ספר טל אורות, פירוש על ברכת טל וגשם, ועל אנעים זמירות בדרך הקבלה, מאת האדמו"ר מסקאליא רבי ברוך פינחס רבינוביץ. לבוב (למברג), דפוס א. סאלאט, תרע"ב [תרע"ב-תרע"ג 1912].
בדף השער ובדף המגן, חותמות האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ בעל ה"אמרי חיים", מתקופת כהונתו כאדמו"ר בעיר גרוסוורדיין: "חיים מאיר בהה"צ מהר"י זצללה"ה מוויזניצא בגראסווארדיין יצ"ו".

האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל ה"אמרי חיים" (תרמ"ח-תשל"ב), בנו השני וממלא מקומו של ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ. במלחמת העולם הראשונה נדד לעיר גרוסוורדיין, יחד עם אביו הקדוש, שהקים בה את בית מדרשו. רבי חיים מאיר כיהן כרב בעיר וילחוביץ אבל רוב זמנו שהה בבית אביו האדמו"ר ועמד לימינו בהנהגת חצר הקודש של החסידות בגרוסוורדיין. חסידות ויז'ניץ הייתה בתקופה זו לחסידות הגדולה בהונגריה, מרמרוש וגליציה. לאחר פטירת אביו בשנת תרצ"ו, הוכתר רבי חיים מאיר למלא את מקומו כאדמו"ר מוויז'ניץ בעיר גרוסוורדיין.

בשנת תש"ד נמלט מגיא ההריגה, ולאחר השואה שב לגרוסוורדיין. באלול תש"ז עלה לארץ והקים את קרית ויז'ניץ בבני ברק, שיקם מחדש את חסידות ויז'ניץ ובנה את מוסדותיה. היה ממנהיגי היהדות החרדית בארץ וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל". דברי תורתו נאספו בסדרת הספרים "אמרי חיים".

המחבר, האדמו"ר מסקאליה רבי ברוך פינחס רבינוביץ (תרל"ג-תר"ף; אנציקלופדיה לחסידות, ב, עמ' שצד-שצה), נולד לאביו, הרב הצדיק רבי אליעזר חיים מסקאליה, משושלת זידיטשוב. משפחתו התייחסה לרבים מצדיקי החסידות עד לבעל שם טוב הקדוש (כפי שמפורט בדף השער של הספר שלפנינו). כיהן כאדמו"ר משנת תרנ"ד ונודע כצדיק ומקובל וכתלמיד חכם הבקי בכל חדרי התורה. חיבר ספרים רבים, ביניהם "אמרי ברוך" על התורה, "דברי ברוך" על פרקי אבות, "פרפראות לחכמה" על מגילת אסתר, ועוד.

[8], לג דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים, בהם קרע בדף השער, משוקם בנייר דבק. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכת עור חדשה.

מהדורה נדירה. בדף השער של הספר שלפנינו מופיעה השנה תרע"ב, בשונה משאר העותקים בהם מופיעה השנה תרע"ג. בדף האחרון מופיעה פרט השנה של תרע"ג ("כאיל תערג על אפיקי מים").

ספר העיטור, מאת רבינו יצחק אבא מארי. וורשא, דפוס אדונית האלמנה זאוואצקא, תקס"א 1801.
העותק של האדמו"ר רבי דוד טייטלבוים, אב"ד עטשעד, נכדו של ה"ייטב לב". בדף השער מופיעה חותמתו: "דוד טייטעלבוים אב"ד דק"ק נאדיעטשעד".

האדמו"ר רבי דוד טייטלבוים אב"ד עטשעד (נאדי-עטשעד; נאג'-אצ'אד), בעל ספר "דברי דוד" על התורה והמועדים (מישקולץ תש"ג). בן האדמו"ר רבי אברהם אהרן טייטלבוים אב"ד קאלבסוב, ונכדו של בעל ה"ייטב לב". כיהן במשך למעלה משלושים שנים כאב"ד עטשעד (בשנים תרע"ב-תש"ד). בבית המדרש שבביתו הקים ישיבה לעשרות בחורים. יחד עם בנו הרה"ק רבי אברהם אהרן טייטלבוים. נספו בשואה בשנת תש"ד יחד עם כל בני קהילתם. היחיד מששת בניו של רבי דוד ששרד את השואה הוא בנו הרה"צ רבי נפתלי צבי טייטלבוים האדמו"ר מעטשעד בבורו-פארק (נפטר בשנת תשל"ד).

