Auction 052 Online Auction: Judaica, Chassidut and Kabbalah – Letters and Manuscripts – Engravings and Photographs
שני ספרים שנדפסו ונתפרסמו בלנינגרד בראשית תקופת השלטון הבולשביקי ברוסיה, ע"י הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן רבה של העיר:
● ספר מעין מי נפתוח, חידושים וביאורים על מסכת יבמות. פטרבורג (לנינגרד), דפוס התועמלן האדום ["Красный Агитатор"], תרפ"ד 1923. מהדורה ראשונה.
[2], מז, [1] דף. 35 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי הדפים. רישומים. חותמות "בית הכנסת עזרת ישראל". כריכה חדשה.
● ספר גם אלה דברי דוד, "דרושים למועדים ולרגלים ולענינים גדולים", מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן אב"ד פטרבורג ("וכעת לענינגראד"), ובסופו הוספות לספר מי נפתוח על מסכת יבמות. לנינגרד (פטרבורג), תרפ"ח, בדפוס ה' איטצקובסקי בברלין, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.
סג עמ'. 27 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים. בלאי קל. קרעים קטנים בשוליים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.
המחבר, הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א 1850-1930), מדמויות-הפאר שברבני-ליטא וזקן רבני-רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא ורוסיה, ובעיר הבירה פטרבורג. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר שנתחלף שמה בשנת 1924 ל"לנינגרד". ימי מצוק וקושי היו אלו לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס ב"פטרבורג" בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העיתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס ב"לנינגרד" את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד", שלאמיתו של דבר נדפס בברלין והופץ ברוסיה ע"י המחבר [באישור השלטונות]. בעמ' ס הוא כותב ומשבח את קהלת פטרבורג-לנינגרד: "אשר מאז ומקדם עשו חסד בתוך המון בית ישראל.... וכמאז כן עתה... יגישו ויועצו יחדו ומרחוק ישאו דעה איך להצמיח צדקה ותהלה בארץ".
ספר "איזה הלכות מיד החזקה" – Auszuge aus dem Buche Jad-Haghasakkah, סט של חמישה כרכים של הרמב"ם המצונזר שיצא לאור ע"י המינסטריון להשכלה של רוסיה הצארית. סנקט פטרבורג, [תר"י-תרי"ב] 1850-1852. ארבעה חלקים בחמישה כרכים. מהדורה דו-לשונית בעברית ובגרמנית.
בשער נכתב כי הספר "נדפס על פי שו"ת רבנינו וסופרינו", עם רשימת רבנים מרוסיה (חלק מהשמות נכתבו בצורה משובשת). בין הרבנים: "הרב ר' מנחם נ"י דליובאוויטש" [האדמו"ר בעל "צמח צדק" מליובאוויטש] ו"הרב המנוח ר"י דוואלאשהנא" [רבי איצל'ה מוולוז'ין].
הוצאה זו של ספר היד החזקה להרמב"ם צונזרה בידי ממשלת הצאר הרוסי כחלק מהתערבות הממשלה בחינוך היהודי, ונערכה בהתאם למגמה לכפות לימודי השכלה בחדרים ובמוסדות החינוך היהודיים, עם הוספות ושינויים, בעריכת לאון מנדלשטם ("הסטודנט היהודי הראשון ברוסיה").
מלבד תרגום לגרמנית, מופיעים במהדורה זו "הערות לרמב"ם" שבהן "פירושים" מותאמים בכדי לשמור על הנאמנות לשלטון הצאר. בין היתר מופיעים בו הקטעים: "בקורת כללית ע"פ ד"ת [על פי דין תורה] בכבוד ומשפט העמים אשר בזמננו...", "כבוד מלכות" – "בדבר החוב המוטל עלינו לאהוב ולכבד את אדונינו הקיסר יר"ה בכל לב ובכל נפש", "הערה לדיני ממונות" ["הצגנו כל הדינים האלה רק לזכר ימות עולם ולתלמוד תורה ממה שהיה בינינו לפנים"], וכן הלאה. הלכות מלכים הושמטו לגמרי ממהדורה זו.
