Auction 052 Online Auction: Judaica, Chassidut and Kabbalah – Letters and Manuscripts – Engravings and Photographs
- (-) Remove כתבייד filter כתבייד
- יד (35) Apply יד filter
- כתבי (35) Apply כתבי filter
- כתבי-יד (35) Apply כתבי-יד filter
- manuscript (35) Apply manuscript filter
- letter (28) Apply letter filter
- חב (22) Apply חב filter
- מכתבים, (22) Apply מכתבים, filter
- מכתבים (22) Apply מכתבים filter
- ליובאוויטש (22) Apply ליובאוויטש filter
- חסידות (22) Apply חסידות filter
- חבדליובאוויטש (22) Apply חבדליובאוויטש filter
- קודש (22) Apply קודש filter
- וחפציקודש (22) Apply וחפציקודש filter
- וחפצי-קודש (22) Apply וחפצי-קודש filter
- וחפצי (22) Apply וחפצי filter
- חב"ד-ליובאוויטש (22) Apply חב"ד-ליובאוויטש filter
- ceremoni (22) Apply ceremoni filter
- chabad (22) Apply chabad filter
- letters, (22) Apply letters, filter
- lubavitch (22) Apply lubavitch filter
- object (22) Apply object filter
- חכמי (7) Apply חכמי filter
- scholar (7) Apply scholar filter
- ומכתבים (6) Apply ומכתבים filter
- (צפון (6) Apply (צפון filter
- צפון (6) Apply צפון filter
- יהדות (6) Apply יהדות filter
- אפריקה (6) Apply אפריקה filter
- אפריקה) (6) Apply אפריקה) filter
- המערב (6) Apply המערב filter
- (north (6) Apply (north filter
- africa (6) Apply africa filter
- africa) (6) Apply africa) filter
- jewri (6) Apply jewri filter
- maghreb (6) Apply maghreb filter
- north (6) Apply north filter
- והמזרח (4) Apply והמזרח filter
- ספרד (4) Apply ספרד filter
- eastern (4) Apply eastern filter
- sephard (4) Apply sephard filter
- אשכנז (3) Apply אשכנז filter
- ashkenazi (3) Apply ashkenazi filter
דף קלף, שריד מכתב-יד משניות, מסכת תענית (פרק א, מאמצע משנה ג עד אמצע משנה ו). [ספרד, המאה ה-13/14?].
דף קלף חצוי, ששימש כגניזה. כתוב מצדו האחד בלבד (צדו השני כנראה נמחק). כתיבה ספרדית מרובעת, אופיינית למחצית השניה של המאה ה-13 והמחצית ראשונה של המאה ה-14.
[1] דף קלף. 22 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים וקמטים. דהייה וקילוף דיו בטקסט.
כתב-יד, מזלות, גורלות, סגולות, רפואות וקמיעות. [חלבּ (ארם צובא), המאה ה-19 והמאה ה-20].
כתיבה מזרחית, ממספר כותבים. עברית, ערבית-יהודית ומעט לאדינו.
בראש העמוד הראשון: "ספר סג[ו]לות". כולל סגולות, רפואות וקמיעות לעניינים שונים (עם "כתב מלאכים" ותרשימים קבליים; באחד הדפים סגולה "להרקיד החתולים..."), מזלות, "גורל החול" לרבי אברהם אבן עזרא, סדרי השבעות שדים ("סדר עשיית המנדאל הראשון הנקרא הורדת הרוחניות במים", "סדר המנדאל השני הנקרא סדר הורדת הרוחניות בכף היד", "סדר המנדאל הג'").
לאחר חלק זה (הכתוב בכתיבה מזרחית האופיינית למאה ה-19), מופיעים רישומים בכתיבה מאוחרת יותר, חתומים על ידי הבעלים "הצעיר אברהם ששון עג'מי", החותם בדפים נוספים: "הצעיר אברהם משה ששון עג'מי". ברישום הראשון כותב הבעלים (בערבית-יהודית) כי קנה את כתב-היד מאיש "אספאניולי" ששמו משה סונסינו על ידי "ח"ר אברהם דין נ"ע", והוא משביע את הקורא שלא ישתמש בסגולות למטרות לא טובות. לאחר מכן מופיעים רישומים משפחתיים שלו על לידתו, נישואיו והולדת ילדיו (בין היתר: "אני הצעיר אברהם משה ששון הי"ו נולדתי בחודש כסלו תר"ל". הרישום על לידת אחרון ילדיו הוא משנת תרפ"א, ורישום משפחתי אחרון הוא משנת תרצ"א). לאחר מכן מופיע שיר שכותרתו "שיר האמונה", המסתיים במילים "זה שיר ששון לאברהם". לאחר מכן מופיעים מספר עמודים בערבית, באותיות ערביות, ובהם פירוט תבלינים וצמחים ואופן השפעתם על הגוף. בסוף הרשימה נכתב כי יוסף ענתבי קיבל את הדברים מד"ר אדוורד אלתונבא(?) וכתב אותם בחלב, בשנת 1940. לאחר מכן מופיעים קטעים נוספים, בכתיבה אחרת, בענייני אסטרולוגיה (בערבית-יהודית).
