ספר יראים, על מצוות התורה, לרבינו אליעזר ממיץ מבעלי התוספות. זולקווא, דפוס גרשון ליטעריס, [תקס"ד 1804].

עם הסכמות גדולי האדמו"רים והצדיקים, בהם האוהב ישראל מאפטא, רבי אפרים זלמן מרגליות מבראד, והמגיד מקוז'ניץ; רשימת מנויים ("חתומים"), ערוכה על-פי הא-ב, בה רשומים בין השאר החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ, לצד רבים אחרים.

העותק של רבי יעקב לנדא מטשכנוב. חותמתו בדף השער: "יעקב בהגאון מוהר"א נ"י לאנדא".

האדמו"ר רבי יעקב לנדא מיעז'וב-טשכנוב (תקצ"ד-תרנ"ד), בנו הצעיר של האדמו"ר הקדוש רבי אברהם לנדא מטשכנוב (תקמ"ד-תרל"ה). כבר מילדותו היו ניכרים בו כשרונות מיוחדים ואצילות נפש. חביב היה על אביו הקדוש שכינהו תמיד בשם "העילוי". [ארבעה בנים היו לו לרבי אברהם, וכך היה מונה שבחם: רבי זאב וואלף – חכם. רבי דוב בעריש – חסיד. רבי רפאל – צדיק תמים, ורבי יעקב – עילוי. בהספדו על אשתו הרבנית – אמר רבי אברהם מטשכנוב על ארבעת בניו הקדושים: "מוכנה לך בגן עדן כורסה בת ארבע רגליים..."]. הצטיין בפשטות ובטוב לב. נחבא אל הכלים וסגור בד' אמות של הלכה.

מגדולי חסידי הרב הקדוש מקוצק ובעל חידושי הרי"ם מגור. כיהן ברבנות נאשלסק, טשעכנוב ויעז'וב. בשבע השנים האחרונות לחיי אביו ה"זכותא דאברהם", קשה היה לאביו הקדוש לשאת את משא העם כאדמו"ר, יחד עם משא הרבנות. התפטר רבי אברהם מהרבנות, וקרא אליו את בנו-חביבו רבי יעקב לכהן על מקומו כאב"ד טשכנוב. [משום כבוד אביו נקרא רבי יעקב בתואר סגן הרב]. לאחר פטירת אביו עבר לכהן כאב"ד ואדמו"ר בעיר ייעז'וב (הסמוכה ללודז'), וקיבל את מרותו של אחיו הגדול רבי זאב וואלף מסטריקוב, שניהל את חצרו בדרכי קוצק – דרך החריפות וההבנה. לאחר פטירת אחיו מסטריקוב התחיל רבי יעקב לכהן באדמו"רות ביעז'וב, על שמה נודע עד היום כ"ר' יעק'לי ייעזעאווער" [רבי יעקב מיעז'וב]. בשנת תר"ן נסע לראשונה לארץ ישראל, ובשנת תרנ"ג עלה שוב לירושלים על מנת להשתקע בה, אך מסיבות משפחתיות חזר לפולין, בה נפטר בטבת תרנ"ד, ונקבר באוהל אדמו"רי טשכנוב, בבית העלמין בווארשא.
חתימות ורישומי בעלות של רבי "יוסף מנחם ליפסקי – חתן ר' יוסף גאלדשטיין מלאמא", וחתימה של "בנימין בלומענפעלד מטי".

[8], פב; יד, יז-כ דף. חסרים שני דפים (טו-טז) מהספירה השניה. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

ספר מדרש שמואל, ביאור נחמד ויקר על פרקי אבות, מאת רבי שמואל די אוזידא. וורשא, דפוס יצחק גאלדמאן, [תרל"ו] 1876.
העותק של האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט מדעעש. בדף השער חותמת: "יחזקאל פאנעט אבד"ק דעעש והגליל".

האדמו"ר רבי יחזקאל פאנעט אב"ד דעעש (תר"ל-תר"ץ), נכדו ותלמידו של האדמו"ר בעל ה"מעגלי צדק" מדעש. מגדולי צדיקי הונגריה בדורו. לאחר חתונתו נסע רבות אל האדמו"ר בעל ה"דברי יחזקאל" משינווא, שכיבד אותו וקירבו מאד. כיהן ברבנות בערים אהרישאר ומארוש-אויוואהר, ובשנת תרס"ג החל למלא את מקום אבותיו ברבנות העיר דעש.

איש מופת שפעל ישועות בכח תפילותיו ו"נושעו על ידו כמה אלפים מישראל על-ידי תפילותיו הקדושים, וכמה ענינים אשר לא היה באפשרות שיעשו על-ידי דרך הטבע, רק בנס, והכל רק על-ידי רוב קדושתו ותפילותיו הקדושים" (קול בוכים, דעש, תר"ץ, עמ' ט). ספרו "כנסת יחזקאל" על התורה, נדפס לאחר פטירתו (קלוזש, תרצ"א).

קלו דף. 22.5 ס"מ. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים. כריכת בד חדשה.

ספר ארץ צבי, "דרושים יקרים ונחמדים מלאים זיו ומפיקים נוגה", מאת רבי צבי הירש מגיד משרים דק"ק וואדיסלאוו [אביו של האדמו"ר רבי בונים מפשיסחא]. וורשא, דפוס ישראל הכהן אלאפין, תרמ"ד 1883. מהדורה שנייה.

מחבר הספר הוא אביו של האדמו"ר רבי שמחה בונם מפשיסחא, והיה מגדולי הדרשנים בדורו.
בדף השער, הקדשה עצמית בכתב-ידו וחתימתו של רבי שלמה זלמן עהרנרייך (מימי צעירותו): "זה מנחה היא שלוחה, אלי מכבוד דודי החריף מוהמ"ז מקראקוי יע["א] על פורים שנת תרמ"ה לפ"ק, הק' שלמה זלמן עהרענרייך". הגהות בכתב-יד בדף מו/1.

