שני מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון הנודע רבי צבי יחזקאל מיכלזון אב"ד פלונסק. פלונסק-וורשא, תרפ"ב-תרפ"ה [1922-1925].
נשלחו לאנגליה, אל הגאון רבי צבי הירש פרבר, מרבני לונדון:
1. מכתב מתאריך כ' אדר תרפ"ב, נשלח מפלונסק. במכתב מדווח רבי צבי יחזקאל כי שלח לו את ספריו "צבא רב" (מתורת זקנו רבי צבי הירש אב"ד ברלין) ו"שו"ת בית משולם" (מתורת חמיו רבי משולם זלמן אשכנזי), והוא מבקש שישלח לו את ספרו "כרם צבי" – "והיה בקבלי ספרו אכבדו אי"ה לשלוח אליו גם מיתר ספריי אשר חנני השי"ת להדפיס. כן אם יגלה לי רצונו והסכמתו להכניס בספריו אי"ה מה מחידושי תורתי אז אשלח אליו ג"כ ח"ת לסדר הפרשיות, וכן אעשה בל"נ גם אני להזכירו בספריי אשר נכונים אי"ה להדפסה בקיץ הבע"ל...".
2. מכתב מתאריך י"ח תמוז תרפ"ה, נשלח מווארשא. הוא כותב לו בענין פנייתו אל המדפיס קראננבערג שנקרא לדין-תורה עם הרב פרבר, והוא כותב כי עדיין לא קיבל ממנו תשובה ברורה, אם פניו להתפשרות או לדיונים בבית הדין: "...כי כתבתי אליו אשר יש ברבינאט [ועד הרבנים] מפה מכתב כ"ת שמזמינו לד"ת, ואנכי הנני מנסה הפעם האחרון לבוא אתו בעמק השוה (אם אמנם הנני מגלה לכ"ת לאזנו כי ברבינאט (שהנני אחד מהם) יוכל הדבר להמשך עדן ועדנים כמים שאין להם סוף כנהוג, וע"כ בודאי מוטב יותר אם יעלה בידי לגמור עמו באחד)...". הוא מוסיף לבקש ממנו את ספרו ואת הקונטרס "אכסניא של תורה" שנדפס בלונדון, ולהבטיח שישלח לו את ספרו.

הגאון רבי צבי יחזקאל מיכלזון – הרב מפלונסק (תרכ"ב-נספה בשואה תש"ב), גאון מופלג מגדולי הרבנים בפולין. בשנת תרמ"ה החל לכהן ברבנות בעיר קרסניברוד, עפ"י הוראת רבו האדמו"ר בעל ה"שפת אמת" מגור, ובשנת תרנ"ד עבר לכהן ברבנות פלונסק. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשא והיה מראשי וזקני "ועד הרבנים" אשר ניהלו את רבנות העיר הגדולה( חברותו של רבי צבי יחזקאל בוועד הרבנים של וורשא מתוארת גם בספרו של נ. שמן, די ביאגראפיע פון א ווארשעווער רב: הרב צבי יחזקאל מיכלזאן זצ"ל, מונטריאול תש"ט, עמ' 51-52).. מפוסקי ההלכה החשובים בפולין, דרשן מפורסם ומחבר פורה של עשרות ספרים ומאמרים בכל חלקי התורה. נודע גם כהיסטוריון וביבליוגרף. בתקופת השואה היה אחד מהרבנים היחידים שנותרו מרבני וורשא, עד שנשלח למחנה ההשמדה טרבלינקה בחודש אלול תש"ב [אוגוסט 1942], שם נספה – הי"ד. לאחר גירושו הביא בנו מרדכי לארכיון הקהלה בוורשא, שלש תיבות גדולות עם כתביו של אביו הרב, אך גם הם אבדו במהלך הזמן (ראה אודותיו: אלה אזכרה, ב, עמ' 195-202).

[2] מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 28 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני קיפול. נקבי תיוק. במכתב הראשון קרעים קטנים בשוליים.

כתב רבנות לרבי יצחק קוסובסקי-שחור, לרבנות העיר שדליץ, בחתימותיהם של גבאי הקהילות בעיר (כולל גבאי בתי המדרש החסידיים בעיר). שדליץ (פולין), י"ג מנחם-אב תרצ"ו [1936].

