שני ספרים מדפוסי ונציה, תק"א-תק"ג:
● ספר מגיני שלמה, הגנה על פירוש רש"י לש"ס מפני קושיות התוספות, מאת רבי יהושע העשיל מקראקא. ונציה, דפוס יצחק פואה, [תק"א 1741].
חתימה מסולסלת בראש השער (יוחסה בעבר בטעות לחיד"א, אך לדעתנו איננה חתימתו, ואולי מדובר בניסיון חיקוי של נער). חתימות נוספות בשער: "ע"ה בן ציון מאזוז ס"ט" [מחכמי ג'רבה], "מספרי ישיבת מ"ז זצוק"ל הצעיר אלטר מאזוז ס"ט" [בנו של רבי בן ציון מאזוז, מחכמי ג'רבה, עלה לארץ ישראל וכיהן כרב במושב איתן]. 
[2], קמח דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים. סימני עש רבים וקשים, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות רבות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעה בכותרות הדפים. רישומים וחתימות. כריכה חדשה.

● ספר פרשת דרכים, עשרים ושישה דרושים וקונטרס "דרך מצותיך" על מנין המצוות, לרבי יהודה רוזאניס בעל "משנה למלך". ונציה, דפוס שמואל פואה, תק"ג [1743]. מהדורה שניה.
רישומים בדף השער ובדפים נוספים, בהם הקדשה בדף השער: "מנחה היא שלוחה מאת הרב הכולל... בעל המחבר ספר יש"א ברכה שליחא דעיר הקודש טב[ריה?]... עובר עלינו לעיר תוניס יע"א... הצעיר בנימין ג'רמון, ישראל ג'רמון" [ידוע לנו על רבי יהודה שמואל אשכנזי (תק"מ-תר"ט), שד"ר טבריה לאיטליה ולצפון אפריקה, שהדפיס את ספרו "ישא ברכה" בליוורנו תקפ"ב].
[2], עו דף. 26.5 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים, ללא פגיעה בטקסט. רישומים. כריכה חדשה.

ארבעה ספרים מדפוסי שנות הת' והת"ק. בחלקם חתימות ורישומי בעלות עתיקים:

● ספר שו"ת הב"ח – שאלות ותשובות מאת רבינו יואל סירקיש בעל בית חדש. פרנקפורט דמיין, דפוס יהאן וואושט, [תנ"ז 1697]. מהדורה ראשונה.
● ספר מעשה רקח, על הרמב"ם, חלק א' – מדע, אהבה וזמנים, מאת רבי מסעוד חי רקח. ונציה, [תק"ב 1742]. מהדורה ראשונה. שער מאוייר בדמויות משה ואהרן. רישומי בעלות בדף השער: "הק' ליב אבליס מנ"ש"; "ספר הלז שייך להר"ר ליב אבליז...."; "שייך לר' יעקב בן הרב מ"ה שמשון יצ"ו"; ועוד רישומים.
● ספר שאלות ותשובות למרנא ורבנא הגאון רבינו יצחק אלפאסי זיע"א. ליוורנו, דפוס אברהם יצחק קאשטילו ואליעזר סעדון, [תקמ"א 1781]. מהדורה ראשונה. רישומי בעלות בדף השער: "לי אסמ"י [אליהו סלימאן מני יצ"ו] ס"ט"; "זה הספר שלי הצעיר יצחק מיכאל שלמה אריה יצ"ו". הגהה בכתב-יד מזרחי בדף מא/1.
החכם המקובל רבי אליהו סלימאן מני (תקע"ח-תרנ"ט), מגדולי רבני בבל ורבה הראשי של העיר חברון. נולד בבגדאד, והיה תלמידו המובהק של רבי עבדאללה סומך. כבר בצעירותו עסק בחכמת הנסתר, בצומות ובסיגופים לתיקון השכינה. בשנת תרט"ז החליט לעלות לארץ ישראל ולהצטרף לחכמי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, שם למד אצל הרב היר"א. בשנת תרי"ח עבר לעיר חברון ובשנת תרכ"ד מונה לרבה הראשי של העיר. בחברון הקים את בית הכנסת "בית יעקב", שנהג על פי מנהגי המקובלים והמכוונים של ישיבת בית אל. רבי אליהו מני היה רבו המובהק של רבי יוסף חיים מבגדאד בעל ה"בן איש חי".
● ספר אסיפת זקנים, והוא שטה מקובצת, על מסכת נזיר. דובנא, דפוס יהונתן בן יעקב עט קאמפאניא, [תק"ס] 1800.