[90] דף (ועוד דפים רבים ריקים). 17.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש. קרעים בשולי הדפים. חלק מהדפים מנותקים. כריכה מקורית, עם בלאי וסימני עש.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.020.
כתב-יד, מזלות, גורלות, סגולות וקמיעות. [חלבּ (ארם צובא), סוריה, המאה ה-20].
כתיבה מזרחית, מרובעת ובינונית. עברית וערבית-יהודית.
כולל: "ספר הסגולות" – סגולות, השבעות וקמיעות (עם תרשימים קבליים ו"כתב מלאכים"), חיבורי גורלות ואסטרולוגיה, בהם "ספר הבלעי" ("בערבי, כדי שלא ייגע אחריו הרבה ויבין מה שיראה"), ולוח לקביעת חדשים ושנים.
נכתב על "ספר קופה" (עם שורות מודפסות). בבטנת הכריכה מודבקת תווית נייר של חנות למכשירי כתיבה בעיר חלב. ניתן לשער כי כתב-היד נכתב אף הוא בחלב.
הלוח לקביעות השנים מתחיל בשנת תרצ"ד, ומכאן שלפחות מרבית כתב-היד נכתב בשנה זו או בסמוך לה.
[58] דף כתובים, ועוד דפים רבים ריקים. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. כריכה ישנה, קרועה במקצתה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, SY.011.003.
כתב-יד מעוטר, גורלות, מזלות, סגולות וקמיעות. [ארצות המזרח, המאה ה-19].
כולל: "לוח התשועות להרב ר' אברהם ן' עזרא"; "ספר המזלות"; "חותם של שלמה המלך", ועוד. כולל תרשימים קבליים, "כתב מלאכים", ואיורי מגן דוד.
[10] דף. 16 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, עם מספר פגיעות בטקסט. מעטפת קרטון חדשה.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, OT.011.007.
כתב-יד, קמיעות, סגולות, רפואות וגורלות. [מרוקו, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
כתיבה מערבית (במספר כתיבות). עברית וערבית-יהודית. תרשימים ואיורים קבליים ו"כתב מלאכים".
קובץ הכולל מגוון רחב של סגולות, קמיעות ורפואות, ממקורות שונים. כתב-היד פותח (עמ' 1): "האדו שבעא כתות של שידים ושמותם ורפאותם וכל אחד משעת מחברתה"; בעמ' 83: "מספר מראה הילדים". בעמ' 93: "להריון מהרב רבי אברהם אזולאי זיע"א"; ועוד.
חלק שני, עם ספירה (מאוחרת) נפרדת, פותח בדף [א]: "ספר רפואות"; בדף ב: "ספר רפואות וסגולות; אתחיל לכתוב שמות הקודש וסגולות בכח עילת העילות"; דף ג: "זה חותם מגין דוד ע"ה".
מספר דפים אחרונים עם כתיבה מאוחרת יותר.
[1], [98] עמ'; כח; [3] דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. מספר דפים מנותקים. ללא כריכה. נתון בקופסת קרטון.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.086.
כתב-יד, קמיעות, סגולות ורפואות. [מרוקו, תרס"ח 1908].
שער מעוטר. כתיבה מערבית. עברית וערבית-יהודית. תרשימים ואיורים קבליים ו"כתב מלאכים". בדף [6]/ב: "פיוט של אז ישיר מושה [!]: מרום יערב לך...".