[2], צו דף. 31 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים בשוליים הפנימיים של דף השער, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, מרביתם בשולי הדפים, עם פגיעות בטקסט. כריכה חדשה.

מביכורי הדפוס העברי בוורשא, בתקופה בה היא הפכה לבירת פולין. הדפסת ספרים עבריים בעיר החלה בשנת תקנ"ו, בעקבות החלטת השלטונות החדשים (נסיך פולין מטעם מלכות פרוסיה) לצמצם את ייצוא ההון אל מחוץ לארץ, בין היתר על ידי צמצום הייבוא של ספרים.

הספר העברי הראשון שראה אור בעיר וורשא נדפס בשנת תקנ"ו (1796) בדפוס האדונית זאוואצקא, אלמנת המדפיס Peter Zawadzki (ראה: וינוגרד, אוצר הספר העברי, עמ' 169; "נשים במלאכת הדפוס של הספר העברי", מאת אברהם יערי. בתוך: מחניים, ק"ו, תשכ"ו, עמ' קלג).

ספר קצור שלחן ערוך, עם כללים נחוצים מכתב-יד שלא נדפס עדיין, מאת הגאון רבי שלמה גאנצפריד, עם עיר דוד, פירושים והוספות מאת רבי דוד פעלדמן, רבה של לייפציג. לייפציג-ניו יורק, [דפוס וו. דרוגולין], תרפ"ד [1924].
העותק של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין. בדף השער חותמת ספרייתו: "אוצר הספרים של ישראל פריעדמאן מהוסיאטין".

האדמו"ר הקדוש רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין (תרי"ח-תש"ט), זקן אדמו"רי בית רוז'ין בארץ ישראל, בנו של האדמו"ר רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין (בנו של הסבא קדישא מרוז'ין). משנת תרנ"ד החל לכהן באדמו"רות, והיה מגדולי האדמו"רים המפורסמים בגליציה. גדולי הפוסקים בגליציה הסתופפו בצילו, כדוגמת הרב מטשיבין, רבי מאיר אריק וה"מחזה אברהם". במלחמת העולם הראשונה העביר את חצרו לווינה. בשנת תרצ"ז עלה לארץ ישראל והתיישב בתל-אביב. ספרייתו היתה חביבה עליו ביותר. בכל קיץ היה נוסע לירושלים לכמה חדשים, כשהוא נוטל עמו מתל-אביב את רוב חפצי ביתו ורוב ספריו.

איש קדוש מלא הוד, אשר מסופרים אודותיו סיפורים מופלאים. אנשים שנכנסו אליו עם בעיות ומצוקות יצאו עם בשורות מפתיעות ומדויקות. ברוח קדשו ראה דברים ברורים בנוגע לנעלם ולעתיד. "לא מעט עובדות מסופרות על היותו בו זמנית בשני עולמות, ואף משתתף בבית דין של מעלה בדיון על איש זה או אחר, או בקביעת גורלו של העולם..." (הרב ד"ר מאיר צבי גרוזמן, אמרו צדיק, רמת-גן תשס"ו, עמ' 111). ידוע סיפור תפילתו על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים בזמן השואה, כשהיה חשש כי הצבא הנאצי בפיקודו של רומל ינצח בחזית המצרית, וסכנת השמדה נשקפה ליישוב היהודי בארץ ישראל. לפי המפורסם, אמר אז כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל.

[4], VI, קכו, [6], קלא – קפט, [1]; [2], רמב עמ’. 23 ס"מ. מרבית הדפים במצב בינוני-טוב, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. בלאי בדפים האחרונים. סימני עש, בדפים האחרונים סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. חותמת. כריכת עור חדשה.

