסת עור עם הטבעת שם בעלים: "יהודא די אליהו כהן סקלי הי"ו, תרמ"ה".
● מסכת ברכות, מן תלמוד בבלי, עם כל המפרשים, "כאשר נדפס מקודם בסלאוויטא ובווילנא". לבוב (למברג), דפוס שלמה שפרעכר, [תרכ"ח] 1868.
● ספר עין יעקב, עם המפרשים, חלק ראשון. ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרמ"ג 1883. חותמות רבי שבתי מרדכי ווארשבסקי מירושלים. בדף המגן רישום בעלות של רבי יצחק ב"ר אברהם טייטלבוים, שקיבל את הספר ממוחתנו רבי אלטיר ווארשבסקי [מירושלים].
● תלמוד בבלי, על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים, מסכת ברכות. סאנקט-פטרבורג, דפוס יוסף לוריא ושותפו, בהוצאת נחמיה פערעפערקאוויטש, תרס"ט 1909. בראש הכרך תצלומי פקסימיליה של כתבי-יד עתיקים.

20 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר יראים, על מצוות התורה, לרבינו אליעזר ממיץ מבעלי התוספות. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804].

עם הסכמות גדולי האדמו"רים והצדיקים, בהם האוהב ישראל מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, והמגיד מקוז'ניץ; רשימת מנויים ("חתומים"), ערוכה על-פי הא-ב, בה רשומים בין השאר החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, לצד רבים אחרים.

העותק של רבי יעקב לנדא מטשכנוב. חותמתו בדף השער: "יעקב בהגאון מוהר"א נ"י לאנדא".

האדמו"ר רבי יעקב לנדא מיעז'וב-טשכנוב (תקצ"ד-תרנ"ד), בנו הצעיר של האדמו"ר הקדוש רבי אברהם לנדא מטשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה). כבר מילדותו היו ניכרים בו כשרונות מיוחדים ואצילות נפש. חביב היה על אביו הקדוש שכינהו תמיד בשם "העילוי". [ארבעה בנים היו לו לרבי אברהם, וכך היה מונה שבחם: רבי זאב וואלף – חכם. רבי דוב בעריש – חסיד. רבי רפאל – צדיק תמים, ורבי יעקב – עילוי. בהספדו על אשתו הרבנית – אמר רבי אברהם מטשכנוב על ארבעת בניו הקדושים: "מוכנה לך בגן עדן כורסה בת ארבע רגליים..."]. הצטיין בפשטות ובטוב לב. נחבא אל הכלים וסגור בד' אמות של הלכה.

מגדולי חסידי הרב הקדוש מקוצק ובעל חידושי הרי"ם מגור. כיהן ברבנות נאשלסק, טשעכנוב ויעז'וב. בשבע השנים האחרונות לחיי אביו ה"זכותא דאברהם", קשה היה לאביו הקדוש לשאת את משא העם כאדמו"ר, יחד עם משא הרבנות. התפטר רבי אברהם מהרבנות, וקרא אליו את בנו-חביבו רבי יעקב לכהן על מקומו כאב"ד טשכנוב. [משום כבוד אביו נקרא רבי יעקב בתואר סגן הרב]. לאחר פטירת אביו עבר לכהן כאב"ד ואדמו"ר בעיר ייעז'וב (הסמוכה ללודז'), וקיבל את מרותו של אחיו הגדול רבי זאב וואלף מסטריקוב, שניהל את חצרו בדרכי קוצק – דרך החריפות וההבנה. לאחר פטירת אחיו מסטריקוב התחיל רבי יעקב לכהן באדמו"רות ביעז'וב, על שמה נודע עד היום כ"ר' יעק'לי ייעזעאווער" [רבי יעקב מיעז'וב]. בשנת תר"ן נסע לראשונה לארץ ישראל, ובשנת תרנ"ג עלה שוב לירושלים על מנת להשתקע בה, אך מסיבות משפחתיות חזר לפולין, בה נפטר בטבת תרנ"ד, ונקבר באוהל אדמו"רי טשכנוב, בבית העלמין בווארשא.
חתימות ורישומי בעלות של רבי "יוסף מנחם ליפסקי – חתן ר' יוסף גאלדשטיין מלאמא", וחתימה של "בנימין בלומענפעלד מטי".

[8], פב; יד, יז-כ דף. חסרים שני דפים (טו-טז) מהספירה השניה. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר מדרש שמואל, ביאור נחמד ויקר על פרקי אבות, מאת רבי שמואל די אוזידא. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, [תרל"ו] 1876.
העותק של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש. בדף השער חותמת: "יחזקאל פאנעט אבד"ק דעעש והגליל".

האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"ץ), נכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעש. מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. לאחר חתונתו נסע רבות אל האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואהר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעש.

איש מופת שפעל ישועות בכח תפילותיו ו"נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה, נדפס לאחר פטירתו (קלוזש, תרצ"א).

קלו דף. 22.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים. כריכת בד חדשה.