מהדורה זו של הרמב"ם יצאה לאור בניגוד לרצונם של הרבנים המוזכרים בעמוד השער. ההצעה ללמד ילדים את חיבורו של הרמב"ם עלתה בוועידת תר"ג בסנקט פטרבורג ע"י הממשלה, והיא נדחתה ע"י הרבנים המשתתפים פה אחד, אך הממשלה התעקשה להדפיס את הספרים ולהפיצם. האדמו"ר בעל צמח צדק, המוזכר בין ה"מסכימים" על הספר, התנגד למעשה ליוזמה זו ופעל במכתביו לנציגי הממשלה הצארית למנוע את הדפסת המהדורה (ראו: אגרות קודש מאת האדמו"ר ה"צמח צדק", מהדורת תשע"ג, עמ' עג-עז, פה-פז; תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, עמ' קנג; אוצר סיפורי חב"ד – ו', עמ' 202 ואילך).
ארבעה חלקים בחמישה כרכים (שני כרכים לחלק ד'). ספירות דפים רבות ומתחלפות. שני דפי השער של החלק הראשון חסרים, וייתכן שחסרים דפים נוספים. 18 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש מעטים. קרעים במספר דפים (בעיקר בחלק מדפי השער), משוקמים בהדבקות נייר. רישומים בכתב-יד וחותמות. כריכות חדשות (אחידות).
במפעל הביבליוגרפיה (רשומה 000179085), נרשם חלק נוסף (חמישי), עם מניין המצוות להרמב"ם, שנדפס כתוספת למהדורה שלפנינו, בשנת תרי"ג 1853. חלק זה אינו מופיע בסט שלפנינו.
עשרים כרכים ממהדורות שונות של מסכתות תלמוד בבלי, הרי"ף ועין יעקב, שנדפסו במקומות שונים, מרביתם בשנות הת"ר:
● הלכות רב אלפס, חלק שני וחלק שמיני. פרשבורג, דפוס אנטאן שמיד, [תקצ"ו] 1836. שני כרכים. שוליים רחבים. מעבר לשער של הכרך השני, הסכמות רבי עקיבא איגר וה"ישמח משה".
● תלמוד בבלי עם פירושים. וינה, "חברת המוציאים לאור", דפוס זאמארסקי ודיטמארש / דפוס שלאסבערג ובענדינער / דפוס יעקב הכהן שלאסבערג. תר"כ-תרכ"ו [1860-1866]. סט חלקי, שבעה כרכים מתוך עשרים וחמשה (המסכתות שלפנינו: עירובין, יבמות, כתובות, קדושין, נזיר וסוטה, כריתות תמורה מעילה ותמיד, וסדר זרעים). מעבר לדף השער של מסכת יבמות מופיעה הסכמת האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז (בעל ה"דברי חיים"). כרכי המהדורה יצאו בידי "חברת המוציאים לאור", בראשות רבי יעקב הכהן שלאסבערג. הכרכים הראשונים נדפסו ב"דפוס זאמארסקי ודיטמארש". בשנת תרכ"ה רכש שלאסבערג את בית הדפוס של זאמארסקי ודיטמארש (בסוף כרך חולין מופיעה מודעה מאת שלאסבערג על רכישת בית הדפוס) – הכרכים שיצאו לאור לאחר מכן נדפסו ב"דפוס שלאסבערג ובענדינער" וב"דפוס יעקב הכהן שלאסבערג".
בדף השער של מסכת נזיר, רישום בעלות משנת תר"מ, של רבי משה שאפפער בחתימת בנו "הק' אלעזר שאפפער" מאיהעלי [אוהעל]; מעבר לשער של מסכת יבמות, רישום בעלות משנת תרכ"ה, בחתימת "הק' שמואל לאנדולער".