הגאון הקדוש רבי שלמה זלמן ארנרייך הי"ד אב"ד טשאבה ושאמלוי (תרכ"ג-תש"ד), נכד רבי אברהם יהודה שוורץ בעל ה"קול אריה" אב"ד מאד. גאון מקובל וחסיד, מגדולי הפוסקים ומגדולי הרבנים האורתודוקסיים בהונגריה. תלמיד מובהק של האדמו"ר בעל "קדושת יו"ט" מסיגט, ומידידיו וממעריציו של בנו האדמו"ר רבי יואל מסאטמר. נערץ בגדלותו בתורה וביראה ע"י רבני ואדמו"רי דורו. רבי שלום אליעזר מרצפרט אמר עליו שאין בדור הזה משיב בהלכה כהרב משאמלוי. הגה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד, שהנהיג אלפי חסידים, היה עומד לפניו בהכנעה רבה, וה"דרכי תשובה" הגדירו כ"שאגת אריה השני". מספריו: שו"ת לחם שלמה, טיול בפרדס, רחמי האב ועוד.

140 עמ’. 22 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. כריכה חדשה.

ספר טל אורות, פירוש על ברכת טל וגשם, ועל אנעים זמירות בדרך הקבלה, מאת האדמו"ר מסקאליא רבי ברוך פינחס רבינוביץ. לבוב (למברג), דפוס א. סאלאט, תרע"ב [תרע"ב-תרע"ג 1912].
בדף השער ובדף המגן, חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ בעל ה"אמרי חיים", מתקופת כהונתו כאדמו"ר בעיר גרוסוורדיין: "חיים מאיר בהה"צ מהר"י זצללה"ה מוויזניצא בגראסווארדיין יצ"ו".

האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין, יחד עם אביו הקדוש, שהקים בה את בית מדרשו. רבי חיים מאיר כיהן כרב בעיר וילחוביץ אבל רוב זמנו שהה בבית אביו האדמו"ר ועמד לימינו בהנהגת חצר הקודש של החסידות בגרוסוורדיין. חסידות ויז'ניץ הייתה בתקופה זו לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר רבי חיים מאיר למלא את מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרוסוורדיין.

בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".

המחבר, האדמו"ר מסקאליה רבי ברוך פינחס רבינוביץ (תרל"ג-תר"ף; אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ' שצד-שצה), נולד לאביו, הרב הצדיק רבי אליעזר חיים מסקאליה, משושלת זידיטשוב. משפחתו התייחסה לרבים מצדיקי החסידות עד לבעל שם טוב הקדוש (כפי שמפורט בדף השער של הספר שלפנינו). כיהן כאדמו"ר משנת תרנ"ד ונודע כצדיק ומקובל וכתלמיד חכם הבקי בכל חדרי התורה. חיבר ספרים רבים, ביניהם "אמרי ברוך" על התורה, "דברי ברוך" על פרקי אבות, "פרפראות לחכמה" על מגילת אסתר, ועוד.

[8], לג דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרע בדף השער, משוקם בנייר דבק. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

מהדורה נדירה. בדף השער של הספר שלפנינו מופיעה השנה תרע"ב, בשונה משאר העותקים בהם מופיעה השנה תרע"ג. בדף האחרון מופיעה פרט השנה של תרע"ג ("כאיל תערג על אפיקי מים").

ספר העיטור, מאת רבינו יצחק אבא מארי. וורשא, דפוס אדונית האלמנה זאוואצקא, תקס"א 1801.
העותק של האדמו"ר רבי דוד טייטלבוים, אב"ד עטשעד, נכדו של ה"ייטב לב". בדף השער מופיעה חותמתו: "דוד טייטעלבוים אב"ד דק"ק נאדיעטשעד".

האדמו"ר רבי דוד טייטלבוים אב"ד עטשעד (נאדי-עטשעד; נאג'-אצ'אד), בעל ספר "דברי דוד" על התורה והמועדים (מישקולץ תש"ג). בן האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קאלבסוב, ונכדו של בעל ה"ייטב לב". כיהן במשך למעלה משלושים שנים כאב"ד עטשעד (בשנים תרע"ב-תש"ד). בבית המדרש שבביתו הקים ישיבה לעשרות בחורים. יחד עם בנו הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים. נספו בשואה בשנת תש"ד יחד עם כל בני קהילתם. היחיד מששת בניו של רבי דוד ששרד את השואה הוא בנו הרה"צ רבי נפתלי צבי טייטלבוים האדמו"ר מעטשעד בבורו-פארק (נפטר בשנת תשל"ד).

[2], צו דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשוליים הפנימיים של דף השער, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, מרביתם בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

מביכורי הדפוס העברי בוורשא, בתקופה בה היא הפכה לבירת פולין. הדפסת ספרים עבריים בעיר החלה בשנת תקנ"ו, בעקבות החלטת השלטונות החדשים (נסיך פולין מטעם מלכות פרוסיה) לצמצם את ייצוא ההון אל מחוץ לארץ, בין היתר על ידי צמצום הייבוא של ספרים.

הספר העברי הראשון שראה אור בעיר וורשא נדפס בשנת תקנ"ו (1796) בדפוס האדונית זאוואצקא, אלמנת המדפיס Peter Zawadzki (ראה: וינוגרד, אוצר הספר העברי, עמ' 169; "נשים במלאכת הדפוס של הספר העברי", מאת אברהם יערי. בתוך: מחניים, ק"ו, תשכ"ו, עמ' קלג).