כתב-יד, מזלות, גורלות, סגולות וקמיעות. [חלבּ (ארם צובא), סוריה, המאה ה-20].
כתיבה מזרחית, מרובעת ובינונית. עברית וערבית-יהודית.
כולל: "ספר הסגולות" – סגולות, השבעות וקמיעות (עם תרשימים קבליים ו"כתב מלאכים"), חיבורי גורלות ואסטרולוגיה, בהם "ספר הבלעי" ("בערבי, כדי שלא ייגע אחריו הרבה ויבין מה שיראה"), ולוח לקביעת חדשים ושנים.
נכתב על "ספר קופה" (עם שורות מודפסות). בבטנת הכריכה מודבקת תווית נייר של חנות למכשירי כתיבה בעיר חלב. ניתן לשער כי כתב-היד נכתב אף הוא בחלב.
הלוח לקביעות השנים מתחיל בשנת תרצ"ד, ומכאן שלפחות מרבית כתב-היד נכתב בשנה זו או בסמוך לה.

[58] דף כתובים, ועוד דפים רבים ריקים. 17 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. כריכה ישנה, קרועה במקצתה.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, SY.011.003.

כתב-יד, קמיעות, סגולות, רפואות וגורלות. [מרוקו, סוף המאה ה-19 או ראשית המאה ה-20].
כתיבה מערבית (במספר כתיבות). עברית וערבית-יהודית. תרשימים ואיורים קבליים ו"כתב מלאכים".
קובץ הכולל מגוון רחב של סגולות, קמיעות ורפואות, ממקורות שונים. כתב-היד פותח (עמ' 1): "האדו שבעא כתות של שידים ושמותם ורפאותם וכל אחד משעת מחברתה"; בעמ' 83: "מספר מראה הילדים". בעמ' 93: "להריון מהרב רבי אברהם אזולאי זיע"א"; ועוד.
חלק שני, עם ספירה (מאוחרת) נפרדת, פותח בדף [א]: "ספר רפואות"; בדף ב: "ספר רפואות וסגולות; אתחיל לכתוב שמות הקודש וסגולות בכח עילת העילות"; דף ג: "זה חותם מגין דוד ע"ה".
מספר דפים אחרונים עם כתיבה מאוחרת יותר.

[1], [98] עמ'; כח; [3] דף. 23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. מספר דפים מנותקים. ללא כריכה. נתון בקופסת קרטון.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.086.

כתב-יד, חכמת היד [מאת רבי משה גלנה], בתרגום לערבית, מאת רבי אהרן אביטבול. [מרוקו, תרמ"ט 1889].
כתיבה מערבית.
תרגום לערבית של ספר חכמת היד, מאת רבי משה גלנה, ככל הנראה על פי מהדורת לבוב תר"ט. כולל העתקת ציור כף היד שבדף השני.
בדף השער נכתב: "ספר חכמת היד, לדעת קורות כל איש בכל ימי חייו משרטוטי וקוי היד על פי הקבלה והמחקר, חברו אחד מגדולי חכמי הקדמונים... ואני תרגמתי בלסאן ערבי... אני הצעיר אהרן אבי טבול... עאם 1889" [=תרמ"ט]. בתחתית השער מופיע התאריך תר"ט, אך הוא מתייחס כנראה למהדורת לבוב, שנדפסה בשנה זו, ואשר היתה לנגד עיני הכותב (כניכר גם מנוסח הכותרת ומציור כף היד בדף השני).

[18] דף. 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי הדפים. מספר דפים מנותקים. ללא מעטפת.

מקור: אוסף משפחת גרוס, תל אביב, MO.011.027.

דף בכתב-יד, סמיכה לשוחט, בחתימות רבני תוניסיה. תוניס וגאבס, תרפ"ג [1923].
הדף מעוטר בחלקו העליון ומופיע בו נוסח סמיכה לשוחט, עבור "החכם ר' אליהו בן משה מאזוז", חתומה על ידי שלושה חכמים (כנראה שוחטי העיר תוניס). תחתיו נוסף אישור בחתימת הרבנים: "ע"ה ישועה אלמליח" ו"ע"ה אליהו ללוש". לאחר מכן מופיעים שני אישורים נוספים: האחד בחתימת רבי משה שתרוג אב"ד תוניס, עם חותמתו "ראש הרבנים"; ואחריו אישור בכתב-יד וחתימת רבי יצחק חי בוכבזא, החותם בעיר גאבס, בחודש אלול תרפ"ג, עם חותמתו.
רבי משה שתרוג (תר"ו-תרפ"ח), מחכמי תוניסיה הנודעים, הרב הראשי וראש בית הדין בתוניס, החל משנת תרפ"א ועד לפטירתו. שימש תחילה כראש המורים והשובי"ם בתוניס, וכמכריע בהוראות איסור והיתר, לאחר מכן התמנה לדיין, ולאחר פטירת רבי ישראל זיתון, התמנה תחתיו ל"ראש הרבנים" של תוניסיה. השיב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "ישיב משה" (שלושה חלקים). ממנו נדפס גם ספרו "שבת אחים", על הלכות טריפות.