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. תוי-ספר. כריכות ישנות.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

ארבעה ספרים מדפוסי שנות הת', בחלקם חתימות ורישומי בעלות עתיקים:

● ספר מדרש תנחומא, הנקרא ילמדנו, והוא מדרש על חמשה חומשי תורה. פרנקפורט דאודר, דפוס מיכל גאטשלק, [תס"א 1701]. שער מאוייר. חתימות ורישומי בעלות בדף המגן, בדף השער ובדף שאחריו: "יחיאל דוב פרידמאן אבד"ק נאקעל", "יחיאל דוב פרידמאן חוק"ק נאקעל"; "הספר הנחמד הלז שייך להה"ק המפורס'[ם] כ"ה פייבלמן..."; "נאום דוד במהורר יהודא יודל זצ"ל רישום (קצוץ ומחוק בהעברת קווים): "שאולה היא...מאת ה... החריף כהר"ר חיים מקראק[א]". רישומים בדף האחרון: "... האלוף התורני הקצין המרומ'[ם] המופלג כמוהר"ר יעקב משה בהמנוח המפורסם מוהר"ר אברהם ווארטר מליסא זצ"ל" [רבי אברהם ווארטר ממנהיגי קהילת ליסא; רעייתו היתה נכדת בעל הלבושים ובשמו נודע הסיפור על הנידוי שהתחייב בעל ה"לבוש" בשל אי עניית אמן אחר ברכת ילד קטן]; "זה המשלים שייך להרב הגדול משה[?]...".
● ספר חדושי גלאנטי על מסכתות מן התלמוד הבבלי, מאת רבי ידידיה גאלאנטי, עם חידושי הר"ן על שבועות, חידושי הריטב"א על בבא מציעא ותוספות גורניש. וילהמרשדורף, דפוס הירש בן חיים מפיורדא, [תע"ו 1716]. רישומי בעלות בדף השער: "הק' יהודה ליב [מדרזדן]", "[ני]תנה במתנה מאת ר' הילל לעוונבערג לבה"מ דפה". חותמת עתיקה בשער: "בהמ"ד דק"ק אבּרזיצקא". רישום בלטינית בכריכת הקרטון של "Levin Jacob" משנת 1794.
● ספר חדושי בבא בתרא, מאת רבינו משה בן נחמן – הרמב"ן. פראג, דפוס נכדי משה כ"ץ, [תצ"ה 1735]. וריאנט נדיר, בו מופיעים בשער פרטי המביא לדפוס (ברוב העותקים נשמטו ארבע שורות אלו ובמקומן נדפס קישוט).
● ספר כריתות, כללי התלמוד, לרבי שמשון מקינון, עם ספר תחילת החכמה, כללים וליקוטים מאת רבי יעקב חאגיז. [ורונה, דפוס Francesco Rossi, ת"ז 1647]. חסרים דפים בהתחלה ובסוף.

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. תוי-ספר. כריכות עתיקות ובלויות (ספר כריתות אינו כרוך). הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

מקור: עזבון פרופ' אפרים אלימלך אורבך.

שתי מהדורות של הספר "אור לישרים", מאת רבי אברהם משה זרח איידליץ, מגדולי חכמי פראג בזמן ה"נודע ביהודה":

● ספר אור לישרים, דרושים וביאורים על מאמרים ומדרשים שונים, מאת רבי אברהם משה זרח איידליץ. פראג, דפוס יאהאן יאזעף טיסבאך, [תקמ"ה 1785]. מהדורה ראשונה. חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
עם הסכמת ה"נודע ביהודה", בה הוא כותב: "כבוד המנוח הרב הגאון המפורסם מוהר"ר זרח איידליץ זצ"ל, אשר כל ימיו לימד תורה ברבים בחריפות ובקיאות, והעמיד תלמידים הרבה כנודע ומפורסם, ומלבד שהיה חריף גדול ושנון בלימוד הלכה... עוד היה חכים טובא בדברי אגדה ותוכחת מוסר, כאשר דרש פעמים רבות בבתי כנסיות שבקהילתנו, ואנא שמענא מפיו דברים מתוקים ונכנסים בלב השומע להלהיב הלבבות ביראת שמים". בסיום דבריו כותב שם ה"נודע ביהודה": "כי בודאי הקורא בדרושים הללו יתן אל לבו יראת בוראו, ויתגבר כארי לשוב בתשובה שלימה".
בראש השער רישום בעלות מחוק: "שייך להרב המאה"ג הגאון הגדול.... ליסא"; בדף מו/1 רישום בעלות בכתב-יד: "קניתי מהוני לכבוד צורי הק' ישראל דניאל סג"ל" [רבי ישראל דניאל סג"ל, דיין בברודי בשנות התק"פ]; רישומי בעלות וחתימות בכתב-ידו של רבי אברהם בנימין קלוגר מבראד, בנו יחידו של הגאון רבי שלמה קלוגר.
[1], צח, [3] דף. 21 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש, עם פגיעות בטקסט. בלאי קל וקרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכת עור חדשה.

