ספר חידושי הרי"מ וגור אריה, על התורה ומסכת אבות ומכתבים, מאת אדמו"רי גור, רבי יהודה אריה ליב בעל ה"שפת אמת" וסבו בעל "חידושי הרי"מ". בילגוריי, תער"ג 1912. מהדורה יחידה.
הספר חובר ע"י רבי אברהם יצחק דזואבס, שליקטו לעצמו. החיבור הועתק ממנו בגנבה ע"י מו"ל ומוכר ספרים מהעיר בנדין. סיפורו של גנבת החיבור הנ"ל והדפסתו, מסופר ע"י רבי אברהם יצחק דזובאס, בספרו "זכרונות – מנעורי ועד עתה" (לונדון תש"ד, עמ' 25-26), המספר כי המהדורה הראשונה אזלה תוך זמן קצר.
עם הוצאתו של ספר זה, הוא נאסר למכירה ע"י בני וחתני ה"שפת אמת", שכתבו מודעת מחאה, שנתפרסמה במשך ארבע שבועות, בעמוד הראשון של העתון האגודאי "המודיע", בה הם כותבים: "לידע ולהודיע – היות זה מקרוב הדפיס איש אחד, מבלי ידיעתנו, חיבור נקוב בשם 'חידושי הרי"מ וגור ארי'[ה]' ובו ענינים שונים בשם כ"ק אא"ז ואאמו"ר זצ"ל... נבקש מאד מאת כל האנשים... כי ימנעו עצמם מלקנות החיבור הנ"ל, וגם ישתדלו בכל האפשרות להשפיע על אנשים אחרים שיחדלו מלקנותו – בני וחתני מרן אדמו"ר הרה"ק זצ"ל מפ"ק גור" ("המודיע", פולטובה, שבט-אדר א' תרע"ג – דצמבר 1912-ינואר 1913). מודעה זו עוררה רעש רב בשעתו. חסידי גור קיימו את הוראת רבותיהם והשתדלו "בכל האפשרות להשפיע... שיחדלו לקנותו", הם אילצו את המו"ל לגנוז את המהדורה ולא להדפיסה שוב.
רישום בעלות בכתב יד, בראש השער: "שייך להחתן החסיד המפו[אר] מו"ה יצחק דוב נ"י מאקאווסקי – סלאווקאוו".

[2], 62 עמ’. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וקרעים קלים. קרע חסר בפינת דף השער, ללא פגיעה בטקסט המודפס. דפים וקונטרסים מנותקים. ללא כריכה.

ספר שפת אמת על חמישה חומשי תורה, מאת האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלטר מגור. פיעטרקוב-קראקא, תרס"ה-תרס"ח 1905-1908. מהדורה ראשונה. חמישה חלקים בחמישה כרכים.
המחבר, האדמו"ר רבי יהודה אריה ליב אלתר מגור (תר"ז-תרס"ה, אנצי' לחסידות ב', עמ' ח-טז) האדמו"ר השני בשושלת אדמו"רי חסידות גור. מגדולי אדמו"רי החסידות ומנהיגי היהדות בדורו, אשר תחת הנהגתו הפכה חסידות גור לחסידות הגדולה והמשפיעה ביותר בפולין. נודע לדורות על שם סדרת ספריו "שפת אמת", על הש"ס ועניינים נוספים.
הספר "שפת אמת" נודע בעמקותו ובמקוריותו, והפך לנכס צאן ברזל בין ספרי החסידות על התורה. הוא כנראה הספר החסידי הנפוץ ביותר שהתקבל בכל חוגי היהדות, גם בקרב קהילות שאינן נמנות על הציבור החסידי, כגון בעולם הישיבות הליטאי וקהילות נוספות. השם "שפת אמת" נבחר מהפסוק "שפת אמת תכון לעד" שבו השתמש האדמו"ר במאמרו האחרון, כמה שבועות קודם לפטירתו.
בכרך הראשון, חתימה וחותמת של "יעקב פרענקעל, לאדז"; חתימת "שמואל פרענקעל". בכרך השני, חותמות "בית החסידים דגור, לאדז".
בכרך השלישי, חתימה וחותמות "יוסף סג"ל מערמעלשטיין". חתימה וחותמת רבי "יצחק אהלבוים אבד"ק דפ"ק ה. סאליבי יצ"ו" – הגאון רבי יצחק אלבוים (אהלבוים) אב"ד טעשין (נפטר חשון תשמ"ז). מצאצאי הרה"ק רבי אלימלך מליזנסק והרה"ק רבי שמעון מירוסלב. כיהן ברבנות בס'-מיקלוש, פעלשאסעלי, ואלטנדורף. לאחר השואה כיהן ברבנות טעשין בהונגריה. לאחר מכן היגר לקנדה וכיהן ברבנות בטורונטו. מחבר הספרים "עזר ליצחק" ו"שאילת יצחק".