רבי יצחק חי בוכבזא (תרי"ג-תר"ץ), גאון ומקובל, מגדולי חכמי תוניסיה ולוב. רב בעיר מולדתו גאבס, ובעיר מוכנין שבתוניסיה, ואח"כ עבר לכהן כאב"ד טריפולי בלוב. חבר ספרים רבים: לחם לפי הטף, גנזי שלום, לב הימים, בית הלחמי ועוד.
בראש הדף סמל מגן דוד, שני סמלי סהר וכוכב, וחותמת רשמית של ממשלת המנדט הצרפתי בתוניסיה.

[1] דף. 25 ס"מ. מצב בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול, עם פגיעה קלה בטקסט.

מצורף: מסמך רשמי בערבית, אף הוא מתוניס, חתום בחתימות ערביות מעוטרות, עם חותמות רשמיות של הממשל הצרפתי בתוניסיה.

אוסף גדול של מכתבים וכתבי-יד מארכיון רבי יצחק מייזל (חתן בעל ה"יפה עינים" רבי אריה ליב יעלין) ובנו רבי שלום שכנא מייזל, הכולל מכתבי רבנים ומכתבים משפחתיים. כתבי-יד של חידושי תורה. רשימות שונות ועוד. [בלרוס, ליטא ופולין, וארץ ישראל. שנות התר"מ עד שנות הת"ש בקירוב].

האוסף כולל:
● מכתב בכתב ידו ובחתימתו של הגאון רבי ברוך עין, שנשלח אל בן דודו רבי יצחק מייזל. על-גבי המכתב רישומים בדברי תורה בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק מייזל. [הגאון רבי ברוך עין מאמדור, נולד בשנת ת"ר, התייתם בנעוריו והתחנך בבית דודו רבי דוד מייזל, שהיה למורו ורבו המובהק].
● רשימות חידושי תורה בכתב ידו של רבי יצחק מייזל.
● דף שני עמודים בכתיבה צפופה – מכותב לא-מזוהה, עם חידושים על שולחן ערוך חושן משפט, מסימן רס"ד עד סימן שי"ז.
● מכתבים אל רבי יצחק מייזל מאת רבנים וקרובי משפחה, בהם מכתב רבי ישראל טראפ. סוויסלאץ, תרמ"ג [1883]; מכתב אל רבי יצחק מייזל מאת גיסו רבי אברהם אהרן היילפרין, שערשוב; מכתב מאת רבי משה ראבינאוויץ; קטע ממכתב בדברי תורה, חתום "מיכל דוד מייזל" [כנראה בנו הגדול של רבי יצחק מייזל, שנפטר בקיצור ימים. ראה: רבי אריה ליב יעלין וחיבורו יפה עינים, עמ' 20]; גיסו רבי יעקב יעלין, מסטיסלאוו, תרע"ג [1913]; ומכתבים נוספים אל רבי יצחק מייזל ובני משפחתו.
● מכתבים רבים בכתב ידם וחתימתם של חמיו [של רבי יצחק מייזל בזיווגו השני] רבי צבי הירש יפה מבריסק, חמותו מרת חוה יפה, בנם רבי ישראל יפה וקרובי משפחה אחרים.
● מכתבים רבים אל רבי שלום שכנא מייזיל, בהם מכתבים מחתנו רבי חיים ברנשטיין ובתו מרת מלכה, ומכתב מרבי שלום שכנא מייזל, ועוד ניירת שונה.

הגאון רבי יצחק מייזל (נפטר תר"פ), תלמיד חכם מופלג, מורההוראה ודיין בעיר ביאליסטוק. בן רבי דוד מייזל (קרוב-משפחה של הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז'). בזיווגו הראשון היה חתן הגאון הנודע רבי אריה ליב יעלין בעל "יפה עינים", ולאחר פטירת אשתו חיה שרה מלכה בשנת תרמ"ד בקירוב, נשא את הרבנית פריידל – בתו של רבי צבי הירש יפה מבריסק (תרי"ג-תרפ"ז; תלמיד-חכם ידוע מנכבדי קהילת בריסק, בנו של הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוז'ינוי. מקורב לרבני העיר בעל "בית הלוי" ובנו הגר"ח).

בנו רבי שלום שכנא מייזל (תר"מ בערך-תשכ"ז), מראשי המורים בתלמוד תורה "תחכמוני" בביאליסטוק, עלה לירושלים בשנות התר"צ, ואף בה עסק בחינוך והוראה. רבי חיים ברנשטיין (תרס"ה-תשל"ב), חתנו של רבי שלום שכנא, היה ראש ישיבת "תורת ירושלים" לצעירים (אחיו של רבי משה ברנשטיין ראש ישיבת קמניץ).

למעלה מ-40 פריטי נייר. גודל ומצב משתנים. חלקם מעט פגומים.