ספר לקוטי מהרי"ח, חלק שני, על סדר התפלה מדי שבת בשבתו וחודש בחודשו, מאת רבי ישראל חיים פרידמן אב"ד ראחוב. מ. סיגעט, דפוס ווידער עט ראזענטהאל, תרס"ג [1903]. מהדורה ראשונה.
חתימה בדף השער: "הק' זאב וואלף הלוי טירנאער חופק"ק שאמקאט יע"א".
הגהות במספר מקומות, בעלות תוכן מעניין, בכתב-ידו של הגאון רבי זאב וולף טירנויאר, הכוללות מסורות והנהגות מצדיקים שונים, בנושא הלכות ומנהגי שבת, והשגות של הכותב על הנדפס. בדף ג/2 הגהה: ואנכי השפל שמעתי מאאמ"ו ז"ל שאמר בשם צדיק א[חד], הטעם, כי ידוע דע"ש הוא נגד מדת היסוד וביוסף כתיב הוא "המשביר" והבן כי הם דברים מתוקים". בדף ד/1 הגהה: "ובס"ה דבר"י מביא בשם הצדיק ר' מרדכי מטשערנאבל זי"ע, דסגולה להתענות בעש"ק ובשב"ק יאמר תהלים והוא טוב לתיקון חט[א] הידוע עי"ש בריש פ' שמות". בדף ו/1: "וכן ראיתי בס' דבר"י שמביא בשם הצדיק בעל אור לשמים זי"ע, שאמר דכל מי שקוצץ צפורניו ומשלים הפרשה שמו"ת [שניים מקרא ואחד תרגום] קודם חצות דוקא, מובטח שלא יבא לידי עבירה חמורא כל השבוע עיי"ש והדברים מתוקים". הגהות נוספות במקומות שונים, עם השגות של רבי זאב וולף טירנויאר, על המובא בספר.

הגאון הצדיק רבי זאב וואלף הלוי טירנויאר (תרמ"ב-תשי"ט), תלמידו חביבו של הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. כיהן בדיינות בעיר שאמלוי, ולאחר מלחמת העולם הראשונה כיהן ברבנות לעספעץ (מולדובה), שאץ (בוקובינה), ועוד. לאחר השואה עלה לעיה"ק צפת בשנת תש"י יחד עם חתנו האדמו"ר רבי אהרן לייפער מנדבורנה-באניא, וכיהן בה ברבנות ביהמ"ד "אגודת ישראל". גאון מופלג ואיש קדוש. רבות מהנהגותיו היו עפ"י הקבלה. בסוף ימיו הדפיס את ספרו "טל אורות", על מלאכות שבת, אולם שאר כתביו כמעט ולא נדפסו.

[1], טז, כה-ק דף. חסרים 8 דפים: יז-כד. 21 ס"מ בקירוב. נייר יבש. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים במספר דפים עם פגיעות בטקסט, וקרע חסר גדול באחד הדפים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור חדשה.

ספר נועם אלימלך, דרושי חסידות על התורה, מספרי היסוד של תורת החסידות, מאת האדמו"ר הקדוש רבי אלימלך ווייסבלום מליז'נסק. [ירושלים, ללא שם דפוס, תשל"ז 1977; דפוס צילום של לבוב, תקמ"ח 1788].

עותק שניתן במתנה להגאון רבי משה פיינשטיין. בדף הראשון רישום הקדשה בכתב-יד, בחתימת המו"ל רא"א הלוי טלר: "להרב הגאון ראש ישיבה תפארת ירושלים שליט"א – א. א. טלר".

הגאון רבי משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו), גדול פוסקי ההלכה בארצות הברית. נשיא "אגודת הרבנים דארה"ב וקנדה". מנהיג היהדות החרדית וראש "מועצת גדולי התורה". ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו-יורק. מחבר הספרים שו"ת "אגרות משה", חידושי "דברות משה" על הש"ס ו"דרש משה" על התורה.

[3], קיב, ב-כח דף. 27 ס"מ. מצב טוב. רישומים וחותמות. כריכה מקורית, עם שדרת עור חדשה. הטבעה בחזית הכריכה: "ספר נועם אלימלך, דפוס ראשון למברג תקמ"ח").