חמישה כרכים. בראשית: [3], 283-5, [1] עמ'. שמות: 239, [1] עמ'. ויקרא: 213, [1] עמ'. במדבר: [2], 202 עמ'. דברים: [2], 240 עמ'. 25.5-26.5 ס"מ בקירוב. נייר יבש ושביר בכרך החמישי. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בחלק מהכרכים. קרעים קטנים בשולי הדפים. בכרך החמישי, קרע חסר קטן בדף השער, עם פגיעה קלה בטקסט. רישומים וחותמות. כריכות חדשות (אחידות).

ספר קב חן, דרושים על התורה ולקוטים על המועדים ועל פסוקים שונים, מאת האדמו"ר רבי נח מקארוב (תלמיד "החוזה" מלובלין ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. ברעסלויא, ללא שם מדפיס, תרכ"ו [1866]. מהדורה ראשונה.
לפנינו שני וריאנטים שונים של מהדורה זו. בווריאנט הראשון נדפסו התבטאויות חריפות נגד מתנגדי החסידות, המבקרים את אמירת ה"לשם יחוד" ע"י החסידים – בפרשת בראשית (דף ז/1): "...דהנה ידוע דעת קצת הנוטים מאחרי ה' האומרים מה לנו לכוין אל הספירות הקדושים, הלא יותר טוב לנו לכוון אל עילת כל העילות... אכן זה הדעת הוא הבל וריק ודעת טפשות, כי ידוע לנו על פי קבלה אמתיות...". בהדפסה השנייה עודן הנוסח ונכתב: "...דהנה ידוע דעת קצת האומרים מה לנו... אכן זה הדעת אינו על פי קבלת האר"י אמתיות שקיבל מפי אליהו..." (בהדפסה זו נשמטה מהכותרת האות ז' של מספר הדף).
המחבר, האדמו"ר רבי נח מקארוב (תקנ"ד-תרט"ו), נולד לאביו רבי שמואל בקונסקובולה שבאזור לובלין. מילדותו הכיר והסתופף בצל ה"קדושת לוי" וה"חוזה" מלובלין. לאחר פטירת ה"חוזה" דבק ברבי שמואל מקארוב, ובהמשך הוכתר לאדמו"ר מקארוב. גם כאשר היו לו חסידים רבים, נסע לפני רבי מנחם מנדל מקוצק. הספר "קב חן" מבוסס על תורותיו, הוא תיקן והגיה עוד בחייו ואף נתן לו את שמו, אך בפועל נדפס הספר לאחר פטירתו על ידי נכדו האדמו"ר רבי חיים משה זאב מווארשא, אשר הוסיף לספר גם את תולדות המחבר (אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תא-תד).

וריאנט ראשון: [1], פד, [1] דף. ספירת דפים משובשת. 22.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש בודדים. קרעים בשולי הדפים, עם פגיעה קלה בטקסט. כריכה חדשה.
וריאנט שני: [1], פד, [1] דף. 24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות. קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעה בטקסט של דף השער, משוקמים בחלקם בהשלמת נייר. סימני עש. רישומים וחותמות. כריכה חדשה.