● מסכת ביצה, חגיגה ומועד קטן, מן תלמוד בבלי. [לבוב, דפוס ישכר ב"ק ואברהם יצחק מענקיש, תר"כ-תרכ"א 1860-1861]. בשער השני של מסכת ביצה חותמת (מעט דהויה) רבי "אברהם בנימין קליגער". הגאון רבי אברהם בנימין קלוגר (תר"א-תרע"ו, אוצר הרבנים 990) – בן הגאון רבי שלמה קלוגר מברודי, תלמיד חכם ומופלג וממנהיגי היהדות בגליציה (בסוף שנות חיי אביו, ניהל רבי אברהם בנימין את כל ענייני רבנות אביו, בהתכתבויות שו"ת עם רבנים מקהלות ברחבי העולם). בעל "שערי בנימין".
● משניות סדר זרעים, מן תלמוד בבלי, "כאשר נדפס מקודם בסלאוויטא ובווילנא".לבוב (למברג), דפוס ישכר ב"ק ואברהם יצחק מענקיש, תר"כ 1860. חותמות "דביהמ"ד חב"ד".
● מסכת ברכות, מן תלמוד בבלי, "כאשר נדפס מקודם בסלאוויטא ובווילנא". לבוב (למברג), דפוס ישכר ב"ק ואברהם יצחק מענקיש, תר"כ 1860.
● מסכת ברכות, מן תלמוד בבלי, עם סדר זרעים. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרי"ט 1859. כרוך בראשו עם: "הסכמות מגאוני הזמן", הסכמות מאת גאוני הדור ואדמו"רי פולין, שלא להשיג את גבולו של המדפיס שמואל ארגעלבראנד. [וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרכ"ב 1861].
● מסכת בבא קמא, מן תלמוד בבלי, עם המפרשים. וורשא, דפוס שמואל ארגעלבראנד, תרכ"ב [1862]. חותמות "הישיבה הגדולה בלידא, פלך ווילנא".
● הלכות רב אלפס, מסכת גיטין. לבוב (למברג), דפוס אברהם יצחק מענקיש, [תרכ"ג] 1863.
● מסכת ראש השנה, יומא וביצה, מן תלמוד בבלי. [ברלין], הוצאת א. זאלאמאן, תרכ"ד [1864]. חותמות "דוד סאלאווייציק, ירושלים". חתימות רבי "שמואל חיים הכהן" מירושלים.
● מסכת בכורות, מן תלמוד בבלי, "כאשר נדפס מקודם בסלאוויטא ובווילנא". לבוב (למברג), דפוס אברהם יצחק מענקיש ושלמה שפרעכר, תרכ"ו 1866. דף שער נאה בדיו מוזהבת. בחזית הכריכה פיסת עור עם הטבעת שם בעלים: "יהודא די אליהו כהן סקלי הי"ו, תרמ"ה".
● מסכת ברכות, מן תלמוד בבלי, עם כל המפרשים, "כאשר נדפס מקודם בסלאוויטא ובווילנא". לבוב (למברג), דפוס שלמה שפרעכר, [תרכ"ח] 1868.
● ספר עין יעקב, עם המפרשים, חלק ראשון. ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרמ"ג 1883. חותמות רבי שבתי מרדכי ווארשבסקי מירושלים. בדף המגן רישום בעלות של רבי יצחק ב"ר אברהם טייטלבוים, שקיבל את הספר ממוחתנו רבי אלטיר ווארשבסקי [מירושלים].
● תלמוד בבלי, על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים, מסכת ברכות. סאנקט-פטרבורג, דפוס יוסף לוריא ושותפו, בהוצאת נחמיה פערעפערקאוויטש, תרס"ט 1909. בראש הכרך תצלומי פקסימיליה של כתבי-יד עתיקים.
20 כרכים. גודל ומצב משתנים. מרביתם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.