● ספר אור לישרים, דרושים וביאורים על מאמרים ומדרשים שונים, מאת רבי אברהם משה זרח איידליץ. בודפשט, דפוס משלם (זלמן) כ"ץ קאטצבורג, [תש"ב 1942].
שער צבעוני נאה. נדפס בהונגריה בעיצומם של ימי השואה.

[11], ז-קפח, רה-רכ, רה-רכ, רכא-רכז, [1] עמ'. חסרים עמ' קפט-רד (במקומם נכרכו פעמיים עמ' רה-רכ). 30.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. כריכה חדשה.

המחבר, הגאון רבי זרח איידליץ (תפ"ה-תק"מ בערך), מגדולי הרבנים ומרביצי התורה בעיר פראג בזמן ה"נודע ביהודה". דרשן ודיין. התמסר לחינוך בחורים והעמיד אלפי תלמידים, אותם הלהיב ללימוד התורה בשיטת לימודו המיוחדת והעמוקה, ורבים מהם צמחו להיות מגדולי התורה בדורם. על מצבתו נכתב כי הורה דעה לתלמידיו במשך ארבעים שנה ללא הפסקה. בצעירותו למד אצל רבי יהונתן אייבשיץ, שגידלו כבן בביתו, לאחר שהתייתם מאביו. רבי זרח כותב על כך בהספדו על רבי יהונתן אייבשיץ. הוא מספר כי היה תלמיד חביב ואהוב לרבו יותר משאר התלמידים וכי גם הוא החזיר לרבו אהבה: "...ובודאי אני אהבתיו הרבה מאד, יותר משאר תלמידיו...". לימים נתעלה והיה דרשן ומוכיח לרבים בבתי הכנסיות השונים שבעיר פראג, ודרשותיו עשו רושם רב, עד כדי שרב העיר בעל "נודע ביהודה" ושאר חכמי העיר היו באים להאזין לדרשותיו המלהיבות, שנאמרו תוך גילויי גאונות מפליאה. חלק מדרשותיו נדפסו בספר "אור לישרים" שלפנינו.

ספר היד החזקה, על חזקה וסוגיות נוספות בש"ס, מאת רבי יהודה לייב קאלישר. ברסלויא, דפוס ליב זולצבאך לבית קצנאלינבוגן, תק"פ [1820]. עם הסכמות הגאון רבי עקיבא איגר והגאון רבי יעקב מליסא בעל ה"נתיבות".
מעניין לציין כי בהקדמה מזכיר המחבר את כלתו לשעבר, מרת שרה (שרל) בתו של רבי עקיבא איגר ואשת בנו המנוח, אשר נישאה בזיווג שני ל"חתם סופר" (אמם של ה"כתב סופר" ורוב צאצאיו של החתם סופר): "גם לא אמנע מלהזכיר בטוב את כלתי אשת בני המנוח הרב המאה"ג מו"ה אברהם משה זצללה"ה שהי' אב"ד דק"ק פילא, ה"ה הרבנית הצנועה מרת שרה שתחי' בת מחו' הרב הגאון הגדול המפורסם בדורו מו"ה עקיבא גינז נ"י האב"ד ור"מ דק"ק פויזנן, והיא לע"ע אשת הרב הגאון המפורסם משה סופר נ"י אב"ד דק"ק פרעשבורג תחי'...".

[3], לב, [1], לג-עז, [1] דף. 32.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש בודדים, עם פגיעות בטקסט. חתימה בראש השער. כריכה חדשה.