כתב הרבנות נדפס במכונת כתיבה ונחתם בחתימות ידם של תושבי הקהילה, גבאי הקהילות וחברות הלימוד. נכתב בו: "הנה אנחנו הח"מ בשם כל העיר בכלל ובפרט כל בתי תפלות החסידים דאנ"ש דעירנו שדלץ מבקשים את כתה"ק לקבל את כסא הרבנות הנעלה דעירנו בכבוד גדול וכמים פנים אל פנים, וכל אנשי עירנו מצפים ומיחלים מימים כבירים לראות את כהד"ג ישב על כסא הרבנות דפה עירינו שדלץ ויש לנו זכי' בזה, וכעת הנה מבקשים את כבוד הדר"ג להיות מזכה אותנו על ביאתו לפה על איזה ימים. ובטח יהי' לכב' הדר"ג כבוד בזה ויבורר הדבר אצלו אשר כל המכתבים וכדומה אשר קיבל כתה"ק הי' שקר וכזב רק מפני איזה נגיעה מהיחיד מאיזה שטותים, אך על יסוד האמתי כל העיר רוצים את כ' הדר"ג להיות יושב על כסא הרבנות בכבוד גדול ולא יהי' ח"ו שום עיכב אפילו ע"י אחד".

מהמכתב עולה שכבר קודם לכן הגיעו אליו הדי קולות של מתנגדים למינויו לרב, ומשום כך מבקשים הגבאים להבהיר שמדובר רק בנגיעה אישית, אך הם מאוחדים בדעה בעד המינוי. ככל הידוע, רבי יצחק לא נענה להזמנה זו. הוא כיהן בתקופה זו כרבה של יוהנסבורג שבדרום-אפריקה, עד לפטירתו בשנת תשי"א.
בתחתית הכתב חותמותיהם של: "ועד בית הכנסת הגדול בשדלץ"; "גבאים דחברה ש"ס דפה שעדליץ"; "גבאים דחברה משניות דפה שעדליץ"; "בהח"ס דגור יודישע 4 שעדלעץ"; "בית החסידים דגור ב, פה שעדלעץ"; "בית החסידים אלכסנדר, דפה שעדליץ"; "בהמ"ד חברה 'פרחי שושנים'... שעדליץ" ועוד. לצד החותמות כ-25 חתימות של הגבאים וראשי החברות.
הגאון רבי יצחק קוסובסקי-שחור (תרל"ז-תשי"א), מגאוני ליטא, חניך ישיבת טלז, חתן הגאון רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איוויה שבליטא (אביו של רבי חיים עוזר גרודז'נסקי מווילנא). לאחר פטירת חותנו נתמנה תחתיו לרב באיוויה. לאחר מכן כיהן כרב במאריופול שברוסיה. בשנת תרפ"ב עבר לכהן כרב באוגוסטוב, ובשנת תרפ"ה כיהן ברבנות העיר וולקוביסק. בשנת תרצ"ד עבר לדרום-אפריקה, שם נתמנה לרב אגודת הקהילות ביוהנסבורג והסביבה ולנשיא תנועת "המזרחי" בדרום-אפריקה עד לפטירתו.

[1] דף. 35.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. קמטים וסימני קיפול. קרעים (מנותקים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק.

מכתב על גבי גלוית דואר בכתב-ידו וחתימתו של רבי משה שצקס. ליפנישאק, ט' כסלו עת"ר [תר"ע, נובמבר 1909].
המכתב נשלח "למנהלי הישיבה הק' בטעלז ד' עליהם יחיו", ובו הוא מבקש, כבוגר הישיבה, לעדכנם בפרטיו: "הנני למלאות בזה בקשתם הנדפסת במכה"ע [במכתבי העת] ולהודיעם הפרטים האלו: למדתי בהישיבה הק' בטעלז ארבע שנים משנת תרנ"ח עד תרס"ב. זה כשנה ומחצה אשר משמש אנכי ברבנות בעיר ליפנישאק פלך ווילנא, כתובתי הנכונה היא... בכבוד ויקר, משה בהגאון ר' אברהם אהרן זצ"ל שאצקעס בן חורג להגאון החסיד ר' יצחק בלאזער זצוק"ל". בראש המכתב חותמתו: "משה שאצקעס, ראב"ד בליפנישאק, פלך ווילנא".
בשלהי שנת תרס"ט, פירסמה ישיבת טלז מודעות בעתונות היהודית ("הד הזמן", "אונזער לעבען" ועוד), על הוצאת ספר "תולדות הישיבה" ובו ההיסטוריה של ישיבת טלז, עם רשימת הבוגרים, כתובתם ומעשיהם. במודעה נתבקשו הבוגרים לשלוח ידיעות על עצמם: מתי למדו בישיבה, שמם ושם מקום מוצאם [בישיבות דאז היו הבחורים מוכרים ונקראים על שם עיר-מוצאם ולא בשם משפחתם], מקומם כיום וכתובתם. מצבם הרוחני והגשמי, ובמה הם עוסקים. [בסופו של דבר, הספר לא יצא לאור, עקב פטירתו הפתאומית של הרב גורדון, בגולת אנגליה]. 