ספר טהור רעיונים, על הש"ס ועל התורה, מאת הרה"ק רבי יום טוב נעטיל אב"ד טשעכיוב, תלמיד "החוזה מלובלין". ארבעה ספרים – מהדורות ראשונות:

● ספר טהור רעיונים, על כמה מסכתות. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, [תרנ"ו] 1896. מהדורה ראשונה. וריאנט של ההוצאה הראשונה, בו מופיעים לפני ההסכמות [3] דף, עם רשימת שמות מתנדבים ו"חידוש אחד מאחי המופלג... משה מרדכי נ"י מאיר אפאלא". בוריאנט זה לא מופיע הדף עם "לוח הטעות והתיקונים" (בדף [3] נדפס: "אמר המו"ל לא הספיקה השעה לעבור ע"פ כל הספר ולעשות לוח הטעות..."). בדף השער, רישומי בעלות של משה דוד שטייער, ושל מרדכי זיסקינד בר"מ שקנה ממנו את הספר.
● ספר טהור רעיונים, על כמה מסכתות. וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, [תרנ"ו] 1896. מהדורה ראשונה. וריאנט [הוצאה שניה של המהדורה הראשונה], בו מופיע לאחר ההסכמות [1] דף, עם "לוח הטעות והתיקונים" ו"השמטה ממסכת בבא קמא". בוריאנט זה לא מופיעים [3] דף הנ"ל, עם רשימת שמות המתנדבים.
● ספר טהור רעיונים, על התורה, חלק א' על בראשית-שמות, מאת רבי יום טוב נעטיל אב"ד טשעכנוב, תלמיד "החוזה מלובלין". וורשא, דפוס יעקב זאב אונטערהענדלער, [תר"ס] 1900. מהדורה ראשונה.
● ספר טהור רעיונים, על התורה, חלק ראשון על בראשית-שמות וחלק שני על ויקרא-דברים. פיעטרקוב, דפוס שלמה בעלכאטאווסקי, תרע"א 1911. שני חלקים בכרך אחד. מהדורה ראשונה של החלק השני [כנראה שבמהדורת תר"ס נדפס רק החלק הראשון על בראשית-שמות, ובמהדורת תרע"א נוספו הדרושים על חומשים ויקרא-דברים, ביחד עם הדפסה סטראוטיפית של החלק הראשון].

המחבר, הרב הקדוש רבי יום טוב נעטיל (נפטר שבט תקע"ז), כיהן כאב"ד טשכיוב ואח"כ עבר לעיר לובלין בה כיהן כראב"ד בית הדין. מגדולי תלמידי ה"חוזה" מלובלין שהחשיבו מאד, ואף אמר עליו כי הוא בעל "רוח הקודש". ראה בהקדמת נכד המחבר לספר טהור רעיונים על הש"ס.

4 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות.

אוסף ספרי בעל ה"תפארת שלמה", על התורה ועל המועדים, וספרים לתולדותיו, מאת האדמו"ר הראשון מראדומסק רבי שלמה הכהן רבינוביץ אב"ד ראדומסק, מספר מהדורות:

● ספר תפארת שלמה, חלק ראשון, על הזמנים ומועדים. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרכ"ז 1867. מהדורה ראשונה. חלק ראשון מתוך שניים. רישומי בעלות "קניתי לכבוד הש"י יונתן בנימן כהנא" (תלמיד הכתב-סופר, מחכמי קלויזנבורג); "נכדו הק' דוד כהן ירושלים".
● ספר תפארת שלמה, על התורה. פיעטרקוב, דפוס פייבל בעלכטאווסקי, [תר"ן 1889]. מהדורה שנייה. בגב דף השער נדפס: "בקשתינו מכל קונה שיבוא לידו ספר הלז ולא יהי' חתום מנכדי הרב המחבר זלה"ה, ידע בבירור שהוא גנוב אתו". מתחת לכיתוב זה, חותמות צאצאי המחבר: רבי "שלמה הכהן ראבינאוויטץ בהרה"ק שליט"א מראדאמסק"; רבי "משה חיים הכהן ראבינאוויטץ בהרב אב"ד שליט"א מראדאמסק".
● ספר תפארת שלמה, על התורה. פערנוואלד, הובא לדפוס ע"י יעקב מנחם לאנגער, [תש"ז 1947, בערך].
מצורפים:
● ספר אהל שלמה, "חדו"ת, הנהגות קדושות וסיפורים יקרים מקורות ימי חיי אא"ז אדומו"ר מרן הגאון הקדוש... שלמה הכהן... אבד"ק רדאמסק בעמח"ס תפארת שלמה", מאת רבי יצחק מרדכי הכהן רבינוביץ אב"ד פלאוונא (בן הרה"ק רבי צבי מאיר אב"ד רדומסק, בן ה"תפארת שלמה"). פיעטרקוב, דפוס העניך פאלמאן, [תרפ"ד 1924]. חותמות (בצבע אדום) של רבי "מאיר ענגלארד – סאסנאוויץ". בעמוד האחרון חותמת המחבר.
● ספר עטרת שלמה, "חדו"ת, הנהגות קדושות וסיפורים יקרים מקורות ימי חיי אא"ז אדומו"ר מרן הגאון הקדוש... שלמה הכהן... אבד"ק רדאמסק בעמח"ס תפארת שלמה", מאת רבי יצחק מרדכי הכהן רבינוביץ אב"ד פלאוונא. פיעטרקוב, דפוס בנימין ליבסקינד [תרפ"ו 1926].

בעל ה"תפארת שלמה" – הגאון הקדוש רבי שלמה הכהן רבינוביץ, האדמו"ר הראשון מראדומסק (תקס"ג-תרכ"ו), מגדולי אדמור"י פולין בדורו. גאון מופלג ואיש קדוש. אביו היה מתלמידיו של "החוזה מלובלין" ו"היהודי הקדוש", והוא עוד זכה לנסוע עמו אליהם בילדותו. בשנים מאוחרות נעשה רבי שלמה לתלמיד מובהק לתלמידיהם של ה"חוזה" ו"היהודי הקדוש", רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים", רבי בער מראדושיץ ורבי בונם מפשיסחא.. בשנת תקצ"ד מונה לכהן כרב העיר ראדומסק ומאות חסידים החלו לבוא לשמוע את דברי תורתו. בתחילה ניסה לשלחם מעל פניו, אולם עם השנים נכנע לעול הציבור, והיה מגדולי מנהיגי החסידות בדורו. כאשר נסע רבי משה מלעלוב לארץ ישראל, ציוה לעדת חסידיו בפולין להתקרב אל האדמו"ר מראדומסק, שעיקר עבודתו היתה ב"אהבת ישראל" ונודע בחכמתו ובפעולותיו לטובת הכלל והפרט, באופן סגולי ובאופן מעשי. מורו ורבו של "החסיד מהמבורג" רבי אהרן מרקוס [מחבר ספר "החסידות"], אשר הגיע מגרמניה לפולין כדי להתקרב אליו ולהסתופף בעולם החסידות (רבי אהרן מרקוס מתאר אותו בספרו: "צדיק נפלא זה היה לו כח משיכה גדול, למרות אופיו הנוקשה והקפדני למראית עין... ההתרשמות שנתקבלה... עד שהדמיון הצטרף להכרה כדי לקבוע כי כך ולא אחרת היה מראה של הכהן הגדול...").

5 ספרים. גודל ומצב משתנים. חתימות, חותמות ורישומים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק והם נמכרים כמות שהם.