בתוך השער: "אתחיל לכתוב סגולות ורפואת... אני הצעיר שבצעירים ודל שבדלים... רפאיל [!] אבושכילא [בוסקילה]... שנת מבורכת ה' לפ"ק" [מבורכת = תרס"ח]. כתב-יד נוסף, עם שער דומה, עם פיוטים וסגולות, הוא כתב-יד גרוס 304, שם חותם כקונה: "ע"ה רפאיל בושכילא יצ"ו קניתי אותו בסך 08 אוקיא..." (אך נראה כי הוא כותב כל כתב-היד).
[23] דף. 18 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. קרעים וקרעים חסרים קטנים בשולי הדפים, עם מספר פגיעות בטקסט. כריכה חדשה, עם שדרת עור.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.043 (באתר 'כתיב' מופיע כמס' 305 באוסף גרוס).
כתב-יד, חכמת היד [מאת רבי משה גלנה], בתרגום לערבית, מאת רבי אהרן אביטבול. [מרוקו, תרמ"ט 1889].
כתיבה מערבית.
תרגום לערבית של ספר חכמת היד, מאת רבי משה גלנה, ככל הנראה על פי מהדורת לבוב תר"ט. כולל העתקת ציור כף היד שבדף השני.
בדף השער נכתב: "ספר חכמת היד, לדעת קורות כל איש בכל ימי חייו משרטוטי וקוי היד על פי הקבלה והמחקר, חברו אחד מגדולי חכמי הקדמונים... ואני תרגמתי בלסאן ערבי... אני הצעיר אהרן אבי טבול... עאם 1889" [=תרמ"ט]. בתחתית השער מופיע התאריך תר"ט, אך הוא מתייחס כנראה למהדורת לבוב, שנדפסה בשנה זו, ואשר היתה לנגד עיני הכותב (כניכר גם מנוסח הכותרת ומציור כף היד בדף השני).
[18] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. מספר דפים מנותקים. ללא מעטפת.
מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.027.
מכתב על גבי גלויה מצולמת (עם תמונת רחוב של העיר בודניב ואנשיה), בכתב-יד וחתימתו של הגאון רבי יצחק אבוחצירא – ה"בבא חאקי". [בודניב, שנות התר"פ 1920 בקירוב].
נשלח אל רעו רבי חיים מלכא. במכתב הוא כותב לו: "מא אגיד לך ידידי כמה וכמה גדול צער הפרידה, יה"ר שבקרוב נתראה פב"ב [פנים בפנים] אכי"ר, תמיד אני זוכר אתכם לטובה ובטח שג"ך [שגם כן] אתם, מה דבלבך על חברך וכו'. הודיעיני בשתי שורות על הכל ורוב שלומכים, יה"ר שתמיד תהיו בטוב וכיון[?] שתרצה לאכול הענבים שעשתי אע"ה בתוך הבקבוק, צריך לזכור אותי, ודרוש בשלום כל החכמים ומעתה זולתי רוב החו"ש ע"ה יצחק אביחצירא סי"ט".
האדמו"ר הקדוש רבי יצחק אבוחצירא – ה"בבא חאקי" (תרנ"ה-תש"ל), מאדמור"י בית אביחצירא במרוקו, אחיו של ה"בבא סאלי". תחילה התגורר בעיר מולדתו ריסאני (מחוז תאפיללת'), אך בשנת תר"פ (לאחר רצח אחיהם הגדול רבי דוד אבוחצירא על ידי השליט המקומי) עבר יחד עם ה"בבא סאלי" לעיר בודניב (Boudenib, מחוז תאפיללת'), שם כתב את הגלויה שלפנינו. בבודניב הקים ה"בבא סאלי" את "ישיבת אביר יעקב" ורבי יצחק הקים את עניני הקהילה בבודניב וכיהן בה ברבנות. רבי יצחק כיהן שנים רבות ברבנות בקהילות במרוקו. בשנת תש"ו עזב את מרוקו בדרכו לעלות לארץ ישראל. לאחר בואו לארץ כיהן כרבה הראשי של רמלה ולוד, וכחבר "מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל".
גלויה. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים.
דף בכתב-יד, סמיכה לשוחט, בחתימות רבני תוניסיה. תוניס וגאבס, תרפ"ג [1923].
הדף מעוטר בחלקו העליון ומופיע בו נוסח סמיכה לשוחט, עבור "החכם ר' אליהו בן משה מאזוז", חתומה על ידי שלושה חכמים (כנראה שוחטי העיר תוניס). תחתיו נוסף אישור בחתימת הרבנים: "ע"ה ישועה אלמליח" ו"ע"ה אליהו ללוש". לאחר מכן מופיעים שני אישורים נוספים: האחד בחתימת רבי משה שתרוג אב"ד תוניס, עם חותמתו "ראש הרבנים"; ואחריו אישור בכתב-יד וחתימת רבי יצחק חי בוכבזא, החותם בעיר גאבס, בחודש אלול תרפ"ג, עם חותמתו.
רבי משה שתרוג (תר"ו-תרפ"ח), מחכמי תוניסיה הנודעים, הרב הראשי וראש בית הדין בתוניס, החל משנת תרפ"א ועד לפטירתו. שימש תחילה כראש המורים והשובי"ם בתוניס, וכמכריע בהוראות איסור והיתר, לאחר מכן התמנה לדיין, ולאחר פטירת רבי ישראל זיתון, התמנה תחתיו ל"ראש הרבנים" של תוניסיה. השיב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "ישיב משה" (שלושה חלקים). ממנו נדפס גם ספרו "שבת אחים", על הלכות טריפות.
רבי יצחק חי בוכבזא (תרי"ג-תר"ץ), גאון ומקובל, מגדולי חכמי תוניסיה ולוב. רב בעיר מולדתו גאבס, ובעיר מוכנין שבתוניסיה, ואח"כ עבר לכהן כאב"ד טריפולי בלוב. חבר ספרים רבים: לחם לפי הטף, גנזי שלום, לב הימים, בית הלחמי ועוד.
בראש הדף סמל מגן דוד, שני סמלי סהר וכוכב, וחותמת רשמית של ממשלת המנדט הצרפתי בתוניסיה.
[1] דף. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט.
מצורף: מסמך רשמי בערבית, אף הוא מתוניס, חתום בחתימות ערביות מעוטרות, עם חותמות רשמיות של הממשל הצרפתי בתוניסיה.
אוסף מחברות ודפים בכתב-יד, חידושים, דרשות וליקוטים שונים. [תוניסיה, המאה ה-20].
כתיבה מערבית. רוב הדפים והמחברות מכותב אחד. דפים אחרים מכותבים נוספים. הכותבים לא זוהו על ידינו, והחומר לא נבדק ביסודיות.
דפים רבים הם מתוך חיבור של "מערכות" (לפי סדר א"ב) באגדה. כולל גם דפים בודדים מתוך חיבורים שונים, בהם גם מספר דפים עם סגולות וקמיעות.
למעלה מ-180 דפים (כולל מספר מחברות). גודל ומצב משתנים. נתונים בקופסת מתכת ישנה מצויירת (של שוקולד "עלית").
אוסף גדול של מכתבים וכתבי-יד מארכיון רבי יצחק מייזל (חתן בעל ה"יפה עינים" רבי אריה ליב יעלין) ובנו רבי שלום שכנא מייזל, הכולל מכתבי רבנים ומכתבים משפחתיים. כתבי-יד של חידושי תורה. רשימות שונות ועוד. [בלרוס, ליטא ופולין, וארץ ישראל. שנות התר"מ עד שנות הת"ש בקירוב].
האוסף כולל:
● מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי ברוך עין, שנשלח אל בן דודו רבי יצחק מייזל. על-גבי המכתב רישומים בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק מייזל. [הגאון רבי ברוך עין מאמדור, נולד בשנת ת"ר, התייתם בנעוריו והתחנך בבית דודו רבי דוד מייזל, שהיה למורו ורבו המובהק].
● רשימות חידושי תורה בכתב ידו של רבי יצחק מייזל.
● דף שני עמודים בכתיבה צפופה – מכותב לא-מזוהה, עם חידושים על שולחן ערוך חושן משפט, מסימן רס"ד עד סימן שי"ז.
● מכתבים אל רבי יצחק מייזל מאת רבנים וקרובי משפחה, בהם מכתב רבי ישראל טראפ. סוויסלאץ, תרמ"ג [1883]; מכתב אל רבי יצחק מייזל מאת גיסו רבי אברהם אהרן היילפרין, שערשוב; מכתב מאת רבי משה ראבינאוויץ; קטע ממכתב בדברי תורה, חתום "מיכל דוד מייזל" [כנראה בנו הגדול של רבי יצחק מייזל, שנפטר בקיצור ימים. ראה: רבי אריה ליב יעלין וחיבורו יפה עינים, עמ' 20]; גיסו רבי יעקב יעלין, מסטיסלאוו, תרע"ג [1913]; ומכתבים נוספים אל רבי יצחק מייזל ובני משפחתו.
● מכתבים רבים בכתב ידם וחתימתם של חמיו [של רבי יצחק מייזל בזיווגו השני] רבי צבי הירש יפה מבריסק, חמותו מרת חוה יפה, בנם רבי ישראל יפה וקרובי משפחה אחרים.
● מכתבים רבים אל רבי שלום שכנא מייזיל, בהם מכתבים מחתנו רבי חיים ברנשטיין ובתו מרת מלכה, ומכתב מרבי שלום שכנא מייזל, ועוד ניירת שונה.
הגאון רבי יצחק מייזל (נפטר תר"פ), תלמיד חכם מופלג, מורההוראה ודיין בעיר ביאליסטוק. בן רבי דוד מייזל (קרוב-משפחה של הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז'). בזיווגו הראשון היה חתן הגאון הנודע רבי אריה ליב יעלין בעל "יפה עינים", ולאחר פטירת אשתו חיה שרה מלכה בשנת תרמ"ד בקירוב, נשא את הרבנית פריידל – בתו של רבי צבי הירש יפה מבריסק (תרי"ג-תרפ"ז; תלמיד-חכם ידוע מנכבדי קהילת בריסק, בנו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוז'ינוי. מקורב לרבני העיר בעל "בית הלוי" ובנו הגר"ח).
בנו רבי שלום שכנא מייזל (תר"מ בערך-תשכ"ז), מראשי המורים בתלמוד תורה "תחכמוני" בביאליסטוק, עלה לירושלים בשנות התר"צ, ואף בה עסק בחינוך והוראה. רבי חיים ברנשטיין (תרס"ה-תשל"ב), חתנו של רבי שלום שכנא, היה ראש ישיבת "תורת ירושלים" לצעירים (אחיו של רבי משה ברנשטיין ראש ישיבת קמניץ).
למעלה מ-40 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. חלקם מעט פגומים.
כתב-יד, מחברת משיעורי רבי שמואל רוזובסקי, על מסכת נדרים. [בני ברק, י"א-כ"ב תמוז תשי"א 1951].
מחברת קטנה עם סיכומים של כשמונה שיעורים מפי רבי שמואל רוזובסקי, שנכתבו ע"י אחד מתלמידי ישיבת פוניבז' בבני ברק.
הגאון רבי שמואל רוזובסקי (תרע"ג-תשל"ט), תלמיד הגאון רבי שמעון שקופ בישיבת "שער התורה" בגרודנא (עיר מולדתו), ולאחר מכן למד בישיבת מיר בפולניה ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה. בעודו בחור נתמנה לר"מ בישיבת לומז'ה ובהמשך עבר עם תלמידיו לישיבת פוניבז' שהוקמה בבני ברק בכסלו תש"ד (1943). רבי שמואל היה הר"מ הראשון בישיבה, ושיעוריו היו האבן השואבת לישיבת פוניבז', בה הנחיל את תורת הישיבות בליטא לבני הדור החדש בארץ ישראל. השפעתו על כל עולם התורה בדורנו גדולה מאד, ועד היום השיעורים ברוב הישיבות הגבוהות בנויים על יסודותיו ומהלכיו של "ר' שמואל", כפי שקיבל מרבותיו בישיבת גרודנא ובישיבות ליטא. עוד בחייו התפרסמו רשימות השיעורים של ר' שמואל על פי כתבי התלמידים, שצולמו והודפסו במהדורות סטנסיל שונות. אחרי פטירתו נערכו מחדש חידושיו ושיעוריו על ידי צאצאיו וגדולי תלמידיו, ויצאו לאור בסדרות הספרים "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל", ובקובץ הזיכרון "זכרון שמואל". בעריכת הספרים הללו השתמשו בעיקר ברשימות התלמידים ששמעו את השיעורים, ורק מעט בכתבי-ידו של ר' שמואל עצמו. ר' שמואל לא הירבה בכתיבת שיעוריו, עקב הזמן הרב שהיה משקיע בהכנת הדברים (לאמירתם כראוי בצורה ערוכה וברורה), ועל כן רוב תורתו נמסרה לדורות ע"י תלמידיו, מפיהם ומפי-כתבם.
השיעורים שלפנינו ככל הנראה נדפסו בניסוחים שונים בספרי שיעוריו וחידושיו.
[24] דף. 11.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. מעטפת קרטון, קרועה בשדרתה.