הגאון רבי משה שצקס (תרמ"ב-תשי"ט), נולד בווילנא לאביו רבי אברהם אהרן "העילוי מזעטיל". אמו נישאה בזיוו"ש לרבי יצחק בלאזר אב"ד פטרבורג שגידלו כבנו. למד בישיבת סלבודקה ובישיבת טלז. התמנה לרבה של ליפנישאק פלך וילנא, ומשם עבר לכהן ברבנות העיר איוויא. נודע בפקחותו הרבה והיה איש סודם של ה"חפץ חיים" ורבי חיים עוזר. בשנת תרצ"א התמנה לרבה של לומז'ה. אחר פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לווילנא והתמנה על ידי רבי חיים עוזר לראש ישיבת גרודנא אחר רבי שמעון שקאפ. בהמשך נדד ליפן והיה מראשי הרבנים שעמדו בקשר עם השלטונות לטובת הפליטים. בשנת תשי"א הגיע לאמריקה, שם המשיך להרביץ תורה לרבים עד יומו האחרון. חידושיו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "ברכת משה".

גלויה. 9X14 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים קלים.

מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת "עץ חיים". [ירושלים, שנות הת"ש, בקירוב].
נשלח אל רבי שמואל אהרן רובין, מנהל אגודת אנשי מעמד בניו יורק, אישור על קבלת תרומה עבור אלמנת הרב הגאון רבי אברהם אליהו קפלן. רבי איסר זלמן מברכו כי "יתברך בעד חסדו שעושה עם האלמנה ובנה הנעלה", ומסיים בברכות ובברכת שנה טובה: "בכל חותמי ברכות. ידידו ומוקירו דוש"ת מברכו בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה]. איסר זלמן מלצר".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנו של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד.
נשואת המכתב, הרבנית עטל קפלן, שהתאלמנה בצעירותה בשנת תרפ"ד מבעלה הגאון הנודע רבי אברהם אליהו קפלן, ראש ישיבה ב"בית המדרש לרבנים" בברלין. עלתה לארץ בשנות התר"צ עם בנם היחיד ר' צבי קפלן (שנולד לאחר פטירת אביו). "בנה הנעלה" הנ"ל היה מקורב בבחרותו להגאון רבי איסר זלמן. הדפיס לימים את כתבי אביו הגדול בספרים: "דברי תלמוד" ו"בעקבות היראה".

[1] דף, 16 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. סימן קיפול.

שני מכתבים על גבי גלויות בכתב-ידו ובחתימותיו של רבי יעקב קנטורוביץ. טרנטון (ניו ג'רזי), תש"ד [1944].
המכתבים נשלחו אל רבי יצחק סאדין (רב בברוקלין ומח"ס דרשות יצחק ותולדות יצחק), והם עוסקים בהזמנתו לדרוש בבית הכנסת.

הגאון רבי יעקב קנטורוביץ (תרל"ג-תש"ו), מגדולי רבני ארה"ב, דודו ורבו של הגאון רבי משה פיינשטיין (היה חתנו של רבי יצחק יחיאל דוידוביץ, אבי-אמו של רבי משה פיינשטיין). תלמיד רבי רפאל שפירא בישיבת וולאז'ין. רב בכמה ערים, ביניהן ווארטישצינא, אוזדא, שאצק וטימקאוויץ. לימים נמלט לארה"ב, שם נבחר לכהן כרבה של העיר טרנטון שבניו ג'רזי. כיהן כחבר הנשיאות של אגודת הרבנים באמריקה, ובמשך זמן קצר גם כאחד מראשי ישיבת "תורה ודעת" (לתולדותיו ראה: ר"ש ליפשיץ, ישורון, כא, עמ' תו-תלב). מספריו: "צילותא דשמעתתא"; "חידושי הגר"י"; "הגיונות הגר"י" ועוד.

2 גלויות. 8X14 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים.